חג הנטיעות והטבע -ט"ו בשבט

 

חג הנטיעות והטבע -ט"ו בשבט
 

ט"ו בשבט בבית השיטה – מנטיעות לחג בחיק הטבע

במשך שנים רבות התלמידים והמורים בבית השיטה הכינו שלושה אירועים חשובים:

תחרות זיהוי כל הצמחים והעצים הגדלים ברחבי הקיבוץ

מרוץ השתיל בין הבתים-כחול,ירוק ואדום

טקס נטיעות שנתי של חורשה או שביל חדש בקיבוצנו

וכך ניטעה בנו המחויבות וההכרה בחשיבות החי והצומח בחיינו ותרומתם לנוף ילדותנו.

הכרה זו מלווה אותנו עד היום ולה מוקדש פרק זה

שורשנו נטועים עמוק באדמת העמק הזה

 

 

מאי ט"ו בשבט / עזריה אלון
מתוך תכנית הרדיו של עזריה אלון. 2 לפברואר 1998, לקראת ט'ו בשבט תשנ"ח.מאי ט'ו בשבט? מניין צמח החג הזה, שלא נזכר בתנ"ך, ומה טיבו? האם מאז
ומקדם היה זה חג נטיעות, כפי שהוא מצטייר בעיני רבים?
ראשיתו של ט'ו בשבט בתקופת המשנה, ובכלל לא כיום חג. מסכת ראש השנה בסדר מועד נפתחת כך: "ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים; באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה; באחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות; באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים – בחמישה עשר בו". זהו אפוא מועד טכני, לצורך קביעת כללי מעשר וערלה, ולא יום חג. רש"י מסביר את משמעות המועד על פי מחזור החיים של העץ: "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה".

מתי הפך ט'ו בשבט לחג? בעניין זה חלוקות הדעות. יש מי שמשערים כי היה זה כבר בימי המשנה, ואחרים מאחרים זאת עד למאה השש עשרה. ברור כי מי שנתן לכך דחיפה היו המקובלים של צפת, שנהגו לערוך ביום זה כעין סדר, שכלל שתיית יין לבן ואדום ואכילת פירות הארץ תוך תפילה וכיוון כוונות. תיאור הסדר בא בספר "חמדת ימים" שיצא לאור בשנת 1763. מנהג אכילת הפירות, זכר לפירות ארץ ישראל ולקשר אל הארץ, התפשט בכל קהילות הגולה, ומי יודע איזה חלק היה לכך בשמירת הקשר אל הארץ

.


נוטעים את יער החרובים במורדות המערביים של חלקת מורדכי – 1938

 

עם חידוש ההתיישבות היהודית בשנות השמונים של המאה שעברה עלה הצורך במציאת תוכן חדש ליום הזה. בט'ו בשבט בשנת תר"ן – 1890 יצא המורה והסופר זאב יעבץ בראש תלמידיו מבית הספר בזכרון-יעקב לנטיעה חגיגית, וקבע בכך אופי חדש לט'ו בשבט – חג נטיעת האילנות, ולא סתם ראש השנה לאילן. בשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים והגננות באורח רשמי על ט'ו בשבט כחג הנטיעות. מאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת את
המועד הזה, וכך אנחנו מכירים את ט'ו בשבט כיום נטיעה, גם כאשר מקומות הנטיעה מרוחקים, והרוב המכריע של ילדי בית הספר איננו יכול כלל להגיע לנטיעה.


במבט לאחור אנחנו יכולים להאשים את עצמנו, את הקרן הקיימת ואת מועצת המורים למען הקרן הקיימת בכך שט'ו בשבט לא נהיה חג לאילנות, ככתוב בשיר, אלא חג הנטיעות. בואו ונחפש בכל הפירסומים והשירים מילה על מה שיקרה לשתיל אחרי שנטענו אותו, ועל המחויבות שלנו לעץ לאחר שעזבנו את אתר הנטיעות. אין זה מקרה כי בפולקלור נוצר זלזול כזה בטקסי הנטיעה, כאשר לעתים לא בא בעקבותם יער, אלא טקס נטיעה חדש.

עצים ראשונים בבית השיטה – 1945


במשך השנים, עם גידול מספר הילדים ועם התרחקות שטחי הנטיעה הפוטנציאליים מן היישובים, איבדה נטיעת העצים את משמעותה, ונתבקש תוכן חדש לחג. הציעה אותו החברה להגנת הטבע, ביזמתו של אחד מפעיליה הראשונים – אברהם בומי תורן, איש קיבוץ מעברות: ט'ו בשבט וכל השבוע – חג הטבע. יום זה, שכבר אבותינו ראו בו ראשית מעבר מן החורף הקר לראשית של צמיחה מחודשת, מתבטא בטבע כראשית של
פריחה רבתי, לבלוב העצים, פריחת השקד, התעוררות של מיני ציפורים לקינון ולרביית ולשלל תופעות אחרות. היציאה אל הטבע, פגישה עם המתרחש בו, הפכו להיות תוכן חדש לחג. אין זה מבטל כמובן נוהג חביב של אכילת פירות, וגם לא את משמעותה של הנטיעה, אבל הוא פותח פתח להתייחסות חדשה, שווה לכל נפש, אל טבע הארץ.


משמעות נוספת קיבל החג הזה עם ההתגייסות ההמונית להצלת פרחי הבר של הארץ, עם השתרשות הכלל שלא לפגוע בפרחי הבר הנדירים, לא לקטוף ולא לעקור אותם. עם הקמת רשות שמורות הטבע, בשנת 1965, יצאו הרשות והחברה להגנת הטבע במבצע גדול של הסברה ואכיפה למנוע את הקטיפה, שכבר סיכנה את קיומם של כמה מיני צמחים. ההצלחה של המבצע הזה ידועה כבר לכל.

 היום הולכים לשתול את החורשה,שוב(כתב חגי ב.ג)-הפזמון

קישור למכון שיטים

 

 

שיר תודה   ל פ י ק ו ס י ם
כתבה: רות אלון
כאשר אני הולכת היום בצִלן של שדרות הפיקוסים המובילות מהדשא הדרומי דרך דשא חדר-האוכל והמר"חב, אני מודה למי שלפני 60 שנה חשב ואיפשר כאן חיים בשמש היוקדת של העמק הבתולי.
עצי פיקוס אהובים עלי במיוחד: גזעם חלק, חסון וגבוה. צמרתם – כיפה רחבה, עליהם ירוקים ומבריקים. מלבד שדרות אלה, פזורים ברחבי המשק עוד פיקוסים, 6 מינים שונים, ביניהם פיקוס הגומי – בעל עלים גדולים, פיקוס קדוש, הנקרא כך בזכות עליו המרשרשים, כאילו מתפללים, והפיקוס הבנגלי המלבלב בעלים אדומים.
היוזמה והבחירה לטעת אז את שדרות הפיקוסים הייתה של ראשוני עובדי הנוי של בית-השיטה: אברהם אדרת ויצחק קוטנר, והמשיך לטפחם יאיר הגלעדי ז"ל.
נקווה שגם בעתיד נדע לשמור ולכבד את נותני הצל שלנו,
ולשתול עוד שדרות יפות כאלה.

 

                                                                            מה עושים בחורף?

       דפנה פרח
בעונת החורף צמיחת הפרחים התרבותיים – מועטה. עיקר הצמיחה היא של פרחי-הבר. העבודה בגינה מתמקדת בניכוש עשבי-הבר ותיחוח האדמה. התיחוח נועד לאוורר, וכן לסילוק נביטת עשבי-הבר. צמיחת העשבים היא במחזוריות של 3 שבועות לערך.
רצוי לגזום את ענפי-השיחים הארוכים, בעיקר של שיח הבוגונביליה, כדי למנוע השתופפות השיח מרוחות החורף. בסוף ינואר, תחילת פברואר, יש לגזום את ענפי הוורדים עד הפרק. כך, באביב יתחדש הוורד עם ענפים בריאים ורעננים.
ימי הקרה מעודדים את צמחי-הפקעת להוציא את עליהם, ובהמשך – את פריחתם. 
בימים אלה ניתן לראות את כותרתם הלבנה של הנרקיסים, ועוד מעט יפרחו גם הנוריות והכלניות, שיעטרו את גינותינו בצבעי אדום-כתום.
בעונת החורף, כשהעצים הנשירים ערומים, הגינה מגורפת ונקייה, והדשא מנמנם בגווני חום צהוב – זה הזמן להתבונן, לדמיין, ולתכנן את השטח לקיץ הקרוב.  
 ימי הקרה מעודדים את צמחי הפקעת להוציא את עליהם, ובהמשך – את פריחתם. 
כבר עתה ניתן לראות פה ושם את כותרתם הלבנה של הנרקיסים, ועוד מעט יפרחו גם הנוריות והכלניות, שיעטרו את גינותינו בצבעי אדום-כתום.
בעונת החורף, כשהעצים הנשירים ערומים מעליהם, הגינה מגורפת ונקייה, והדשא מנמנם בגווני חום צהוב, זה הזמן להתבונן, לדמיין, ולתכנן את השטח לקיץ הקרוב.

 

10 שבחים נקשרו לאילנות
1.     מיבשים את הביצות
2.     מבריאים ומשפרים את האקלים
3.     שומרים על האדמה שלא תטושטש ולא יגרפו רגביה
4.     סוגרים בעד הסופות, סוכרים נגד רוחות פרצים בחורף
5.     מעניקים צל ומשב אוויר צח בקיץ
6.     אוצרים מטר השמים ואוגרים את מימי הגשמים
7.     מחיים את האדמה, מפרים כוחה ומרבים לשדה
8.     מפארים את הנוף ומוסיפים הדר נאה זיו העולם
9.     מספקים עצים לכלים, לבישול ולהסקה
10. מרהיבים את העין ומרחיבים לבו של אדם.

סדר ט"ו בשבט מקוצר קישור למסכת ט"ו בשבט של מכון החגים "שיטים"

מה זה ט"ו בשבט / בנימין יוגב (בוג'ה)

 מתוך אתר מכון חגים "שיטים"

למרבה ההפתעה אין ט"ו בשבט מוזכר כלל במקרא ואין הוא חג נטיעות כלל ושמא אף לא חג בכלל. מקורו במשנה במסכת ראש-השנה כיום ראשית שנת מעשר – שנת מסים
חדשה,לכאורה כעין ראשון בינואר ראשית שנת מס. מט"ו בשבט עד ט"ו בשבט על האיכר לתת מעשרות מפרי העץ למשרתים במקדש הכוהנים והלווים, וגם לעניים. עונה זאת
של השנה נבחרה כי רוב העצים בשלכת, אין בהם פרי ובעצם בתאריך זה מתחיל תהליך ההתחדשות לקראת שנת פרי חדשה.
מי שגאל את היום משכחה הם המלמדים, המחנכים והמקובלים בדורות הגלות. המלמד אומר לתלמידיו להביא ביום זה לחדר פירות. סביב ערמת הפירות מספר הוא על פירות ועצי ארץ ישראל. בחורף הגולה הוא מעורר ניצוץ של אהבה וגעגועים לארץ בה האביב ינוה עולמים. באמצעות פירות הגולה מתעוררת הכמיהה לארץ ישראל ופרותיה.
מקובלי צפת ערכו סעודה מפירות הארץ ביום זה. רק במאה ה-, 17 בספר שמחברו עלום בשם "חמדת הימים" ובו תיקונים מיוחדים לחגים מופיע "תיקון" לט"ו בשבט. בתיקון זה אוכלים שלשים מיני פירות, שותים ארבע כוסות יין אדום ולבן ואומרים קטעים מהתורה, נביאים כתובים משנה וזוהר על עצים וצמחים.
עם ראשית הציונות כאשר ברור שלא מספיק לאכול פירות אלא יש לנטוע ולגדל עץ ופרי, פעם נוספת לוקח המחנך את היוזמה.
בט"ו בשבט שנת 1890 מוציא מנהל בית הספר בזיכרון-יעקב את תלמידיו לנטיעת עצים. המנהג הולך ומתפשט בירושלים, אחוזת בית והמושבות העבריות. הרעיון מכה שורש עד כי נדמה שמנהג זה הוא עקרו של ט"ו בשבט מימים ימימה. כך במשך שנים מאה
הלכו ילדי ישראל עם את, שתיל ושיר בלב לטעת. הארץ השוממה שמצאו ראשוני המתיישבים הפכה לארץ ירוקה.
סדר ט"ו בשבט בארכיון של אריה ב.ג ומשפחתו1983
בשנים האחרונות הפכה החברה להגנת הטבע את היום והשבוע כולו לשבוע שמירת
הטבע, שבוע איכות הסביבה ואקולוגיה, שבוע של פירות ונטיעות ואל נא תעקור נטוע, ושבוע של שמירה על ארץ יפה וירוקה שגם הדורות הבאים יוכלו לחיות בה
.
 על חודש שבט

שבט הוא החודש החמישי בלוח השנה העברי, המתחיל בחודש תשרי. שבט הוא חודש, שחורף ואביב נפגשים בו – הוא הגבול בין שיא החורף לראשית האביב. מזלו של חודש שבט בגלגל המזלות הוא דלי, משום שהוא עשיר בגשמים, ככתוב: "יזל מים מדליו" (במדבר כד, ז). לקראת סוף החודש מתמעטים הגשמים ומתחילים להופיע סימני האביב. העצים מתחילים ללבלב (להוציא עלים), והראשון
שבהם הוא עץ השקד הנקרא גם שקדיה. גם השדות מתמלאים בפרחי בר, והארץ מתחילה להתכסות בכלניות, בנרקיסים, ברקפות ובשאר פרחי אביב בשלל צבעים.

למטה:נטיעות ראשונות בגן בית(בית הפיקוס) 1939

גן בית הוקם בשנת 1938 ושנתיים אחר כך נכנסו אליו ילדי מחזור קבוצת "להבה"

שלושה עצי פיקוס ניטעו בצידו המזרחי של הגן על ידי הוריהם של עופרה שושני,אורי כרמי ותרזה של פלח.

כעבור שלוש שנים נשאר רק העץ של אורי כרמי.בתמונה מימין:ראובן אילת,אורי כרמי, ישי אבישי ותירזה.

משמאל:"בריכת יאיר" אל מול חדר האוכל 1955

עם ראשית הציונות והקמתן של המושבות הראשונות בארץ ישראל קיבל ט"ו בשבט משמעות נוספת. טקס הנטיעות הראשון של ט"ו בשבט התקיים בשנת תרמ"ד – 1884 במושבה ייסוד המעלה. ההיסטוריון זאב יעבץ, ששימש גם מחנך ומנהל בית ספר, יצא בקריאה לקבוע את ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ובט"ו בשבט שנת תר"ן – 1890 לקח את תלמידיו לנטיעת עצים במושבה זיכרון יעקב. בתחילת המאה ה- 20, בשנת 1908, הכריזה הסתדרות המורים והגננות בארץ ישראל על ט"ו בשבט כחג הנטיעות. הרעיון קיבל את אישורם של מוסדות התנועה הציונית (שפעלו באותן שנים, לפני הקמת המדינה). ומנהג הנטיעות התקבל בכל מוסדות החינוך העבריים והתבצע באמצעות והקרן הקיימת לישראל (קק"ל).

הצבעים שבחיינו

  
  
  
  
  
  
 מי יתן ונמשיך לנטוע ולצבוע את חיינו במראות הבית הזה  קישור לשירי החג

 בחזרה לראש העמוד

תוכן ועריכה:חגי בן גוריון

צילומים: ארכיון בית השיטה.רינה ברקן,חיים בניאן,חגי ב.ג

 


גרסה להדפסה
גרסה להדפסה
     
שליחה לחבר
שליחה לחבר

backtotop