יוסף שריג

           
 יוסף שריג

 באדיבות הויקיפדיה החופשית

יוסף שריג
נולד 24 במרץ 1944, קיבוץ בית השיטה, ארץ ישראל
נפל 10 באוקטובר 1973, רמת הגולן
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה רב סרן
תפקידים צבאיים מפקד פלוגת טנקים
מלחמות וקרבות מלחמת יום הכיפורים
עיטורים עיטור המופת
תפקידים אזרחיים משורר, מלחין

יוסף שריג (נולד ב-24 במרץ 1944, נפל במלחמת יום הכיפורים ב-10 באוקטובר 1973), משורר ומלחין ישראלי.

יוסף שריג נולד בקיבוץ בית השיטה, בן לנחום שריג, מפקדה הראשון של חטיבת הנגב, ולתקווה. בניו הם   אסף שריג  (1968) ופלג שריג (1973).

לאחר סיום לימודיו התגייס לצה”ל, וסיים קורס קציני שריון. עם שחרורו ב-1966 החל ללמוד מוזיקה במכון “אורנים”, ולאחר מכן השתלב במשקו, כשלצד עבודה חקלאית שימש גם כמורה למוזיקה באזור עמק בית שאן.

במלחמת יום הכיפורים לחם סרן יוסף שריג כמפקד פלוגת טנקים בקרבות רמת הגולן, ונהרג. הוא עוטר לאחר מותו בעיטור המופת, והועלה לדרגת רב-סרן.

שריג כתב והלחין שירים רבים. שיריו נאספו והוצאו לאור תחת השם “עשרים שירים“. שירו הידוע ביותר הוא אור וירושלים, אותו כתב ב-1972, כשנה וחצי טרם מותו, ללהקת הגבעטרון:

השקט שוב צונח כאן משמי הערב

כדאיית דיה מעל התהומות

ושמש אדומה נושקת להט חרב

את הפסגות, המגדלים והחומות.

ראיתי עיר עוטפת אור

והיא עולה בשלל צבעי הקשת

והיא נוגנת בי כנבל העשור

ראיתי עיר עוטפת אור

 

בתוכנית טלוויזיה אשר שודרה בשנת 1992 סיפרה המשוררת והמלחינה נעמי שמר על סיפור הולדתו של השיר, כפי שסופר לה מפי אמו של המשורר, תקווה: ביום חורף בשנת 1965 נסעה משפחת שריג מעמק יזרעאל לירושלים, כדי להביא למנוחות את הסבתא אשר הלכה לעולמה. היה זה יום חורף גשום, אך עם הגיעם לאזור שער הגיא הופיעה לפתע השמש ונראתה קשת בענן. ב-1972 התבקש שריג להלחין שיר ללהקת הגבעטרון במלאת חמש שנים לאיחוד ירושלים, וכך נולד השיר, אשר הפך לאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.

בנו אסף, שהיה חבר להקת איפה הילד, והיה כבן חמש במות אביו, הלחין לזכרו את השיר “כנפיים, אינך שומע” שכתב יוסף אביו.

https://www.beithashita.org.il/lhe/apage/44832.php   אסף כותב לאביו המת (1973)

[קישורים חיצוניים

מקור:

   
     
     

 אור וירושלים

השיר

המופע

יהורם גאון
 מילים: יוסף שריג
לחן: יוסף שריג

 
 השקט שוב צונח כאן משמי הערב
כדאיית דיה מעל התהומות
ושמש אדומה נושקת להט חרב
את הפסגות, המגדלים והחומות.
ראיתי עיר עוטפת אור

והיא עולה בשלל צבעי הקשת
והיא נוגנת בי כנבל העשור
ראיתי עיר עוטפת אור.הנה זוחל הצל מבין גבעות האורן
קרב בסתר כאוהב אל השכונות.
ומול פניו קריצות, ריבוא עיני האור הן,
לפתע נפקחו אליו כנפעמות.ראיתי עיר עוטפת אור
והיא עולה בשלל צבעי הקשת
והיא נוגנת בי כנבל העשור
ראיתי עיר עוטפת אור.בדומיית אשמורת אחרונה נושמת,
ובקטיפת שחקים רסיס אחרון מחויר,
אך שחר כבר כיפת זהב שלה אודמת
למגעו החם, הרך של אור צעיר.ראיתי עיר עוטפת אור
והיא עולה בשלל צבעי הקשת
והיא נוגנת בי כנבל העשור
ראיתי עיר עוטפת אור.
 
כיצד חובר השיר  “אור וירושלים”
כשליווינו את סבתא שלנו, אם נחום אבינו, מביתה
האחרון בבית־השיטה שבעמק אל מקומה הראשון
האחרון בירושלים, ליווה אותנו גשם זלעפות.
היה יום שבט, ינואר 1965, וחמישתנו, בני נחום
ותקוה, יוסף האמצעי שבנו, ישבנו סביב לארונה
של סבתא ב״ארגז” המשאית, מחפשים מפלט מן
המבוכה במעמד המשונה הזה שנקלענו אליו כל
הדרך לירושלים עם ארונה של סבתנו.
ואמא שלנו כתבה, שנים אחר־כך:
״כשהגענו לשער-הגיא, ולאורך כל העליה לירושלים –
הבהיקה פתאום השמש בין העבים
וקשת אדירה חבקה את השחקים, מקצה עד קצה.
בשמים נקרעו היכלות של טורקיז זורחים באור אדיר.
עצי האורן, משני צידי הכביש, נדלקו בריבואות יהלומים.
פתאום פגשו עיני בעיני יוסף.
ראיתי בהן מבט רוגש בעונג אין קץ.
בוקר אחר, בינואר 1972, הביא לי יוסף
דף נייר מרוט ממחברת ואמר לי:
 ־ ראי, אמא, הזמינו אצלי שיר על ירושלים,
בשביל ׳הגבעטרון’, שישירו אותו בתאטרון ירושלים,
ביום ירושלים.
זה שווה משהו? – שאלו עיניו.
קראתי את השיר, שהיה כתוב בשטף
ללא תיקון, שקול ומחורז, מושלם.
-זה מקסים, בן!
זו ממש ירושלים, כשבאים אליה מן החוץ,
זה ממש אור ירושלים!
הוא הביט בעיני ושוב ראיתי בהן אותו מבט שזכרתי,
מיום קבורתה של סבתא, עליה השלום,
בעליה לירושלים, לפני שבע שנים.
– ומנגינה לשיר – שאלתי
– יש- אמר.
“רשמתי הבוקר גם את המילים וגם את הלחן״.
השיר מן הבוקר ההוא הושר ביום ירושלים׳ של 1972, וכל הימים שאחריו, לפני שנפל יוסף במלחמת יום-הכיפורים, באוקטובר 973ו, ואתרי נפילתו.
השיר גם תורגם ומבוצע בכעשר שפות. עמית בן אחיו שמע אותו בטרנזיסטור כשחילץ את פצועיו בואך ביירות, אחיינית אחרת טילפנה לאימו של יוסף מיפן וסיפרה שהיא שומעת כרגע בתחנת טוקיו את ‘אור וירושלים׳.
‘אור וירושלים’ של אחינו יוסף נשאר אחריו וישאר אחרינו, והוא עוד יהלום בין אבני ירושלים.

סיפורם של האחים לבית שריג

l

david, 24/04/12 23:13

 

Or viyrushalayim is one of the most beautiful Israeli songs. I will never forget the moment when I learned about the terrible story of Yossef Sarig. It was in a DVD of Naomi Shemer. In one of her TV programs I heard Yoram Gaon singing the song, and then Naomi Shemer explains the background. When I heard that Yossef Sarig was killed in battle a few months after composing and writing Or Viyrushalayim it was as if I had a heart attack, as if a long knife was thrown into my heart. For weeks, I would speak about it with friends, and my whole life has been changed ever since. There’s not a single day during which I don’t hear the melody in my head and don’t think of Yossef Sarig. Such an immense talent, such a huge artist, gone at such a YOUNG age, leaving behind a wife and 2 little children – and what a loss for the whole people of Israel, a great soldier and an artist of genius. He would have composed so many marvellous songs, his death is an unbearable and unending pain.
 

אור וירושלים-מפי אסף
בתאריך ה- 10.1.2012 מלאו 40 שנה לשיר המופלא שכתב והלחין יוסף שריג ז”ל, כשנתיים לפני מותו במלחמת יום הכיפורים. אסף שריג, בנו של יוסף, מדבר על השיר: “אותי מרגש מאוד שגם את המילים והלחן כתב אבי. זה שיר מאוד יפה שנגע בהרבה אנשים. מאז הילדות יש לי את ספר השירים של אבא, גדלתי איתו ועם השירים שהוא כתב, גם הלחנתי שירים שלו, את ‘כנפיים’ מהדיסק הראשון של איפה הילד ‘זמן סוכר’ ויש עוד שיר שאבא כתב ‘מותי בא לי פתע’ הלחנתי גם אותו לפני כמה שנים ובקרוב אקליט את השיר. עם כל הכאב שאני נוגע בנושאים של אבא שלי, אני שמח שהוא השאיר אחריו מורשת יפה ומיוחדת כך שאזכור ואתפעל מהכישרון שלו כל חיי. 40 שנה כבר עברו, הזמן עובר, אחת הנקודות היפות זה ששרתי את השיר עם המקהלה ביום העצמאות ב- 2002 כשהשיר היה בן 30″.
לסיפורו של השיר-באדיבות גבעת ברנר
 l  

-על אסף ויוסף באדיבות עיתון מעריב 2012 ואביטל ליברמן “מזמן רחובות”1

קישור לשירי יוסף ברשת האנטרנט

 

 

להקת איפה הילד

האסופי

  מילים: יוסף שריג
לחן: יוסף שריג
 כנפיים, אינך שומע
משק כנפיים בחוץ
באויר הקר כנפיים
כנפיים, אינך שומע

משק כנפיים בחוץ
בטיסה חרישית מלמעלהההייתי עומד על שפת הים
והיו הקרניים האחרונות
עולות מעלה מעלה ורסיסים שבורים בתוכן
היה העולם גבוה מעלי ולא הייתי אני נמוך
 
מילים: יוסף שריג. לחן: אסף שריג. ביצוע: איפה הילד

באדיבות מעריב -רק השיר נשאר

שלומי לאופר
10/5/2005

רס”ן יוסף שריג מבית השיטה נפל במלחמת יום הכיפורים והוא בן 29. שריג, בן למקימי הקיבוץ, כתב פזמונים ומנגינות, ניגן על פסנתר ולאחר שחרורו משירות סדיר סיים לימודי מוסיקה במכון “אורנים” ואצל המלחין נועם שריף. הוא שימש כמורה למוסיקה בקיבוץ ובסביבה, ניצח על מקהלת המשק ועל תזמורת ריקודים והשתתף במקהלת הקיבוץ המאוחד.

את שירותו הסדיר עשה בשריון וסיים קורס קצינים, הוא שב לשירות במלחמת ששת הימים ואחריה הועלה לדרגת סרן. במלחמת יום הכיפורים הוא לחם ברמת הגולן כמפקד מחלקת טנקים. ב- 10.10.1973 נפל בקרב. לאחר מותו הועלה לדרגת רס”ן והוענק לו עיטור המופת. שיריו קובצו בספרים ותקליטים, בהם גם “אור וירושלים” (“ראיתי עיר עוטפת אור”).

את השיר “כנפיים, אינך שומע” הלחין בנו, אסף שריג, בעת שהיה חבר בלהקת “איפה הילד”.

 

בשבועות האחרונים הושלמה הקמת אנדרטה לזכרו של יוסף שריג, ולשיר שכתב “אור וירושלים”. יוסף נולד בקיבוץ בית השיטה בשנת 1944, ונפל בשעות האחרונות של קרב הבלימה במלחמת יום הכיפורים כמ”פ בחטיבה 188 ברמת הגולן. המעגל נסגר


 אנדרטת אור וירושלים ברמת הגולן

לאחר מלחמת ששת הימים שבנו לסמינר אורנים. במקרה ירדנו ממש באותו רגע אל תחנת האוטובוס בכניסה. הוא היה מפקד צעיר בשריון, אחת ההבטחות הגדולות לעתיד המוסיקה במדינת ישראל, השמים הכחולים סביב לדמותו היפה הקרינו אופטימיות של אחר הניצחון.

“יוסף”, אמרתי בחצי לחישה, “חזרת, אתה שלם! אפילו לא נפצעת” ומיד נכלמתי על מילים הטיפשיות.

“זו לא המלחמה שלי, דניאלה”, חתך את דבריי בחיוך משובב, “אני הולך במלחמה הבאה, היא זו שתיקח אותי”.

איני זוכרת מה עניתי, אולי גמגמתי שלא מדברים כך, רואה בדמיוני את דמותו מתנשאת ממרומי טנק.

עברו שבע שנים.

המידע היחיד שהתירה ממשלת ישראל את פרסומו בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, היו מודעות האבל, לאלפיהן. ביניהן מצאתי גם את זו שלו ובפינת הדף גם את השיר שכתב “מותי בא לי פתע”.

עברו עשר שנים.

הגעתי לגולן, באחד הטיולים עברתי במקרה ליד שלט ברזל חלוד, המציין את המקום בו נהרג בגולן. “יוסף”, לחשתי, “לא מגיע לך. לאדם שזיכה אותנו בשיר ‘אור וירושלים’, לעילוי שלא זכה לכתוב את כל המוסיקות שהתרננו ברוחו; למ”פ בחטיבה 188, שהוביל את פלוגתו להדיפת הסורים מהגולן בימי לחימה נוראיים וקיבל על כך את עיטור המופת, מגיע לפחות ציון ראוי.”

חלפו עשרות שנים.

בשבועות האחרונים הושלמה סוף סוף האנדרטה לזכרו לא הרחק מקידוח פזרה, יפה כמוהו, כל רוחות הגולן נושבות דרכה, מידי יום כבר עוצרים אוטובוסים לצידה. המעגל נסגר.

באחד הטיולים עברתי במקרה ליד שלט ברזל חלוד, המציין את המקום בו נהרג בגולן. “יוסף”, לחשתי, “לא מגיע לך. לאדם שזיכה אותנו בשיר ‘אור וירושלים’, למ”פ בחטיבה 188, שהוביל את פלוגתו להדיפת הסורים מהגולן בימי לחימה נוראיים וקיבל על כך את עיטור המופת, מגיע לפחות ציון ראוי”

מדוע רק עכשיו, רן?

רן שריג, האח: “אנחנו משפחה מאוד צנועה והיוזמה לא הייתה שלנו. בסתיו שעבר היינו בסיור בגולן עם גיל ברנר, שיזם את הנצחת אלי כהן ואורי אילן בשבילים ובאנדרטאות יחד עם הפסל יובל לופן.

במהלך הנסיעה פנה אליי גיל שאספר על הקרבות בגולן, כמפקד חטיבה 179 שלחמה כאן. השבתי שבמקום לספר על המלחמה שלי אני רוצה לספר על אחי יוסף, שנהרג לאחר ארבעה ימי לחימה, בעת כיבוש מוצב 111 הסמוך לצומת הבשן.

“למחרת התקשר גילי. הוא אמר ש’אור וירושלים’ הוא המנון משפחתו, והוסיף: היות ואני עכשיו במצב רוח של מסלולי זיכרון כאלה בגולן אני רוצה להקים אנדרטה ליוסף אחיך ולשיר ‘אור וירושלים’. תוך שבועיים יצאנו לשטח אתו ועם יובל, עם אחותי ואלמנתו של יוסף, בחרנו את המקום בצילו של אלון עבות, בדרך לפזורה 2. מתוך גל אבנים במקום איתר יובל סלע מתאים, כאלמנט פיסולי מרכזי נבחר הנבל המופיע בשיר ואף על מטבע של מחצית השקל. אני בחרתי קטע מהשיר שיופיע לצד הנבל, ומצידה השני של האנדרטה נחקק תיאור הקרב. לקראת האביב הסתיימה העבודה וביום העצמאות האחרון הוצב הפסל באתרו, על תלולית ואבני בזלת. הבאתי 20 טון טוף אדום ממחצבות מרום גולן והזמנתי מאבי זעירא שתי עמדות של ‘מסבירן קולי’ – באחת קורות חייו והספד שכתבתי על יוסף ובעמדה השנייה – השיר ‘אור וירושלים’ בביצוע המקורי של הגבעטרון, שנכתב בשנת 1972 להזמנתם.

החודש הושלמה האנדרטה, היום מתעקש גיל להוסיף דיבוב באנגלית עבור קבוצה יפנית שזה ההמנון שלה, בשפה העברית. אנשי הקבוצה הבטיחו לו לבוא ולשיר שם, המידע על האנדרטה המיוחדת מתחיל להופיע באינטרנט, ושמה כבר נקרא בפי הגולשים ‘אנדרטת אור וירושלים ברמת הגולן'”.

ביניים: האח רן שריג: נשמה שאצרה בתוכה אוצרות בלתי נדלים

מתוך דברי ההספד של האח רן שריג שלחם אף הוא בגזרת הגולן, כמפקד חטיבה 179, אשר מושמעים בעמדת ההסברה הקולית:

“…הידיעה הצורבת בחריפותה שאין קו שני ואין תגבורת, ושאין רזרבות… טנקים סוריים שיעברו – יגיעו מייד בתוך דקות לכינרת, לגשר בנות יעקב, לעין גב. ידיעה זו הביאה כל טנקיסט להילחם כמוכה אמוק, כמטורף חסר בקרה, בתנאי קרב כמעט בלתי אפשריים של עדיפות אויב מוחצת.

יוסף פיקד על פלוגה מובילה של טנקי צנטוריון במעלה גמלא ונתקל בטנקי אויב באזור תוואי ההטיה של הסורים. משם שלושה ימים רצופים של לחימה קשה והדיפה איטית של טנקים מהדיוויזיה הסורית הראשונה שפרצה באזור חושניה.

יוסף עבר את כל התופת הזאת תוך החלפת שלושה טנקים שנפגעו. ביום רביעי בצהרים, בשעות האחרונות של קרב הבלימה נפגע ונהרג על ידי טנק אויב בלחימה לכיבוש רכס המוצבים בגולן.

בכך תמה פרשת חיים של שירה, מוסיקה ושריון. פרשת חיים של אדם צעיר, ברוך כשרונות עד להתפקע ורגיש כשבשבת. נסתם הגולל על נשמה שאצרה בתוכה אוצרות בלתי נדלים. נשמת אח שאהבנו עד כלות”.


יוסף שריג נולד בקיבוץ בית השיטה בשנת 1944, להוריו נחום ותקווה שריג. לאחר סיום לימודיו התגייס לצה”ל וסיים קורס קציני שריון. עם השחרור החל ללמוד מוסיקה בסמינר “אורנים” ולאחר מכן השתלב במשקו, כשלצד עבודה חקלאית שימש גם כמורה למוסיקה בעמק בית שאן. במלחמת יום הכיפורים לחם כמפקד פלוגת טנקים ברמת הגולן, הוא עוטר לאחר מותו בעיטור המופת והועלה לדרגת רב סרן. הוא הותיר שני בנים, בנו אסף, שהיה חבר להקת “איפה הילד” הלחין לזכרו את השיר “כנפיים, אינך שומע”. לאחר מותו נמצאה בין חפציו חוברת ובה עשרות שירים שכתב, לבד מהשיר “אור וירושלים”, שהיה לאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.


באדיבות עיתון שישי בגולן 8/2016
 

 

מותי בא לי פתע
המשורר יוסף שריג ז”ל, בן קיבוץ בית השיטה שבעמק חרוד, הוא אביו של אסף שריג בן הקיבוץ וממקימי להקת “איפה הילד”. אסף היה רק בן חמש כשאביו נהרג, היום הוא בן 44. בדומה לאביו, גם אסף עוסק במוזיקה ובקרוב יקליט את השיר “מותי בא לי פתע” שאביו כתב חצי שנה לפני מותו. “אני מניח שאת הנטייה למוזיקה ירשתי מאבא שלי בעיקר”, אומר אסף, “גם גדלתי על השירים שלו והמוזיקה שלו, מהמעט שהוא השאיר אחריו”. 
כילד וכנער אסף מיעט לדבר על היותו יתום מאב. הזיכרונות מאביו המשורר מעטים הם, שכן היה ילד רך בשנים כשקיבל את הבשורה המרה. את דמותו של אביו הוא לומד להכיר מאנשים שמספרים לו עליו. “כואב לי לדבר ולהיזכר בזה”. הוא אומר בכנות, אפשר להבין אותו, יום הזיכרון בפתח ובכל שנה המשקעים צפים מחדש.

בני הזוג שרה ויוסף נפרדו כשאסף היה בן שנתיים, שרה ואסף שגרו בקיבוץ בית השיטה חזרו לגבעת ברנר, שרה שמרה עם יוסף על קשר חברי ולדבריה יוסף היה מקפיד להגיע לגבעת ברנר על מנת לבקר את בנו.שרה: “יוסף היה אדם מאוד רגיש ודרך המוזיקה הייתה לו יכולת ביטוי יוצאת מן הכלל וכך הוא התבטא. אסף המשיך בדרך המוזיקלית שלו, שהיא הביטוי הכי עמוק שלו”.

אסף, מה אתה זוכר מאבא?

“הייתי ילד קטן כשהוא נפל, אבל אני זוכר הרבה תמונות שלו. טיולים עם סוסים, נסיעות לקיבוץ בית השיטה ואת הביקורים שלו בגבעת ברנר. יש כל מיני רגעיםשנחרטים בזיכרון, בכל זאת עברו כמעט 40 שנה, אני מניח שיש דמיון מסוים בינינו. כמובן שהרגע שהכי חרוט בזיכרוני זה שאימא שלי בישרה לי על מותו, שזה משהו שאי אפשר לשכוח. כל מה שקשור לאבא שלי מעורב בהרבה כאב, כי החוויה שלי ממנו זה בעיקר המוות וההתמודדות עם האובדן”.

בשירים שלו נדמה כאילו הוא ניבא את מותו.
אסף: “השיר ‘מותי בא לי פתע’ למעשה נכתב על חבר שלו שנהרג במלחמת ששת הימים, אבל אני התייחסתי אליו כאל שיר נבואי שניבא את המוות שלו ולכן השיר עוצמתי ומזעזע”.
שרה: “את השיר ‘שיבה’ הוא כתב אחרי מלחמת ששת הימים בספטמבר 1969 כשהוא חזר בשלום מהמלחמה, הקים בית, אסף בנו בכורו נולד. את ‘מותי בא לי פתע’ על חבר שלו איציק פרח ז”ל. אחרי מותו של יוסף, השיר הפך למצמרר כשהוא כתב ‘מותי בא לי פתע ואיני זוכר אם ברעם האש או בין קירות הפח הזועקים’ ובסוף הוא מת בין קירות הפח הזועקים, בתוך הטנק שלו,
זה פשוט שיר מצמרר”.

לכתבה המלאה שהתפרסמה בזמן מעריב כאן

מני צפריר איש המוזיקה של גבעת ברנר, הכיר את יוסף דרך המוזיקה, את התווים ללחן לשירו הנודע “אור וירושלים” יוסף נתן למני כדי שיתרשם מהלחן. מני נזכר:

“יוסף נתן לי את התווים של השיר ‘אור וירושלים’, ישבנו ושוחחנו על מוזיקה, בתקופה שהוא כתב את זה היינו שכנים. אחרי מותו חיפשתי את העיבוד למקהלה והשגתי אותו מדב כרמל מי שכתב את העיבוד המקורי של השיר למקהלה, אחר כך נסעתי לשער הגולן וקיבלתי את הליווי של התזמורת מהמלחין הנודע חיים ברקן (אחד משיריו של ברקן הוא ‘כאן ביתי אל מול גולן’), מאז מותו של יוסף, מקהלת גבעת ברנר והתזמורת מבצעות את השיר בכל שנה ביום העצמאות של הקיבוץ”.

מני מה אתה מרגיש כשאתה שומע את השיר?
“זה מרגש מאוד, אני מרגיש את העוצמה של המוזיקה והמילים, קודם כל זאת יצירה נהדרת, שנית הזיכרונות והטקסט מרגשים מאוד. השיר התקבל בכל הארץ כאחת הקלאסיקות הנהדרות של ארץ ישראל. עצוב מאוד שיוסף נהרג, היינו יכולים לזכות ממנו להרבה יצירות נוספות, הייתה לו התלהבות עצומה. הוא נהרג בתקופה שבה הוא כתב טקסטים ומוזיקה יוצאים מן הכלל יוסף היה רק בתחילת דרכו ועצוב, אם הוא היה ממשיך היינו זוכים להרבה יצירות נוספות”.

מותי בא לי פתע

מותי בא לי פתע
כאחד האדם ידעתי כי קרב
ושבע חייתי
בתום בעוז ובתפארת
בכחול ובירוק
ובטעם המסתורין של הדבש
ושל היפה

מותי בא לי פתע
ואיני זוכר אם ברעם אש
או בין קירות הפח הזועקים
או שמא בלבן לבן
הדומם לבסוף
עכשיו אני איני זוכר
מותי בא לי פתע

יוסף נפל במלחמת יום הכיפורים, בה שימש כחייל מילואים כמפקד פלוגת טנקים בדרגת סרן. פלוגתו לחמה ברמת הגולן ב~10 באוקטובר 1973 ערב סוכות, הוא הוביל את הגדוד לכיבוש מוצב באזור חושנייה שהוחזק על ידי עשרות טנקי אויב. יוסף הצליח במשימתו, אך נהרג למרגלות המוצב, הוא נקבר בקיבוץ בית השיטה. לאחר מותו הועטר בעיטור המופת והועלה לדרגת רב סרן. בעיטור המופת נכתב “בכל פעולותיו גילה אומץ לב, קור רוח, כושר מנהיגות ודבקות במשימה למופת”. 
 באדיבות ארכיון גבעת ברנר
 במלאות שנה למותו של יצחק פרח הביא יוסף לזלמן ודיתה את שירו “מותי בא לי פתע” על קרטון שורות פשוט.היה זה ב 6 לפברואר 1972.

את השיר הביאה דיתה ליום הזכרון ליצחק , שנערך בקיבוץ אילות.

אבן זכרון להנצחת הנופלים במערכות ישראל שהוצבה ליד אנדרטת השרשראות של עדי שרון לאחר מלחמת יום הכיפורים. תשרי 2010
 האשקולית
מילים: נתן אלתרמן
לחן: יוסף שריג
 
מעלי צווארה לעיני כל יכול
היא קרעתני כמו עלוקה
אך שב לילה ושבתי אליה כתמול
ותהי לנו זאת לחוקה
בשוב לילה ושבתי אליה כתמול
והיא לילה כורעת לגמול ולעול
ודלתות חלומה לי פתוחות לרווחה

ואין איש בחלום מלבדי
כי נותרה אהבת נפשותנו דרוכה
כמו קשת מיום היוולדי
כי נותרה אהבת נפשותנו דרוכה
ולעד לא ניתנת ולא לקוחה.

 חזרה לדף אמנים ויוצרים

 

backtotop