נתנה תוקף וחנוך אלבלק

 

 

ונתנה תוקף

ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום
ובו תנשא מלכותך ויכון בחסד כסאך
ותשב עליו באמת
אמת כי אתה הוא דיין ומוכיח ויודע ועד
וכותב וחותם וסופר ומונה
ותזכור כל הנשכחות ותפתח ספר הזכרונות
ומאליו יקרא, וחותם יד כל אדם בוובשופר גדול יתקע, וקול דממה דקה ישמע
ומלאכים יחפזון, וחיל ורעדה יאחזון
ויאמרו: הנה יום הדין לפקד על צבא-מרום בדין
כי לא יזכו בעיניך בדין
וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון
כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו
כן תעביר ותספר ותמנה ותפקד נפש כל חי
ותחתוך קצבה לכל בריה, ותכתב את גזר דינם
הפיוט "ונתנה תוקף" נחשב לקטע התפילה המרומם ביותר בתפילות ראש השנה. בשנים האחרונות זכה לתהודה רבה, גם בחוגים שאינם מבאי בית הכנסת, עקב לחנו לפיוט של יאיר רוזנבלום, כאשר במנינים שונים ברחבי הארץ הוא אפילו זוכה לעדיפות על פני לחנים מסורתיים, מקדמת דנא. המניע ליצירת הלחן הייחודי הזה, היתה נפילת 11 מבני קבוץ בית השיטה, במלחמת יום הכיפורים.! מה מתאים יותר, להזכרת שמם, מאמירת הפיוט "ונתנה תוקף", שנאמר על ידי מקדש שם ה', ר' אמנון ממגנצא, ברגעי חייו האחרונים?
 למקור התפילה והסברה 
               
יהודה יניב יוצר הסרט ונתנה תוקף בבית השיטה 

יהודה יניב, יוצר הסרט נתנה תוקף

    הסיפור על הסרט "ונתנה תוקף" שהופק בשנת 1991 על ידי הערוץ הראשון וצולם כולו בבית השיטה

הניצוץ שמאחורי השיר

מונחים כמו 'הניצוץ היהודי' ו'הנקודה היהודית' מקבלים ביטוי מוחשי מדי שנה בפרוס
יום-הכיפורים.פתאום נרגעות הרוחות, שוקטות המחלוקות, והציבור הרחב מתכנס בבתי-
הכנסתלתפילה ולסוג מסויים של היטהרות ושל חשבון-נפש פנימי. הסיפור הבא, שהוא
סיפורושל חשבון-נפש ושל התעוררות מיוחדים במינם, שפקדו קיבוץ חילוני מובהק, בעקבות
טראומהשעברה עליו במלחמת יום-הכיפורים, הוא ביטוי מובהק נוסף לאותו 'ניצוץ' יהודי.

אל הסיפור הגענו דרך יהודה יניב מכרמי-יוסף, בימאי ומפיק סרטים. ברדיו החל להתנגן
שירחדש על המילים 'ונתנה תוקף קדושת היום'. "השיר הזה ממש הפנט אותי", הוא מספר.
"כששמעתישהלחן חובר על-ידי יאיר רוזנבלום, אדם רחוק מאוד מדת, הבנתי שמאחורי
המנגינהוהמילים מסתתר סיפור".

חיפוש משמעות

הוא הלך בעקבות המנגינה והגיע לקיבוץ בית-השיטה, למרגלות הגלבוע. התוצאה הייתה סרט
באורךשל שעה ושמו, איך לא, 'ונתנה תוקף'. הסרט שודר כמה וכמה פעמים והכה גלים
רבים.

במרכזו הטרגדיה של בית-השיטה, שאיבד במהלך המלחמה הנוראה אחד-עשר מבניו. יניב מתעד
אתמסע החיפושים אחר משמעות, שהחל לאחר המלחמה והאבל אצל רבים מבני הקיבוץ. רובם לא
יגדירו זאת חזרה בתשובה, אבל עובדה היא כי מאז חלו שינויים של ממש בהוויי החיים של
הקיבוץ.

צום בקיבוץ

יהודה יניב: "עד המלחמה היה יום-הכיפורים בקיבוץ כמעט כמו יום רגיל. בחדר-האוכל
הוגשו ארוחות מלאות ורק יחידים צמו. כעת המצב התהפך ורוב בני הקיבוץ צמים. רבים מהם
אף באים לתפילת 'כל נדרי' בבית-הכנסת. מאז המלחמה גם נוהגות רוב החברות להדליק נרות
בכל ערב שבת. חוג לתלמוד נפתח בקיבוץ ועוד".

המקרה הדרמטי, הקושר את פיוט 'ונתנה תוקף' לכל הפרשה, אירע בשנת תש"נ .(1990)
המלחין יאיר רוזנבלום עמד לעזוב את הקיבוץ, שבו התגורר זמן-מה, וביקש להשאיר אחריו
שיר במתנה. "יום אחד נתן לי מישהו סידור", מספר רוזנבלום )ז"ל( ליניב בסרטו. "פתחתי
אתהסידור ומול עיניי הופיעו המילים 'ונתנה תוקף', מתפילת הימים הנוראים. החלטתי
להלחין את השיר ולהעניק זאת לקיבוץ, שהוכה כה קשות ביום-הכיפורים".

מהיהדות לא בורחים

בטקס הזיכרון, שנערך בערב יום-הכיפורים, עלה חנוך אלבלק, מבני הקיבוץ, על הבמה ושר
את מילות התפילה בלחן של רוזנבלום. קהל של יותר מאלף איש ישב על מקומו ודממת-מוות
ריחפה באוויר. כשהסתיים השיר, קמו החברים בזה אחר זה, כמו על-פי אות מוסכם, ועזבו
את המקום בדומייה. "הרגשנו שאחרי שיר כזה אין מה להוסיף עוד", אמרו לאחר מכן. מקצתם
אף התבטאו: "זה היה רגע של קדושה שלא הבנו אותה, אבל חשנו אותה במלוא העוצמה".

כאמור, המלחמה ההיא זעזעה את עולמם של חברי הקיבוץ. אחד מהם, אריה בן- גוריון
(האחיין של), אומר בסרט: "עצם העובדה שהותקפנו בגלל יהדותנו, ביום הקדוש ביותר
ליהדות,גרמה גם למי שלא האמין עד אז, להבין שלעולם לא יוכל לברוח מיהדותו".

באדיבות אתר חב"ד בישראל

"ונתנה תוקף"

מאת :גילי זיוון
מכל פיוטי ראש השנה, אני בוחרת כל שנה מחדש באהבתי הגדולה, "ונתנה תוקף". אני מוצאת עצמי כל שנה מחכה למלך מלכי הפיוטים של היום, ל"ונתנה תוקף". אני שואלת עצמי שוב ושוב מה יש בתפילה העתיקה הזו שמרגש אותי ומפעים אותי כל כך מאז היותי ילדה קטנה.  בראשית, היה זה הסיפור המצמרר על ר' אמנון ממגנצה. אני בת שמונה, או אולי עשר, קוראת האותיות הזעירות בשולי דף הסידור, המספרות סיפור מופלא ומפחיד על זמנים ומקומות מרוחקים, על איש גיבור וענק רוח.
אחר-כך, אולי הייתה זו הדממה הכבדה שהשתררה בבית כנסת של ילדותי, לפני שהחזן פתח בניגון "א-ד-ם". מילה אחת שהולחנה לסיפור אנושי שלם, שראשיתו בקול תרועה (תרועת חצוצרות) וסופו במעמקי האדמה (יבבת כינורות). "אדם, יסודו מעפר וסופו לעפר בנפשו יביא לחמו".
מאז אמצע שנות השבעים נוספה טראומת מלחמת יום כיפור המבקשת גם היא להידחק לבין דפי המחזור בעזרת הניגון המופלא של יאיר רוזנבלום. הניגון שהוא בו זמנית 'הכי ישראלי' וגם 'הכי יהודי'. הניגון שגם אם ישמע עשרות ומאות פעמים, לא יפסיק מלהכות בי מחדש בכל פעם.
עם השנים, נולדה ההבנה הספרותית, נוספה מודעות למשמעות שורותיו הקצרות של הפיוט.
מה מיוחד כל כך בפיוט זה? מדוע הוא ממשיך להרטיט לבבות אחרי מאות שנים?
מדוע הוא הפך להמנון ראש השנה ויום הכיפורים עבור אנשים חילוניים כדתיים בשנים האחרונות בארץ?
מה מקור עוצמתו?
אני חושבת שאחד הדברים המופלאים בפיוט הזה נמצא במעבר הדרמטי באמצעו של השיר, מתחושת תלות מוחלטת באלוהים אל האמונה שבכל זאת אנו יכולים להשפיע על עולמנו.
המתפלל עובר לפתע פתאום ממצב תודעתי של אדם חסר-אונים הנשלט כל כולו על ידי כוח עליון לאופטימיות ואמון ביכולתו לשנות את מסלול הזרימה של החיים.
השיר נפתח בהצהרה על קדושת היום הנורא בו "יכון בחסד כסאך / ותשב עליו באמת". כבר בפתיחה זו מגיחה הכפילות: אלוהים יושב על 'כסא חסד' שיש בו ממידת הסלחנות לברואיו לצד תיאור אלוהים היושב 'באמת' בבית דין של מעלה, פותח את ספרי הזיכרונות של בני-האדם וכותב את גזר דינם. פמליה של מעלה דרוכה לקראת גזר הדין, והנה נשמעת תקיעת שופרו של המלך שהוא גם "דין ומוכיח ויודע ועד" ולאחריו קול דממה דקה.
תמונת השופט חורץ הגורלות נעלמת אט, אט, והנה תמונה רכה יותר עולה לפנינו. אלוהים מתואר כרועה הבוחן את הכבשים שבצאנו ומחליט מה יהיה גורלה של כל כבשה, אך הרועה אינו רק דיין הוא גם מעין אב רחום המגן ודואג לצאן מרעיתו.
מתמונת הרועה הבוחן את עדריו אנו עוברים לכתיבת "גזר דינם" ולבית הדרמטי בשיר, המתאר את תחושת ההכרעה הגורלית.
 
באדיבות גיל זיוון
 

 

 

 

http://youtu.be/NfXfFwNW8c0   סיפורו של הפיוט באדיבות הערוץ הראשון   2012   -3 דקות    
  קישור לנתנה תוקף בויקיפדיה
 קישור  ליאיר רוזנבלום בויקיפדיה
הסבר נוסף לפיוט מאת הרבנית דליה מרקס

 

 ונתנה תוקף עם חנוך ומבצעים נוספים לפי כתבה ב- ynet 2010

 

הפיוט ונתנה תוקף נחשב לאחד הפיוטים הידועים והפופולריים בימים הנוראים ובתפילה היהודית בכלל. הוא זכה ללחנים רבים, ובדורות האחרונים חדר גם למחזורים ספרדיים. נראה שהאופן שבו הוא עוסק בשבריריות האדם נוגעת ללב רבים מהמתפללים, וגם לאלה שאינם ברגיל מבאי בית הכנסת.

 

 

         מתי נתחבר הלחן לפיוט "ונתנה תוקף" ומה היה תהליך יצירתו
על ידי יאיר רוזנבלום

כתבה מיכל שלו

יאיר רוזנבלום שהה בבית השיטה בשנים 1988-1991.

בתקופת שהותו של יאיר בבית השיטה, עקב בהתעניינות אחר חיי המקום, נוהגיו ומנהגיו.
רושם עז הותירו בו חיי התרבות והחגים. יכולת האנשים לקדש את החול בשירה, בלימוד ובכשרונות הרבים שנותנים ביטוייהם ושהופכים את הקהילה ליוצאת דופן. בעודו לוקח חלק פעיל , מוסיקלית באירוע כזה ואחר, ותנופת חגי תשרי בפתח.
לקראת ערב יום כיפור גמלה בליבו החלטה להעניק משהו אישי מעצמו ליום המיוחד הזה.
בתחילה חשב להלחין את "קול נדרי", ובו זמנית החל לחפש בכיוונים נוספים.

באדיבות הויקיפדיה-אנציקלופדיה באנטרנט

בתחילת שנות ה-90 חיבר יאיר רוזנבלום לחן מודרני לפיוט, כמחווה לחברי קיבוץ בית השיטה. נפילת 11 מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים, שינתה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ ליום זה, שהפך ליום זיכרון המחובר ליום הדין של כלל העם היהודי. הלחן החדש משלב מוטיבים מתפילות אשכנז וספרד וממקורות אחרים. הוא כונה "מרגש" ו"מצמרר", וזכה למחמאות על האופן שבו הוא מעצים מילות הפיוט. יתר על כן, בשל הרקע ליצירת הלחן החדש וזהות יוצרו, הוא נתפס כסמל לאפשרות חדשה של שילוב המסורת היהודית בתרבות הישראלית. ונתנה תוקף, בלחן זה ובביצוע של חנוך אלבלק, מושמע תדירות בתחנות רדיו בישראל בתקופה של ראש השנה ויום כיפור, והלחן אף אומץ על ידי חזנים בבתי כנסת רבים.

מילותיו המיוחדות של הפיוט היוו השראה גם לשיר מפורסם של לאונרד כהן, "מי באש" (לפירוט ) 

  קישור להסבר על תולדות השיר בבית השיטה

 חנוך אלבלק

  להשמעת השיר בצליל בלבד הקישו על התמונה . 

חנוך אלבלק
קישור לסיפור חייו של חנוך

           על נתנה תוקף מאת אורי הייטנר 2011

 לקראת יום הכיפורים תשע"ג הוקלט הפיוט          " ונתנה תוקף "ליד אתר הזכרון בבית השיטה מפי החזן הראשי לצה"ל.

אביגדור קהלני נשא דברים ואחרכך ביקר הצוות בבית העלמין ושוחח עם חנוך על גלגולו של הפיוט.

""

באדיבות עיתון מעריב מאת עמיחי אתאלי

 

 

צפו בקליפ מיוחד לקראת יום הכיפורים של תפילת "ונתנה תוקף" אשר נבחרה ע"י גולשי פייסבוק צה"ל כשיר האחרון מאלבומו החדש של החזן הראשי לצה"ל סא"ל שי אברמסון.
הקליפ שהופק במיוחד ל"ימים הנוראים" מאגד בתוכו את תפילת החזן בבית הכנסת הגדול באלנבי ביחד עם חיילי צה"ל מהיחידות השונות וסובב סביב מלחמת יום הכיפורים וגיבור המלחמה תא"ל (מיל') אביגדור קהלני אשר היה מפקד גדוד בחטיבת שריון שלחם בקרבות "עמק הבכא" והוענק לו עיטור הגבורה.

לחן:יאיר רוזנבלום

תודות:
תא"ל (מיל') אביגדור קהלני – יו"ר האגודה למען החייל
אופיר סובול – מפיק ומעבד מוסיקלי
בית הכנסת הגדול אלנבי ת"א
תזמורת "סימפונט רעננה"
קיבוץ בית השיטה

 http://www.youtube.com/watch?v=wajx7za8JSg&feature=youtu.be

קישור לביצוע של החזן הראשי לצה"ל

http://www.youtube.com/watch?v=NfXfFwNW8c0&feature=youtu.be          נתנה תוקף בבית השיטה בערוץ הראשון 

הפיוט – ונתנה תוקף

באדיבות מכללת קי באר שבע ומתל 2011

"ונתנה תוקף.."- הצעה לדיון באחד מהיבטיו של יום הכיפורים/עם ישראל אחד
'ונתנה תוקף' וסוד הקיום היהודי/הרב אליעזר מלמד בישיבת בית אל
ונתנה תוקף-/פיוט הנאמר לפני קדושת מוסף בימים נוראים, מיוחס לרבי אמנון./אנציקלופדיה יהודית -דעת
ונתנה תוקף-הערות למורה על הפעילות המתוקשבת/אתר דעת
ונתנה תוקף-טקסט והסבר/משרד החינוך
ונתנה תוקף/ynet
ונתנה תוקף/אתר חגים
ונתנה תוקף/הזמנה לפיוט
ונתנה תוקף/ויקיפדיה
ונתנה תוקף/חנה אייזנמן
יחידת לימוד לעל יסודי /הרב אלחנן סמט בישיבת ברכת משה – מעלה אדומים
על מחבר הפיוט ומילותיו/חט"ב פסגות-יהוד

 

הסרט "ונתנה תוקף " 1991

הקש על התמונה לטעינת הסרט

 

הסרט"   נתנה תוקף " בגרסה ערוכה ומקוצרת באדיבות הערוץ הראשון-מחלקת תעודה 1991 ובאדיבות יהודה וחיה יניב היוצרים.  אורך הסרט  26 דקות.

עריכה מחודשת עבור האתר :שלמה אוחיון וחגי בן גוריון .באדיבות מכון חגים -שיטים

חנוך ו"נתנה תוקף"

ביצירה "נתנה תוקף התאחדו ארבעה יסודות " ששילובם ביחד הפך יצירה זו לפסגה מוסיקלית-  המקום בו נוצרה- ביתנו, בית-השיטה, הזמן המקודש ביותר – יום כיפור, המלחין– יאיר רוזנבלום שחווה מעין הארה תוך כדי הכתיבה, והזמר- פייטן שלנו, חנוך,  שהתעלה והעלה את כולנו לספירות אחרות.

בדברים שכתבה מיכל שלו על תהליך היצירה סיפרה כך:

"לקראת יו"כ גמלה החלטה בליבו של יאיר להעניק משהו אישי ליום מיוחד זה בבית –השיטה. ציפורה הגישה לו את "המחזור לראש השנה ויום כיפור" ובו מצא יאיר מיד את מבוקשו… בלי לומר מילה הוא התיישב ליד הפסנתר הקטן והתפלל בלחנו את נתנה תוקף. מצאתי את יאיר כותב ובוכה נסער ונרגש זה היה אחד מאותם רגעים בהם אתה חש טלטלה והתרגשות. את נתנה תוקף הקדיש יאיר לאביו, שהיה אדם חילוני בחייו ולעת זיקנתו חזר לקיים מצוות ולדרוש בבית כנסת. בתום הלחנת הפיוט כתב מעין מכתב לאביו  ובכה עליו לראשונה בהתכוונות גדולה.

מבעד לעיניו הלחות הוסיף שראה בעיני רוחו את חנוך אלבלק מעביר את ניגונו השמימה, בהכירו את חנוך נקשרה נפשו בו ובקולו המיוחד.

באותו ערב (שנת 1991) כשחנוך נתן קולו והבקיע שערי שמים, אלם אחז את היושבים. החיבור בין הווייתנו אנו, כאבנו וגעגועינו לחברינו, לבין הפיוט הדתי בקולו של חנוך ולחן נשמת ליבו של יאיר עשו את שלהם."

 

עד כאן תיאורה של מיכל ואנו החווים את אותה התפעמות וחרדת קודש בעת שירתו של חנוך, הבאה מן המקור ושבה אליו, מודים בכל ליבנו על הזכייה בהתגלות זו המושכת אותנו מעלה מעלה ועוד הלאה….

כתבה :יהודית פלד 

 הקישו על התמונה לשמיעת הפיוט "ונתנה תוקף"מפי חנוך כפי שבוצעה בסרטו של יהודה יניב בערוץ הראשון בשנת 1991 ובאדיבותם וצולם בבית השיטה.

ונתנה תוקף
 הנוסח שבשיר
וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹםכִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם
וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָוְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ
וְתֵשֵׁב עָלָיו בְּאֱמֶת
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַּיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה
וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹתוְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת
וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַעוְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָׁמַע
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּןוְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן
וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּיןלִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין
כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי
וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיָּה וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּןוּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת
מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ
מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה
מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא
מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יְטֹּרֵף
מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר
מִי יַעֲנִי וּמִי יַעֲשִׁיר
מִי יֻשְׁפַּל וּמִי יָרוּם
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה
כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ קָשֶׁה לִכְעוֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּתכִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹאִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם וְיוֹדֵעַ יִצְרָם
כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם
אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר
בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹמָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵלכְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה
וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף
וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם
אֵין קִצְבָּה לִשְׁנוֹתֶיךָוְאֵין קֵץ לְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ
וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָוְאֵין לְפָרֵשׁ עֵילוֹם שְׁמֶךָ
שִׁמְךָ נָאֶה לְךָוְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ
וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָוְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְמֶךָ
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ
כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקֹּדֶשׁ

אנא בכוח

     תוכן ועריכה: חגי בן גוריון

                                    צילום וסריקה: חיים בניאן  סרטי וידאו :דליה סלע וצוותי הוידאו

                                    הדפסה : עדנה הדר

                                    עריכה גרפית: מיכל אלבלק

backtotop