נועם רבינוביץ

פרס שר המדע, התרבות והספורט

חבר השופטים: דרורית גור־אריה, גדעון גכטמן, דרורה דקל

נימוקי השופטים:

נועם רבינוביץ יוצר שנים רבות בקיבוץ בית השיטה, שם פיתח מערכת מסועפת של סמלים ודימויים, תכנים ופעולות, שיש בכוחה להאיר את הפריפריה באור מרתק וכך לאתגר את העשייה האמנותית שמרביתה נוצרת ומוצגת במרכז הארץ. רבינוביץ הוא אמן של מקום ושל טבע, הפועל בהשראת גיאוגרפים, בוטנאים, חוקרי טבע ואנשי מסע. בחשיבתו הבלתי שגרתית, הנועזת ומרחיקת הראות הוא כמו “מוציא שלוחות” מקיבוצו בעמק יזרעאל אל מרחבי אוקיינוסים ומדבריות. רבינוביץ החל את דרכו כאמן ברזל ואבן, שעבד בטכניקות של ביקוע והלחמה; לאחר מכן, המשיך ופיתח עבודות הכרוכות בפעולות של שתילה והשקיה, ולאחרונה הוא מתמקד דווקא בעבודות חוט ורקמה. כל עבודותיו מתבססות על ידע חקרני בצמחייה הארץ ישראלית, על תודעה היסטורית־תרבותית נרחבת ועל קשר נפשי ורגשי עם תהליכים חקלאיים, שאותם השכיל להפוך לפעולות סימבוליות – פעולות המתמקדות בחיפוש אחר ערוצי פוריות נסתרים ואחרי מסלולי אנרגיה בטבע. כך, למשל, רבינוביץ שתל גפנים לאורכו של שקע לחלוחי באדמת הנגב, וכן הוא עוסק מזה שנים אחדות בפרויקט עתידי לסימונו של זרם הגולף החם באוקיינוס האטלנטי. במהלך השנים פיתח רבינוביץ דיסציפלינה ייחודית לו בהיותו אמן־בוטנאי, המערב טכניקות אמנותיות בטכנולוגיות חקלאיות ומשלב חשיבה מושגית עם משמעת של שותל ונוטע.

קישור לאתר של נועם www.noamrabinovich.com

עוסק בנטיעה מובנית בשטחי הבור ובשטחים השוליים בבית השיטה.

הציג תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות רבות במוזיאונים ובגלריות ציבוריות רבות בארץ ובחו”ל.

פסליו מוצבים קבע במקומות רבים בארץ.

השתתף במפגשי פיסול בישראל.

1982 – פרס ע”ש דר’ שיף, ביאנלה לאמנים צעירים, מוזיאון חיפה.

1994 – פרס ראשון, סימפוזיון “אבן בגליל”, מעלות.

2007- פרס שר המדע, התרבות והספורט בתחום האמנות הפלסטית.

נעם רבינוביץ החל את דרכו כאמן ברזל ואבן, שעבד בטכניקות של ביקוע והלחמה, המשיך לפתח פעולות של שתילה והשקיה ולאחרונה הוא מתמקד, דווקא, בעבודות חוט ורקמה. כל אלה מתבססות על ידע חקרני בצמחיה הארץ-ישראלית, על תודעה היסטורית תרבותית ועל קשר נפש יורגשי עם תהליכים חקלאיים, אותם השכיל להפוך לפעולות סימבוליות רבינוביץ פיתח במהלך השנים דיסציפלינה ייחודית לו, שלאמן-בוטנאי, המערב טכניקות אמנותיות בטכנולוגיות חקלאיות, ומשלב חשיבה קונצפטואלית עם משמעת של שותל ונוטע

פיתח מערכת מסועפת של סמלים ודימויים, תכנים ופעולות, שיש בכוחה לאתגר את המרכז ולהאיר אתהפריפריה באור מרתק.

כיום חבר קיבוץ בית השיטה.

במסגרת “בני המקום” – תערוכה קבוצתית

אוצרת: גליה בר אור

מאת: יניב שפירא

קבוצת העבודות ‘מגדלי נירים’ מציגה את שלושת המגדלים המצויים ב”חצרו של קיבוץ”, בנירים: מגדל השמירה, האסם ומגדל התחמיץ (סילו). נועם רבינוביץ מפקיע את המגדלים מסביבתם הטבעית – חצר הקיבוץ – וממקם אותם מחדש על רקע נייטרלי – בד כותנה לבן ורשת תפירה שקופה, המחוברים באמצעות מסמרי בניין פשוטים ללוח עץ.

נועם רבינוביץ | מגדלי נירים

הטריטוריה החדשה שבה ממוקמים המגדלים מאפשרת לנועם להתייחס אליהם כאל עצמים נפרדים, שאינם נושאים עוד בעול המגדל המיתולוגי, מסמלי הישוב החלוצי. מגדלי המים, התבואה והשמירה, הנראים למרחוק, מייצגים את עבודות החצר והשמירה בקיבוץ, השמורות בדרך כלל לגבר. דומה שדווקא מודעותו של נועם למיתוס המגדל היא המניעה אותו למהלך היפוכי זה, המנכס את המגדל כסמל אינטימי, הטעון משמעויות אישיות. דומה שמכאן גם נובעת הכרעתו להשתמש במלאכת הרקמה – מלאכת-יד נשית, מדויקת, המתקיימת בפנים הבית.

נועם רבינוביץ | מגדלי נירים

‘מגדלי נירים’, בדומה לפרוייקטים נוספים של נועם רבינוביץ, הינה עבודה בתהליך. סדרה זו אינה מסכמת את עיסוקו בנושא זה, כשם שאינה אפשר מצביעה בוודאות על הנקודה שבה נולד הרעיון המתממש כאן. ייתכן וההתחלה הייתה בביקוריו בקיבוץ נירים, בעקבות הנסיעות העונתיות לחולות ניצנה, לצורך מעקב אחר תנועות החול (ראה קטלוג ‘משטר הרוחות’, 1993). באופן מעשי הוא החל לעבוד על רקמות אלו בעקבות הביקורים התכופים בנירים, לאחר שהוזמן במאי 2001, על-ידי ידידו האמן דב הלר, לערוך סידרת תחריטים בסדנת ההדפס המקומית.
מלאכת הרקמה הולמת את דרך התנהלותו של נועם, בהיותה מלאכה מתמשכת מטבעה, הצוברת במהלך עשייתה רגשות משתנים, מצבי רוח, תחושות ומחשבות. כל אלו נרקמים בעבודות אלו לרבדים של שכבות וצבעים.

כנגד עבודות הרקמה מציב נועם במרכז החלל דגם של מגדל, הבולט בחומריותו הדלה ובחפצים היומיומיים מהם הוא מורכב: פח זיתים שחורים, מוטות אוהל, חוטי ברזל ושאריות של קופסאות פח (היוצרות בצירופן משטח צבעוני ורב משמעויות לכשעצמו). על ראש המגדל ‘משורטט’ במסמרים היטל-על של מגדל השמירה. ניתן לראות את המגדל שמציע נועם כהצעה פרטית ועם זאת ניכר כי הוא אינו פונקציונלי לחלוטין. מבחינות אחדות הוא מבליט ביתר שאת את ממד ההשטחה שבעבודות הרקמה, מבחינות אחרות הוא מציע אלטרנטיבה למיתוס המגדל.

פסל הגח”ל
יצירה של האמן נועם רבינוביץ, המנציחה את פועלם של אנשי הגח”ל (גיוס חוץ לארץ) שלחמו כמתנדבים במלחמת העצמאות (1948). לוחמי יחידה זו שירתו במשטרת גשר.
כתובות הגרפיטי שנחרטו על קירות המשטרה בשפות האם של הלוחמים תורגמו ושובצו בפסל סביבתי, ניתן לקרוא אותם מבעד לחרכי הירי.

חזרה לדף אמנים ויוצרים