עזריה אלון בן 95-חיים של קיבוץ טבע ופרסים

בחודש נובמבר השנה (2013) ימלאו לעזריה אלון 95 שנה, עשרות שנים של עשייה פורצת
דרך, מתוכם 75 שנים כחבר בית השיטה.
בביתו מזה 60 שנה ממשיך עזריה עם רות העזר כנגדו בפעלו למען ארץ ישראל ונופיה,
כשהוא עוקב בדאגה אחר ההתפתחויות החברתיות בקיבוצו.
אלפי התמונות שצילם ועשרות הספרים שכתב גודשים את המדפים והארונות בביתו,
הפרסים ותעודות ההוקרה הרבים מעטרים את קירות ביתו, אליהם מצטרפות מעת לעת
תעודות הוקרה חדשות.
בפרק זה בחרנו להאיר את פעלו של עזריה מחמש זוויות: טבע הארץ ונופיה, הקיבוץ, הצילום, פרסי הוקרה, המשפחה.

עזריה נפטר בשיבה טובה בגיל 95 בתאריך 19.1.2014 לאחר שבועיים “בבית הפז” בבית השיטה. עזריה נפטר בשנתו כשהוא צלול מחשבתית עד ליומו האחרון,ומלווה באשתו רות וילדיו.

פרק זה המוקדש לתולדותיו והישגיו הרבים נערך בנובמבר 2013 חודשיים לפני פטירתו כשהוא מלווה ומעדכן את תוכנו.הפרק נערך על ידי חגי בן גוריון וחיים בניאן שצילם וסרק.

גם בבית הספר הראלי בחיפה ובמחנות העולים, בפרדסי ההכשרה בנען ובימים הראשונים והקשים בבית השיטה, היה כל רצוני להיות אחד מכולם. קיבוצניק מועיל, עובד אדמה, פלמ”חניק מגן הארץ. לא היה כבוד גדול יותר מאשר להכנס היישר מהשדה לחדר האוכל עם בוץ על המגפיים או להיות שותף סוד למיקומם המדויק של הסליקים מתחת לרפת. איש לא חשב אז על גוזלי השדמית או על פקעות הצבעונים, גם לא אני, לא ממש על כל פנים. אבל לא היה אפשר שלא לראות אותם בעת העבודה בשדה נדחקים מפני הטרקטור. ואחרי העין הרי נמשך הלב.

עזריה

קורות חיים

עזריה אלון, יליד 1918, משנת 1925 בארץ ישראל, משנת 1938 חבר קיבוץ בית השיטה.

קישור לסיפורו של עזריה בבית השיטה בשנים הראשונות 1938 – 1948

מזה 70 שנה עוסק בהסברה ובחינוך להכרת הארץ, נופה והטבע שלה, לשמירה על הנוף והטבע, להיסטוריה היהודית בארץ, לתולדות היישוב, להתיישבות ולהעמקת הקשר לארץ.

מורה, מחנך ומדריך טיולים; מדריך בכיר בתנועת “המחנות העולים” ובמרכז לנוער של הקיבוץ המאוחד – 1937; 1943 – 1946; 1954 – 1956.

יזם את הקמת החברה להגנת הטבע (1951) מראשוני מייסדיה ומן הפעילים בה כל השנים; יזם את הפיכת החברה לארגון ציבורי (1954); היה מזכיר החברה (1969 – 1977) יו”ר הוועד המנהל (1977 – 1985) ויו”ר המועצה הציבורית של החברה (1986 – 2007). שותף ליזמה להקמת רשות הטבע והגנים (1956 – 1963), חבר הנהלת הרשות ומועצת הגנים הלאומיים (1964 – 1977).

פעיל במאבקים לשמירת הטבע והנוף, להקמת שמורות טבע, לשמירה על פרחי בר ועל הנופים הפתוחים. עוסק בהסברה ובחינוך לערכים אלה בעל פה, בכתב ובהדרכת מטיילים.

יזם ושותף להקמת יותר מעשרים בתי ספר שדה בכל רחבי הארץ, שבהם עברו וחונכו מאות אלפי בני נוער ומבוגרים.

חבר בוועדת השמות הממלכתית ליישובים ולאתרים וחבר בוועדות האקדמיה ללשון לקביעת שמות עבריים לבעלי חיים ולצמחי הבר של ארץ ישראל.

מקיים שידור שבועי במדור “נוף ארצנו” בקול ישראל להקניית ערכים אלה מאז שנת 1959 (למעלה מ – 2500 שיחות).

פירסם מאות מאמרים בעיתונות יומית (העיתונים דבר ולמרחב) ובעיתונים פריודיים: במעלה, במחנה, גן ונוף, בקיבוץ, טבע וארץ ועוד. חוברות שונות.

חיבר 35 ספרים בעברית בנושאי הטבע והארץ וכן 3 ספרים באנגלית, 3 בערבית ו-2 ברוסית. מראשוני הצלמים של טבע הארץ, צילומיו פורסמו בספרים.

עורך ראשי של האנציקלופדיה “החי והצומח של ארץ ישראל” (12 כרכים, אלפי עמודים ואלפי צילומים וציורים, 1980 – 1990) וכתב חלק מערכיה.

מאז שנת 1992 ועד 2011 מרצה בכיר בפקולטה לאדריכלות בטכניון בחיפה בנושא “הכרת נופי הארץ”

בזכות פעילותו זכה לכמה ציונים ופרסים בארץ: פרס רשות השידור 1966, שותף לפרס ישראל למפעל חיים 1980, פרס יו”ר הכנסת לאיכות החיים 1984, ד”ר כבוד של מכון ויצמן 1991, פרס יגאל אלון למעשה מופת חיים חלוצי,1991.

יקיר האו”ם באיכות הסביבה, 1987,ישראלי ראשון ברשימת UNEP Global 500, הסוכנות הבין לאומית לאיכות הסביבה.

בבית ובמשפחה

כשחגגו לי את יום ההולדת התשעים,הילדים והנכדים החליטו שלא עושים מסיבה אלא הולכים ביחד לטיול בנגב.הלכנו לבית ספר שדה בהר הנגב ליומים ,טיילנו כולנו בכיף והתמונה הזו של כל הנכדים בשורה אחת שמחה ומאושרת,זה מה שעושה לי את זה.כך הצטלמנו במצפה רמון בשנת 2008(צילום מהאלבום המשפחתי)

לעזריה ורות 4 ילדים 13 נכדים ושמונה נינים,הם גאים בפועלם של רות ועזריה והם ,המשפחה המתרחבת ,כל עולמם הפנימי.

ביתו של עזריה הוא גם חדר עבודתו שם גם ספריו הרבים ואלפי תצלומיו. י
תחילתה של גינת צמחי הבר עוד בימי הילדות שלי בכפר יחזקאל כשעקרתי כלניות וצבעונים ושתלתי אותם ליד הבית. בבית השיטה היא ליוותה אותי בכל המגורים הזמניים עד שהגיעה למקום של קבע. את הצמחים, רובם צמחי בצל ופקעת, אספתי עוד בימים שהיה מותר לעקור צמחי בר, ואחר כך הרביתי אותם מזרעים. בקיץ היא עומדת חרבה, צהובה-חומה, עד מועד פריחת החצבים. אלה בוקעים מתוך האדמה היבשה, ואפשר לעקוב יום־יום אחר צמיחתם והתפתחות הפרחים. עזריה

	מכונת הגלידה היא זכרון ילדות יחד עם אביזרים רבים נוספים בבית ובגינה

ילדות בבית ציוני והגשמה בכפר יחזקאל

עזריה נולד בהורושקי באוקראינה, ב-15 לנובמבר 1918 בן בכור לשרה קיפניס וחיים קוזירובסקי אביו נאסר בעוון פעילות ציונית ונשלח למאסר ממושך בסיביר (1924 – 1934 ) עזריה עלה לארץ ישראל עם אמו שרה ושתי אחיותיו, יפה (1920)וכרמלה (1924)בשנת 1925.המשפחה התיישבה במושב כפר יחזקאל וכל עול הפרנסה וגידול הילדים נפלו על האם .אביו השתחרר מהכלא הסובייטי ועלה לארץ ב-1934.בשנת 1937 עברה המשפחה, שכללה גם את אחיותיו, כרמלה ויפה, לקריית חיים. את לימודיו בבית הספר הריאלי העברי בחיפה סיים בשנת 1936. עם סיום לימודיו בריאלי בחיפה עבר לנען להכשרה במסגרת המחנות העולים ובשנת 1938, חזר לעמק והצטרף כחבר לקיבוץ בית השיטה

כרמלה התחתנה עם אהרון בורר עמו נפגשה במחנות העולים בקרית ביאליק והם חיים מאז כחברי קיבוץ חולתה,כרמלה הנה מורה לערבית. יפה קוזירובסקי התגוררה בקרית חיים ולמדה כימיה בטכניון עד הגיעה לתואר דוקטור בכימיה ומעמד של פרופסור.יפה נפטרה בשנת 2013 בגיל 93 ונקברה לצד אמה בכפר יחזקאל.שרה נפטרה בשנת 1986 והיא בת 102 שנים.

על ציר הזמן


1938	הצטרף כחבר לקיבוץ בית-השיטה, עבד בחקלאות, בייעור ובהגנה
1946-1943	מדריך בתנועת “המחנות העולים” בחיפה ובתל אביב
1949-1947	חייל בפלוגות השדה של ההגנה, משתתף בקרבות משמר העמק והגלבוע. מדריך מסעות פלמ”ח בנגב ובמדבר יהודה.
1950	סטודנט להוראת טבע בסמינר הקיבוצים בתל-אביב, תלמידו של פרופ’ מנדלסון
1951	יוזם ביחד עם אמוץ זהבי את הקמת החברה להגנת הטבע
1960-1952	מחנך של הכיתות הראשונות בבית-הספר של בית-השיטה, וממייסדי חטיבת בני הקיבוץ המאוחד. מרבה לטייל בנגב עם תלמידי תיכון, חברי קיבוץ ומטיילי החברה להגנת הטבע

עזריה התינוק ב – 19.6.1919

עם שרה אמו ברוסיה ב – 1919

בכפר יחזקאל 1927

המורה תלמי היה אמון על גרמי השמים והרוח. “הוא היה נוהג להוציא אותנו בערבים, מלמד אותנו על הכוכבים”, מוסיף אלון וחיוך עולה על פניו. “הוא לימד בבית הספר במושב את כל הכיתות, מג’ עד ח’. בחלל אחד נמצאנו כולם והוא היה מחלק לכל כיתה מטלות, מושיב כל קבוצה בפינה אחרת של החדר. וכך, באופן יוצא דופן, ילד בכיתה ג’ יכול היה לשמוע למשל על כתביו של יוספוס פלביוס שכיתה ח’ למדה. כל התכנים התערבבו שם לתערובת מאוד מיוחדת. אני יכול להגיד שיצאתי מבית הספר ההוא עם רכוש גדול מאוד”.

בבית הספר בכפר יחזקאל עם המורה משה תלמי

בכפר יחזקאל עם אמו 1928-מימין:יפה,כרמלה שרה ועזריה

עזריה הנער 1927/8

עזריה למד בבית ספר הריאלי בחיפה עם עמנואל ב.ג אחיו של אריה בן גוריון שלמד בכיתה מעליו.שלושתם היו מדריכים “במחנות העולים” .

בשנה האחרונה בבית ספר הריאלי בחיפה 1935

היציאה הראשונה של אלון אל מחוץ לתחומי המושב התאפשרה בזכות ערנותו של בוחן מטעם מחלקת החינוך של ממשלת המנדט, שבא לביקור בבית הספר בכפר יחזקאל. אותו בוחן, שהתרשם מהיכולת שהפגין מאלון, אז תלמיד כיתה ח’, המליץ להעביר את הנער להמשך לימודים תיכוניים בבית הספר הריאלי בחיפה. בעיר נחשף אלון לעולם בורגני, זר, שונה בתכלית מההווי שהכיר בשדות העמק. באותה תקופה הצטרף לתנועת “המחנות העולים”, מהלך מכריע בהחלטתו היכן לחיות. “היה שם רגע, שהחלטתי שאלך לקיבוץ”, הוא אומר. “זה היה עניין רעיוני, לא רציתי חיי עיר. בתנועה חינכו להגשמה עצמית ולכן, אם אתה חושב שצריך לעשות דבר מסוים, אתה לא הולך למישהו ואומר לו ‘תעשה’, אתה עושה בעצמך”.

	ביתם של עזריה ורות היה מבודד במערב הקיבוץ ומוחבא בין עצי הקזוארינות התמירים (שנות ה – 50 ) רות ועזריה נפגשו ב – 1952 בעת פעילות משותפת במסגרות בית הספר
	הילדים של רות ועזריה היו שותפים מלאים לטיולים ברחבי הנגב ומדבר יהודה,כאן יאיר,גלעד ואביטל בנחל ערוגות 1964
	ב 1961 עוברים עזריה ורות לביתם החדש ליד בריכת מי לילה,לבית זה הוצמד חדר עבודה פונקציונלי לעזריה- 1970.
	עזריה הרבה להוביל את טיולי בית הספר וטיולי חברים לכל רחבי הארץ ובמיוחד לנגב ומדבר יהודה,כאן מסביר לחברים על הנוף 1984

עזריה בן 70 בשנת 1988 בטיולי מורשת עם המשפחה המורחבת

בערוב ימיו שואל כל אדם את עצמו אם חי כפי שהיה רוצה לחיות, ואם עשה דבר בעל ערך או העביר סתם את חייו. אין לי אף טיפה של חרטה או צער על כך שהקדשתי שני שלישים מימי חיי לפעילות לרעיון של שמירת הטבע והנוף של הארץ. לשמחתי לא הייתי היחיד. החברה להגנת הטבע, שבמידה רבה היה לי חלק בהקמתה ובפעילותה, החלה בקומץ ״משוגעים״ ויש בה רבבות חברים ומאות רבות של עובדים, וכל הזמן מתווספים אליה כוחות צעירים וחדשים. היא שינתה מושגים בציבור, וקשה לי לתאר איך היתה הארץ נראית אלמלא היא קמה בשעתה. כשאני מביט לאחור אני חש שעשיתי משהו בחיי.

עזריה

מימין :עזריה עם הנין הבכור

למעלה :האם שרה עם שלושת ילדיה- עזריה,יפה וכרמלה 1986

שרה נפטרה בשנת 1986 והיא בת 102 והובאה למנוחות בכפר יחזקאל

למעלה : רות,עזריה,יפה וכרמלה 2011

יפה נפטרה בשנת 2013 והיא בת 93

יפה שימשה כפרופסור לכימיה בטכניון,כרמלה ומשפחתה חיים בקיבוץ חולתה

עזריה שובץ בבית הספר בהתחלה כמדריך ואחר כך כמורה מן המניין לכיתות רבות ,אך הזכורות מכל הן השנים בהן לימד את את קבוצת “אלון” הכיתה הבכורה של בית השיטה ,שנים אותם חלק עם אריה בן גוריון כמורה ומנהל בית הספר. עם קבוצת “יחדיו” לימד את הכיתה עם רעייתו רות , עד האיחוד המלא של עמלים ומעין. למטה: קטע מעלון הסיום של קבוצת אלון.

כך או כך למדנו בכיתה י” – י”ב עם המחנך – עזריה. בשנה זו אנו כבר מועמדים לחברוּת במשק ומשתתפים באסיפות. אלכס הביא אלינו את רותי קלרמן, שידעה יפה לנגן בחלילית. בסיום שנת הלימודים – שנת 1953– חגגנו במסיבת סיום עליזה בחדר-האוכל, בהצגה משובצת במיטב פיזמוני הכיתה, שהמפורסם ביניהם, פרי עטו של עזריה – לנדוד:

לנדוד לנדוד מינהג אלון ציוד כבד כאן אין לאיש

לנדוד לנדוד מינהג אלון מיזרון על גב, קדימה חיש

לנדוד לנדוד. קדימה חיש.

מבניין לאוהל, משם לצריף בַכיתה, על גג, בְמרתף של גן

וחוזר חלילה סביב סביב ובכל חודשיים בלגן’

עשרים דירות אם לא יותר אבל מעל כולם יזהיר

אלון זוכר. מתבן הדיר.

באותה מסיבה עִייף אותנו טבנקין בדבריו הנישגבים על הצורך שנצא להקים קיבוצים חדשים, ואילו אנחנו סברנו שמקומנו הטבעי, לאחר שובנו מהצבא, הוא בית-השיטה.

למעלה :תמונת המחזור של קבוצת אלון ועזריה המחנך- 1953

למטה: קבוצת אלון בטיול לבית גאן ופקיעין עם אריה המחנך ועזריה המדריך והצלם.1950

למטה: עזריה מחנך קבוצת יחדיו 1960

עזריה הוציא לאור למעלה מ – 30 ספרים במרוצת השנים ובהם מאות צילומים שצילם בטבע של ארץ ישראל וברחבי הקיבוץ

ספרי עזריה אלון

פרחי הר וגיא	1955	300 פרחי בר בצבעי הקשת +אנגלית, ערבית, רוסית	1987
על פני סיני	1957	עץ ושיח + ערבית	1991
על העצים ועל האבנים	1958	אלף בית של קיבוץ	1993
א”ב של ציפורים	1961	יש אריה על העץ	1993
77 שיחות על טבע א’ (צמחים)	1964	אטור להרגיז פיל	1993
א”ב של חיות	1965	יופי של סביבה למורה, לתלמיד	1993
77 שיחות על טבע ב’ (בעלי חיים)	1966	אני ואתה נשנה את הסביבה למורה, לתלמיד	1993
ישראל, טבע ונוף + אנגלית	1969	מה יכול ילד לעשות + ערבית	1993
שבילים במדבר	1969	חי וצומח במדליוני ישראל	1994
עצי בר בישראל + אנגלית	1970	עורב ושמו טוטו	1998
סיני	1972	ארץ נהדרת	2001
כולנו מטיילים	1974	לטייל עם עזריה אלון	2003
המדבר במקורות ישראל	1975	שמורות טבע בישראל + רוסית	2003
כשרון לארץ ישראל	1979	שבעת המינים	2005
פרחים יפים בהר	1980	שרה וחיים קוזירובסקי	2005
פרחים יפים בנגב	1983	מדריך לטיול בין פרחים	2007

הקישו על התמונה מימין לרשימת כל הספרים שכתב עזריה והסבר מפיו על כל ספר

הקישו על התמונה מימין לקרוא את כל הפרטים על השירים והפזמונים שכתב עזריה כולל טקסט מלא של כל שיר ופזמון

עזריה עם חווה אלברשטיין 2011

קישור לעזריה באתר זמר רשת לשירי ארץ ישראל

עזריה ורות בפורים 1979

קישור לעזריה מטייל בארץ ישראל -באתרנו

הפגישה הראשונה עם מדבר יהודה, בטיול המחנות העולים בשנת 1942 , היתה מהממת. היא שינתה את כל המושגים שלי על המדבר, שהיה מקובל לראותו כחבל ארץ שומם. אחרי הטיול הראשון שבו היינו תלויים במדריך בדווי, למדתי את המדבר, חזרתי אליו פעמים רבות והולכתי בשביליו את מטיילי התנועה ואת מחלקות הפלמ״ח. עבורי הוא היה למדבר חי שלא רק אלף מינים של צמחים מפתחים בו תכונות מרשימות כדי להתקיים, גם בעלי חיים רבים שוכנים בו. לא פחות ראיתי חיים גם במה שנחשב דומם – הקניונים האדירים עם המפלים הזורמים בהם בחורף. עזריה

שיחה על טבע ופוליטקה (עיתון הארץ 12/2008)

החיה הנדירה מכולן – מוסף הארץ

- קובי בן-שמחון
- 03.05.2012

עזריה בויקיפדיה

עזריה איש הטבע- בבטאון גפן – -2008

מאת: איתי טטרו 28.11.2008

על העזר כנגדו – רות אלון ופועלה באדיבות הזמן הירוק ונחמן גלבע

עזריה בסרטוני יו טיוב

יואב איתיאל, הטבע להגנת החברה: ראיון עם עזריה אלון לאחר שנודע כי יוענק לו פרס ישראל, מגזין המושבות, 16 במרץ 2012

עזריה אלון באנגלית Azaria in English

עזריה והחברה להגנת הטבע

טבע ואדם – עזריה אלון –פורסם בתאריך 11/07/2012 מאת אורית פראג

עזריה מציג צילומיו במשכן לאומנות וברחבי ישראל 2012/3

מ 1940 עד 1980 מאת גיא רז

עם קום המדינה, כמעט בלי לדעת מה נעשה בעולם, באה ההכרה בסכנות הגדולות הנשקפות לטבע שלנו. בטיולים הרבים למדתי כמה קטנה היא הארץ וכמה קיומם של רבים ממיני הצמחים ומבעלי החיים שבה עומד על סף כליון.עזריה

עזריה

עזריה של הפרסים והפרסום

עם הקמת “החברה להגנת הטבע” בשנת 1953,החלה מלחמה על התודעה של אזרחי ישראל לצורך לשמור על החי והצומח ולשמר אתרי תרבות ומורשת למען הדורות הבאים. במלחמה זו הופקו משדרים קבועים ברדיו,חוקק החוק להגנת החי והצומח,הוקמו בתי ספר שדה,הולחנו שירים והופקו בולים ועוד ועוד.

עזריה וחבריו זכו להיות מזוהים עם ארץ ישראל וערכיה,ובהתמדתם לאורך שנים רבות זכו להקרה,הוקרה ופרסים רבים. מעט מהפרסים להם זכה עזריה, בפרק שלפנינו.


דוקטור לשם כבוד מאוניברסטת בן גוריון
פרס מיקרופון הזהב של קול ישראל “לחלוץ התקשורת בנושאי טבע ואיכות הסביבה”	פרס פראט לתקשורת בנושאי סביבה 2008
	פרס לעזריה כאיש המאה העשרים בנושאי שימור הטבע והסביבה
דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע	אות מיקרופון הזהב והקולנוע 2009
	פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי 1980
פרס איש השנה של המכון הביוגרפי בארצות הברית 1998
אות מפעל חיים בהגנת הסביבה 2008
	פרס רשות השידור על הסידרה נוף ארצנו שמשודרת למעלה מחמישים שנה -1967

כשהתחלנו לעסוק בנושא לא התעניין בטבע איש, פרט למורים לטבע ולכמה אחדים. עד קום המדינה 93 אחוזים משטח הארץ לא היו בידי יהודים, והאחוזים המעטים נקנו בכסף מלא כדי לעבד אותם ולהתיישב בהם. הקמת המדינה לא שינתה את התפיסה הזו. באתוס הציוני של אז לא תפס הטבע מקום. ההכרה בכך העמיקה תוך כדי שיחות שניהלתי עם עמיתי אמוץ זהבי. שנינו הרגשנו שלא די לחשוב ולדבר על כך, אלא יש לעשות לשם כך. הבטנו סביבנו וראינו שאין דואג. במחנות העולים חינכו אותי: אם אתה חושב שיש לעשות משהו, עליך לעשותו. אני חושב שהתכוונו שם יותר להפרחת השממה ופחות לשימורה, אבל המסר נקלט כפי שנקלט. באנו אל מורינו, אמוץ ואני, ואִתם הקמנו את החברהלהגנת הטבע. עזריה

העזריה של מוני

עזריה מעניק לדלאי למה את ספרו 1993

הסידרה “נוף ארצנו ” משודרת זה עשרות שנים בשבת בבוקר.פעם נכתבה בכתב יד , 3 דפים מדודים,והוקראה במשך חמש דקות בדיוק. עד היום שודרו למעלה מ 2700 פרקים.

פינה זו זיכתה את עזריה להיכלל בספר השיאים של “גינס”כסידרת הרדיו המשודרת ברציפות ללא הפסקה משנת 1959 עד היום -2013-הארוכה בעולם.

עם הקדשה של יהודה עמיחי

עם הקדשה של ע. הלל


השנה עזריה אורז את כתבי היד וכתיבתו האחרת בארגזי קרטון וקלסרים ובהם כתביו מכל הזמנים ומעבירם לספריה הלאומית בירושלים.בתום שנתיים של סריקה ודיגיטציה יעמוד כל החומר הרב לרשות הציבור בספריה ובאינטרנט.

למעלה :פרס הרצל

למטה :פרס ישראל

דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת הנגב

מרבית הפרסים ניתנו בטקס מרשים ובמעמד מנהיגי המוסדות והארגונים שבשמם ניתן הפרס.

בין הטקסים הבולטים נציין את פרס ישראל שניתן במעמד ראש הממשלה בירושלים,פרס הרצל,פרס הרדיו,פרס מכון ויצמן ואונברסיטת הנגב,פרס יגאל אלון,פרס הטכניון,פרס יושב ראש הכנסת ועוד ועוד.

מימין :טקס הוקרה במועצת גלבוע לחתני פרס ישראל מהעמק שלנו:נתן שחם,כרמון,עזריה עם דני ראש המועצה.

עזריה של המצלמה – בקיבוץ במדבר בטבע

מראשית בואו לקיבוץ היתה לעזריה מצלמה ביד.נוסף לצילומי טבע ובמיוחד פרחים שיחים ועצים ,היתה לעזריה חיבה להנציח את הפעילות השוקקת בקיבוץ המתהווה.בכיתות בהן לימד צילם את הנערים בחיי היום יום,בטיולים,בעבודות הקיבוץ ובתנאי המגורים. אלפים רבים של נגטיבים נצברו במגירות סדורות בחדר עבודתו ואליהן הצטרפו עם הזמן שקופיות צבע מרשימות ועל כל אחת רישום של מקום וזמן. על עזריה והמצלמה בפרקנו הבא.

עזריה החל לצלם בשנת 1934 במצלמות כמו: מינוקס וקודק בפורמט 6×9 בשנת 1939 נשרף חלק גדול מתשליליו המוקדמים

ועזריה חדל לצלם למשך כעשור.

ב– 1950 הוא חזר לצלם ורכש מצלמות בעלות פורמט ריבועי – 6×6 קורלפלקס, רוליקורד ורוליפלקס עם עדשות מקרבות.

ב– 1953 רכש מצלמת לייקה 35 מ“מ המשרתת אותו עד היום.

עד אמצע שנות החמישים צילם עזריה רק בסרטי שחור לבן ומאז החל לצלם בצבע, בעיקר בסרטEKTACHROME של KODAK

ומאוחר יותר ב– 100 FUGICHROME או .ASA 200

ב– 1955 יצא לאור הספר “פרחי הר וגיא” שכלל שלושים ושניים צילומי פרחים בצבע, מעשה ידיו מכל חלקי הארץ: גליל,החולה, העמקים,

יהודה נגב ומדבר. מכאן ובמשך כל השנים הבאות מתעד עזריה את פרחי הארץ ונופיה.

ב– 1957 יצא לאור הספר “על פני סיני” בו שיתף עזריה פעולה עם הצלם מיכה בר–עם,

ב– 1972 יצא לאור אלבום הצילומים “סיני” שבו לצד עזריה הציגו את צילומיהם צלמי התקופה: מיכה בר–עם, צחיאוסטרובסקי,

עמירם ערב ועמיקם שוב. לצד כל אלה מתעד עזריה את חיי קיבוץ בית השיטה בו הוא חבר כבר שבעים ושלוש שנים.

עזריה מוּכר בתחום הצילום בעיקר בזכות צילומיו שעיטרו ספרי ארץ, נוף וטבע.

לצד צילומים אלה, שוכנים בארכיונו עשרות אלפי צילומים בשחור לבן ובצבע שמעולם לא הוצגו.

כתב:גיא רז – 2012 המאמר במלואו מופיע בקישורים בפרק זה (נכתב לקטלוג התערוכה במשכן לאומנות- 2012)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4057886,00.html קישור “לתמונות העלומות” מאת נדב מן 2011

	מצלמת הלייקה הותיקה והנאמנה כבר 60 שנה ועדיין פועלת
עזריה וחגי מצלמים בלייקה ההיסטורית,אך עם תום עידן הפילם היא הפכה לזכרון בלבד
הנגטיבים והשקופיות מסודרים למופת במגירות חדר העבודה
	איריס הגלבוע שצילם עזריה הפך להיות סימלה של החברה להגנת הטבע-מימין את מאמריו היום,מקליד עזריה ישירות למחשב

קישור לתערוכת צילומיו של עזריה 2011	כל צילומיו של עזריה נסרקו בבית יגאל אלון במסגרת השימור הלאומי של אוניברסיטת הרוארד. כתביו המקוריים נארזים וממוינים בימים אלה לקראת שליחתם לארכיון הלאומי בירושלים שם יסרקו ויעמדו בעוד שנתיים לרשות הציבור הרחב

בדרום ממלא את האופק הקיר התלול של הגלבוע. אני חי מול ההר הזה מאז ימי ילדותי בכפר יחזקאל, מכיר אותו מכמה נקודות ראייה ־ מכפר יחזקאל, מגבע, מעין חרוד, מבית השיטה, ומכל נקודה הוא נראה שונה. מכפר יחזקאל נצפה תל יזרעאל כאילו היה הר, ותימהוני היה רב כאשר ראיתי שבצדו המערבי אין לו כלל מדרון. הגלבוע הוא אוצר של צמחים ופרחים, ואינני חדל לטייל בו. באחד הסקרים עברנו את הקו הירוק, אל שדות מעובדים ללא מיכון, ובחלקת שדה קטנה ספרנו יותר משמונים מיני צמחים, בהם חמישה שהבוטנאים מחפשים מאז נרשמו על ידי אלכסנדר אֵיג ותלמידיו בשנות העשרים של המאה הקודמת.

עזריה

במסגרת המשכן לאומנות בעין חרוד ובית שטורמן בתל יוסף עלתה תערוכת צילומים מרשימה מעבודותיו של עזריה בכל התקופות,ותערוכה זו ממשיכה להיות מוצגת ברחבי ישראל

מתוך אורחות החיים של המושב, בלי ניסוחים, נטבעו בי הרעיונות היסודיים: שהנחו אותי כל החיים: תפיסת החיים הציונית-ארץ־ישראלית; הסוציאליזם; היחס לעבודה — חובת האדם להתקיים מעבודתו בלי לנצל אחרים; כל אחד, גם ילד, חייב לעבוד; המקום המכריע שניתן לעבודת האדמה; והפשטות בחיים — באוכל, בלבוש, בלי תכשיטים ובלי בגדים להתפאר בהם. ההתנהגות של אמא ושל סבתא כלפי אנשים חריגים ומסכנים הנחתה גם את אורח מחשבתנו. המצב הכלכלי בשנים הראשונות היה מציב אותנו בוודאי מתחת לעשירון התחתון אבל קיבלנו הכל כמובן מאליו ולא התלוננו.

http://ganenetofakim.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=83b4274d-8753-44ad-82f3-be061ae67e11&lang=HEB עזריה על שבעת המינים

ראיון מצולם

פסיפס חיי

איסוף מחקר ועריכה :חגי בן גוריון

צילומים וסריקות :חיים בניאן,עזריה אלון

מקורות :אביטל והמשפחה