ונתנה תוקף

ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום
ובו תנשא מלכותך ויכון בחסד כסאך
ותשב עליו באמת

אמת כי אתה הוא דיין ומוכיח ויודע ועד
וכותב וחותם וסופר ומונה
ותזכור כל הנשכחות ותפתח ספר הזכרונות
ומאליו יקרא, וחותם יד כל אדם בו

ובשופר גדול יתקע, וקול דממה דקה ישמע
ומלאכים יחפזון, וחיל ורעדה יאחזון
ויאמרו: הנה יום הדין לפקד על צבא-מרום בדין
כי לא יזכו בעיניך בדין

וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון
כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו
כן תעביר ותספר ותמנה ותפקד נפש כל חי
ותחתוך קצבה לכל בריה, ותכתב את גזר דינם
 
 
הפיוט "ונתנה תוקף" נחשב לקטע התפילה המרומם ביותר בתפילות ראש השנה. בשנים האחרונות זכה לתהודה רבה, גם בחוגים שאינם מבאי בית הכנסת, עקב לחנו לפיוט של יאיר רוזנבלום, כאשר במנינים שונים ברחבי הארץ הוא אפילו זוכה לעדיפות על פני לחנים מסורתיים, מקדמת דנא. המניע ליצירת הלחן הייחודי הזה, היתה נפילת 11 מבני קבוץ בית השיטה, במלחמת יום הכיפורים.! מה מתאים יותר, להזכרת שמם, מאמירת הפיוט "ונתנה תוקף", שנאמר על ידי מקדש שם ה', ר' אמנון ממגנצא, ברגעי חייו האחרונים?
 
 למקור התפילה והסברה  
                
  יהודה יניב, יוצר הסרט נתנה תוקף

                                    הסיפור על הסרט "ונתנה תוקף" שהופק בשנת 1991 על ידי הערוץ הראשון וצולם כולו בבית השיטה

הניצוץ שמאחורי השיר

מונחים כמו 'הניצוץ היהודי' ו'הנקודה היהודית' מקבלים ביטוי מוחשי מדי שנה בפרוס
יום-הכיפורים.פתאום נרגעות הרוחות, שוקטות המחלוקות, והציבור הרחב מתכנס בבתי-
הכנסתלתפילה ולסוג מסויים של היטהרות ושל חשבון-נפש פנימי. הסיפור הבא, שהוא
סיפורושל חשבון-נפש ושל התעוררות מיוחדים במינם, שפקדו קיבוץ חילוני מובהק, בעקבות
טראומהשעברה עליו במלחמת יום-הכיפורים, הוא ביטוי מובהק נוסף לאותו 'ניצוץ' יהודי.

אל הסיפור הגענו דרך יהודה יניב מכרמי-יוסף, בימאי ומפיק סרטים. ברדיו החל להתנגן
שירחדש על המילים 'ונתנה תוקף קדושת היום'. "השיר הזה ממש הפנט אותי", הוא מספר.
"כששמעתישהלחן חובר על-ידי יאיר רוזנבלום, אדם רחוק מאוד מדת, הבנתי שמאחורי
המנגינהוהמילים מסתתר סיפור".

חיפוש משמעות

הוא הלך בעקבות המנגינה והגיע לקיבוץ בית-השיטה, למרגלות הגלבוע. התוצאה הייתה סרט
באורךשל שעה ושמו, איך לא, 'ונתנה תוקף'. הסרט שודר כמה וכמה פעמים והכה גלים
רבים.

במרכזו הטרגדיה של בית-השיטה, שאיבד במהלך המלחמה הנוראה אחד-עשר מבניו. יניב מתעד
אתמסע החיפושים אחר משמעות, שהחל לאחר המלחמה והאבל אצל רבים מבני הקיבוץ. רובם לא
יגדירוזאת חזרה בתשובה, אבל עובדה היא כי מאז חלו שינויים של ממש בהוויי החיים של
הקיבוץ.

צום בקיבוץ

יהודה יניב: "עד המלחמה היה יום-הכיפורים בקיבוץ כמעט כמו יום רגיל. בחדר-האוכל
הוגשוארוחות מלאות ורק יחידים צמו. כעת המצב התהפך ורוב בני הקיבוץ צמים. רבים מהם
אףבאים לתפילת 'כל נדרי' בבית-הכנסת. מאז המלחמה גם נוהגות רוב החברות להדליק נרות
בכלערב שבת. חוג לתלמוד נפתח בקיבוץ ועוד".

המקרה הדרמטי, הקושר את פיוט 'ונתנה תוקף' לכל הפרשה, אירע בשנת תש"נ .(1990)
המלחיןיאיר רוזנבלום עמד לעזוב את הקיבוץ, שבו התגורר זמן-מה, וביקש להשאיר אחריו
שירבמתנה. "יום אחד נתן לי מישהו סידור", מספר רוזנבלום )ז"ל( ליניב בסרטו. "פתחתי
אתהסידור ומול עיניי הופיעו המילים 'ונתנה תוקף', מתפילת הימים הנוראים. החלטתי
להלחין את השיר ולהעניק זאת לקיבוץ, שהוכה כה קשות ביום-הכיפורים".

מהיהדות לא בורחים

בטקס הזיכרון, שנערך בערב יום-הכיפורים, עלה חנוך אלבלק, מבני הקיבוץ, על הבמה ושר
אתמילות התפילה בלחן של רוזנבלום. קהל של יותר מאלף איש ישב על מקומו ודממת-מוות
ריחפהבאוויר. כשהסתיים השיר, קמו החברים בזה אחר זה, כמו על-פי אות מוסכם, ועזבו
אתהמקום בדומייה. "הרגשנו שאחרי שיר כזה אין מה להוסיף עוד", אמרו לאחר מכן. מקצתם
אףהתבטאו: "זה היה רגע של קדושה שלא הבנו אותה, אבל חשנו אותה במלוא העוצמה".

כאמור, המלחמה ההיא זעזעה את עולמם של חברי הקיבוץ. אחד מהם, אריה בן- גוריון
(האחיין של), אומר בסרט: "עצם העובדה שהותקפנו בגלל יהדותנו, ביום הקדוש ביותר
ליהדות,גרמה גם למי שלא האמין עד אז, להבין שלעולם לא יוכל לברוח מיהדותו".

באדיבות אתר חב"ד בישראל

 

"ונתנה תוקף"
גילי זיוון
 
מכל פיוטי ראש השנה, אני בוחרת כל שנה מחדש באהבתי הגדולה, "ונתנה תוקף". אני מוצאת עצמי כל שנה מחכה למלך מלכי הפיוטים של היום, ל"ונתנה תוקף". אני שואלת עצמי שוב ושוב מה יש בתפילה העתיקה הזו שמרגש אותי ומפעים אותי כל כך מאז היותי ילדה קטנה.  בראשית, היה זה הסיפור המצמרר על ר' אמנון ממגנצה. אני בת שמונה, או אולי עשר, קוראת האותיות הזעירות בשולי דף הסידור, המספרות סיפור מופלא ומפחיד על זמנים ומקומות מרוחקים, על איש גיבור וענק רוח.
אחר-כך, אולי הייתה זו הדממה הכבדה שהשתררה בבית כנסת של ילדותי, לפני שהחזן פתח בניגון "א-ד-ם". מילה אחת שהולחנה לסיפור אנושי שלם, שראשיתו בקול תרועה (תרועת חצוצרות) וסופו במעמקי האדמה (יבבת כינורות). "אדם, יסודו מעפר וסופו לעפר בנפשו יביא לחמו".
מאז אמצע שנות השבעים נוספה טראומת מלחמת יום כיפור המבקשת גם היא להידחק לבין דפי המחזור בעזרת הניגון המופלא של יאיר רוזנבלום. הניגון שהוא בו זמנית 'הכי ישראלי' וגם 'הכי יהודי'. הניגון שגם אם ישמע עשרות ומאות פעמים, לא יפסיק מלהכות בי מחדש בכל פעם.
עם השנים, נולדה ההבנה הספרותית, נוספה מודעות למשמעות שורותיו הקצרות של הפיוט.
מה מיוחד כל כך בפיוט זה? מדוע הוא ממשיך להרטיט לבבות אחרי מאות שנים?
מדוע הוא הפך להמנון ראש השנה ויום הכיפורים עבור אנשים חילוניים כדתיים בשנים האחרונות בארץ?
מה מקור עוצמתו?
אני חושבת שאחד הדברים המופלאים בפיוט הזה נמצא במעבר הדרמטי באמצעו של השיר, מתחושת תלות מוחלטת באלוהים אל האמונה שבכל זאת אנו יכולים להשפיע על עולמנו.
המתפלל עובר לפתע פתאום ממצב תודעתי של אדם חסר-אונים הנשלט כל כולו על ידי כוח עליון לאופטימיות ואמון ביכולתו לשנות את מסלול הזרימה של החיים.
השיר נפתח בהצהרה על קדושת היום הנורא בו "יכון בחסד כסאך / ותשב עליו באמת". כבר בפתיחה זו מגיחה הכפילות: אלוהים יושב על 'כסא חסד' שיש בו ממידת הסלחנות לברואיו לצד תיאור אלוהים היושב 'באמת' בבית דין של מעלה, פותח את ספרי הזיכרונות של בני-האדם וכותב את גזר דינם. פמליה של מעלה דרוכה לקראת גזר הדין, והנה נשמעת תקיעת שופרו של המלך שהוא גם "דין ומוכיח ויודע ועד" ולאחריו קול דממה דקה.
תמונת השופט חורץ הגורלות נעלמת אט, אט, והנה תמונה רכה יותר עולה לפנינו. אלוהים מתואר כרועה הבוחן את הכבשים שבצאנו ומחליט מה יהיה גורלה של כל כבשה, אך הרועה אינו רק דיין הוא גם מעין אב רחום המגן ודואג לצאן מרעיתו.
מתמונת הרועה הבוחן את עדריו אנו עוברים לכתיבת "גזר דינם" ולבית הדרמטי בשיר, המתאר את תחושת ההכרעה הגורלית.
 
בראש השנה יכתבון/ וביום צום כיפור יחתמון
כמה יעברון וכמה יבראון/ מי יחיה ומי ימות....
מי ישלו ומי יתיסר/ מי ירום ומי ישפל/ מי יעשיר ומי יעני
ואז, פתאום, משתנה המנגינה המלנכולית, היבבנית, והחזן והקהל צועקים:
ותשובה ותפילה וצדקה - מעבירין את רוע הגזרה!
ובהמשך אנו קוראים:
כי לא תחפוץ במות המת/ כי אם בשובו מדרכו וחיה
 
איך זה יכול להיות? איך מה שלפני רגע היה כל כך דטרמניסטי ומאיים הופך להיות כל כך מלא תקווה? מה קרה במהלך  התפילה?
מה פירוש המילים "ותשובה ותפילה וצדקה - מעבירין את רוע הגזרה"? האם זהו קסם?
התשובה, לדעתי מצויה במישור אחר לגמרי.
אכן, לכאורה אין אנו שולטים בחיינו והכל נקבע מלמעלה. אך זה רק חלק אחד של החוויה האנושית. להיות אדם - אין פירושו רק להיות חסר-אונים, להיות אדם פירושו להשפיע.
איך? על ידי היכולת שלנו לשנות את עצמנו, ליצור את עצמנו מחדש. זוהי עבודה פסיכולוגית קשה מאד, אך היא אפשרית. בלשון המסורתית תהליך פסיכולוגי עמוק זה נקרא "תשובה".
זהו האומץ להכיר בחלקים שאנו רוצים לשנות באישיותנו, להודות בחולשתנו ואז לנסות בצעדים זעירים לצעוד בכיוון חדש מזה שהורגלנו לו עד עכשיו. זהו תהליך נפשי מפרק, תהליך נפשי סוחט אנרגיות ותעצומות נפש, אך היהדות מאמינה כי הוא אפשרי. זוהי ההנחה הבסיסית שמאחורי רעיון התשובה ו"ימי התשובה" שאנו מצויים עתה בשיאם.
מה עוד נתון לנו? "התפילה" - התפילה היא הביטוי להכרעתנו, האם נעסוק רק ב"כאן ועכשיו" או נחפש משמעויות נוספות לחיינו. כאשר אנו מתפללים אנו מצהירים כי יש משהו מעבר למצוי, יש לאן לשאוף, יש בשביל מה. תפילה, פירושה, שאנו בוחרים להתייחס גם ליסוד האנכי (אדם -אלוהים) שבחיינו ולא רק ליסוד האופקי, חברתי (אדם - לאדם).
ולבסוף, מהו היסוד השלישי המשנה את רוע הגזרה? זוהי "הצדקה". הצדקה היא האחריות החברתית שלנו. היא הכוח שלנו לשנות את המציאות הכלכלית שלנו ושל שכנינו. היא הכוח שלנו לעזור למי שנפילת עסקיו אולי הפכה אותו לעני לתקופה מסוימת. הצדקה היא הדרך המסורתית לומר "איך תראה החברה שלכם? זה תלוי בכם!"
רוע הגזרה משתנה בזכות הפעילות שלנו.
אלוהים נתן לנו, בני האדם, את הכוח לעצב את הקהילה שבה אנו חיים. את הכוח והאחריות. במוסדות הצדקה שנקים וב"גמילות חסד" שנעשה נקבע איזה עולם זה יהיה.
המסורת היהודית, כפי שהיא משתקפת בפיוט "ונתנה תוקף" ובתפילות רבות אחרות בימים נוראים, מאמינה ביכולת היחיד להשתנות גם באמצע החיים, זוהי "התשובה". דמות האל המשתקפת בפיוט ובמחזור ראש השנה כולו היא דמותו של אל הנותן צ'נס לאדם, "עד יום מותו תחכה לו/ אם ישוב מיד תקבלו". אלוהים יוצר בני האדם, היודע יצרם, המכיר חולשותיהם "כי הם בשר ודם" מבין כי היצור שברא זקוק ל'הזדמנות שנייה'. והזדמנות זו ניתנת פעם אחר פעם. השאלה היא רק, האם אנחנו מוצאים את הכוח לקחת אחריות על גורלנו.
אם נחזור לשאלה שבה פתחנו: מהו סוד קסמו של הפיוט "נתנה תוקף" הרי שאחת התשובות נעוצה, לדעתי, בדיוק בעניין זה.
הפיוט העתיק הזה מבטא טוב מכל דבר אחר את התחושה של האדם המודרני החש בו זמנית שתי תחושות מנוגדות לחלוטין: לרגע אחד חש עצמו "אפס", כמו בובת מריונטה שכוחות מופלאים ועצומים שולטים בה, אין הוא יודע מה ילד יום, איזה אסון רובץ לפתחו, ומצד שני - הוא מרגיש "כל יכול". הוא כובש עולמות, מדביר מחלות, מוביל שינויים מרחיקי לכת בכלכלה ובמדיניות העולמית.
במלותיו של ר' אמנון ממגנצה: האדם "משול כחרס הנשבר/ כחציר יבש וכציץ נובל/ כצל עובר וכענן כלה/ כרוח נושבת וכאבק פורח/ וכחלום יעוף" אך הוא גם מסוגל על ידי "ותשובה ותפילה וצדקה - להעביר את רוע הגזרה!"
הרב סולובייצ'יק היטיב לתאר חוויה אנושית ודתית כפולת פנים זו:
האדם הראשון איש ההדר, השלטון וההצלחה, והאדם השני, איש האמונה הבודד, איש הציות והכשלון - אינם שני אנשים שונים הנמצאים בעימות חיצוני, כ'אני' מול 'אתה', אלא איש אחד השרוי בעימות בתוך עצמו... בכל אדם מצויים שני אישים, האדם הראשון, היוצר ובעל ההדר, והאדם השני, הנכנע הענו (איש האמונה, עמ' 49-50).
מוטיב הדואליות בין תלות לעצמאות, בין חוסר-אונים ליכולת, הוא מוטיב שכיח בלוח השנה היהודי ובטקסטים המסורתיים, אך בחודש אלול ובחגי תשרי מתח זה מודגש שבעתיים. אנו עוברים כמעט בהיסח הדעת בין מומנטים המדגישים את אחריותו ויכולתו של האדם למומנטים של תלות ואפסות.
כך למשל, רעיון התשובה הוא רעיון אופטימי מטיבו, המניח יכולת השתנות מצד היחיד, אולם חלק גדול מן ה'סליחות' מבטאות חוויית חטא וכשלון טוטאלית כל כך עד שאין לה תיקון, אלא במחילת האל. אותיות הא-ב כולן אין בהן די כדי לתאר את היקף חטאינו ואנו חוזרים שוב ושוב על סדרת הא-ב בפיוטי "אשמנו בגדנו", "על חטא שחטאנו" וכיו"ב, ולמרות זאת מניחים כי "בספר חיים, ברכה ושלום, ופרנסה טובה, נזכר ונכתב לפניך".
בתפילת יום הכיפורים מגיעה תחושת האשמה לשיאה באימוץ תפילת רבא (ברכות יז): "אלוהי עד שלא
 
 
  קישור לנתנה תוקף בויקיפדיה
 
 קישור  ליאיר רוזנבלום בויקיפדיה
הסבר נוסף לפיוט מאת הרבנית דליה מרקס
 
 

  

הפיוט ונתנה תוקף נחשב לאחד הפיוטים הידועים והפופולריים בימים הנוראים ובתפילה היהודית בכלל. הוא זכה ללחנים רבים, ובדורות האחרונים חדר גם למחזורים ספרדיים. נראה שהאופן שבו הוא עוסק בשבריריות האדם נוגעת ללב רבים מהמתפללים, וגם לאלה שאינם ברגיל מבאי בית הכנסת.

 

 

בתחילת שנות ה-90 חיבר יאיר רוזנבלום לחן מודרני לפיוט, כמחווה לחברי קיבוץ בית השיטה. נפילת 11 מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים, שינתה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ ליום זה, שהפך ליום זיכרון המחובר ליום הדין של כלל העם היהודי. הלחן החדש משלב מוטיבים מתפילות אשכנז וספרד וממקורות אחרים. הוא כונה "מרגש" ו"מצמרר", וזכה למחמאות על האופן שבו הוא מעצים מילות הפיוט. יתר על כן, בשל הרקע ליצירת הלחן החדש וזהות יוצרו, הוא נתפס כסמל לאפשרות חדשה של שילוב המסורת היהודית בתרבות הישראלית. ונתנה תוקף, בלחן זה ובביצוע של חנוך אלבלק, מושמע תדירות בתחנות רדיו בישראל בתקופה של ראש השנה ויום כיפור, והלחן אף אומץ על ידי חזנים בבתי כנסת רבים.

מילותיו המיוחדות של הפיוט היוו השראה גם לשיר מפורסם של לאונרד כהן, "מי באש" (לפירוט ) 

    קישור להסבר על תולדות השיר בבית השיטה

 חנוך אלבלק

  להשמעת השיר הקש על התמונה . 

חנוך אלבלק
קישור לסיפור חייו של חנוך

 ונתנה תוקף בביצוע הגבעתרון ב-

 

הסרט "ונתנה תוקף " 1991 

הקש על התמונה לטעינת הסרט

 

הסרט"   נתנה תוקף " בגרסה ערוכה ומקוצרת באדיבות הערוץ הראשון-מחלקת תעודה 1991

ובאדיבות יהודה וחיה יניב היוצרים.  אורך הסרט  26 דקות.

עריכה מחודשת עבור האתר :שלמה אוחיון וחגי בן גוריון .באדיבות מכון חגים -שיטים

 

 
ונתנה תוקף
 הנוסח שבשיר
וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם
וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ
וְתֵשֵׁב עָלָיו בְּאֱמֶת
 
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַּיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה
וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת
וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ
 
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָׁמַע
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן
וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין
כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי
וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיָּה וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם
 
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת
מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ
מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה
מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא
מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יְטֹּרֵף
מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר
מִי יַעֲנִי וּמִי יַעֲשִׁיר
מִי יֻשְׁפַּל וּמִי יָרוּם
 
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה
 
כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ קָשֶׁה לִכְעוֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ
 
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם וְיוֹדֵעַ יִצְרָם
כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם
אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר
בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה
וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף
 
וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם
 
אֵין קִצְבָּה לִשְׁנוֹתֶיךָ וְאֵין קֵץ לְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ
וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵילוֹם שְׁמֶךָ
שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ
וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ
 
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְמֶךָ
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ
כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקֹּדֶשׁ

 

פיוטים נוספים להאזנה ביום הכיפורים ,בהמשך
 

כל נדרי ב-YOUTUBE 

רחם  ב-YOUTUBE  

אנא בכוח

חזרה לדף אמנים ויוצרים

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר