על מקום היערכותו של גדעון נאמר: ''וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-גִּדְעוֹן, רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ, מִתִּתִּי אֶת-מִדְיָן בְּיָדָם: פֶּן-יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי. וְעַתָּה, קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר, מִי-יָרֵא וְחָרֵד, יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד; וַיָּשָׁב מִן-הָעָם, עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, נִשְׁאָרוּ''. המלים ''יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד'' עוררו שנים רבות מחלוקת. יש הסוברים כי חלה טעות סופרים וכי הביטוי המקורי צריך היה להיות ''ישוב ויעבור'', בשל חילופי הע' והצ' בכתב האשורי המרובע שנהג אז. יהודה זיו מסביר כי המלים ''ישוב ויצפור'' הן הוראה למי שאינו חפץ להילחם להשכים ולעזוב את מקום ההיערכות בטרם עלות השחר, משום ש''יצפור'' היא פועל הבא מלשון ''צפרא'' הארמית, כלומר הבוקר. והחששנים, מורה געדון, יואילו בטובם לעלות על הגלבוע כדי שקרבתם לא תרפה את ידי הלוחמים שרצו לצאת לקרב.