|
אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשע"א נערכו השנה בסימן של השתתפות רבתי של חברים,חברי ההרחבה וילדיהם תושבים ואורחים רבים.ערב יום הזכרון נערך כמדי שנה בחדר האוכל ועמד בסימן של הארת חייהם של הנופליםבנערותם בבית הספר ובחברת הילדים בבית השיטה.
הטקס בבית העלמין נפתח בצפירה הארצית בשעה 11 בדיוק ,והסתיים בהנחת זרים על מצבות הנופלים.
עם סיום יום הזיכרון נפתח אתר הלונה פארק והשעשועים ברוב הדר וסדר ראוי לציון כשהמתקנים צבועים ומחודשים. למסיבת יום העצמאות הגיעו רבים מאוד לאוהל השירה בציבור שהוקם ממערב לאולם התרבות כשהשירה הרמה נמשכת עד השעות הקטנות של הלילה.
|
|
14.05.2011
להלן הרהורים לאחר ערב הזיכרון תשע"א
כבר כמה שנים שאני יוצאת מערב הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, בתחושה, שגם הערב החשוב הזה בהוויה התרבותית של בית השיטה, נמצא בתהליך איטי אך מתמשך של דעיכה.
למרות הרצון העז לשמר אותו ברמה התרבותית הגבוהה, שאפיינה בעבר רבים מאירועי התרבות בבית השיטה ועל אחת כמה וכמה ימי זיכרון, הטבועים עמוק בנפשה של בית השיטה. הייתה לי תחושה של סטגנציה (קיפאון – שמירה על מה שיש מבלי לחדש).
השנה עם תום הטקס, הרגשתי הרגשה של התרוממות רוח והתרגשות.
ניסיתי לחשוב מה בעצם השתנה?
ראשית כל, לאורכו של כל הערב הורגשה העבודה הרבה והמחשבה שהושקעה בו.
קטעי הקריאה שנבחרו להאיר בהרחבה את דמותם של חלק מהנופלים, נלקחו השנה מתוך מאגר הזיכרונות של בית השיטה – הארכיון. קטעים אלה שנכתבו בזמן אמת ולא כזיכרון לאחר הרבה מאד שנים, הכניסו הרבה מאד אותנטיות רעננות וחדשנות לטקסט המקורי, נתנו לו חיים חדשים וקרבו אותנו – קהל המאזינים אל עולמם של אותם נופלים.
מאד מצא חן בעיני, שהפעם נבחרו מבין הנופלים, גם כאלה שלגבי רבים בבית השיטה (גם הוותיקים שבהם), הם כמעט אלמונים, או ההכרות עימם היא מועטה ביותר ואין להם משפחות בבית השיטה שידאגו לזכור ולהזכיר אותם.
חשוב ביותר להזכיר את שם ההורים והאחים. תהליך זה נמשך כבר כמה שנים. הוא חשוב מאד למשפחות, אך לא רק למשפחות. האדם בא מאיזה מקום ושייך להוריו מולידיו ומשפחתו וחשוב מאד שיוזכרו בערב זה.
בחירת השירים הייתה מצוינת. נבחרו שירים יפים ומרגשים (לפחות לטעמי) ישנם וחדשים יותר, וגם כאלה שאינם כה מוכרים.
ראוי לציין שהם הוגשו בצורה מאד מכובדת. שמחתי במיוחד לראות שהערב בנוי ברובו על צעירים החיים כאן בבית השיטה והדגש היה הפעם על קבוצות ששרות ולא על שירת סולו. הורגש חילוף הדורות וזה בהחלט היה חידוש מרענן.
הוספת אוהד למנגנים ולשרים הייתה מצוינת. הוא מנגן ברמה גבוהה והוא גדל כאן והוא משלנו. אנחנו צריכים "לנצל" אותו קצת יותר, נגינתו מאוד מרגשת ומתאימה מאד לערב מסוג זה.
הקרנת התמונות במקביל לקטעי הקריאה, היא חשובה ומוסיפה הרבה מאד. שמתי לב שנוספו תמונות חדשות רבות לרצף שהיה קיים בשנים הקודמות, על פי אותו העיקרון שהנחה גם את בחירת קטעי הקריאה. תמונות משפחה, בני מחזור וכד'.
אך למרות זאת, אם יש מה לשפר זה בנושא התמונות!
התמונות הישנות נראות רע על המסך, הן חשוכות ולא עוברות במידה הראויה והמכובדת אל הצופה. אני מכירה בערך ההיסטורי, הנוסטלגי והרגשי של התמונות הישנות הללו. הן ללא ספק חשובות מאד לערב הזה! אך צריך לבדוק, אולי ישנה אופציה טכנולוגית שעדיין לא נוסתה, שתעביר אל הצופה תמונות יותר ברורות ויותר מאירות.
לסיום רק אומר שנכסי תרבות ארוכי שנים נשענים תמיד על איזה ציר מסורתי החוזר על עצמו מידי שנה. אך אם לא נדע גם לחדש ולהתחדש זה יגווע מעצמו ויפסיק להיות רלוונטי לקהל השומעים.
אני מחזקת את ידי כל העוסקים במלאכה. ישר כוח וכל הכבוד על הערב המרגש החשוב והמיוחד הזה.
בברכה, אפרת ארגוב.
|
בשירה הייתה עזות חיים. עיניים ערניות גדולות בתוך פנים קטנות.
עדינה ושברירית – אך לא שבירה.
האמת לא הפחידה אותה, והדברים היו נאמרים על – ידה כפי שחשבה.ידעה לגייס את כושר הביטוי, לחוות דעה, לנקוט עמדה. כך למשל, בשנים הראשונות של בית הספר, כשאל חלל הכתה נזרקה השאלה: "אבא אמיתי – האם הוא בהכרח אבא ביולוגי ?", נחלצת שירה לעזרת המתלבטים ומנסחת בנחרצות: "אבא אמיתי הוא מי שמגדל ומטפל בילדו ולאו – דווקא זה שמולידו".בשנת ה – י"ב היא מחליטה לשלב את לימודיה עם עבודה בפינת – החי. הייתה עולה אל הגבעה "לטפל בחיות" כך אמרה. מוקי פלד מרכז משק החי באותם ימים כתב עליה: "שירה היפה, כך קראנו לה . בכל בוקר, כמו מעל גבי ענן, מסתכלים היינו ביחד אל העמק, נולדים איתו מחדש. ושירה נרגשת, כסייחה צעירה של מרחבים ונופים, הדוהרת באור המיוחד הזה שמחוץ לכותלי הכיתה, עוברת בין החיות בחריצות ובשמחה, מלטפת ומחלקת מאהבתה הצעירה.
|
: אברהם אמר אהב את בית השיטה ונקשר אליה בכל נימי נפשו, אך לא היה מוכן לראות בבני המשק את היחידים הראויים לחיקוי. הוא האמין בצדקת המנהגים והמסורות מבית אבא ולא מצא נימוק משכנע לזנוח אותם. המדריכים והמטפלות של אברהם התרשמו מכמה תכונות סגוליות שלו כמו: דייקנות, קפדנות ואצילות טבעית. זו האחרונה התבטאה במיוחד ביחס של כבוד למבוגרים ובסלידה מהתנהגות גסה שנגדה היה מתקומם תמיד. היה אומן בעריכת קומזיצים ובהמצאת תעלולים מחוכמים. עבד בדיר, בצבעות ובחצר. התבלט בכישרונותיו הספורטיביים והיה ממרימי המשקלות ושחקני המחניים. היה שמח להיות פעיל בחברה ואהב את נגינת החליל. שמות סימני התווים השפיעו עליו קסם מיוחד.
|
|
: בבית הספר בכיתה י"ב החבר'ה היו באים אל מיכה עם ווספות לתיקון, ואף ניתן לו הכינוי" "ד"ר ווספה". עקשנות ודבקות בדעתו, היו מהתכונות שליוו אותו כבר מהיותו תינוק סיפרה יפה אמו. באחד מימי הקיץ החמים תפס מיכה את יוני גל ויעקובל'ה לוין והם החליטו ללכת לקואופרטיב אל בנש אביו. יחפים בלי כובעים הגיעו עד שטה, וכך, כשהם נחים בסוכת השומרים, מצא אותם ברוך ינאי ונסע להביא את בנש מהקואופרטיב. כשזה התכוון לכעוס – אמר לו מיכה: "אבא, כל כך התגעגעתי אליך, לא יכולתי לחכות עד הערב בשביל לראות אותך".
|
: דוד בוגייביץ ומשה שכטר פליטי שואה, שעלו לארץ על סיפונה של אניית המעפילים "יציאת אירופה" ונפלו בפעולות התגמול בשנים 1956 – 1957 . דוד בנם של אריה – צבי ושרה נהרג בגזרת ניצנה, ערב ההכרעה בסיני. משה בנם של זאב (וולף) ובת שבע (סבינה) נפל בחוסאן על משמר ירושלים. דוד ומשה צמחו בקבוצת "אורן" בחברת הילדים בבית השיטה ולקחו חלק לא מבוטל בעיצוב אופייה. השניים שהגורל זימן אותם ביחד, גורל אשר כה המר להם בעשור הראשון לחייהם וכה השגיא פעלו איתם בעשור השני כשעשאם "אורנים" במולדת. השניים היו למדריכים: דוד במעברה ומשה בבית. עם החרדה בלב לקראת הפעולה הראשונה בכיתת "מעיין", לקח איתו משה את דויד והמפוחיות סעדו את שניהם
.
|
| מתוך קטעים שהוקראו בערב יום הזכרון על הנופלים. |
|
11/05/2011
לציבור בית השיטה שלום רב.
ערב הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה העמיד במרכז הערב קטעים וקשרים במסלול חייהם של הנופלים ,במעגלי המשפחה והפעילות החברתית והציבורית בטרם כבה הנר לפתע.
הטקסטים, השירים והשקופיות שליוו את מהלך ערב, ניסו להדגיש ולהאיר את הוויית החיים של חללינו – כזיכרון משתמר לדורות של בננו וחברנו האהובים.
רצינו וקיוונו שיהא זה ערב של חיים בתוך השכול .
למתוח את המבט גם אל ימי הנעורים, לראות את האדם, לגעת באנושי של חללינו, ובכך לקרבם יותר אלינו ואל הדור הצעיר שלא זכה להכירם.
היה זה ערב מיוחד ומרגש כראוי לזיכרונם של אלה שאינם אתנו עוד .....
יבואו על התודות הרבים שעמלו ותרמו לערב הזיכרון תשע"א:
דברי הפתיחה – רן שריג
קריאה - רן שריג, חמדה שפר. דורית ארנברג, רותי פלד, דינה ארם, אסף הגלעדי, עזה כהן, כרמית אונר,
ניהול מוזיקלי – אלה האריס, הדס גפני.
לווי מוזיקלי, נגנים וזמרים – רועי שמש, אוהד רודד, מוקי פלד, מיקי פלד, עירית אדר, זהר מלר,
סמדר המאירי, חן צפריר, יפעת מאירי, יריב חזן, עופר פרח, גלי פרח.
שולה וחנוך אלבלק, איציק ארד, רוני יוניש, אלה האריס
מצגת השקופיות – חיים בניאן, אברהם נבו, , חגי בן גוריון , מירי גל ושלמה אוחיון.
הגברה ועוזרי הגברה – יהלי גל, רביד אלון, ים המאירי,
עיצוב מודעה - קרן גל. עיצוב לוח מודעות – רוני יוניש.
עיצוב במה – רענן נבות, רוני יוניש, עמוס בוכמן. התקנת מסך – אמיר לוטן.
תוכן ועריכה – חגי בן גוריון, חמדה שפר.
ריכוז הצוות – עמיחי ירחי. רכזת תרבות וחג – רותי דננברג. ארגון - מיריגל והדס גפני
ארכיון בית השיטה – תמר אדר.
|
|
 |
 |
|
טקס יום הזכרון- בבית העלמין:
בועדה: פנינה ברתור, עוז שגיא, דושו, שרל'ה אדר, חיהל'ה סלע.
הזמרים והקריינים :יאיר אלון,יעקב שרגא,רותי פלד,מירי גרזי,סמדר המאירי ושולה אלבלק. מוקי פלד.דורית דיקשטיין.
על הכנת הזרים והפרחים : טלי יוחנן, נופר ואיתי פרידינשטיין, רחלי מאירי, ועדה כהן-
הגברה - דורון פורת ילדי חברת הילדים הניחו הזרים על קברות הנופלים.
תודה רבה על ששנה אחר שנה אתם נרתמים לאירגון טקס מרגש ומרשים זה.
|
|
|
|
|
הארות לערב הזיכרון
1. מזה 26 שנים אני משתתפת בטקס יום הזיכרון, הטקס השנה הכיל בתוכו "חידושים" עבורי. למרות השנים הארוכות והפעמים הרבות, השנה למדתי דרכו פרטים חדשים וחשובים על הנופלים. היה בו חידוש "מרענן" ומעניין באופן בו הוצגו הנופלים.
2. הנופלים הוצגו באופן "שלם", לא רק כחיילים וכלוחמים, אלא כבני אדם עם עולם שלם יחיד ומיוחד להם – אנשים שהם אחים, בנים, אבות, חברים, בני כיתה וכולי... המכלול הזה יצר תמונה שלמה, אנושית מאד ובמיוחד "נוגעת" באשר לעולמם וחייהם.
3. התוספת של שיוך כל נופל למחזור אליו הוא שייך והחיבור לחברת הילדים – הוסיפה למימד הקהילתי של הטקס. לא עוד "בודדים" אלא חלק מכלל הקיבוץ. זו תוספת חשובה ביותר.
4. "החיוך" שהעלו חלק מהטקסטים שהוקראו, הוסיף לנופך האנושי של הנופלים. השמחה והשובבות שעלו מקטעי הקריאה הפיחו חיים והעניקו מימד נוסף לחסך שהותירו אחריהם הנופלים.
5. התמונות הרבות והמגוונות היו תוספת נפלאה, שהעצימה את מימד החיים.
6. הטקס הפעיל את כל החושים – בתמונה, בצליל ובמילים. מאד מגוון ומאד חי !!!
7. מאד אהבתי את השיר של מוקי ובתו מיקי וגם את השיר המסיים. היה משהו מאד מרגש ועוצמתי בכמות האנשים שניצבו על הבמה והשמיעו מגוון קולות. זה היה מאד הרמוני...
8. קטעי הנגינה בכינור ובמפוחית היו מופלאים. שוב גיוון מרענן.
9. העובדה שבטקס נטלו חלק גדול של אנשים, בגילאים שונים, נתן תחושה של שותפות וקהילתיות. אני חושבת שזו תחושה מבורכת...
לסיכומו של דבר, למרות שהטקס עסק בזיכרון הוא הצליח לעורר תחושת חיות. לצד העצב הגדול, ניתן היה לפרקים להיפרד מהעצבות וליהנות מחוויות החיים שהיו נחלתם של הנופלים – לרגעים הייתה לי תחושה שבכוחן של המילים להחיות את הזיכרון - התחושה הזו הייתה מאד חזקה ומרגשת עבורי.
הטקס היה מאד "מכיל" – היה בו מקום לכולם... וזו לדעתי גדולתו של הטקס !!!
יישר כוח !
לילך שפר.
|
|
תוכנית ערב יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל ובפעולות הטרור – תשע"א 2011
דברי פתיחה רן שריג
שיר פתיחה בנוף ילדות קבוצת צעירים
חיים ברוק חמדה שפר
מלחמת השחרור רן שריג
דוד שמש חמדה שפר
הקרב על הגלבוע אברהם, אריה, עקיבא, דן רן שריג
זרובבל הורביץ חמדה שפר
נתן דובז'ינסקי רן שריג
דוד בוגייביץ ומשה שכטר "אורן" חמדה שפר + דורית
נגינת מפוחית רע טוב ידיד מצאת מוקי פלד
דברים על דוד ומשה עובד בארי
שירה ניגונה של שכונה קבוצת צעירים
אורי מייזלס רן שריג
עמנואל קליינמן "אורן"
יונה ירחי רן שריג
יגאל רימון "זית" חמדה שפר
רפאל הורביץ "תומר" רן שריג + רותי פלד
יוסף שריג "תומר" חמדה שפר + רותי פלד
מלחמת ששת הימים רן שריג
אברהם אמר "דרורים" חמדה שפר + דינה ארם
יצחק פרח "ארז" רן שריג
שירה אתם זוכרים את השירים קבוצת בנות צעירות
מלחמת יום הכיפורים חמדה שפר, רן שריג
אלון אילת "רימון" חמדה שפר
גרשון דוד "אבוקה" רן שריג
יחיאל שונרי " הדס" חמדה שפר
מיכה גולדמן "חצב" רן שריג + אסף הגלעדי
אלי רחמים "חצב" חמדה שפר +אסף
שיר לפנות החיים עזה כהן
משה שחורי "כפירים" רן שריג
יוחי גלעד "כפירים" חמדה שפר
שירה שתישאר צעיר לנצח קבוצת בנות צעירות
יוסף שריג "תומר" חמדה שפר
צ'ופה רן שריג
דני פלד חמדה שפר
נמרוד שרון "נמלה" רן שריג
שירה החיטה צומחת שוב אשקולית
יובל שמי "חצב" חמדה שפר
אורן שפר "חבצלת" רן שריג
מארק הוכשטיין חמדה שפר
שחר רפאלי "אשל" רן שריג
שירה כשהיינו ילדים קבוצת בנות צעירות
עופרי גלעד חמדה שפר
שירה מרוז קוט "סנונית" רן שריג + כרמית מזרחי
שירה אל הנירים האפורים משפחת פלד
אלה שרף "מורן" חמדה שפר
מלחמת לבנון השנייה רן שריג
יותם לוטן "סביון" חמדה שפר
שירה שירים עד כאן אשקולית + כל הזמרים
|
|
תודות לעוסקים במלאכת מתקני השעשועים וערב השירה והשמחה:
לכל מי שעמל, הזיע ונרתם, אני מבקשת להודות לכם על הנכונות לשוב ולעזור, שנה אחר שנה, בהקמה ותפעול הלונה פארק שלנו ועוזרים בכך לשמח את ילדינו ואורחינו. על כל העבודה הקשה, השעות בהקמה ובחיסול, על האחריות שלקחתם על עצמיכם ועל כך שאת הכל עשיתם בחיוך ונתינה מקרב לב:
למשה טסלר, ערן היינמן,גיאצ'וק,נדב חוגים, איתי שביט, אסף אונר, דני גיווין, אלי בלכר, אפרת וצוות התורנים,בית האומנויות , יהלי גל ושי יוחנן, ילדי המזח"ט והמדריכים, וכל מי שנרתם בגיוסים השונים.
ועדת תרבות
|
 |
 |
 |
על ערב שירה בלתי נשכח
תודות והוקרה מכל בית השיטה.
גל גרזי, גיא גלבוע, שי חצב, דליה סלע, רחלה בן ששון.
ישראל שגיא, לארי הריס,ילדי המזחט, וכל מי שהתנדב לעזור בגיוסים השונים.
|
| |
תודות לכל משתתפי ערב העצמאות והמפיקים מאחורי הקלעים :
|
עריכה ותוכן : חגי בן גוריון
צילום : דיצי,רינה ברקן,חגי
 וזו רותי מרכזת התרבות והחגים החדשה בבית השיטה שמחליפה את עמיחי ירחי. בהצלחה.....
חזרה לראש העמוד
|
