אבני דרך בתולדות בית השיטה בעמק חרוד

אבני דרך בתולדות בית השיטה בעמק חרוד

לוח שנה מעודכן לכל השנים

1904

הונחה מסילת רכבת העמק

1921

– י”א אלול- עליית גדוד העבודה ע”ש טרומפלדורלהתיישבות בעמק חרוד

– נוסד גדוד העבודה שמיסד את תל יוסף (טרומפלדור)

– נוסדה עין חרודהקיבוץ המאוחד

1922

– קבוצת חפציבה עולה להתיישבות בעמק המזרחי,

גבע עולה להתיישבות

– נוסדה כפר יחזקאל- מושב להתיישבות חקלאית שיתופית

http://mipeleozen.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1037:90-&catid=14:2009-07-18-17-51-53&Itemid=22

סרט משנת 1923 על הקיבוצים בעמק

1926

– בתשרי תרפ”ז נוסד החוג הראשון, שנקרא אחר כך “החוג הזקן”, בכיתה י”א של הגימנסיה הרצליה. ממנו צמחה תנועת “החוגים.

1927

– בתרפ”ח נוצרים קשרים ראשונים בין החודים והליגיון, מתארגנת

קבוצת חיפניות בבית הספר הריאלי בחיפה. בקיץ של אותה שנה מכריז כנס החוגים בקומי- עין חרוד על קיום “קבוצתהחוגים”

1928

– 17 חניכי גימנסיה הרצליה- “החוג הזקן”- יוצאים לחדרה להשתלמות

– מתגלה בית הכנסת בבית אלפא, בעת חפירת תעלת השקיה. מנהל החפירות אז- פרופ’ סוקניק.

1929

בתשרי תר”ץ מתאחדות קבוצות החוגים והלגיון בחדרה, ובאותה שנה מוקם גם האיחוד בין התנועות. בשנת תרצ”א נקבע שמה של התנועה המאוחדת- “המחנות העולים”, אך הקבוצה שמרה על שמה הקודם: “החוגים”. החיים בחדרה אינם נעשים קלים י ותר, והקדחת ממשיכה להשתולל.

1930

– בכ”ה תמוז תר”ץ (21.7.1930) עוברת הקבוצה מחדרה אל מחנה פלוגת הקיבוץ המאוחד בכפר יחזקאל (עין טבעון). מספר העוברים 30 חברים וחברות.

– נולדה הבת הראשונה בקבוצת החוגים

1931

– נוסדה “קבוצת החוגים” הכוללת את בוגרי “לגיון הצופים” מירושלים, “הצופים” מפתח תקווה ומחיפה, ומתאחדים לקבוצה אחת המיועדת להתיישבות.

– ב פסח תרצ”א אחרי בירור רעיוני ממושך החליטה הקבוצה על הצטרפות לקיבוץ המאוחד.

– ב כ”ב באייר תרצ”א עוברת הקבוצה לעין חרוד למטה, ומקבלת ממשק עין חרוד צריפי דירה, חדר אוכל, בנייני משק שונים ושטחים שונים למשק עזר.

1932

“קבוצת החוגים” מקימה את תנועת “המחנות העולים” באופן רשמי

“שם על יד המעיין

במקום שם דשא רענן

שוכנת קבוצת חוגים”

בעין חרוד עצמה יש מעט מאוד עבודה במשק הסמלי, ומתחיל הפיזור הגדול לעבודות חוץ: לחברת האשלג בצפון ים המלח, לחברת החשמל בנהריים, לפלוגת הקיבוץ בירושלים לבניה וסבלות ברכבת, לתחנה הניסיונית בבית שאן.

1933

– “ברעננה נמצאים עתה כבר 60 איש. בעין חרוד על יד המעיין 25. המצב הכלכלי קשה. המשק בעין חרוד מכניס כל הזמן דפיציט. הוא דורש השקעות נוספות, וכל זאת צריך להיעשות על חשבון רעננה“.

1934

– נמשך הפיזור בעבודות חוץ בסביבה: בנין בכפר החורש, סלילת כביש עפולה- כפר תבור, הנחת צינור הנפט. בפברואר 33 היו 50% מחברי הקבוצה מפוזרים בעבודות חוץ.

1934/35

– נרכשות אדמות שאטה. נפתח התלם הראשון. קבוצת חברים ראשונה עוברת לאדמות שאטה ומתגוררת ב”בית השיח” – במעיין חרוד נולדות 6 הבנות הראשונות

– הוקמו תל עמל ו – שדה נחום- ראשוני “חומה ומגדל”

1935

– ראשיתה של החרושת: בעידודה של מזכירות הקיבוץ המאוחד, שחרט על דגלו: ” אחדות החקלאות, החרושת והעבודה השכירה” (אנחנו השכירים, לא שכירים אצלנו), הולכת קבוצת החוגים לשותפות עם בעל תעשייה, שהיה לו בית חרושת לטריקו בראשל”צ ומקימה את בית החרושת “הסורגים“.

“ה – “סורגים” עובר לעין חרוד למטה, ולכבודו נבנה צריף ענק.

– ביום 17.12.34 הועבר הצריף הראשון מהמעין לנקודת הקידוח של באר א’, וביום 1.4.35 נתבשרנו: בעומק של 30 מטר נמצאו 50 מ”ק מים במליחות של 350 מ”ג כלור. עכשיו אפשר יהיה לגשת להתיישבות! כעבור חצי שנה הוחל בקידוח השני- באר ב’ בנקודת ישוב הקבע.

1936

– בי”ד בכסלו תרצ”ו מועבר האוהל הראשון לנקודת ההתיישבות הקבועה. העלייה לנקודת הקבע הייתה “העלייה השלישית” על הקרקע. מתחילה העבודה הממשית בשטה, העובדים, הגרים עדיין בעין חרוד, באים בכל יום לעבודה בעגלה, בדרך עפר (כבישעדיין אין) או ברכבת. התלם הראשון שנחרש, מפסי הרכבת ועד לגבעה (בריכת גיורא) היה, לפי האגדה, עקום: לא היה בשטח שום עצם שאפשר היה להתכוון אליו. הטרקטוראי בחר בנקודה על ראש הגבעה, ולאחר זמן נתברר שהיה זה ערבי שרכב ממרסס לקומי.

1936

– הוכנו בעין חרוד צריפים בני שני חדרים, והועברו במשאית לבית השיטה. באותה שנה מוקמים אוהלים וצריפים ונבנים המתבן (שנשרף אח”כ), רפת א‘ ובנין א‘.

– ” – היום יום שישי, כ”ד כסלו התרצ”ו, יצקנו את היסוד הזה למתבן, הוא היסוד הראשון לבנייני המשק שלנו אשר יקום כאן על אדמות שטה , אשר נמסרה לנו ע”י הקרן הקימת לעבדה ולשמרה ” (מתוך שיטים).

– סיכומים של “פזורינו”:

בעין חרוד ליד המעיין – 110 חברים

בבית השיטה – 50 חברים

בעתלית – 40 חברים

בסדום – 10 חברים

בחברות בע-ח ות-י – 13 חברות

שונים – 12 חברים

סה”כ – 235 חברים

מלבד אלה נמצאים בעי”ח 9 חברים מהנוער העובד בהכשרה, 10 חברים זמניים מהתנועה ו- 4 חברים מרעננה.

– מחלבת תל יוסף קולטת 2 מליון ליטר חלב בשנה. המחלבה מספקת למשקים מוצרי חלב לצריכה שוטפת

1937

– עולים להתיישבות בנקודת הקבע בבית השיטה – נופל חיים ברוק- חבר בית השיטה- החלל הראשון, בשמירה על הסחנה וניר דוד.

“ערבי ירה בי מן המארב- נורא למות בגיל צעיר כל כך”, כתב בדמו.

– במשק שותלים גן ירק, מגדלים מספוא, נוטעים כרם ומרשתים אותו בצינורות, וכמובן הפלחה- מלכת החקלאות- דורשת קומביין. הפרות והצאן עוברים מבית השייח’ אל המבנים הקבועים ו”נקודת יישוב” נוספת מתחסלת.

– החברים נתבעים ללמוד ולדבר עברית

1938

וינגייט מגיע לעין חרוד במטרה להלחם בכנופיות הערביות ולהגן על צינור הנפט

– מאז גידול היישוב בבית השיטה וריבוי הצורך בעצי הסקה אין ביכולתנו לספקם בסדר. איזה זמן קנינו עצים ממשק עין חרוד. אח”כ היו עצים גם בגניגר. ברוב הזמן נמשכת הפרשה העגומה של סחיבת עצים מהמבנים. עכשיו הגענו עד כדי כך שאין מכבסים משום חוסר עצים. (1.2.38)

– אין כסף. בזו אחר זו באות הודעות על עיקול רכוש, עקב אי תשלום חוב. לא יינתן כסף לחופש שנתי. אין סוכר. אין עור לנעליים.

– נוסד המשכן לאמנות ע” חיים אתר. המשכן היה המוזיאון הכפרי הראשון בארץ

1939

השנה נפתחה בחג העשור לקבוצה, בכ”ה בתשרי, ובמרכזה הופעה גדולה ומרשימה של המקהלה בניצוחו של ארנסט הורביץ. שיר הפתיחה: “אל ההרים שאו קולכם, שיר חדש!”

– יש כביש לביה”ש. 3 חורפים (תרצ”ו- תרצ”ט) נסתיים העולם עבורנו בתחנת הרכבת של שטה, – נסתיים בנין חדר האוכל.

– קק”ל רוכשת מחברה פרטית את אדמות מרסס ויובלה, וביה”ש זוכה ב- 5,000 דונם נוספים..

– מתחיל הצנע באספקת מצרכים ואוכל, וקודם כל אין סוכר, ואוכלים מיני ריבות משונות

1941

– נוסד בית הספר בבית השיטה

– מס’ החברים והמועמדים עולה ל- 315- מספר שיא, שהקבוצה לא תגיע אליו שוב אלא כעבור 12 שנה. – מס’ הנפשות עובר את קו ה- 500 ובכללם הכשרה של צופים שהקימו את קבוצת הצופים א’- היא מעגן מיכאל היום.

– החברים מתבקשים לא לקחת חציר למזרונים, אפשר לקבל קש לפי הוראותיו של החצרן.

– אין כסף לסלול כביש שיחבר את המחנה לכביש הראשי, – החברים נקראים לביעור שרידי ההתבוללות- לקרוא לעצמם בשמות עבריים. ב- 1 במאי נחנך דגל הקבוצה.

– רמת צבי עולה להתיישבות

1942

– מחלקת פלמ”ח מתיישבת בבית השיטה

נולד הילד ה- 100 ובסוף השנה יש 119 ילדים (מספר החברים יורד מתחת לקו ה- 300)

– הוקם הקואופרטיב לתחבורה בית שאן- חרוד, ראשיתו במוסך בית השיטה והוא איגד בהיווסדו 24 יישובים בעמק

1943

בסיכום המשקי מצוינת תש”ב כשנת התפתחות גדולה. ענפי המשק: פלחה, גן ירק, רפת (51 פרות), מספוא, צאן (330 ראש), לול קטן, מכוורת, ברווזיה, ארנביה, אורווה, כרם גפנים וכרם זיתים, אשר יש אומרים “שאין שני לו בארץ” והוא כברהופך בשנה זו מענף השקעה לענף מכניס. נוצר הבסיס לזיתיה: נכבשים 800 פחי זיתים (חציים לבית) בחדר של 20 מ”ר. “כבר היום יש לחשוב על בניית בית שימורים ראוי שמו“.

1944

– חבורת הבבלים -עולי עירק-זקוקה ללמוד עברית

– – נפתחה סוכנות דואר ומיום 1.3.44 בית השיטה היא משרד דואר בפני עצמו. רשימת המכתבים המתקבלים נתלית יום- יום על הלוח, וכל אחד יכול לדעת מי מקבל מכתבים.

– הרפת מגיעה ל- 1,000 ליטר חלב ליום, והכל חוגגים זאת.

– בשבת 25.6 עלו רועים ערבים עם עדריהם על השדות צפונה מהמחנה. חברינו יצאו לגרשם. התפתחה קטטה, אשר בה נפצעו כמה מחברינו.

– מספר החברים: 303

– חג הילד ה- 200: יהודה מזרחי.

– נוצר לראשונה הגן המעורב

1945

יהושע חנקין- גואל אדמות העמק- מובא לקבורה במעיין חרוד

– ספירת מלאי: 296 חברים ומועמדים, 204 ילדים, 678 נפש.

– החלו לחזור המגויסים מהצבא הבריטי. את כספי השחרור הם ניצלו באורח מקורי לבניין בריכת שחייה, כאשר כל יתר החברים מתגייסים לימי עבודה, לחפירה וליציקה. הייתה זו אחת הבריכות הראשונות בקיבוצים, והיא נשמרת בצורתה המקורית כמעט עד היום.

1947

– הולכים ומתרבים מכשירי רדיו פרטיים, והעניין חורג מתחוםהרכילות ועולה בדיונים בע”פ ובכתב.

– ההגדה של פסח מוכנת ונכתבת מחדש ע”י דוד אלף, על בסיס ההגדה הקודמת, והיא ראשית של הגדה קבועה.

– הורחבו ושופצו בית החרושת “הסורגים”, הנגריה, הסנדלריה, הזיתיה

1948/49

22 – בני העמק נופלים על הגנת הגלבוע והעמק.

– 43 בני העמק נופלים בקרבות מלחמת השחרור.

1948

המשק עובד, מתאמן, שומר ונלחם. המכה נוחתת בקרב על הגלבוע– אריה אלקינד, אברהם אופלטקה, עקיבא ברזילי, דן צביק ועוד שלושה מבני העמק נופלים בקרב (ח’ אדר ב’ תש”ח). מאז עשרות חברים מרותקים לענייני ביטחון. יחידות שלנו לוקחות חלק בקרבות משמר העמק, ומנחיתות מפלה לצבא העירקי בכוכב הירדן. מאוחר יותר אנחנו משתתפים בכיבוש הר ברקן, ורבים מחברינו משרתים בצבא החדש: צה”ל- במסגרת פלמ”ח וגולני

1948

– ב-.1948 15.5 עם הכרזת העצמאות נערכו מפקד חגיגי ומסיבה עדשעה מאוחרת בלילה. ימים אחדים לאחר מכן הותקף המשק ע”י מטוסים סוריים, שהפציצו את הנגריה וגרמו לה נזק רב, והפיצו כרוזים כתובים ערבית, גרמנית ועברית משובשת. יזרעאל עלתה להתיישבות- לראשונה עלידי מחלקת פלמ”ח

1949

– הרימונים נותנים יבול שני, וכרם הזיתים מגיע לשיא. בצאן מחסלים את עדר העיזים. האורווה עודה פורחת: 14 בהמות עבודה, 8 סייחים, אך הבניין כבר נראה מיותר, ויש לחשוב על ניצול אחר שלו (הניצול, כידוע, נמצא: מחסן בגדים). הסנדלריה הופכת ממוסד שירות לבית מלאכה. השימורים אף הם הופכים למפעל ממש. “הסורגים” בסימן שאלה.

– הוקמה המועצה האזורית הגלבוע. במועצה 28 יישובים: 8 קיבוצים, 12 מושבים, מושב שיתופי, כפר עבודה (גדעונה), 3 כפרים ערביים

1951

– בפברואר כוסתה בית השיטה , יחד עם כל הארץ, שלג עבה. דבר כזה אינו קורה אפילו פעם במאה שנה (הפעם הבאה בשנת (1992

1952

הפילוג בקיבוץ המאוחד מכה גם בבית השיטה. חברי מפא”י מודיעיםכי החליטו לעבור לאיילת השחר: מחצית מהחברים ומהילדים עוברים לאיילת השחר בנובמבר 1951 (90 חברים ומועמדים, 7 הורים, 116 ילדים סה”כ 213 נפש). לבית השיטה מגיעים. מתל יוסף 101 חברים ו- 75 ילדים. במשך כל השנים עזבו מתוכם רק 11 איש, ו- 2 עברולמשקים אחרים

1953

– מאורע השנה- בית הספר מלא, על כל כיתותיו,א עד י”ב. קבוצת “אלון”, בכורי הבנים של בית השיטה , 23 במספר, מסיימים את בית הספר ומתקבלים לחברות בבית השיטה – הוחלט על בניית האסם ע”י שכירים. השכבה הבוגרת החליטה להתגייס לבנית האסם ובמשך 72 שעות רצופות עבדה כולה בתבנית המתרוממת והאסם קם

1956

– במלחמת קדש ובשירות בצה”ל נופליםארבעה מחברינו. – נוסדה אל”ץ- אגודה לציוד כבד, אגודה לביצוע עבודות חקלאיות

1967

–במלחמת ששת-הימים נופל חברנו אברהם אמר על תלפאח’ר.

1968

– בחג השבועות נערך טכס חנוכת קו המים המוביל מים אל מעבר לגבעה ונקרא על שמו של גיורא רייכמן ז”ל. כל הציבור יצא אל השדות, ולאחר הטכס התקיים טקס סיום הקציר.

– לאחר שנים רבות של קיום הצאן אצלנו הוחלט על חיסולו. לא מסיבה של אי רווחיות, אלא בגלל חוסר אפשרות להגיע לצוות עובדים קבוע. בכסף שנתקבל תמורת מכירת הצאן, נשתמש במימון להגדלת עדר הבקר לבשר. ענף בן 34 שנה נעלם. ההחלטה הגורלית על חיסול ענף הצאן גורמת צער רב לרבים מאיתנו.

– הטלוויזיה הראשונה הגיע והושמה לתא מיוחד בחדר האוכל. בערב הראשון חזינו בפתיתי שלג, שפיזזו להם על המסך בעליצות.

1971/72

– שופצו 250 תופים במפעל הקטפות.

–מכונת הכלים החדשה הופעלה ונעלם ההווי של הדחת כלים בידיים בין המטבח לחדר האוכל.

– בית הספר לבוגרים החל בפעילותו.

נחנך החדר אוכל החדש ברוב עם -1972

1973

– שנת תשל”ג הייתה שנת בצורת: ירדו כ0 270 מ”מ גשם ומכאן ההשלכות לגבי הענפים החקלאיים.

– מתוך האי- וודאות מגיעות בזו אחר זו הידיעות על קורבנות מלחמת יום הכיפורים. אבל כבד יורד על ביתנו. – 11 מחברינו נפלו במערכה בגולן ובסיני. אנחנו יוצאים להתייחד עם הנופלים, שנקברו בבתי העלמין הצבאיים הארעיים. ערב זיכרון לחברינו שנפלו במלחמה נערך בחדר האוכל, ולזכרם מופיעה החוברת “פני חברי”.

1976

– נחנכה שכונת הבריכה.

– מועדון יום ב‘ לחברים מבוגרים וקשישים, מציין שנה לפעילותו הרצופה.

– בית הספר נחלץ לחפירות בחורבת שטה, ומעלה ממצאים מפתיעים.

– יוצאת לאור דפדפת ציורים של חנה אבישי, ותקווה שריג מקבלת פרס לספרות ילדים

1978

– קבוצת חברים ביוזמת יוניש התנדבה לפעולה בשכונות בבית שאן והתחילה יחד עם אנשי קיבוצים נוספים לבקר שם מדי שבוע. בעקבות זה התארחו אצלנו אנשי בית שאן ביוזמת המרכז הקהילתי וכיבדו אותנו בתערוכה ובארוחת ערב. יוזמת “השילוב האזורי” פועלת מאז.

– בערב אחד במאי ארחנו נשים יהודיות וערביות.

– ענף הבגד מעסיק כ- 80 חברות.: מחסן הילדים שופץ; נגמר חדר התגמיר; בניין המכבסה החדשה בעיצומו.

1978

– נבואותיו של חגי: העתיד נראה כאוסף אפשרויות בלתי מוגבלות– טכנולוגיות וטכניות. בעשור הקרוב נצפה בוודאי בהעלמם ההדרגתי של המבנים שנבנו עד שנות ה- 50, השיכונים ישופצו ויובאו לרמה אחידה, המזגן ייהפך למצרך יסוד יחד עם הטלוויזיה. אפשר להמשיך ולחלום: רכב אישי קטן המופעל על חשמל או אנרגיה סולרית ייהפך למצרך נפוץ כמו הוספה או האופניים, הטלפון יכנס כאביזר הכרחי בכל דירה, טלוויזיה במעגל סגור תפיץ אינפורמציה על הנעשה במשק ובחברה בשעת הצורך, אביזרי נוחות כמכונת כלים, מכונת כביסה, מכונה לשטיפת רצפה וכו’ יכנסו למוסדות ולבתי ילדים. מרכז קהילתי ומרכז ספורט ירכזו את כל הפעילות של אחר שעות העבודה ושעות הפנאי. המחשב יכנס כאמצעי עזר בשירותים ובייצור ובמיכון, יחליף חלק ניכר מהצורך בכוחות עבודה זמניים. עבודת החברה תוקל מאוד והטיפול בחולה ובקשיש יהיה בלתי מוגבל. (שיטים, 1978, חגי ב.ג)

1978

– מספר החברים והמועמדים הגיע ל- 643, ילדים- 382 ומספר התושבים הכללי: 1,231 נפש שיא של כל הזמנים….

– התוצר המשקי הגיע לסכום של 180 מיליון ל”י.,מהן 36% מחקלאות, 59% מתעשייה, 5% מעבודות חוץ והכנסות אחרות.

– בית השיטה בת 50 .

עריכת התוכן ההיסטורי

עזריה אלון וחגי בן גוריון 2008

חזור לראש העמוד

גרסה להדפסה

שליחה לחבר