איה לוין

איה נולדה ב 29 בדצמבר 1942 להוריה צבי ולוצי חברי בית- השיטה מעולי גרמניה של אמצע שנות השלושים, אחותם הבכורה של בני וקובי . למן הצטרפותה לבית-הספר המקומי, הייתה שייכותה לקבוצת “תומר” לתעודת הזהות הראשונה שלה. כנוהג הימים ההם התקבלה איה לחברות בקיבוץ עם סיום לימודיה.

את שירותה בצה”ל עשתה איה כחובשת בחיל הרפואה. עם השחרור יצאה לשנת שירות ביד-חנה ובמשגב-עם שם למדה את מה שהפך לעיסוקה, ליצירתה ולאומנותה עד יומה האחרון : תפירה.

השתלמויות בתפירה, בעיצוב ועבודת טלאים הכשירו את איה להיות תופרת הבית של תיאטרון הקיבוץ ושל להקת המחול הקיבוצית, הישג מרשים והכרה יוקרתית באיכות מקצועיותה. אבל לפני אלה הייתה איה תופרת התלבושות בהא הידיעה של אירועי התרבות של בית-השיטה. תודות הבית ליוו אותה לאורך הדרך בהערכה חמה. בצד כשרון זה הייתה איה אמנית רב-גונית היוצרת מבדים אמנות של ממש. לעת פרישה שלחה מכחולה בציור. בתערוכה במרח”ב ב-2003 ריגשו אותנו יצירותיה, פרי השתתפותה בחוג לציור, אותן הכתירה בכותרת “במכחול ובצבע- התחלות חדשות” . לימודיה במכללת שנקר הניבו סערת יצירה בעבודת טלאים. יצירתה “שמלת כלה” זיכתה אותה בהזמנה לתערוכה בינלאומית בליון שבצרפת. מאוחר יותר הציגה איה מעבודותיה בדטריוט ובערים אחרות ברחבי העולם. תערוכתה בבית-שטורמן , “שיח בדים”, זיכתה אותה בשבחים חמים.

ציור על אריחי קרמיקה


	ציור והדבקות נייר במשולב

	עבודה בעיסת נייר
	עבודתה של איה התרכזה בעיקר בתפירת תלבושות להצגות בבית השיטה ותפירה לפי הזמנה להצגות בחוץ בעיקר לבתי ספר ולקראת אירועים שונים בחג פורים וחגי משק שונים. אך עיקר עיסוקה היה במשך 12 שנה עם להקת המחול הבין קיבוצית להם תפרה את כל התלבושות לאורך השנים הפוריות ביותר שלה. איה עבדה עם חומרים שונים במרוצת השנים :פיסלה בעיסות נייר,ציירה על אריחי קרמיקה,ציירה על בד וקנבס,עיצבה פרחים ואגרטליםוכל אלה בסיגנונות שונים ומגוונים. בבנין א היה לה חדר תפירה משוכלל ובו מכונות שונות לצורכי תפירה מגוונים. בשנים האחרונות הקימה בביתה חדר עבודה עם מכונת תפירה מודרנית ובו שירתה חברים רבים בעיקר בתיקונים. איה היתה נחבאת אל הכלים ורוב הציבור לא נחשף אל עבודתה והישגיה לאורך השנים.

תפירת טלאים בסגנונות שונים


	תפירת תלבושות לחברים בפורים -1976 שושנה המאירי במערכת מושלמת
	שמלת הכלה שאיה תפרה ובה שילבה מעשה טלאים בלבן ואפור זיכה אותה במחמאות רבות ,והשמלה הוזמנה לתצוגה בליון,צרפת.

עריכה : חגי בן גוריון

צילום וסריקה :חיים בניאן

הדפסה :עדנה הדר