ארכיאולוגיה בשטחי בית השיטה

 

אתרים ארכיאולוגיים בשטחי בית-השיטה

מבוסס על עבודת סיום י”ב של ניר מן “אתרי בִּקעת השיטה” משנת 1972
בִּקעת השיטה נמצאת במִפגש הגאוגרפי בין עמק יזרעאל לבִּקעת הירדן, כעשרה ק”מ ממערב לבית-שאן עיר המחוז הקדומה. דרך הים ההיסטורית (הוויא מאריס) שבין אפריקה לאסיה ואירופה עברה בתחומה והותירה אבני מיל רבות במסלולה. בתחום בִּקעת השיטה התגלו אתרים ארכיאולוגיים מעידן האדם הקדמון (למרגלות הגלבוע) עד לימי המשנה והתלמוד (בית-הכנסת העתיק בבית-אלפא), התקופה הערבית, מסעי הצלבנים והכיבוש המונגולי. בתחומי בית-השיטה קיימים שישה אתרים ארכיאולוגיים מוגדרים, ובמרחב שטחי הקיבוץ נחשפו מִמצאים נוספים מתקופות שונות.
א. חוות נזירים ביזנטית (נ”צ 72936045)
במהלך כריית בזלת במחצבה הראשונה של בית-השיטה (בין שכונת הבריכה ושכונת ההר הנוכחיות) התגלה באוקטובר 1952 פסיפס עתיק. בשטח נערכה חפירת הצלה בראשוּת הארכיאולוג יוחנן אהרוני בעזרת ילדי בית-הספר. במקום נחשף מִבנה המורכב מחצר מרכזית מרוצפת אבני בזלת ושמונה חדרים. בצִדו המערבי של הבניין נחשף מִתקן יקב מושלם. המִבנה שימש חוות נזירים ביזנטית קטנה ומבודדת מהמאה השישית לספירה, שנזיריה עסקו בחקלאות ובגידול ענבים ליין. גולת הכותרת של החפירה הייתה חשיפת שתי רצפות פסיפס בשני אולמות תפילה (קַאפֶּלָה) צמודים בצדו הדרומי של המִבנה. הפסיפסים היו בצורת טבלה מלבנית בגודל של כ-3x5 מטרים שנעשו מאבנים פשוטות. במרכזה של הרצפה הראשונה צויר צלב ביזאנטי גדול באבנים אדומות שהוקף בעיגולים שחורים כפולים. הרצפה השנייה חולקה לשבעים משבצות סימטריות שבכל אחת מהן עוצב דגם סמלי בעל משמעות נוצרית. שתי רצפות הפסיפס הועברו לירושלים, ולאחר השלמת החפירה נמחה האתר במהלך חציבת הבזלת. כיום מוצג פסיפס המִשבצות בגן הוורדים שמול מִשכן הכנסת בירושלים.
במהלך חריש שדה (‘חלקת מרדכי’ על המדרון המערבי של גבעת קיפודן) נחשף בסתיו 1969 בור עתיק בצורת בקבוק שהיה במרחק כ-300 מטרים ממקום המנזר. עומקו של הבור כשלושה מטרים ורוחבו כשניים וחצי מטרים, והוא שימש כיקב להתססת התירוש (עסיס הענבים). בחקירת הבור התגלו שלושה ציורים על קירותיו המטויחים – עץ תמר נושא אשכולות פרי, ספינה וציור נוסף שהארכיאולוג שמריה גוטמן הציע לזהותו כמגדלור. בחפירה הארכיאולוגית במקום נחשף מתקן יקב מושלם הכולל גת דריכה לענבים, צנרת להולכת התירוש ושקערוריות לניקוז המשקעים. היקב היה, כנראה, חלק מהמערכת החקלאית של המנזר הביזנטי. כיום נמצא היקב הקדום בפינת החי.
         
  

 

חפירות תלמידי בית הספר בשאטה בשנים  1979 -1977.הארכיאולוג רמי ערב בחפירה ב-1977 בשאטה.  חשיפת רצפת הפסיפס הביזנטית בשאטה.
ב. כפר שאטה (נ”צ 72786045)
בלב בִּקעת השיטה, כק”מ ממערב לקיבוץ בפאתי בריכות הדגים, משתרעת תלולית עפר על פני שטח בּוּר בגוון אפרפר שגודלו כשני דונמים. בשלהי המאה התשע-עשרה שוכנו במקום אריסים מהכפר סָנוּר שבצפון השומרון ועם רכישת הקרקע על-ידי הסוכנות היהודית בשנת 1935 הם פונו מהחוּשוֹת הדלות. בשטח נותר רק בית השייח’ (שנהרס ב-1969 מטעמי בטיחות). באתר התגלו מִמצאים רבים מאוד (אבני מיל רומיות, עמודי שיש, כותרות, אבני ריחיים, מטבעות, כדים, נרות שמן, כלי זכוכית ועוד), ויש להניח כי חלקם הועברו למקום מבית-שאן במרוצת הדורות. בשאטה נמצאו מזבח מרובע וכבד לשימוש ביתי שעליו ראש פר מקרין, ומזבח מעוגל וצנוע להקרבת מִנחה ביתית.
במהלך חפירת בריכות הדגים בשנת 1946 נחשף קטע של רצפת פסיפס מאבני גיר פשוטות בגוון לבן, אדום ואפור. הרצפה נחרשה מן היסוד כדי שמחלקת העתיקות המנדטורית לא תעצור את עבודת הפיתוח המשקית. בשנת 1958 חפר דניאל (דיצי) בן-מאיר בקרקעית בריכת הדגים ואיתר את שרידי רצפת הפסיפס שגודלה היה 20x12 מטרים. בפתח הכנסייה היה מפתן כניסה מאבן מסותתת ומשני צדדיו עמודי גדר משיש מלוטש (בגובה 60 ס”מ וקוטר 20 ס”מ) עם כיפות ופיתוחים. כמו כן נמצאה פיסת לוח שיש מעוטר שצלב ביזנטי במרכזו.
בשנים 1977–1979 ניהל הארכיאולוג רמי ערב שלוש עונות חפירה בשאטה עם תלמידי בית-הספר. בחפירות אלו התגלה מטמון תכשיטי נדוניה שהחביאה אחת מבנות היישוב הקדום בכד חרס מעוטר. כמו כן התגלו חלקי כלי חרס מזוגגים ומצוירים בעיטורים יפים, שמוצאם באיראן ואפגניסטן. הודות לחפירה המדעית ניתן היה להתחקות אחר תולדות היישוב הזעיר שהתקיים בשאטה מהתקופה הערבית הקדומה, התקופה הצלבנית ועד לחורבנו בפלישה המונגולית בסוף המאה השלוש-עשרה לספירה.

 

חפירות תלמידי בית הספר בשאטה בשנים  1979 -1977. נרות שמן מחרס שנמצאו בשאטה. מטבע ביזנטי שנמצא בשאטה. קנקן חרס שנמצא בשאטה

 

מצגת ארכיאולוגיה בבית השיטה -לא פועל זמנית
ג. גבעת הקברים (נ”צ 72806060)
על צַלעה של אחת מהגבעות המכתרות את בִּקעת השיטה מצִדה הצפוני מצוי מִתחם שבו שלוש חלקות קבורה קדומות. מדרון זה נמצא מעל ‘בריכת גיורא’ והפרדס האזורי. הגבעה נמצאת כק”מ וחצי מצפון לשאטה, וייתכן שאתר הקבורה שימש את תושבי הכפר.
הקברים במקום הינם מטיפוסי קבורה שונים המאפיינים תקופות שונות. הסוג הראשון הוא מדגם פירים גדולים (2x2x2 מטרים) שנחצבו בקרקע הבזלתית ובתוכם גומחות קבורה משפחתיות. התִארוּך של בורות ספוּרים אלה אינו ברור. באזור זה גילתה ליליאן ון דר-הורסט ב-1970 קמֵע פריון משנהב בצורת לוחית מחוררת (כנראה לשם השחלת שרוך לתלייה על הצוואר) מהתקופה ההלניסטית שעליו נחרטו תשעה ריבועים (ירחי לידה). הסוג השני של הקברים משויך לתקופה הביזנטית, והם בממדי קבורה לאדם יחיד (2x1x0.5 מטרים). בשטח ניתן להבחין בעשרות שקערוריות בקרקע המציינות את מקומם של הקברים העתיקים. בקברים לא נמצאו שלדים ונראה כי הם נחפרו בעבר לצורכי שוד תכשיטים ודברי ערך שהוטמנו עם המתים. ריכוז של כעשרים גלי אבנים שהוקמו מעל שתי חלקות הקבורה מציין את דגם הקברים השלישי. חלקת גלעדים זו טרם נחקרה לעומקה ומשערים כי היא מהתקופה הביזנטית.
ד. כיפת צבאים (נ”צ 73056046, ראס פְרֶן, נ”ג 84)
בפִסגת שלוחת צבאים, שמתנשאת מעל ‘חלקת הכד’, היה בעבר אתר עתיקות לא גדול. מייסדי בית-השיטה העידו שבמקום היו מצבורים גדולים של אבני גיר בסיתות גס שהיו ערוכים בצורת מִבנה גדול. בשנות השלטון המנדטורי נלקחו אבני האתר לסלילת כביש שאטה–בית-שאן. בעבר היה ניסיון לזהות את האתר כמצודה כנענית, אולם השערה זו לא אומתה מהבחינה המחקרית.

 

 

 

למעלה מימין (עם כיוון השעון): שברי אבני מיל רומיות שנמצאו במצבור מרוכז בפרדס (‘חלקת גרשון’) בית-השיטה (מוצבים בכניסה לבית העלמין בבית-השיטה), אבן מיל (עשויה מאבן גיר) של מסילת רכבת העמק הטורקית (המאה ה-20), מזבח ביתי מאבן גיר שעליו חקוק ראש פר מקרין שנמצא בשאטה(האבן מוצבת הפוך), כד חרס בעל שתי ידיות שנמצא בשאטה, אגן טבילה ביזנטי מאבן שיש וים (שֵכֵב של ריחיים קדומות) מהיישוב הקדום בכַּפְרָה.

 

ה. חלקת הכד (נ”צ 73036041)
ממזרח לבית-השיטה בינות לשתי שלוחות גִבעיות שעליהן ניטעו בשנותיו הראשונות של הקיבוץ עצי חרוב (‘היער’) נמצא שדה פלחה שנקרא ‘חלקת הכד’ בגלל צורתו (‘האמפיתאטרון’). במרכזו של השדה היו בעבר הריסות של יישוב קדום. בחורבות האתר נמצאו יסודות מרובעים שנבנו מאבני בזלת. במהלך סלילת כביש שאטה–בית-שאן נלקחו האבנים משרידי היישוב העתיק. בקרבת אתר זה נמצאה בשנת 1943 אבן חותם יפהפייה באורך שני ס”מ שלוטשה מאבן שחורה. החותמת עוצבה בצורת חרוט (קונוס) חלק שבקצהו העליון נקדח חור להשחלת חוט או רצועה. זמנה של החותמת תוארך לתקופת שיבת ציון (המאה השישית לפנה”ס) והיא נמסרה לאוסף ‘בית שטורמן’ בעין-חרוד מאוחד.
 מטבעות ביזנטיים שנמצאו בשאטה .   רצפת הפסיפס מהמנזר הביזנטי שמוצגת בגן השושנים מול מִשכן הכנסת בירושלים.

 קנקן חרס שנמצא בשאטה.  מטבעות מהאוסף של יוחאי גלעד היום בחדר עיון.

 

ו. תל שַמוֹת (ארד אל-פיר, נ”צ 72896030)
במרחק כק”מ וחצי מדרום לבית-השיטה היה באדמות קיבוץ חפציבה השכן אתר שנקרא תל שַמוֹת. בעבודת חריש ויישור של השטח בשנת 1960 נחשפה אבן מצֵבה נדירה מאוד (‘כתובת חפציבה’). בכתובת זו נחקקו צווי מלכות של אנטיוכוס השלישי מבית סלווקוס הסורי מהתקופה החשמונאית (סוף המאה השנייה לפנה”ס). על לוח המצבה, שגובהו כשני מטרים, פורסמו הוראות שלטוניות בתחומי נכסים, מיסוי וקניין המקנות תוקף למגילת הזכויות שהעניק אנטיוכוס השלישי לממלכת יהודה. זכויות אלו העניקו מידה מוגברת של אוטונומיה ליהודים בארץ ישראל וחיזקו את מעמדו של בית צדוק בבית-המקדש (כ”ד משמרות הכוהנים). מצבה יחידאית זו מוצגת במוזאון ישראל בירושלים (העתק מהמצבה מוצג ב’בית שטורמן’ בעין-חרוד).
חברי בית-השיטה שעסקו בחקר העבר הארכיאולוגי של אזור היישוב – עזריה אלון, זלמן פרח, רינה ויונה ירחי, דניאל (דיצי) בן-מאיר,הדסה צמרת, ישראל גוטמן, אברהם דובז’ינסקי, חיים רודד, יוחי גלעד, מנחם דוד, רמי ערב וניר מן.
מִמצאים ארכיאולוגיים מאתרי בִּקעת השיטה נמצאים בגינות ובבתים פרטיים בקיבוץ. ברחבת הכניסה לבית-העלמין בבית-השיטה מוצגים ממצאים מאוסף העתיקות של ניר מן – אבני מיל, ארונות קבורה (סרקופגים), שֶכֶב ריחיים, חוליית באר, משקוף בזלת ועוד.
 בור התירוש ופתח הכניסה ליקב בגת הביזנטית (נמצאת במשק חי);   אבן מיל (עשויה מאבן בזלת) של מסילת רכבת העמק הטורקית (המאה ה-20);   אבן מיל רומית מהמצבור שהוטמן בפרדס (‘חלקת גרשון’) בית-השיטה (מוצבת בכניסה לבית-העלמין); כד המטמון עם התכשיטים שנמצא בשאטה. מטבעות עתיקים וכלי חרס בני אלפי שנה(אוסף יוחי גלעד);

                                    עריכה: חגי בן גוריון

                                    צילום וסריקה: חיים בניאן  סרטי וידאו :דליה סלע וצוותי הוידאו

                                    הדפסה : עדנה הדר

                                    עריכה גרפית: מיכל אלבלק

 

 


גרסה להדפסה
גרסה להדפסה
     
שליחה לחבר
שליחה לחבר

backtotop