האשקולית

האשקולית
   
“האש-קולית” , או בשמה הקודם “הקולית של בית השטה” , הוקמה ע”י אלה ושולה בשנת 1975 (   אחר מפגש של ” שלישיית עמוד התווים” שולה אלה ואיריס שמי , עם צביקה כספי בשלהי מלחמת יום הכיפורים )

  הלהקה הראשונה כללה את הזוג חנוך ושולה אלבלק, אלה גדרון האריס, איציק ארד, רוני יוניש , רינה ארז, תמי כוכבא,מוקי וצביה פלד-דרור. תקופה מסוימת גם שרו עמנו יוקי- חיים אהוביה  ובתיה לוטן.

  את הניהול המוסיקלי קבל על עצמו צביקה כספי שפתח בפנינו תקופה ארוכה של עבודה עם צביקה/ים . כי כשפרש צביקה כספי , כעבור חדשים ספורים , תפס את מקומו , צביקה ארבל , בניהול ולויי מוסיקלי מבריק . לתקופה סוערת ומרשימה של כעשר שנים .

    עם צביקה שרנו מאוצר שירי ארץ ישראל היפים , הישנים וגם חדשים

  בנוסף לנו הזמרים הצטרפו גם נגנים מבית השטה : בחצוצרות , שלמה ארגוב , ומיכאל סלע, סקסופון , יעקוב שולמי. תופים , אייל שריג ,פסנתר, חוולה הדר , גיטרה בס,רובי איילון ממרחביה , וצביקה עצמו  על הגיטרה .

  עם צביקה והתזמורת חרשנו את הארץ מצפון עד דרום , מערב למזרח. הופענו בחדרי אוכל של קבוצים , בבסיסים צבאיים וגם באולמות בערים הגדולות .

  לקראת מסע לאמריקה שונה שמנו ל” אש-קולית ” של בית השטה

  ב1980 יצאנו למסע הופעות ברחבי ארה”ב , ובמשך 5 שבועות בילינו ושרנו לישראלים ויהודי אמריקה , לחיילי ארה”ב וגם לאסירים .ההופעה שהייתה מבוימת ומעובדת מוסיקלית , בצורה רעננה ומקצועית , זכתה להדים וביקורות משבחים.

 אחר מסע זה , יצאנו גם למסעות קצרים יותר , לקהיר שבה הופענו בפני מבקרי תערוכה חקלאית שהציגה את הישגי החקלאות הישראלית ( כולל להקות זמר ומחול). וכן שבוע ימים בפריז – הופעת הצדעה לישראל ביום העצמאות .

בשנת 1984 יצא התקליט הראשון של האשקולית בניהולו ועיבודו של צביקה ארבל . ובתקליט שירים ישנים ומוכרים וגם חדשים , כמו “החיטה צומחת שוב ” של דורית צמרת –ארנבורג וחיים ברקני . השיר נכתב לחג ה50 של בית השטה עבור האשקולית .
 

  באותה שנה השתתפנו  בפרוייקט מוזיקלי של קול ישראל לזכרם של 22 חללי מלחמות ישראל בני וחברי קבוץ בית השטה בעיבודו של צביקה שרף . הפרוייקט הוקלט לתקליט שנה מאוחר יותר בשם :”נזכור את כולם”       

        ב1985 . נפרדנו מצביקה ארבל ועברנו לעבוד עם יורם צדוק. אופי השירים וגם ההופעה השתנה , עברנו לשיר שירים מקוריים שהולחנו עבורנו , ועבדנו על הופעה מקצועית, מעודכנת ומתוחכמת, עם הבמאי גדי ענבר .

  המופע שיצרנו נקרא “מעברים חופשיים” על שם אחד השירים של נתן זך , שהולחן עבורנו .

  המופע זכה לביקורות מאוד חצויות , חלקן מאוד משבחות ומהללות ובחלקן דרשו מאתנו שנחזור לשיר שירי שבולים וגורן .

  ממופע זה נותרו מספר הקלטות שהופיעו מספר שנים מאוחר יותר בדיסק אוסף , וכן קלטת וידיאו , לא ערוכה , שצלם והקליט מיכה לבנה.

  אוסף משירי כל התקופות , ערכתי , הפקתי והוצאתי לאור בשנת 2006.

  בשנת 1999- 2000 , שהה בקבוצנו יאיר רוזנבלום , הוא הלחין לקבוץ שירים לחג ה60 וכן המשיך לעבוד עם  האשקולית שנה  נוספת. בתקופה זו נכתב ונוצר הפיוט המרגש נתנה תוקף , ששודר לראשונה במסגרת כתבה של הטלויזיה על ערב הזיכרון בבית השטה .

  השיר הוקלט במסגרות שונות ומצוי על גבי תקליטור .  השיר קבל עיבוד נוסף כמה שנים מאוחר יותר ע”י אילן גלבוע והוא מושר כחלק חשוב בכל הופעות הגבעטרון עד היום.

  בסוף שנות ה80 , חדלה האשקולית להתקיים  וחמשה מחבריה התקבלו זה אחר זו ללהקת הגבעטרון . רוני , איציק, שולה , חנוך , ואלה .

   זמן קצר אחר הצטרפותנו , יצאנו למסע הופעות בארה”ב, ומאוחר יותר גם הונג קונג, ושוב ארה”ב , הולנד …..

  החמישיה מבית השטה נקלטה בגבעטרון ואנו חלק חשוב ביותר בצליל הנוכחי .

  עם הגבעטרון הוצאנו 5 דיסקים :

 “ים תיכוני ” , ” 50 שנות ” ” אוסף הגבעטרון – של מדיה דירקט. אוסף כפול “הופעה חיה בצוותא, שיצא גם ב DVD    . ולאחרונה יצא דיסק חדש ל60 שנות גבעטרון בשם ” גבעה אחת “. 

 נחל שלי, קולית בית השיטה, ערב שירים לדני 1977‏:     http://youtu.be/qpjzy-6jip0

 http://www.youtube.com/watch?v=bI96sVGHfyA     הוי ארצי מולדתי 1977
http://www.youtube.com/watch?v=qpjzy-6jip0    הקיץ עבר נחל שלי 1977
http://www.youtube.com/watch?v=tTINn3fTY0g    שיבולת ירוקת העין 1977  שישים לדני

הגבעטרון

עם חברי בית השיטה-איציק ארד,אלה האריס,רוני יוניש,שולה אלבלק,חנוך אלבלק -בפרס ישראל 2008

 בת שישים גבעתרון  בת שישים – גבעטרון & סאבלימינאל
 באדיבות הויקיפדיה

הגבעטרון היא להקת זמר המתמקדת בשירי ארץ-ישראל, שהחלה לפעול בראשית ימיה של המדינה ופעילה עד היום. הלהקה זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים בתחום הזמר העברי לשנת ה’תשס”ז.

הלהקה הוקמה ב-1948 מקרב צעירי קיבוץ גבע שבעמק יזרעאל, לכבוד טקס חנוכת מגרש הכדורסל של הקיבוץ, ועד היום היא מורכבת מבני גבע וממספר חברים מהקיבוצים בית השיטה, כפר החורש ומעפולה, ששרים בה בהתנדבות. לחברי הלהקה עבודה ראשית וזהו להם העיסוק המשני. גילם הוא בין ארבעים פלוס לשבעים פלוס והם מונים חשמלאי, מורות, בעלת מאפיה, עובדי תעשייה, מנהלת גן אירועים, מוסכניק ואחות. להקת הגבעטרון הקליטה אלבומים רבים וקיימה אלפי הופעות בארץ ובקרב הקהילות היהודיות בחו”ל.

תחילה הופיעה הלהקה רק בגבע ובסביבתה בשירים על הווי החיים בקיבוץ. לאחר שראה אותה המלחין נחום היימן שהתגורר אז בקיבוץ בית אלפא הסמוך, החל ב-1961 לעבוד איתה, ואיחד אותה עם ההרכב “חמישיית גלבוע” שהקים קודם לכן. היימן גיוון את רפרטואר הלהקה, משירי “ההתיישבות העובדת“, שהושרו בקיבוצים וביישובים החקלאיים, למספר סגנונות אחרים, וביוזמתו היא הוציאה את אלבומיה הראשונים. בהתחלה הלהקה לוותה בנגן אקורדיון ובשנים מאוחרות יותר היו לה הרכב נגנים. לאחר היימן עבדו עם הגבעטרון מעבדים נוספים, בהם דב כרמל, צביקה כספי ואילן גלבוע, המשמש בשבע עשרה השנים האחרונות כמנהלה המוזיקלי של הלהקה. מפיק הלהקה כיום הוא דוב זעירא.

לגבעטרון רפרטואר עשיר, המורכב הן משירים שנכתבו במיוחד ללהקה והן מעיבודים שלה לשירי ארץ-ישראל מוכרים. הלהקה מזוהה בעיקר עם שירי מולדת ושירי “ההתיישבות העובדת”, למרות שהיא הקליטה במספר סגנונות ועיבודים, כולל תקליט בניחוח ים תיכוני. בין שיריה המפורסמים ניתן למנות את: “ים השיבולים”, “עמק שלי”, “גוונים”, “ניצנים נראו בארץ”, “אל בורות המים”, “אור וירושלים” ו”בת שישים” (שנכתב לטקס 60 שנה לקיבוץ גבע). הלהקה נודעה גם בשירים הרוסיים המתורגמים שלה, ואף הקדישה לכך אלבום שלם בשם “אל הדרך” (1985) עם שירים כמו “אל הדרך” (“כולנו בה נצעד”) ו”כי אבד אשר עבר”.

את הלהקה הנהיגה רוב שנות קיומה רינה פירסטנברג, שנחשבה ל”אמא של הגבעטרון” ולקחה על עצמה את כל ענייני הסידור וההנהלה. שיא הצלחתה של הלהקה היה בשנות השבעים והשמונים, אז קיימה הופעות רבות בכל הארץ וברחבי העולם (כולל מסע הופעות מחוף לחוף בארצות הברית), הוציאה אלבומים רבים והופיעה בתוכניות רבות של הטלוויזיה הישראלית. חלק ניכר מהופעותיה היו בהתנדבות למען מטרות שונות. בשנות התשעים פרץ משבר בלהקה, כאשר היו חברים שחשבו שהגיע העת לפרקה. לבסוף דור המייסדים התחלף בחברים צעירים יותר .             עד כה הוציאה הלהקה שבעה עשר דיסקים, כמה מהם נהפכו לאלבומי זהב ופלטינה, ומכרו ביחד שלוש מאות אלף עותקים.

עלויות ההופעות ממומנות מתוך תקציב קיבוץ גבע ובקיזוז ההכנסות הם מגיעות לאיזון תקציבי.

שירי הלהקה זוכים בשנים האחרונות לפופולריות מחודשת בתוכניות של שירי ארץ-ישראל ובערבי שירה בציבור. ב-24 באפריל 2007, ביום העצמאות, הוענק לגבעטרון פרס ישראל.

בין נימוקי הפרס נכתב כי:

בעולם הנשלט על ידי אופנות מתחלפות וקצרות מועד להקת הגבעטרון – ששורשיה מחוברים לעמק אך נוף צמרתה פרוס על כולנו בכל אתר – היא תופעה ייחודית, ובמרקם חיי-היצירה בישראל היא תופעה המקסימה את המאזין הצעיר כשם ששבתה את לב הוריו והוריהם לפניו.
2007, פרסי ישראל

שירם של הגבעטרון, “בת שישים” בביצוע מחודש עם הראפר סאבלימינל, הפך להיות ב-2008 השיר הרשמי שליווה את חגיגות השישים למדינת ישראל.

 

 אלבומים

  • אוסף הגבעטרון (מדיה דיירקט) (2000)
  • חמישים שנות זמר – 1998-1948 (1998)
  • שוב יוצא הזמר (1998)
  • ים השיבולים (1994)
  • ים תיכוני (1994)
  • עמק שלי (1993)
  • חמדת העמק – משירי נחום היימן (1992)
  • שנות ילדות (1991)
  • שירי ראשית הדרך (1991)
  • שירים לאורך הדרך (1988)
  • אחר קציר – הגבעטרון בשירי נעמי שמר (1988)
  • מקול הלב (1987)
  • אל הדרך (1985)
  • לכל אדם יש שיר (1983)
  • שירים יפים (1980)
  • גוונים (1978)
  • שירים מחוף אל חוף (1978)
  • זמר עם הגבעטרון (1976)
  • שירי הנוער העובד והלומד (1975)
  • עמק שלי (1971)
  • זמר של טיול (1965)
  • מלא כוס יין אדום (1965)
  • שיבולי פז (1961)
  • לאן נושבת הרוח (1961)

קישורים חיצוניים

 חזרה לדף אמנים ויוצרים

 

backtotop