החצבים שמבשרים את הסתיו בביתנו

כשהסתיו קרב ובא, מתנגן בראשי שירה של להקת תיסלם “חצבים פורחים”. איזה פרח נפלא הוא החצב. היחיד שפורח בתחילת שנת הלימודים ובתקופת חגי תשרי, ובכך מסמל את כוח הטבע להתחדש אפילו בעונה כה יבשה וצחיחה של סוף הקיץ. לא פלא שמדמים אותו לעיתים לעוף החול.

החצב הנו בן למשפחת היקינטונים. שורשיו ארוכים וחזקים, ומגיעים לעומק של שלושה –ארבעה  מטרים. הם מסוגלים לחדור דרך סדקי סלעים ולהרחיבם על מנת להגיע לקרקע לחה. ייתכן שבשל תכונה זו ניתן לו שמו, שכן הוא “חוצב בסלע”. בצלו הגדול של החצב אוגר מים וחומרי מזון, וגם כאשר הוא מתייבש כליל ונדמה כי לא נותר לו זכר, יש לו מספיק אנרגיה לפריחה מחודשת. תפרחת החצב המרשימה בצורת עמוד ומגיעה לגובה של יותר ממטר. היא נפתחת בהדרגה מלמטה למעלה, וצבעם הלבן של פרחיה מושכים אליהם גם בלילה את החרקים.

צמח החצב מכיל חומרים רעילים וחריפים, וזו הסיבה שאינו נאכל על ידי בעלי חיים. אולם, האדם מצא בכל זאת שיטות להפיק ממנו תרופות, משקאות חריפים, רעל עכברים ואף דבש הנחשב למשובח.

ברפואה המודרנית יעיל הצמח לריפוי אסטמה, שיעול ודלקת ריאות. כמו כן, ניתן להפיק ממנו חומרים מגבירי השתנה ומעוררי הקאה, אך עיקר השימוש בו הוא לריפוי מחלות לב. ברפואה העממית נמצא לחצב שימוש נרחב יותר, כגון: טיפול בפצעים בקרקפת, בטחורים, במחלות עור, בפצעים עמוקים ובשברים.
סימון גבולות

אגדה על החצב חושפת תכונה נוספת שלו. באחד מביקוריו עבר שר הפרחים בארמון המלך וגילה המון איכרים זעומים וצועקים. כששאל לפשר המהומה, הסבירה לו נערה ענייה כי אין סימני גבול בין חלקות האיכרים, וכל שנה בעונת הקציר פורצות קטטות ביניהם על רקע של הסגת גבול.

המלך הציע כד מלא מטבעות זהב למי שימצא פיתרון. אחד האנשים הציע להקיף כל חלקה בחומת לבנים, אך האיכרים דחו אותה כיוון שלא כולם יכלו לממן חומה שכזאת. שאל שר הפרחים את הנערה הענייה מה היתה עושה לו זכתה בכד הזהב, והיא השיבה לו שמשום שהחורף בפתח הייתה קונה נעליים לכל הילדים היחפים כמותה.

חייך שר הפרחים וביקש שתאמר למלך כי על האיכרים לשתול חצבים בין חלקה לחלקה. כך הם עשו, ובבוא הגשמים הצמיח החצב עלים ירוקים,

 

 

וכל איכר ידע את חלקתו. משפסקו המריבות, קיבלה הנערה את מטבעות הזהב שהובטחו לה ובהן קנתה נעליים לכל הילדים היחפים.

אבל זה לא סוף הסיפור. בימות הקיץ היוקד נבלו עלי החצב, ובהגיע הסתו שוב קם שאון גדול. אז הרגיעה הנערה את האיכרים, והבטיחה להם שבקרוב ממש יפריחו החצבים פרחים לבנים וגבולותיהם יחזרו לקדמותם. שמחו האיכרים, ומאז ועד היום מסמלת פריחת החצב אות לאיכרים שמגיע הסתו והזמן לחרוש את שדותיהם.

כמו חצב להתבצר במעבה האדמה ולחכות לסיומה של העונה הכי חמה ואחר כך להיתמר וכעמוד עשן לבן שמועה טובה להעביר שהחגים כבר באוויר נעמי שמר

החצב בתרבות העברית (באדיבות הויקיפדיה) החצב הוא הסמל המובהק של הסתו בתרבות העברית והאזכורים לכך הם רבים ביותר. החצב פורח יחידי בתקופת ראש השנה ותחילת שנת הלימודים ומסמל לפיכך פריחה והתחדשות, גם כאשר הנוף בארץ ישראל יבש וצחיח בעונה זו. את הקשר בין החצב והסתיו ניתן למצוא בחומרי הקריאה לפעוטות בגן הילדים ובשירים רבים למשל: רוח קלה, רוח קרירה מנשבת בגינה, כשיפרח בה החצב אדע תמיד כי בא הסתיו. – קורה גלעדי, עונות השנה החצב נמשל לעוף החול של הצמחים, אשר כמו עוף החול הקם מחדש לתחייה מן האפר, פורח מחדש מתוך עליו המתים. עמוד התפרחת העדין והשברירי עושה את הבלתי אפשרי ופורח בתנאים קשים, וזאת בזכות שורשיו העמוקים, הסמויים מהעין. מאיר שלו סיכם את החיבה הישראלית לחצב: [החצב] אולי אינו ההדור בפרחים אבל יש בו פער יפה בין עדינות ובין חוסן והיום שבו מתנשאת תפרחתו מבין העלים המתים – הוא יום שממלא את הלב בהתרגשות. – מוסף ידיעות אחרונות, 9 בספטמבר 2005 החצב מככב במספר שירים עבריים כמו למשל: “חצבים פורחים” של להקת תיסלם‏[7] “כמו חצב” מאת נעמי שמר ובביצוע יהורם גאון‏[8] “שיר תשרי” מאת רחל שפירא‏[9] “שיר סתו” מאת נעמי שמר (זקוף ולבן פרח החצב) “בראש השנה” מאת נעמי שמר (בראש השנה כנר נשמה עלה בשדה חצב) בבית השני של השיר “שיעור מולדת” מאת עלי מוהר מתואר שיעור מולדת בו מראה המורה לתלמידים חצב כמבשר את בוא הסתיו והיורה

חצבים פורחים תיסלם מילים: יאיר ניצני לחן: יזהר אשדות תחת תכול השמיים מול חופי הימים שתי רגלים במים וגלים מפכים ממרומי הגלבוע לרגלי התבור חצבים פורחים וציפורים אין ספור. מול חופי הכנרת צל הרי הרמה חקלאי וצנרת שיבולי הקמה אם שולחת בניה על הארץ לשמור חצבים פורחים וציפורים אין ספור. מול הכפר הירוק בין עצים וגדרות על אדמות הטרשים מחפשים שורשים. את נותנת לי כח את נותנת לי אור את הדרך לשכוח להמשיך ולזכור. שדה קוצים ושלכת וצילו של האור חצבים פורחים וציפורים אין ספור

לפנות החיים / בני צורף              לפנות החיים              קצת אחרי שהשמש הפציעה              חצב נגדע בשמי ימיו.             לפנות החיים             קצת אחרי משאלה שהביע             בקרב נפל ומלאך מעליו.             לפנות החיים            של היופי הזך שאהב            שלפתע נדם ונגמר            לפנות החיים            אחרי החיים            חצבים זקופים             אינם.

   החצב בויקיפדיה

  על החצב בהרחבה מפורטת באדיבות הדף היומי

  החצב בין מבשרי הגשם

 חזרה לראש העמוד

עריכה ותוכן  – חגי בן גוריון

  צילום      –  חיים בניאן, רינה ברקן , דורון פורת