חג שבועות ביכורים וחקלאות מ -1933 ועד היום

חג שבועות חג הביכורים והחקלאות

חג השבועות – על שום מה?

לחג השבועות לא צוין במקרא תאריך של חודש ויום: “שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקמה תחל לספור – שבעה שבועות”.

דברים ט”ז:

קביעת יום החג, קשור לפסח ולספירת ימי הבאת העומר: “וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו – חמישים יום, והקרבתם מנחה חדשה לה”.

ויקרא כ”ג

חג השבועות מכונה בספרותנו העתיקה בשמות אחדים: “חג השבועות”, “חג הקציר”, “יום הביכורים” ו”חג מתן תורתנו”. חז”ל קראו לשבועות – “בארבעה פרקים העולם נידון:

* בפסח על התבואה,* בעצרת על פירות האילן, * בראש-השנה – כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, ובחג נדונים על המים”.

משנה ראש השנה, פרק א’ חג מתן תורתנו

עם מחרשת עץ על שכמו מוביל יוס פלד את פתיחת טקס חג השדה בשבועות-שנות ה-50

שִׁיר אֲדָמָה ע. הלל הָאֲנָשִׁים הָעוֹבְדִים אֶת הָאֲדָמָה, הֵם לְבַדָּם יוֹדְעִים אֶת הַשַּׁלְוָה וְאֶת הַבִּטְחָה, וְהֵם לְבַדָּם יוֹדְעִים אֶת הָאַחֲוָה הָאֲמִתִּית, הַחוֹרֶגֶת מֵחֶבֶל חֶבְרַת-הָאָדָם. הָאֲדָמָה הַכְּבֵדָה, הָרְחָבָה, הַדְּשֵׁנָה אוֹ הַזִּבּוּרִית, אַדְמַת הַתְּנוּבוֹת וְהַמַּעֲקַשִּׁים הַשֶּׁפַע וְהַצּוֹם, הָאֲדָמָה הַגְּדוֹלָה, בִּנְשִׁימַת נֶצַח עוֹנוֹתֶיהָ – סְתָו וְחֹרֶף, אָבִיב וְקַיִץ – תָּמִיד, הִיא הַמַּנְחָה אֶת רוּחַ פּוֹלְחֶיהָ, זֶה שֹׁרֶשׁ כָּל פֻּלְחַן. יַד הַגּוֹרָל הַצּוֹפֶנֶת אֶת סוֹד הַבַּצֹּרֶת, הַשֶּׁפַע וְהַתְּנוּבוֹת, שָׁנָה-שָׁנָה לְעוֹלָמִים הִיא הַיָּד הַזּוֹרַעַת בְּלֶב אִישׁ-הָאֲדָמָה אֶת זֶרַע הָאַלּוֹן הַכַּבִּיר, רַב-הַשָּׁנִים שֶּׁל בִּטְחָה בְּתַגְמוּל וָפֶרִי.	בְּהָרִיחַ הָאִכָּר אֶת אַדְמָתוֹ הַנֶּחֱרֶשֶׁת, הוּא מֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הָאֱמוּנָה, וְאֶת רֵיחַ דָּמוֹ הַכָּבֵד. וּבְחָפְנוֹ מְלֹא קֹמֶץ עָפָר, הוּא חוֹפֵן בְּכַפּוֹ אֶת הַבִּטְחָה הַכְּבֵדָה, הַשּׂוֹחֶקֶת, וְאִם פְּנֵי אִישׁ-הָאֲדָמָה קְמוּטִים וַחֲרוּשִׁים, הַלֹּא אֵין זֹאת אֶלָּא בָּבוּאַת שָׂדֵהוּ הֶחָרוּשׁ! וְאִם בְּשַׂעֲרוֹתָיו זֹרְקָה הַשֵּׂיבָה, הֲלֹא הִיא בָּבוּאַת הָעֲנָנִים הַנִּשָּׂאִים מֵעַל וְנוֹשְׂאִים גּוֹרָלוֹ שָׁנָה-שָׁנָה. וְאִם בְּעֵינָיו מְהַבְהֶבֶת הָאֵשׁ הָעֲמֻקָּה וְהַחֲכָמָה, הַלֹּא הִיא בָּבוּאַת דַּעַת הַזְּמַנִּים וּתְמוּרָתָם, מִזֶּרַע לִנְבִיטָה, מִצְּמִיחָה לַהֵרָיוֹן וָפֶרִי עַד קָצִיר וּמָוֶת – זֶה מַעְגַּל יְסוֹדוֹת עוֹלָם.

הקשר בין חקלאות, גמילות חסדים, ומתן תורה

רעיונות רבים יש בחג השבועות, ויש קשר בין החקלאות – גמילות חסדים – והתורה. |אלו הדברים שאין להם שיעור: הפאה, הביכורים, גמילות חסדים ותלמוד תורה. אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו, ותלמוד תורה – כנגד כולם.



בחג השבועות הוא חג הביכורים שלנו הציגו לפנינו ענפי השדה והחי את הישגיהם ואת יבולם	במלאות 50 לבית השיטה בשנת 1978 נערך מפגן מרשים של הכלים והציוד החקלאי אשר בשימוש חקלאנו ממסוק ועד הקומביין הגדול ביותר

	*


חג הביכורים המוקדם ביותר המובא כאן הנו משנת 1946 ונערךכשכל הילדים עם זרים על הראש כמו באגדות.	הילדים הם ממחזור דרור ומעין וביניהם חגי,רות שריג שאול קשתי ואחרים.למעלה זה החג ב 1959 עם ארנסט ותזמורת הילדים עם עופרה סבירסקי,רחל בארי,יעקב הדר,שלמה ארגוב,מיכאל סלע,זמרן קורן עמירם סלע ויריב רודד.
*אם אתם מזהים את הדמויות בצילומים הבאים אנא העבירו אלינו השמות ונשמח להכניסם למען הדורות הבאים (רצוי עם התמונה הנידונה)

	*


תחרויות בין משפחות במשחקי שדה היו תמיד האטרקציה,למעלה בנש,אריה גורן,זיגי,וחיימקה	האם תוכלו לזהות את המצולמים-אנחנו מחכים צילום עזריה ודיצי
*אם אתם מזהים את הדמויות בצילומים הבאים אנא העבירו אלינו השמות ונשמח להכניסם למען הדורות הבאים (רצוי עם התמונה הנידונה)





*אם אתם מזהים את הדמויות בצילומים הבאים אנא העבירו אלינו השמות ונשמח להכניסם למען הדורות הבאים (רצוי עם התמונה הנידונה)



בחג השדה בשבועות שולבו גם משחקי שדה ותחרויות בין ענפים ,משפחות ויחידים במרץ רב	לזוכים חולקו פרסים וגביעים מידי צוות החג והמפקח הכללי אריה ב.ג

יומן קיבוצנו-שיטים,הקדיש לחגים ולמועדים תשומת לב מיוחדת בתוכן ובביטוי גרפי של מיטב אמנינו כפי שנראה כאן מהיומן הקדום ביותר משנת 1939 דרך כל יומני השנים עד היום.מקום מיוחד ניתן לסקירת הנעשה בענפים השונים בחקלאות ובענפי החי וגם יבול ילדנו לא נפקד.

החג אשר בדו מליבם – הרצא מאת אורי הייטנר, בנושא המחלוקת על חגיגות הביכורים בעמק יזרעאל בשנות העשרים

הקישו על הקישור למטה

מעניין וחשוב

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272685&blogcode=13289882

שיטים תשכ”ה 1965

חג השבועות

המסיבה היתה מוקדשת לסיום עונת החורף בפלחה ובמכוורת. עובדי הענפים סיפרו על חידושים בענפיהם וגם קצת צ’יזבטים – את פזמון הפלחים שרו הפעם “צאצאי הגיבורים” – מקטן ועד גדול.

הפינה הציגה “מעוקצך ומדובשך” – חיי הדבורים ותוצרת המכוורת, המספקת מזון לכל חלקי הגוף: דבש, מזון מלכות ומשחה לעור הפנים.

טקס סיום הקציר. שורה ארוכה של משאיות ומכוניות והקומביינים בראשה “עברה את הגבעה” וירדה ליובלה – שם הותירו הפלחים “פאת שדה” לסיום הקציר.

עדר הפרות בתוך המכלאה הביט בתמהון בקהל הבלתי רגיל; ואנחנו – עיננו גמאו מרחבי שדות והתעכבו בהתפעלות על שדות הסורגום, על ירקותם הכהה ועל הצמחים הרעננים, שעליהם הרחבים מזדקפים כגביעים שופעים.

מרומי הקומביין החדש השמיע יוקי את דברי הפלחים; ארבעה קומביינים התחילו לנוע זה אחר זה – היטב בלט ההבדל בין ה”חדישים” ל”מיושנים” (שגם גילם איננו גבוה), אחריהם נסע המכבש עם העגלה המתהפכת ולבסוף הדגים המעמיס את מלוא כושרו.

כיבוד קל – והשיירה זזה בדרכה חזרה.

חג השבועות

התחדשות חג השבועות כחג הביכורים, המנהג היפה, שהתחילו נוהגים בארץ ישראל להביא בימים האלה ביכורים מאדמת ארץ ישראל לקרן הקיימת לישראל – מוסיפים לווית חן לחג הזה, שהוא אחד החגים הנאים ביותר והמושכים ביותר את הלב בחגי ישראל. המנהגים החדשים האלה, הקושרים את פתילם בערכי מסורת עתיקים, מחדשים את אופיו של החג כחג הטבע לעם וטובעים בו צורות חדשות כחג הירק והנוער.

אבל ערכו המחודש הזה של חג השבועות יהא חיובי, חיוני ויעשיר לימים את רכוש הדורות של הווי ומסורת, את נכסי הרוח והנשמה לישראל, את מעיינות היצירה למחשבה הלאומית ולרגש הלאומי – אם יבוא להוסיף ולא לגרוע; אם יעמוד בו בחג זה, על יד תוכנו המחודש וצורתו המחודשת גם טעם מורשה עתיקה, טעם מאה דורות בישראל. חג השבועות הוא לא רק ואף לא בעיקר, חג הביכורים, אלא הוא קודם כל ולמעלה מכל חג התורה, זמן מתן תורתנו.

כאירוניה מרה של הגורל נראה לנו לכאורה היום החג הכפול הזה, חג הטבע וחג המאורא=ע הדתי ההיסטורי, חג הביכורים וחג מתן התורה.

חג הביכורים, חג השמחה הטבעית של עם היושב על אדמתו, בקוצרו את קציר ארצו – חג ה”מנחה החדשה”, שהעם, אשר ראה ברכה בעמלו, הביא משבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ למרכזו הדתי-הלאומי בעלותו “ציון בית אלוהינו” – החג הזה וזכרו נהפך לנו הפעם לאבל: ידי פראי-אדם משוסים היו בעמל ישרים, בפרי עבודתם של עובדי אדמה כשרים, המחיים את שממות הדורות, להשחיתו ולחבלו, לשלוח באש שדות וכרמים, להניף גרזן על גנים ופרדסים ולהשיב את הארץ לימי השממה.

“הארץ” ערב שבועות תרצ”ו 1936

משה גליקסון – אבא של בנימין גל

הורי חברנו היו מעורים ומעורבים בחיי הקבוצה מראשיתה וניסו להשפיע ולתרום בתוכן וממון למען הצלחתנו.משה אבא של בנימין גל איש ספר ודעת היה עורך עיתון הארץ בעת התהוות קבוצת החוגים בראשיתה וביומן משנת 1939 מסופר על פטירתו ונסיעת בנימין ללוויה בתל אביב. מצד ימין למטה רשימת החברים שהתגיסו לפעילות בנושאי בטחון ועליה.

מצגת של 70 שנות חקלאות וחקלאים בבית השיטה

שיחת סיכום שבועות תשנ”ז 1997

כתבה: אלוירה גורן

ארוחת ערב בחדר האוכל לא הספיק כנראה ונראה די מעליב, זקוק לשיפורים או אולי אפילו לבטל את ארוחת הגבינות ולהעשיר את “קפה קיץ”.
שטח חג השדה באזור בריכת האפס + גז הצאן + סיור במשק חי.
הטקס בשטח מדרום למשק חי.
בחג היו הרבה אורחים, זה הפריע להרבה חברים.

טקס קציר העומר היה טוב וקצר.

אנשים נהנו.

הבאת ביכורי התינוקות היתה מוצלחת.

אולי להוסיף עוד ריקוד.

טקס פריסת הלחם צריך שיפור – אולי שהאקונומים יהיו על הטרקטור או ילוו את הטרקטור ורק לאחר חיתוך הלחם להזמין את הציבור. ההתנפלות על פרוסות הלחם פשוט בלתי נסבלת.

יעקב שרגא דיבר השנה בקיצור וזה היה טוב ולא מתיש.

פיקניק לא מתאים בתקופת ההפרטה. (לא ניתן לחלק חינם…).

הקציר

בספר שמות נאמר: “וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים” ובספר דברים ניתן לחג מועד מדויק: “שבעה שבועות תספור לך. מהחל חרמש בקמה תספור לך שבעה שבועות, ועשית חג שבועות” והלא היה לנו כבר חג קציר בפסח, כאמור בספר ויקרא: “וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות”.

ההסבר פשוט : קציר העומר בפסח היה קציר שעורים, אף כי הדבר לא נאמר במפורש. בפסח לא היתה החיטה בשלה לקציר, ונאמר כי מאותו יום קציר מותר לאכול מן היבול החדש: “ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה”. היו אפוא שני מועדים לקציר: קציר שעורים וקציר חיטים, והדבר מפורש בספר רות, ובכמה מקומות אחרים במקרא.

בחג השבועות אנחנו עומדים אפוא בחג קציר החיטים. איך נעשה הקציר, ומהו החרמש הנזכר? אין זה הכלי המוכר לנו היום בשם זה. החרמש של זמננו הוא כלי בעל ידית ארוכה המוחזקת בשתי הידיים, ולקת ניצבת ידית ארוכה וחדה. את החרמש הזה מניפים בעמידה זקופה והוא קוצר את התבואה בלי שהמניף נוגע בה. זהו כלי שהובא מאירופה ולא היה מוכר בארץ בימי קדם. החרמש של התנ”ך הוא שם נרדף לכלי הקצירה הקרוי מגל, ושימש בארצות המזרח מימי קדם ועד ימינו. בספר יואל נאמר – “שלחו מגל כי בשל קציר.” שמו בערבית מינג’ל, והוא מוכר לנו החל מציורים מצריים קדומים ועד הקציר המסורתי בארץ. זהו כלי בעל ידית קצרה ולהב בצורת חצי מעגל. הקוצר במגל כפוף עד לקרקע, אוחז בקת ביד אחת, בידו השנייה הוא חופן אלומת חיטים, מקיף אתה בלהב המגל וקוצר אותה. האלומה הקצורה נכרכת מיד ומוטלת לערימה הקרויה גדיש.

הקציר הוא הפעולה המשמעותית ביותר בתהליך גידול התבואה. לפניו היו חריש, זריעה, אולי ניכוש עשבים רעים ומלחמה בציפורים ואחריו יבואו הדיש, הזרייה והטחינה, אבל אם הקציר לא יתנהל כראוי אין ערך למה שהיה לפניו ולא יהיה דבר אחריו. זמנו קצר: מן היום שהתבואה תבשיל, ועד שהשיבולים תתחלנה להתפרק. בחקלאות המסורתית הוא מתנהל בשעות המוקדמות של היום: מאור ראשון ועד השעות החמות. בשעות החום והיובש השיבולים עלולות להתפרק, והגרעינים יישפכו. לכן קמה המשפחה בעוד חושך, וכולם יוצאים לשדה. היום רואים את הקציר המסורתי פחות ופחות. הקומביין משתלט גם על המשק המסורתי, והוא קוצר ודש בתהליך אחד. לכן רצו לתת לו את השם העברי קצרדש, אבל השם הזה לא נקלט ונשארנו עם הקומביין.

עזריה אלון

2008

חג השבועות בבית השיטה חג הביכורים – שנת 2009



צילומים: דיצי בן מאיר וחיים בניאן

“עתה חזרנו אל השדה”

ערב עיון לשבועות התקיים

לזכרו של אריה בן-גוריון

ביום השנה ה-11 לפטירתו.
בפתיחה נאמר כי אנו ניצבים על סיפו של עידן חדש. עבודת האדמה כבר לא במרכז חיינו, ומכאן הקושי לשזור את החג ותכניו החקלאיים בתרבות חיינו כיום. על דילמות אלה שוחחו:

* עמיקם אוסם (אפיקים), איש תרבות ורוח

* הדס ורן רון (יפעת) מהמדרשה באורנים ומקימי מכון “הבית”

* נציג קבוצות הבחירה של “המחנות העולים” על תרבות מתחדשת בתנועת הבוגרים.

במהלך הערב נשאו דברים לזכרו של אריה יוסי אסף, יוניש וחגי בן-גוריון, ורוני הנעימה בשירתה. המפגש נערך במרח”ב

ב-ד’ סיוון, 27.5.09, והיה מעניין וחשוב.

חג השבועות בבית השיטה חג הביכורים – שנת 2012

צילום : דיצי בן מאיר וחיים בניאן

צוות יום השדה והביכורים :צוות שבועות לשני האירועים (ערב חג + חג):
עודד יוחנן, הדר בלכר, רווית עפרוני, דני זיידל, טל שביט, טל גורן, רחלי אודם, אורן דובב, גלית אורן ואני.

העמדת ריקודים: יעל פיאטקה וניצן שפר, שירים: דנה חזן, אלה האריס – מקהלת בנות (ובשמה “מקהלה עליזה”).
הגברה: צור
בנוסף תגבור לצוות הכנת האירוע על הדשא: תמיר פיאטקה ואיתי שביט
וכל המשתתפים בריקודים, בשירים, בהכנות ובחיסול.

חג השבועות בבית השיטה חג הביכורים – שנת 2013

חג השבועות בבית השיטה חג הביכורים – שנת תשע”ד 2014

לכל קהילת בית השיטה ואורחיה

הנכם מוזמנים לחגוג את חג השבועות בשני אירועים:

ערב שבעות בשדה ביום שלישי, ה’ סיוון תשע”ד,

3.6.14 בשעה 17:30 בשדה בסמוך לכביש ההיקפי התחתון.

בתכנית:

– טקס מסורתי- קריאה, שיר, ריקוד וביכורי התינוקות

– תצוגה פעילה של תהליך העיבוד בשדה

וביום החג- יום רביעי, ו’ סיוון תשע”ד,

4.6.14 בשעה 18:00 פיקניק שבועות על דשא הבמה.

בתכנית:

– משחקים על הדשא לכל המשפחה

– פינת יצירה לקטנטנים
– תירסים ואבטיחים- מובטחים!

נשמח מאוד לראותכם, צוות החג וועדת תרבות

חג שבועות נחוג עם קהל רב משתתפים של קהילת בית השיטה ואורחים רבים ובלטו ביופים מאות הילדים ובעיקר התינוקות שנולדו בקהילתנו מחג השבועות שעבר ,במספר עצום של 39 לידות -שיא של כל הזמנים בקיבוצנו.תצוגת התינוקות והוריהם על הבמה ושירי וריקודי שבועות הלהיבו את הקהל.בסיום כדרכנו חזינו בתצוגת כלים חקלאיים מרשימה ומודרנית להפליא.כולם יצאו מרוצים ותודה למתנדבים הרבים שתרמו לאירוע זה.




	תודות וברכות לצוות שבועות שהרים חג לתפארת: סמדר סלע, הדר בלכר, רווית עפרוני, דני זיידל, גלי בר-שלום, טל גורן, שי גורן, רחלי אודם, ירדן שרון, מיקי סביר – הגברה, עפרה שפר – עיצוב לוח המודעות המרשים. למצליפות: חן צפריר ומיכל זמיר. לזמרים, לקריינים, לרקדנים, לעורכים, לאל”צ-שיטה בניהולו של עודד יוחנן וצוות הגדש”ניקים, שהחג התקיים בחסותו, ולכל מי שסייע בדרך זו או אחרת להצלחת החג – תודה גדולה!!
קישור למכון שיטים	חג השבועות בבית השיטה חג הביכורים – שנת 2018 בוקר טוב קהילת בית השיטה! בסופ”ש האחרון חגגנו את חג השבועות בטקס המסורתי בשדות. היה טקס מרשים ומרגש, ששילב מסורת עם נגיעות מרעננות ויצר איחוד של הקהילה בחגיגה לבנה אחת גדולה! אני רוצה להודות לצוות שבועות שעמל ימים רבים להצלחתו של האירוע- דני זיידל, שרית האריס, רחלי אודם, יעקב שרגא, יוסי ודינה אסף, אדווה גרין. ?תודה לאלון כהן לבננות החוף ולדורון גדיש האחד והיחיד ולגד”ש בית השיטה על חבילןת החציר, תצוגת הכלים החקלאיים, הפינוק בתירסים ומלונים טעימים ועל הסבלנות האדירה לכל בקשותינו- אין כמוכם!!! ?תודה לכל המתגייסים הנהדרים שסייעו להצלחת האירוע- מדובר בקבוצה לא קטנה של אנשים שהגיעו בשעות הלא שגרתיות של היום ונרתמו לכל משימה ובקשה!!! אלופים אחד אחד. זה לא מובן מאליו והמון המון תודות על כך❤❤❤ עפרה שפר. רווית פז. יורם רודן. עמית גל. יאיר גל. ג’ניפר וגלי, אורית אליה אביב, רועי עמראני, אוריה פלזנשטיין, רגב מלר, גיא פז, שי חצב, תמיר פלג, עמית גל ואלעד מושוביץ. ?תודה לפלג בר על ההגברה ! ? תודה לכל הרקדנים הזמרים והנגנים..חן צפריר. יאיר גבעון. רחלי אודם. גלעד טל. יונתן לוריא.אייל שריג. בניצוחן של רחל אהוביה ושרית האריס…היה מדהים!!! ? תודה לאביחי מורד ועמי גוטמן על העזרה בכל! ?תודה גדולה לצבי דורי שבהתראה ממש קצרה החליף את יעקב בהנחיית הטקס (בריאות שלמה ליעקב שרגא היקר) ?תודה לאמיר אלמוג ואורי רישין שתרמו בעיצוב הטקס עם סל כדור פורח ועגלת לחמים מדהימה. ותודה לכם קהילה יקרה❤ שהגעתם והשתתפתם בהמוניכם .. מקווים שנהניתם.. ניתראה בחג הבא! צוות שבועות
	קישור לסרטה של דליה על חג השדה בשנת 2018

שיטים ט”ו בסיון תשכ”ב 1963

חג השבועות

ראינו את הפרדס בצינורותיו הקלים בשילוב עם צינורות הפלסטיק החדשים, הכרם והשועל המתאמץ להגיע לאשכול הענבים, הרפת ובה עגלה ומוצרי חלב שונים, משק הילדים ובעלי החיים שבו, סירת המדגה ובה שטים דגים. ענף השלחין הציג מלקטת כותנה, הפלחה קומביין, הזייתיה, גן הירק וירקותיו הטריים, הלול והמכוורת שהציגה את כוורת הזכוכית. חידוש מעניין היה ב”ידיעון החקלאי”, בעזרת פנס קסם שיקפו על בד גדול ידיעות מהמשק החקלאי בצורה ציורית ומושכת את העין, האווירה היתה נעימה, רוח רעננה (אחרי יום גשום שלא כרגיל), מוזיקה קלה וחברותא. הכל יכול היה להיות טוב אילמלא הליקוי בחלוקת ארוחת הערב.

בכל זאת למרות המאמץ והמחשבה הרבה שהוקדשו לחג, ישנה הרגשה שעדין לא מצאנו את הדרך לחוג חג זה שהוא אחד העתיקים – חדשים, חג חקלאי מובהק.

ונתברך – לשנה הבאה – בחג שבועות כהילכתו.

שיטים ערב שבועות, תשכ”ב 1962

ארץ נתנה יבולה

“וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה”

בחג קציר זה תשרה השמחה במעוננו.

זה שנים אחדות שלא פקדה אותנו שנה טובה אשר כזו.

נשמח עם הפלחים ונברכם על יכולתם להפיק בכל מאודם את אוצר הברכה הטמון באדמה.

מה רבה הדרך למן רות המואביה, המלקטת ואוספת בעומרים אחרי הקוצרים, ועד הקומביין המתנהל תוך גאון-הקמה ומשאיר אחריו שדה-שלף חלק.

מה רבה הדרך למן גדעון “החובט חיטים בגת” – חיטים שזרע, קצר והטמין באדמת העמק הזה, ועד אלינו – עובדי אדמה המנצחים על שיטפו הממוכן של הבר, מן השדה עד לאסם.

מן העולם ועד עולם – יאכל אדם לחם בזיעת אפיו.

לא חפצנו, ולא נחפוץ במן –שמים –

אך תמיד נשקוד לבל תבוזבז חינם אף פרודת עמל אחת.

נשקוד כי יהיה פריון עבודתנו גבוה ויציב.

אל ישבות בשדותינו משק אופנים במזרע וקציר –

יעלו נא שדותינו רינת-ירקותם חורף, ושירת זהבכם קיץ –

ואסמינו ימלאו בר.

שיטים סיוון תשכ”ב 1962

האחרון בשרשרת

חג הביכורים מטיל, בדרך כלל, אימה על ועדות החגים שלנו. אם משום תוכנו שאינו חופף את המציאות החקלאית של ימינו ואם מפני שכבר אין כוח אל האחרון בשרשרת החגים.

הפעם יצאנו בשלום. גמר הקציר היה בעזרנו. אמנם לא העלינו ביכורים אך חגגנו ברינה את סיום הקציר.

בערוב היום יצאנו לשדות הרחוקים “לנשום אוויר פסגות”. חזינו בשיבולים האחרונות הנערפות תחת סכיני הקומביינים ובחבילות הקש הנכבשות ונערמות. נשאנו עינינו אל מרחבי השדמות בצבעיהם השונים. תערוכת הזרעים שנערכת על הפלטפורמה היתה חידוש לעניין. היא המחישה לחברים את סוגי הזרעים, חיטה, שעורה וקטניות, הנעבדים באדמותינו. בצידם נרשמו מספרים כלליים אשר שיקפו את גודל שטחי המזרע שלנו ויבולי השיא.

לכבוד החג הכנו בפרק שבועות שבאתר ערך מקיף אודות ההיסטוריה והנוסטלגיה של החלב בארץ ובמדינת ישראל,

מההתחלה ב”שרונה” שבקריה במאה ה19 דרך “האוטו שלנו גדול וירוק”, ועד היום. ראו כאן

ערך מעניין נוסף נכתב על ידי ד”ר יואל רפל על מנהגי חג השבועות: למה אוכלים בשבועות מוצרי חלב? מהו
“תיקון ליל שבועות”? ועוד. קראו כאן.

ולאורך האתר תמצאו לא פחות מ200 ערכים הקשורים בחלב ומוצריו בנוסטלגיה הישראלית:
מקצוע החלבן, לבניה, חלב בבקבוקים, אבקת חלב, קפיר, גבינת קרש ועוד.

באדיבות דוד סלע ואתר נוסטלגיה לשימור המורשת הישראלית

קישור למנהגי חג השבועות באתר נוסטלגיה מאת יואל רפל – הקש על הקישור למעלה

http://messages.responder.co.il/479631/25343166/17a6d76ffaebd3addfdd303863f64a98