חנה אבישי

מצגת לעבודותיה של חנה אבישי

 חנה, בתם של ליאו ולאה די-ליאו, נולדה בעיר ברידה, הולנד. מאוחר יותר עברה המשפחה לרוטרדם. חנה ואחותה התאומה שרה היו בנות יחידות להוריהן. המשפחה חייתה דורות רבים בהולנד ולמרות שהאב היה בקיא במסורת היהודית, היא לא הורגשה בבית. הם חיו בסביבה הולנדית בורגנית והבנות למדו במסגרת חינוך נוצרית. האנטישמיות לא הורגשה כלל, ורק בהיותן בנות חמש סיפר להן האב כי הן יהודיות וחנה קיבלה זאת קשה. האב היה חבר בהסתדרות הציונית, שלא היתה תנועה חלוצית, ועיקר הפעילות שלה היה איסוף תרומות לקק”ל.

 הן בקשו מהאב ללמוד יותר על היהדות ולהתקרב יותר למסורת. האב נענה להן. חנה למדה בתיכון לבנות הולנדי ושם נפגשה עם לימודי האמנות שבהם הצטיינה וגם הוצעה לה מלגת לימודים באקדמיה לאמנות.את ההצעה חנה  דחתה כי ההחלטה היתהלעלות לארץ.עם גמרהתיכון יצאה לעבודה כדי לחסוך כסף לעלייה ואחר-כך יצאה להכשרה. ההורים התנגדו נמרצות לתוכנית העלייה וראו בה שגעון נעורים חולף. בחורף 1934 חזרה חנה לרוטרדם כדי לטפל באמה שחלתה. היא נשארה בהולנד כשנה וחצי. בתקופה זו כבר הגיעו להולנד פליטים רבים מגרמניה ואימת הנאצים ריחפה באויר ,. חנה נכנסה לעבודה במשרדי “החלוץ” שהיו עמוסי עבודה, שם נזקקו לה כדוברת הולנדית, גרמנית ועברית. שם גם פגשה את אברהם, שהיה מורה לעברית.

בשנת 1936 עלו  יחד לארץ לבית-השיטה, הם נישאו ונולדו ילדיהם ישי וסמדר. בשנת 1946 היה אברהם שליח עלייה ב’ בשבדיה וחנה הצטרפה אליו עם הילדים. היא חזרה עם הילדים לארץ עם פרוץ מלחמת השחרור. אהבת האמנות והעיסוק בציור היו תמיד חלק גדול וחשוב בחייה של חנה. משך כל השנים היתה חנה מציירת באטלייה הקטן שלה, עושה תערוכות וממשיכה ללמוד טכניקות שונות. עד היום ציוריה הרבים נמצאים  בחדרי חברים ובמוסדות שונים.

כשהיתה בת ארבעים נשלחה ללמוד ב”בצלאל” כדי להכשירה כמורה לציור בבית-הספר בבית השיטה. עשרים שנים היתה חנה מורה לציור ולאמנות בבית-הספר המקומי . בשנת 1963 פנו אל אברהם ממשרד החוץ שייצא לאפריקה כדי להקים שגרירויות ישראליות. לאחר לבטים  יצאו  הזוג לאפריקה, תחילה לזמביה ואחר-כך לזנזיבר. חנה שימשה כמזכירה ויד ימינו של אברהם. היתה זו עבור שניהם תקופה מרתקת.בשובם מאפריקה, לאחר שנתיים, נכנסה חנה לעבוד במשכן לאמנות   בעין-חרוד, שם הקימה  את אגף הנוער והדריכה  קבוצות תלמידים. .                                   עם פרישתה לגמלאות התמסרה לאהבת חייה, לציור.

מצגת:

 חזרה לדף אמנים ויוצרים                                בחזרה למעלה