יום העצמאות-המסיבה ומשחקים לאורך הדורות

 

 

יום העצמאות-המסיבה ומשחקים לאורך הדורות

 

 

 

 
.
הקבוצה מס’ 891 יום ו’ כ:ט בכסלו תש”ח 12.12.47
בית השיטה מברכת על הניצחון הפוליטי בהכיר אומות העולם בזכותנו לעצמאות ולמדינה עברית. חלוקת הארץ אינה אלא זמנית. הקרבנות הנופלים משורותינו בימים אלה לא ירתיעו אותנו וביתר שאת הם מצווים עלינו:
נתחזק וגם נוכל!
בקבוצה 893 טבת תש”ח 1948
במכתב מאברהם ברגנפלד מחו”ל.
על שנודע לי מחברים איך הקבוצה קיבלה את ההכרזה במקומות אחרים שמחה, התעוררות, תהלוכות והנפת דגלים. בבית שלי – אין דגל, אין מסיבה ספונטנית, הראש מורד. יגון ועצב. מדוע……     —

משנה לשנה

יוסי אסף
משנה לשנה מתקצר לו המרחק בין הפסח לבין חג עצמאות.
הדברים קורים. לא נחזור עוד לשירים ההם, לוואדיות השקטים ולבורות המים. במקום שעבר הטרקטורון שם לא ישב לו אלוהים.
כה גדולה הצלחתנו.
ואני חושב כי ככל שיחתוך ערוץ בערוץ וצבע יכה בצבע, ככה נצטרך יותר, עד כלות ממש, לצבע היסוד. לטעם העושה מן העובר ושב את הדבר עצמו.
משנה לשנה הולך ומתקצר לו המרחק שבין הפסח לבין חג העצמאות.
ולא בחלומי אני רואה טקס יום העצמאות נפתח במשפט האחד והיחיד:
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.
ואחר כך אביב ואהבה.
י

 

 

   
 

הקיבוץ בליל חג העצמאות 1948
8:15 – בערב מפקד
המקום: הדשא הדרומי
 הנפת הדגלים
המנון
  הכרזת העצמאות: 15 במאי 1948 – ה’ אייר תש”ח
 לאלה שלא זכו
הדלקת מנורת ישראל
מפת כיבושי ישראל
המחלקה הקרבית של בית השיטה תהיה נוכחת על ציודה ותחמושתה.
9:15 – הציבור עובר להיסב בחדר האכילה.
            בתוכנית המסיבה
            מגילת שחרורנו
            מזיכרונותיהם של נָשַׁק וחבלן
            אמלוכע פון יידן (פרפרת של כמיה לגאולה)
          בחדר האכילה – יוצג מונטז’ של קטעי עיתונות מגילה –
          גאולה ושחרור
תערוכת הנשק שלנו מהמחתרת ועד –
במפקד ישתתף כל הישוב הבוגר, הנוער והשכבה הבוגרת והצעירה. (במסיבה משתתפת רק השכבה הבוגרת).

  ראה תמונה בגודל מלא

 ה’ באייר תש”ט 1949
הילדים יורדים אומגות לאור רקטות (חשמל מכובה).
קפיצה לברזנט – לאור פרוזקטור’
יציאה מסודרת בריצה של המפגינים
יריות ממקלעים – (כ- 300 כדורים נותבים)
הפעלת זיקוקין
הפעלת רקטות
המשך המפקד – המנון התקווה
 חופשיים!
אחראי לביצוע: יוס פלד  

 

   
 חג העצמאות- 1968
מה נשתנה ערב חג העצמאות התשכ”ח מקודמיו?
על כך קיבלנו תשובה, הלכה למעשה, בסדר האירועים ובתוכנם.
ב- 10 בבקר נשמעה גם אצלנו צפירת הזיכרון. בצהרי היום עלו חברים לבית העלמין שבעפולה לפקוד את קברו של חברנו אברהם אמר והניחו שם זרי פרחים.
משחזרנו לחצרה של בית השיטה מצאנוה כבר חגיגית ומדוגלת. ברחבת חדר האוכל ועל הדשאים הסמוכים ניצבו ביתנים מוכנים לשעשע את צעירינו; במה ומסך הקרנה, שולחנות ואביזרי תאורה וקול – מוכנים למסיבה.
ברדת היום נשמעה צפירה ממושכת, שהזמינה את החברים ואת ילדי ביה”ס להתאסף על דשא האולם התחתי ומשם לעלות למיפקד אזכרה בבית הקברות.
ליד כל מצבה ניצב משמר כבוד. בחזית מצבות הנופלים בקרב על הגלבוע – נר זיכרון; כן ועליו כובע פלדה, כבית קיבול לאש התמיד.
ילדי ביה”ס יצרו מסגרת חיה. מסביבה ומאחוריה עמד הקהל הרב.
משנשקה השמש את ברכת פרידתה מגבעות העמק – נפרדנו גם אנו מבית העלמין.
עם ערב נפתחה קריית השמחה לילדים ולנוער. ביתני הלונה פארק הופעלו. הפעם סיפקו לנו אנשי חרושת מתכת המצאות חדשות ומעניינות, שגרמו הנאה רבה לילדים: כגון “רכבת העמק”, שהטרקטור של הנוי שימש לה כקטר, יצאה בשבילי האספלט של “צומת בית השיטה”. אף הופעלה רכבת כבלים קרקעית ומהירה.
שמחה וצהלה; אורות מרובים, מנגינות בוקעות מרמקולים, זיקוקין ססגוניים; מאור פנים של גדולים וקטנים; שמחה שבלב מילאה כל אדם – עד שנקראנו להסב לשולחנות הלבנים עמוסי הכיבוד.
המסיבה נפתחה בטקס הדלקת עשרים אבוקות, אשר ציינו שלבים בהתפתחות הישוב וההתיישבות בארץ, מאז ייסוד פתח תקוה ודגניה; קורות ההגנה והמאבק; ההתנחלות בעמק וחלקה של בית השיטה בה, וכן חלקנו בכל מלחמות המגן.
הסיפורים האישיים של יצחק דוד, יצחק גרזי ונתן על הקרבות בהם השתתפו היו חוויה בלתי נשכחת לכל השומעים.
בסיום התוכנית שרו את השיר של נעמי שמר “יבנה בית המקדש”; נכנסנו לחדר אוכל ברונדו שצנף את הכל, ושם הרקידה דיתה מעגלים – גדולים וקטנים – לצלילי השיר.
צוות החג: ריכוז – יצחק דוד; “שבטי השריגים והפלדים, רחל מרוז, אתי יחיאלי, אלי בלכר, יעקב המאירי, אריה בן גוריון, דיתה פרח.
אריה בן גוריון

 

חג העצמאות תשכ”ה 1965
בחדר האוכל – שירה אדירה לצלילי התזמורת – “שירי ציון”, שלא נס ליחם ותמיד הם מלהיבים; קטעי סולו נשזרים ומשמיעים אותם אבות ובנים; סיפורים על “פרשות נעלמות” מימים עברו (סיפרו אברהם דר, זלמן ודיתה) וריקודים עד אור הבוקר.
היה ערב נעים, מאורגן היטב, אשר השמחה שרתה בו – כיאה לחג העצמאות.
 דגל ישראל בויקיפדיה
 חג היה לנו-25 שנה

אירועי חג העצמאות הכ”ה
זה היה חג ראוי והולם, מרשים ומרומם ומשמח, מאורגן ומחושב. הכינו אותו חברים רבים (במשך ימים רבים), והוא היה לרוחם של הכל.
היו בו צחוק ודמע, אבל וטקס, נוסטלגיה, שמחה והומור – רעיונות מקוריים, ביצוע ואירגון מעולה, כשרון… והרבה הרבה עבודה.
שרשרת האירועים נפתחה בליל-שבת בתוכנית “כאלה היו חיינו”. למעשה היו אלה “חיי מדינת ישראל”, כפי שהשתקפו בסיפורי הזיכרונות של ד”ש, יוסוף, רן וידידיהם: סיפורים על ירושלים של טרם מדינה, וליתר דיוק, שכונת בית הכרם; על המלחמה ב “ספר הלבן”; על ימי הנוטרות ו”איך סידרנו את האנגלים” וליל הגשרים; על כיבוש הרמה ומלחמת ההתשה, בעיקר הפריצה המפורסמת של רן אל הרמה בטנק שלו, וסיפורים על ההפגזות בתעלה.
תוך כדי הסיפורים הופיעו לצד הבמה מראות המקומות ותמונות המשתתפים בשקופיות – ועל הבמה השנייה לוותה התוכנית בזמרתה של “קולית”. הערב נפתח בשיר: לילה בירושלים, שיוסף שריג כתב והלחין אותו.
ה”ידידים” היו ירושלמים, אנשי פלמ”ח ומפקדי צה”ל. דני ועמיחי, שהתחילו להכין את הערב לפני כארבעה חודשים, הצליחו לשמור על הסודות כעל אוצר יקר, וההפתעה היתה שלמה וכדאית.
בשבת אחרי הצהרים נערך “המרוץ לזכר הבנים”, שבית הספר עורך מדי שנה – הפעם על הכבישהחדשמסלול .
בתום יום הזיכרון נפתח על הדשאים שבין המועדון ואולם הספורט “גן שעשועים” לילדים. על המיתקנים הידועים התווספו כמה אטרקציות חדשות.
באותה שעה התנהלה בחדר האוכל ארוחה חגיגית – מאורגנת לפי שכונות. בכך נמנע הדוחק, והיא נסתיימה בשעה מוקדמת.
סיימו את החינגא בחוץ זיקוקי-דינור, אמנם לא גרנדיוזיים ויתכן שמחיר כל רגע של תענוג שכזה איננו לפי הכיס של ישוב קטן.
בהפסקה לחידוש בכיבוד נמשכה השירה בציבור שעה ארוכה, ושוב חזרנו אל מחרוזת השירים: שנות המדינה שבדרך, “שנות החמישים העליזות” פרחים ונערות וגם בנים; לבסוף השלאגר הגדול: “החמור שתמיד קופץ בראש”, ושבזכותו הגענו עד הלום. הוא כל כך הלהיב את הקהל, עד שנאלץ לקפוץ פעמיים ואז פונה חדר האוכל – והריקודים נמשכו עד הלילה.
ואמנם כל החג היה בול! על כן נאמר תודה לכל אלה שהיו שותפים להצלחתו, לאלה שכבר הזכרנו, לרבים שוודאי לא נזכיר, כי לא היה איש שסירב לתת יד, כשפנו אליו – ולאלה שנזכיר עתה:
הצוות שיזם והקים את מתקני השעשועים, אלי, יגאל שפר, שאול חוגים, משה גורן וכל אלה שעזרו להם.
רותי שמי, שביימה בחן רב את כל ההופעות. ועזה ונעמי שהכינו את המחולות.
עדי שעיצב את הבמה של ערב הזיכרון.
שלמה רייניץ שעיצב את הבמה היפה של המסיבה. הוא גם עשה את נרות הזיכרון ממתכת על המועדון ועל חדר האוכל, ויחד איתו עבד מרדכי נבות.
אנשי ה”אלקטרוניקה”, שעבדו קשה ולא חסכו בניסויים וחזרות, כדי שכל אחד ידע איך להשתמש במיקרופון.
החשמלאים שסידרו את כל התאורות בחוץ ובחדר האוכל.
חגי ויוסי, שליקטו את החומר למסיבה – ויוסי שכתב את קטעי הקישור.
על הטקסט בבית העלמין היו אחראים זיוה ושרגא גופר, בקישוט עבדו עמוס בוכמן ורחל בארי.
על הכיבוד וסידור החדר האוכל היו אחראיים חנה דורי, עופרה חוגים ויוחי גלעד.
את התלבושות הכינו נעמי צביק וחנה אילת.
ואחרון חביב – ניתן צל”ש למפקד, עוזי אילת. כל הכבוד!

עמיחי ירחי, דני פלד

 

היסטורית מדינת ישראל מנהגי יום העצמאות
היסטורית מדינת ישראל האתר לתולדות מדינת ישראל בכל התחומים
היסטורית מדינת ישראל  יום העצמאות בויקיפדיה
 
 
 

קישור לזכרון והנצחה באתר זה            

יום העצמאות ביומן הקבוצה 1948-1949
ת. תיוק
גליון מס’
ה’ באייר 14.5.48
907
בראש הגיליון ציטוט – “ידנו לבדה ידנו החזקה במסגרת את כובד העול מעל גאון צווארנו פרקה”.
יום ו’, ה’ באייר ערב הכרזת העצמאות.
י”ב אייר 21.5.48
908
עם הכרזת העצמאות התכנסה הקבוצה בליל שבת למפקד חגיגי ולמסיבה.
אווירת המאורע הגדול היתה שרויה בציבור, וקבלה את ביטויה במפקד ובהנפת הדגלים, בקריאת קטעים, בדברים שנאמרו ובשירה שנמשכה עד שעה מאוחרת בלילה.
ז’ באייר תש”ט 6.5.49
941
האחד במאי וחג העצמאות – דו”ח
 
 

מימין-חיים רודד מנסה את כוחו בעוד דובי שושני צופה מהצד -1969

מסורת קיום המשחקים בטרם נפתח ערב העצמאות היתה בקיבוצנו כבר מסוף שנות ה- 50.בתחילה אורגנו המשחקים ליד חדר האוכל ללא מתקנים קבועים אך כבר בשנת 1969 הוכנו מתקנים לחג בצמוד לבית התרבות מכל עבריו כאומגה ,רכיבה על גמלים וסוסים וטיול ברכבת ובטנדר משוגע.

   

 

כבר ב 1960 הותקן לראשונה מתקן להדיפת משקולת על מסילה ,הראשונה להתמודד הנה רבקה סנדברג ומסביבה צופים ששון טיטו,אברהם גלנטי,יהודה מיטרמן,זכרי אשל הדס ק.ונעמי שונרי..ברכבת המונורייל שנלקחה מהפרדס גולשים ב 1969 מיקי כרמל,עובד מרוז,ועמית המאירי.
   
על החמור סמדר שריג,מילת דואק, ומלווה עזה כהן  1971

 

 

המשחקים היו שיא האלתור -1972-ממוחם של יוס פלד ואלי פיקס ועוזריהם הנאמנים,למעלה ההליקופטר שהמריא על כבל ממרפסת בית תרבות בהשגחתו של יוס,למעלה מימין הפיל של שלמה ריניץ מחלק סוכריות בעוד אריה גורן יורה חץ למטרה ולידו ענבל בצלאל,אביטל אלון
משמאל על הגמל דיצי וי לדים,מימין נימי הינמן,יפתח,כנרת אורי,ומאירקה 1971

 

 
למטה-יגאל רימון,מיכל שלו,ודודו שפיר  משמאל-זכרי אשל עם  אמיר ואבנר.
   
זו היתה ההתחלה- בשנת 1959 בעשור למדינה התאספו החברים והילדים ליד חדר האוכל למשחקי יום העצמאות. שמחים ומריעים: דן ישראלי,שרה כהן,עדה ישראלי,חגית אסף,דוד שלזינגר,ונדה סקל,שולה עפרוני,עופרה חוגים,חנה ושושי רוזנבאום,שלום שחר,זאב ריבנבך ויאיר קלינמן…..

ב – 1969 הסיע ישראל גוטמן את הילדים ברחבי הקיבוץ עם הטרקטור של הנוי.

   

 

 למעלה-מתאמנים לטירונות:  צביקי,נעם מן,איל גפני,מרון שרון,ומשגיחים ובודקים יגאל שפר,יוחאי כ. דוד שושני וגידי….

 

   

נוסעים ונהנים:גל מורן,עופרי הינמן,סיון שולמי,זוהר דורי,ונעמה פרבר ואחרים,,,,,,,

   

 

ב 1980 נחנך אתר המשחקים המשוכלל ליד בית התרבות והוא כולו פרי תכנון ובניה של חברינו( אלי,מוקי,נימי,יגאל, שולמי,שמואל,עמרם,ואחרים)ונפתח ברוב עם כמעט ללא תקלות להפתעת ושמחת כולם.
   
   

 

   

 

 תוכנית חג העצמאות תשכ”ט-1969

הדלקת נרות החג בלווי פרקי קריאה

ברכה לחג
סעודה (ילדי הגנים הולכים לישון)
שירה – ירושלים של זהב (ילדים)
קריאה: המילואים באים
סיפור: משה הראל – תקרית על גדות הסואץ
שירה – מי שחלם (חמישית גברים)
סיפור: ישי אבישי – סיפורו של פטרול
סיפור: נתן שונרי – מרדף
שירה – הרחק בלילה (חנוך)
שירה – דודו (חמישית גברים)
סיפור: יוסי אסף – חיים במוצב
שירה – גדות (אורלי, שולה)
שירה – אילו כל האוהבים (אלה, שולה)
סיפור: אהרון בצלאל – חיל הים
סיפור: אבישי שפר
שירה בציבור ושירי החילות
מפקד יום העצמאות תשכ”א- 1961
יזם: יוסי אסף
ארגנו: פיני, אמיר, נתן
סדר המפקד (על פי התוכנית):
התכנסות הציבור בדשא בית התרבות – 20:45
הנפת הדגלים
שיר הפלמ”ח. תזמורת קטנה (שתי חצוצרות וקלרניט) מלווה את הציבור
הורדת הדגלים לחצי התורן – להתייחדות
עלית כיתת הירי (8) חמושה ברובים, נעמדת אחרי התורן
הדלקת נר זיכרון – יצחק דובז’ינסקי
הקראת יזכור – אהרון שמי
מטח כבוד
הנפת הדגלים (תרועה)
מפגן אורות וספורט שימושי כדלקמן:
13 מוקשי תאורה – לכבוד השנה ה- 13
המוקשים מדליקים מפת אש של המדינה, ומספר 13 מאש
כניסת הילדים בריצה, וטיפוס על בית התרבות
באותו זמן, נדלק עשן צבעוני במקום טיפוסם, כרקע
שתי פינות אומגות אש (מוקשי תאורה, או לפידים) משתי פינות. בית התרבות,
מדליקים שני עמודי אש.

 

 

מדינת ישראל בת 49
בחיי אדם 49 שנים הן התחלת סיכומים, הסקת מסקנות.
בחיי מדינה אלו הם ימים של ראשית, של על הסף.
מדינת ישראל בת 49 – עליך עדיין ללחום, לשמור ולהגן על גבולות.
לבנות ולהבנות, לאחד, להשלים, לסלוח לשגיאות העבר.
מדינת ישראל בראשית דרכך עדיין מגששת בדרך לשלום שכנותיך.
אף על פי כן אין זו אגדה
 

 מגילת העצמאות
 

יום העצמאות בחדר האוכל – 1971

 

רונדו ומסיבה אל תוך הלילה

 

   
   
מסורת היא שביום העצמאות השירה והריקודים נותנים דרור ללב וכולם פורצים בשירה וריקודי הורה ורונדו בהנהגתה של דיתה הצעירה הנצחית.הרונדו היה מתחיל עוד בדשא שלפני חדר האוכל והיה מתפרץ כנחש של צבעים ודגלים אל האולם המקושט.

למעלה משמאל: מובילי הרונדו-נחום שריג,דיתה,מיכאל ושלמה בחצוצרה, ומימין:מובילי הרוקדים בחדר האוכל- אריה ויצמן,ציפורה בוכמן,שמואל ביקלס,אלתר ושרה גפני,נחום שריג ונעמי צביק….למטה מימין:נמרוד שרון,צופה והדס,רותי ומוקי,יהודית ומשה פנינה פלד ואחרים בהובלת דיתה בשורות ומעגלים חוגגים….1973

משמאל:מקהלת החג בניצוחו של ארנסט -1979-במקהלה-עירית ירדני,טלילה,נעמי ק.עדה מיכאלי,חיה אורי,ענת,מיכל שלו,אסתר מרון,יחזקאל,שמעון דגני,בתיה לוטן,חנוך,איציק, עמוס ורותי בוכמן. 

 

 

 
   

 

התזמורת והזמרים שלנו ניגנו אל תוך הלילה  או עד תחילת התוכנית במלודיה סוחפת.משמאל:אלה,חן,צודנר ואילון בניאן 1984

 

   
   
למעלה משמאל: מוטי כוכבא,חנוך,מיכאל,מוני,יוסף, וגברי על היין…1972 ולמטה המקהלה בניצוחו של דני אור סתיו עם שרגא,אסתר,שפרה,עדה מ.,שולה,ואלה 1973. מימין הקהל בחדר האוכל עם חנה ומנחם אורן,גיזה,ואחרים 1972
   
   

 

בטרם מלחמה…..מאי 1973

 

 האחים מוקי ומשה פלד  מלוות בשירה האחיות גידרון אלה ותמר עם האם שפרה
 חנה ודני פלד,ונעמי צביק ברונדו  על הבמה-לאה ועודד מרוז,נמרוד הינמן,איריס שמי,איציק ארד

 

שקט ,מתחילים בתוכנית
   
למעלה:נחום שריג ומשה פלד 1989 משמאל-עזריה ותמר אבנור שרים את “הזקן מנהרים” 1985

למטה: חנוך ואייל

 
 

התישבות בגליל ובגולן

 

 

יישובי ספר הקיבוץ
חבל הבשור קבוצת דגניה

 

משמאל-כבוד לחטיבת הנגב בפלמ”ח :דיצי,יוסוף גדרון, אברהם ארגוב ונחום שריג המפקד.

 

 

 

 כבוד לנחום שריג כובש אילת – 1989

 
 

יעקוב שולמי והסקספון

 
   
   
 

 

 
   

 

יום העצמאות בשנת 1984 הצטיין בשירים ופזמונים מכל התקופות ועם להקות וזמרים חדשים ומרעננים.משמאל :להקת בית הספר עם סנונית,לימור,דליה,סמדר ורבים אחרים. מימין :יורם,יעקב ש.,מילכה,ונימי.  למטה מימין :”האשקולית” – חנוך,אלה,רינה ארז,רוני,אילון בניאן,שולה,מוקי,ואיציק ארד. משמאל : צוות השירה בציבור עם חן,צודנר,אלה,חנוך,צביה דרור ורן שריג.
 הצדעה לנח”ל 1987 עם הופעת השיכבה הבינונית.

 

   

 

 

 

 
   
   
התזמורת לא נחה רגע 1987 : שלמה,מיכאל,יחזקאל,עוזי הגינגי,דוד צודנר ובקהל השריגים,נחום,צחקי,ועמית.

משפחת פלד בהופעה-מוקי,פנינה,צביה ומשה

 

 

   
 .  
 

 
   

ה

משמאל :קרן ריין ולפיד ב.א 1987  מימין :ליאור מרוז  1988 למעלה :דליה ומוקי בריקוד התימנים
   
   

מימין:יעקב הדר,ניצן ודליה סלע.2002

 

 

   
 

 
יתכן ובאמת הולך ותם לו הפרק הראשון.
ואדיות, שרק האל ידע אותן
היום הן דרך המלך.
זה הזמן להודות, כי על אף הכל
קם ונהיה הדבר.
וייתכן ובאמת זו העת לפרק הבא,
ולא רק כיוון שפרועי הבלורית כבר הקריחו,
ולא רק משום שעיר מְכַסָּה על חלומותינו.
יש לומר, כי על ארצנו הגאה והתוהה
הנה באים חבלי לידה מחודשת,
ויש לבקש למעננו,
כי ליד המחר הקם ונהיהי
יהיו לו לביתנו
את חולמיו ואוהביו למלא בו רוח.
יוסי אסף תשנ”ח 2008

 

 

טקס הדלקת משואות לחג-העצמאות
מנורת ישראל שבעה קנים,
שבע אבוקות
לשבע שאיפות
לשבעה דברים
בדברי הימים!
דבר האבוקה האחת –
ל”יציאת מצרים”
מכל הגלויות
שבכל היבשות
בכל הדורות
דבר האבוקה השניה –
לבריתנו עם הארץ הזאת
מאז ימי האבות
דרך כל התולדות
ועד קץ כל הדורות
דבר האבוקה השלישית –
למשליכי נפשם מנגד –
ללוחמים, למגינים
באשר היו, באשר יהיו
בכל הימים, בכל הדרכים
דבר האבוקה הרביעית –
לעובדי אדמתם,
למפריחי שממות,
לבוני בתים וחרושת,
לקורעי שחקים,
למקימי גשרים.
דבר האבוקה החמישית –
להולדת מדינת ישראל,
לקיומה לעד בטוהר
גאה, יפה, צודקת
דבר האבוקה השישית –
לירושלים עיר השלום
שחוברה לה יחדיו
ועיננו רואות
דבר האבוקה השביעית –
לשלום על כל העולם
לשלום על ישראל
תקוה שריג תש”ל 1970

 

יום העצמאות תשע”ח – 2018

יום העצמאות ה – 70 למדינת ישראל נחוג ברוב עם בחדר האוכל שלנו עם מופעים ושירים מכל הזמנים ובביצוע של עשרות מחברינו וילדנו.נצרף את התודות לכל העוסקים בערב מוצלח זה.

רוצים לומר תודות גדולות מכל הלב לכל מי שלקח חלק באירועי העצמאות- 100% תוצרת בית השיטה!

לצוות החג המקסים אשר ידו היתה בכל!

לצוות ההגברה והתאורה– פלג בר,זיו חצב ויהל אונר שמקצועיות זה השם השני שלהם,

לצוות הקישוט המוכשר בראשותה של שושי דר שעמל ימים כלילות ועשה מחדר אוכל- סינדרלה- דלית דואק, קרולינה קליחובסקי, עפרית אקרמן, גל מורן טל, שולי ברוך, שקד בן יעקב, לימור פלג, שירלי פרנקו, ג’ניפר פרח ויערה ידין.

לצוות ההקמה ולקונסטרוקטורים המוכשרים: גיא גלבוע, שי חצב דרור אילת, יאיר גל, גלי פרח, אורי גוריון ויואב שרון.

לעפרה שפר על עיצוב לוח המודעות והכניסה לחדר האוכל.

למדגללים שהפיצו אור כחול לבן– לטל גורן על פרויקט הספסלים, ולעמי גוטמן ואביחי על דגלול החצר.

למצליפות שאין עליהן בעולם! שרון שלו, עדהל’ה כהן, ענת בוטנסקי, חן צפריר, אורית אליה, אילת הלוי, עינת וינריב, הדס גפני והדס גרוסר.

לכוריאוגרפיות הנהדרות– מיקי פלד, סיון קליחובסקי ורחל אהובה על ריקודים מושקעים ואיכותיים.

לצוות התכנית שהרים מופע לתפארת מדינת ישראל: קרן, כרמית, טל, יהודית, עפרי, דן וסמדר.

לקרן גל על כתיבת קטעי הקישור, עיצוב המודעות והפרסום החגיגי והמזמין.

למלבישות הסטייליסטיות שבטוב טעם חשבו על כל פרט ופרט ועשו הרבה סדר ויופי בתוך הבלגן- ענבר בצלאל והדס דרור.

לבעלות חנויות יד שניה שהשאילו לנו מאוצרותיהן- קארין נאווי וליאור דורי.

לצוות הצילום על הכנת הקליפים ותיעוד הערב:
קליפ חיילים- כרמית אונר,
קליפ רכבת, צילום ועריכה-דליה סלע.

לצוות הבר המתוקתק בראשות שי חצב ואילת הלוי, למתנדבים הרבים שאיתם ולשר המשקים- יואב שרון.

לצוות העריכה והמטעמים שבטוב טעם ובמסירות ואהבה דאגו לכולנו בראשות הדס ריגלר:
נעמי סווייד, חיים ריגלר, מיטל שמר, נעה ואורי רישין, יהודית מוסמן ולילך קייזר.
לאופי ואופות העוגות המתוקות ולגמדי המרק המשובח.

לילדי המזחט ולרעי וגני המדריכים שסייעו בהקמה ובחיסול בחריצות ובמסירות והכינו לנו שלט חג מתנוסס וחגיגי.

תודה לחיילים שלנו שמשתפים פעולה ומשמחים אותנו שנה אחר שנה.

תודה לכל משתתפי הערב: לנגנים, לזמרים, לשחקנים, ולרקדנים הקטנים והגדולים שעמלו ברון בשבועות האחרונים בלא מעט חזרות ואשר בזכותם נשטפו עינינו והתרחב ליבנו.

כל תודה היא אישית מעומק הלב.

ואחרון חביב- למי שניצח עלינו בנועם בחיוך ובמקצועיות בשעות רבות של עבודה לפני ותוך כדי: דן פלד המנהל המוסיקלי של כל הערב.

תודה תודה
מצוות החג שלוקח על עצמו שנה אחר שנה משימה מורכבת ומיוחדת:
טל גורן, כרמית אונר, קרן גל, שי חצב, שושי דר, עפרי סלע, הדס ריגלר, שרון שלו, זהר מלר, אילת הלוי, רעות עמרני, דרור אילת, אורית אליה, גיא וסמדר גלבוע.

תודה גדולה לצוות הלונה פארק בראשות גיא פז: שמואל ארז, אביתר בן עזרא, רן עדן, לירן גרינבאום, גלי פרח, שי חצב, גיא גלבוע, רונן שרגא, שחר תמיר, ירדן שרון, משה ודור טסלר, ערן היינמן, טל בן ששון, גלי פרח, מאור משולם, וגלי בר שלום-
שטרח והשקיע שעות רבות למען ילדינו שנהנו ממנו במהלך החג.

תודה לרכזת התרבות- מיטל גוטמן על הסיוע והתמיכה לאורך הדרך.

תודה גדולה למתגייסים ולתורנים הרבים רבים בשני האירועים, ביניהם הבייביסיטרים שבלעדיהם לא היה לנו חג (תרתי משמע).
קחו את התודה באופן אישי, היא מכל הלב.

חג עצמאות שמח לכולנו
ולמדינתנו היפה שחוגגת 70 שנות עצמאות!

 

פינה בעומק
יומן העצמאות – 1995
מאת חובתנו ביתנו גאוותנו
47 שנים ועדיין לא תמה… ואיש לא ידע המחר.
47 שנים רק טיפת זמן בהיסטוריה, 47 שנים יותר מבוגרים משנות חיי העכשוויים אלה שאינם,      47 שנות עצמאות ומגש הכסף שותת.
47 שנות סימני שאלה, עד מתי?
בעמק שלנו מצויים כל סימני השאלה מאתמול ומחר. סימני הגאווה והחשש משברו. חשש מחורשי המזימות, לטווי החלומות, לשבויי האשליות ולמנפצי המצבות – כולם סביבי…
כולם צודקים עד אימה.
עוד לא תמה המלחמה ולא נסללה הדרך לשלום.
עוד לא נאמרה המילה האחרונה – לבנינו, לחברינו מאורטל שבגולן, לחיילנו בג’נין, לפליטים בשונם, לשכנינו מיובלה ומרסס, למוכסים בגשר שי’ח חוסין, לפועלינו מנצרת ולמגביהי צריחים בוואדי ערה, לעובדי אדמתם בתענכים, לקיצוניים מימין ומשמאל, עוד לא נאמרה המילה האחרונה לבוני המצבות ולמלקטי זרי הפרחים, לרואי השחורות.
47 שנים ואנו חזקים מתמיד, למודי מלחמות.

47 שנים שבעמק הזה עדיין מחכים לתשובות אחרות, 47 שנות עצמאות, תקוות גדולות, מעשים ראשונים – ארץ חדשה. ישראל שלנו לתמיד.


המנורה

הדגל

ההמנון

בית המשפט העליון

משכן הכנסת

 

 

היסטורית מדינת ישראל מנהגי יום העצמאות

קישור למכון שיטים                             

תוכן ועריכה  –   חגי בן גוריון

עיצוב גרפי  –    מיכל אלבלק

צילום וסריקה  – חיים בניאן

הדפסה        –  עדנה הדר       

מקורות       – ארכיון בית השיטה (תמר אדר)

חזרה לראש העמוד


גרסה להדפסה
גרסה להדפסה
     
שליחה לחבר
שליחה לחבר

backtotop