מבנים לשימור המורשת בבית השיטה מ - 1936

מהו שימור היסטורי?
מדוע לשמר מבנים ושכונות ישנות?
שימור מוגדר כפעולה להבטחת המשך קיומם של מבנים הנושאים ערכים תרבותיים היסטוריים וארכיטקטוניים, בתוך תרבות עכשווית ובעלת צרכים מידיים ועתידיים. לשם מה לשמר מבנים אלה? נדמה שדבריו של יגאל אלון מביאים את תמצית התשובה “עם שאינו מכבד את עברו, ההווה בו הוא חי דל ועתידו לוט בערפל”. כלומר, שימור מבנים היסטוריים דרוש לנו גם בשל תחושת היציבות וההמשכיות ההיסטורית שלנו הן כפרט והן כעם. האתרים ההיסטוריים הם חלק בלתי נפרד מתרבות, הם נכסינו התרבותיים הבנויים. האתרים ההיסטוריים שאנו מבקשים לשמר, ניתן לסווגם על פי קריטריונים ערכיים:

• אתרים בעלי חשיבות לאומית – אתרים בהם התרחש אירוע היסטורי לאומי.
• מבנים בעלי חשיבות מקומית – אתרים אלה הם חלק מההיסטוריה של היישוב. הם מהווים חלק מהווי החיים בו ונטועים בזכרון ההיסטורי והחוויתי של בני המקום.
• אתרים המהווים דוגמא אופיינית לתרבותה של חברה מסויימת בתקופה מסויימת – לדוגמא דגמי התיישבות שנוצרו בארץ בעקבות העליות, מבני בטחון ואתרים.
• מבנה או מיכלול מבנים המהווים דוגמא לתרבות בנייה, טכנולוגיית בנייה וחומרי בנייה.
• אתר בו גרה אישיות מפורסמת אשר פעלה ותרמה להתפתחות היישוב – בית ביאליק בתל-אביב.

גישות ושיטות בשימור אתרים
המונח “שימור” מחזיק גישות ושיטות מגוונות לטיפול באתרים:
שימור מתחם – “מתחם” – קבוצת מבנים בעלי מכנה משותף, אם ארכיטקטוני אם היסטורי, תרבותי, או חברתי. חשוב לשמר את אופי המתחם ולכן ניתן לשנות ולהוסיף לבניינים שבו. בשימור המתחם נותנים את הדעת גם לגורמים החברתיים כלכליים ופוליטיים שפועלים בו.

• שיחזור – הבאת המבנה לתקופה מסויימת בקיוו, על פי תעוד בכתב ובע”פ.
• שימור חזית “פאסדיזם” – שימור החזית המקורית בלבד ושילובה בבנייה חדשה.
• שימור פרטים ארכיטקטוניים – כאשר הורסים את כל המבנה ומשמרים רק חלקים ממנו כ”מצבה” או תזכורת, לעתים אף מעתיקים אותם ממקומם.
• שימוש מותאם – מציאת שימוש חדש למבנה שנועד לשימור.
• תוספות בנייה לעתים, על מנת לשמר מבנה ולהתאימו לשימוש החדש, יש צורך להוסיף לו תוספות בעלות צביון מודרני אך מותאמות למקור.
• שימור מוזיאלי – מוזיאון פתוח – מוזיאון זה אוצר בתוכו מבנים מקוריים המייצגים סגנונות בנייה, צורות יישוב, מבני מלאכה ותעשייה. במבנים אלה נערכת פעילות המדגימה את השימוש המקורי של המבנה על ידי עובדי המוזיאון והמבקרים.

ההיבט הכלכלי
שימור מבנים היסטוריים בתוך סביבה מתפתחת עשוי לעתים ליצור אילוץ המקשה על פיתוח חברתי כלכלי ופגיעה ברשות הפרט, לכאורה. אולם מאידך, מבנים אלה מהווים נכס ומשאב כלכלי שאפשר להפיק ממנו רווח רב יותר מאשר אילו לא הוגדרו כמבנים לשימור. הערך הכלכלי הגבוה המוכח למבנה שימור, או למתחם היסטורי לשימור קשור בדרך כלל לגורם תיירותי ומסחרי.
התיירות, חוץ ופנים נמשכת אל אזורי השימור, שהם לרוב ראשיתו של היישוב. בד בבד עם התיירות מתפתח האזור מבחינה מסחרית. חנויות מסוגננות, בתי קפה, מסעדות, מוזיאונים ומופעי רחוב. אל הרווח הכלכלי נוסיף את ההיבט הערכי והצורך החברתי ונראה כי למרות דברי המקטרגים כי שימור עוצר פיתוח, יוצר השימור ערך סביבתי רב ולנו כחברה יש צורך בערך זה.
אנו מבקשים להסב תשומת לב לסביבה הקרובה ולמרחב הקיומי בכלל. הרס של אתר היסטורי ביישוב צריך לעורר מחשבה, הסתייגות ובמקרים רבים אף מניעה ואף התנגדות. יחד עם זאת, אין טעם לשמר כל מבנה ומבנה. בחברה מתפתחת יש להתחשב בצרכי ההווה והעתיד.

שימור בניין בודד – אין לשנות או להוסיף תוספת לאתר אלא רק לתחזקו. ניתן להכניס לבניין תשתית מודרנית. גישה זו ידועה כגישה ה”שמרנית” ומתאימה רק לבניינים בודדים שערכם הארכיטקטוני הוא רב.