מנחם אורן

דרכו של מנחם אורן כמחנך

במשך כ-50 שנה, הובילו שבילים רבים ממנו ואליו במעשה החינוכי.

דרכו כמחנך החלה בהוראה בגימנסיה העברית במונקץ’ אשר בצ’כוסלובקיה כדוקטור צעיר ומבטיח (בהיותו בן 23), קרוב מאוד לגיל תלמידיו. מנחם קירב אותם לעולם הספרות, האומנות וארץ ישראל.

תוך כדי הוראתו בגימנסיה נרתם להדרכת נוער בתנועת “החלוץ הצעיר”בקרפטורוס (חבל ארץ בצ’כיה), והדביק את חניכיו בהתלהבות רבה ברוח הציונות ואהבת ארץ ישראל. רבים מחניכיו אז, עלו לארץ.

עם עלייתו לארץ ישראל בשנת 1938 השתלב בהוראה בביה”ס המשותף לתל-יוסף ועין חרוד. לשם הביא את משב כנפי התרבות האירופאית, ההשכלה מרחיבת האופקים.

עם הקמת מחנות המעפילים בקפריסין ע”י הבריטים, התנדב להדרכה והוראה במחנות אלה, בהן שהה בין השנים 1947-1948.

לפי דבריו, תקופה זו היתה “החשובה ביותר בחיי”. ואמנם, כעבור 30 שנה חזר לתקופה זו כמי שפורע חוב ישן; בעבודת מחקר שעשה על תנועות הנוער וחינוך הנוער במחנות קפריסין, ראיין מאות אנשים ששהו במחנות אלה. עבודת המחקר ערכה שנים רבות ותוצאותיה פירסום שני ספרים :

“להתחיל אחרת,לחיות אחרת”

“מנגד תראה את הארץ”.

בתקופת הפילוג בקיבוץ המאוחד 1951-2 עסק בהוראה בסמינר באפעל שהיה בראשית דרכו. עבודתו לצידו של יצחק טבנקין מנהיג הקיבוץ המאוחד אז, תרמה לגיבוש השקפתו ודביקותו ברעיון הקיבוץ המאוחד.

עם המעבר מתל יוסף לבית השיטה ב-1952 , השתלב מיד בצוות המחנכים של ביה”ס המקומי ועד מהרה מצא עצמו מוקף מורים ותלמידים רבים שהעריצוהו הודות לקסמו האישי, לאור השופע ממנו, לאהבת האדם שבו, לכושרו להפוך את ההוראה לחוויה מרתקת עבור תלמידיו.

בשנים מאוחרות יותר – בשנות ה-70 עסק בהוראה בסמינר למורים ב”אורנים”,אך תמיד שמר על קשר עם ביה”ס בבית, ואף ליווה והדריך תלמידי י”ב בעבודות הגמר בנושאי יהדות ושואה, וכן לימד בחוגי לימוד “בבי”הס לבוגרים” בתחומי יהדות, חסידות, היסטוריה ופילוסופיה.

מנחם בדברי תשובה לתלמידיו אמר:

“אני חש תמיד, כי יותר משנתתי לתלמידים, קיבלתי מהם. המפגש שלי עם בני תל-יוסף ועין חרוד עם עלייתי לארץ, ועם התקופה הזאת (בתקופה שלפני הקמת המדינה) , הם שהפכו אותי לאיש העמק ולאיש הארץ”.

“מנחם אורן היה אומר”-לקט מאימרותיו בנושאי חינוך וחברה

המורה הוא אדם, לא מקצוע; המורה עם קשריו ומלוא כושרו,

לא במקצוע בלבד,לא עם התלמידים במנותק מעצמו,לא כפות, לא משוריין.

***

יופיו של המחנך מהווה גורם יסודי. ברור שבהומור טוב יש יותר ברכה

מאשר בקפידה זעומת-עין, אבל אין זה ניתן לבחירה, זה נתון “בידי שמיים”.

(ניסן תשט”ז)

***

השתנו הזמנים, התנאים השתנו ו”הזמנים החדשים” קבעו שהילד נמצא

פחות בטבע ויותר בחדר, פחות במשק ויותר על הדשא.

פחות בתוך החיים הרוחשים סביב ויותר בממלכת הילדים המטופחת.

פחתו התביעות ממנו ורבו המתנות.

(1977)

***

בית ספרנו אינו צריך להיות אוניברסיטה, אבל גם אינו יכול להמשיך

להיות כפי שהוא, מסגרת בירורים של תנועת נוער טובה.

(1966)

***

אין מושגינו על החינוך שלילי, אלא חיובי.

אין הוא בא לגרוע, לנפץ (לקצץ) אלא לפתח, לעודד תכונות וכשרים.

מושג זה שלנו נובע מכל המושגים שלנו על העולם.

הילד לא בא לעולם כלוח חלק, אלא,שם שלל תורשה לא רק מההורים, כי אם גם מהדורות הקודמים.

אין ספק שילד שנולד ממשפחה, משבט, מעם, מדור שכבר השיג את היכולת האינטלקטואלית החברתית, הוא מקבל את כל אותן התכונות ומסוגל להמשיך.

אין זאת אומרת שילד אחד זקוק לאלפיים שנה להתפתחותו, אך הילד מביא לעולם תורשה עצומה. עצם קיומו של החינוך מעיד על-כך שאין משלימים עם התורשה.

(1951)

***

החברות בקיבוץ אינה תחנה סופית,אלא תחנה ראשית.

החברות איננה תואר, לא דרגה, גם איננה סמל – החברות צומחת עם האחריות המתחלקת

עם הדאגה הטורדת, עם המשבר שמתגברים עליו.

(1981 )

***

איננו עם נבחר, גם איננו עם אומלל.

השתייכותנו הפעילה לעם היהודי, תודעת אחוות הגורל היהודי,הם חובתנו המוסרית.

***

יצור מוזר ונפלא הוא האדם. כמה מכות קיבל, כמה כשלונות ספג וכמה אכזבות נחל.

כוכבים נולדים וכבים

ללא התחלה וסוף,

חסרי חיים, חסרי משמעות –

והוא בשלו: שנה שנה

הוא מאמין, מקווה לטוב.

יצור מוזר ונפלא הוא האדם

וחייו הם נס של משמעות ושמחה,

שיווי משקל על תהומות

ורוח אלוהים מרחפת.

***

הבה נוסיף לעלות בהר, תמיד נגלה את העמק ירוק יותר, מבטיח יותר

ותמיד מפתיע ביופיו הכובש לב.

***

לשפוט תוכל את עצמך בלבד.

להישיר מבט בוחן וצודק אל אדם אחד – אתה עצמך.

***

חיי הרעיון אינם מתחילים מן הרעיון, אלא מן האדם הער לרעיון.

חיי התרבות אינם מתחילים מפעולה תרבותית מוגשת,

אלא רק מהחברה שנחוץ לה היחד של חוויה אנושית.

***

העצב מפרה, הריטון מרפה.

העצב הוא על מה שיכול להיות ואיננו.

הוא יונק מהאמונה ביכולת, הוא פורץ תחומים ומפרה.

הריטון אינו יונק מהאמונה, הוא מרפה, מחליש, זורע דיכאון.

***

סימני הקריאה שהתעקמו – הם היו לסימני השאלה.

מנחם אורן –מספרו “מנגד תראה את הארץ”

“אלה לא היו פליטים

הם ירדו לאוניות רעועות ביודעם שיובאו לקפריסין, ולא ויתרו על עלייתם.

הם נאבקו עם מגרשיהם הבריטים, וידעו שוב את טעם הסכנה לחייהם.

הם הפגינו בתוך המחנות, התאמנו והלכו למלחמת העצמאות.

למוסדות הלאומיים היתה משמעות מחייבת לגביהם.

הם ויתרו על תורם לעלות לארץ למען אחרים, בשעה שהתור היה להם צורך עליון.

בתוך המצוקה והצפיפות במחנות, לא התפרעו, ולא היה מקרה אחד של רצח.

שמונה עשרה אחוזים מהם הלכו להתיישבות. אחוז כה גבוה לא היה בין העולים האחרים

שבאו לארץ ישר מאירופה.

היום, לאחר שלושים וחמש שנה, נמצאים עדיין שלושת אלפים מהם בהתיישבות.

בודדים בלבד עזבו את הארץ”.

(קטע ממכתבו של מנחם אורן 25.4.1984)

מנחם אורן חבר קיבוץ בית השיטה.

נולד בפוסדה, פולין 1909.

למד בגימנסיה בסאנוק, באוניברסיטה, בבית המדרש לרבנים ובמכון הפדגוגי בוינה.

ד”ר לפילוסופיה, היה מורה בגימנסיה העברית במונקץ’, צ’כוסלובקיה.

פעיל בתנועת “החלוץ הצעיר”.

עלה לארץ והצטרף לקיבוץ תל-יוסף ב-1938.

גוייס לשליחות במחנות קפריסין בשנים 1948-1947.

מקצועו- מורה בקיבוצו, במרכז הסמינריוני באפעל ובסמינר למורים ב”אורנים”.

נושא מחקרו: הנוער במחנות בקפריסין.

פירסם מאמר על “כפר הנוער” בחוברת “דפים לחקר השואה” כרך ב’,

וספר “להתחיל אחרת-לחיות אחרת” בהוצאת “יד טבנקין”.

פרסומים, ספרים והנצחות

1985 – “מנחם אורן “, יומן “שיטים” שיצא במלאת 30 יום למותו

1986 – חוברת מיום עיון שהתקיים ב”יד טבנקין”, במלאת שנה למותו בנושא: “מחנות הגירוש בקפריסין” (חוב’ ס”ב)

1984 – “להתחיל אחרת, לחיות אחרת” ספר על תנועות הנוער במחנות המעפילים בקפריסין

1948-1946 – הוצאת “יד טבנקין” , מחברות מחקר י”ב, המכון לחקר כוח המגן

15.6.1984 – “החלוץ הצעיר בקרפאטורוס (פ.ק.ר.)”, אסופת כתובים בהוצאת בית לוחמי הגטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ”ד. (מנחם אורן היה חבר בוועדה היוזמת את הוצאת האסופה, במסגרת סדרת ספרים ע”ש יצחק צוקרמן)

1985- “מנגד תראה את הארץ”, ספר על חינוך הנוער בקפריסין, בית לוחמי הגטאות והוצאת הקבה”מ, תשמ”ה. (הספר ראה אור כחודש לפני מותו).

1988 – “שורשים וכנפיים”, אסופת כתבים מפרי עטו, הוצ’ בית השיטה בסיוע הוצ’ הקיבוץ המאוחד, בעריכת שלומית רוזינר.

1991- “אדם ופועלו ממנו ועליו”, דברים על מנחם אורן מפי חניכיו בתנועת “החלוץ הצעיר” בקרפאטורוס. בהוצ’ בית לוחמי הגטאות והוצ’ הקיבוץ המאוחד.

* 1984 – “50 שנה לתנועת החלוץ הצעיר”, סרט וידאו שהופק ע”י רמי פלד מכפר אחים, בן של חניכי מנחם מהתנועה בקרפאטורוס.

* “חדר מנחם”, חדר ישיבות צוות שהוקם לזכרו בחדר המורים בביה”ס המקומי בבית השיטה, בו רוכזו ספריו, ואמרותיו המיוחדות בנושאי חינוך.

* מלגה כספית ע”ש מנחם אורן ב”יד טבנקין”, הקרן נתרמה ע”י חניכיו מתנועת “החלוץ הצעיר” בקרפאטורוס. המלגה ניתנת לסטודנטים עבור עבודות מחקר בתחומי החינוך והקיבוץ.

חזרה לדף אמנים ויוצרים