עזריה אלון -הגנת הטבע והסביבה

 עזריה אלון

 

    עזריה בן 95 -פרק חדש עלה באתרנו מלווה בתמונות יחודיות מפועלו ומשפחתו

 

עזריה אלון – החברה להגנת הטבע נולדה אצלו

עזריה אלון

בזכותו אנחנו כאן / איפה ישנם עוד אנשים / הפרחים אומרים תודה

עזריה אלון הוא אולי הסמל של שמירת הטבע והנוף בישראל. אפשר אפילו להגיד, שפניה של הארץ היו נראות אחרת בלעדיו. איש רב פעלים, שהקים יחד עם אמוץ זהבי, את החברה להגנת הטבע בראשית שנות החמישים, כתב וערך עשרות ספרי טבע, ממשיך כבר יותר מ-50 שנה, וללא לאות, לפעול למען פניה של הארץ. עזריה היה שותף ראשי באינספור מאבקים למען שימור הטבע, שהמפורסם בהם הוא הקמפיין המצליח שניהלה החברה להגנת הטבע, נגד קטיף של פרחי הבר. גם היום ממשיך עזריה להדריך טיולים, לכתוב ספרים, ללמד, להופיע בוועדות התכנון השונות ולשדר תוכנית רדיו שבועית. כיום מכהן כיושב ראש מועצת החברה להגנת הטבע.
“אין יום שלא מצמיח מאבק חדש” הוא אומר, אבל חייבים להמשיך להילחם: “לטבע אני לא דואג, אני דואג לאדם; עולם בלי פרפרים, בלי ציפורים ובלי פרחים הוא עולם שאני לא יכול להשלים איתו”.

 

מתוך ויקיפדיה
עזריה אלון (נולד בשנת 1918) הוא חוקר ארץ ישראל, ממייסדי החברה להגנת הטבע. פועל רבות לתיעוד טבע הארץ, שמירתו והפצת מורשתו.
אלון נולד בשנת 1918 באוקראינה ועלה ארצה בשנת 1925. בשנת 1938 הצטרף כחבר לקיבוץבית השיטה, בעמק בית שאן.
אלון נמנה עם מייסדי החברה להגנת הטבע ומאבות נושא שמורות טבע בישראל. כמו כן עסק בתפקיד של מורה דרך ומדריך לידיעת הארץ שנים רבות.

בשנת 1959 החל להגיש את התוכנית “נוף ארצנו” ב”קול ישראל” ועשה זאת ברציפות במשך למעלה מ-40 שנה. הוא נכנס ל”ספר השיאים של גינס” כמגיש הוותיק ביותר של תוכנית ברדיו. בשנת 1966 זכה בפרס רשות השידור (ראשון מקבלי הפרסים מטעם הרשות) על תוכניתו.
אלון שימש כעורך הראשי של האנציקלופדיה “החי והצומח של ארץ ישראל”, וחיבר עשרות ספרים בנושאי טבע וידיעת הארץ. כמו כן חיבר ספרי ילדים המקרבים את הקוראים הצעירים לנושא הטבע ושמירתו.

אלון מדגיש את זיקתו לטבע ולפשטות גם בהופעתו החיצונית שבאה לידי ביטוי בהליכה במכנסיים קצרים גם בעיצומו של החורף.
אלון זכה במספר פרסים כהוקרה על עבודתו למען איכות הסביבה ולמען הטבע בישראל:

כמו כן, אלון חבר ב-500 Global של UNEP – תואר המוענק מדי שנה למוסדות ואישים נבחרים על תרומתם המיוחדת לאיכות הסביבה.
אלון נכלל בקבוצה הראשונה של מקבלי התואר בשנת 1987.
עם הגיעו של עזריה אלון לגבורות, יצא לכבודו הספר “נופי ארץ ישראל – מבחר מאמרים על טבע, נוף וידיעת הארץ”, בהוצאה משותפת של הוצאת הספרים “אריאל” והחברה להגנת הטבע, ופורסם בשנת תש”ס.

גיבורים ירוקים: פעילים חברתיים

 

יהודה אולנדר הוא נושא הבשורה של הבנייה הירוקה בארץ, יורם אביזוהר גרם לעיריית תל אביב להקצות 100 ק”מ של שבילי אופניים, עודד הרשקו ניקה את חופי חיפה במשך שבועיים תמימים, אלון טל שינה את פני הארץ באמצעות עמותת אדם טבע ודין ועזריה אלון הקים את החברה להגנת הטבע

 

רויטל חובל        באדיבות עיתון כלכליסט ורויטל חובל

16.12.09, 10:49

 

עזריה אלון, איש אדמה – פורסם בכלכליסט ב-28 לדצמבר 2009

 

גיל: 91 

 

מצב משפחתי: נשוי + 3 ילדים ו־13 נכדים 

 

מגורים: בית השיטה 

 

 

 

תפקיד: סופר, מגיש תוכנית רדיו בקול ישראל

 

 בעבר: מייסד החברה להגנת הטבע, מרצה בטכניון 

כשלהקת הנח”ל שרה “אדוני, היזהר, אל תיגע באירוס” בסוף שנות השישים, זה היה במידה כמעט מוחלטת בזכות עזריה אלון. החוק האוסר על קטיפת פרחי בר, שכיום כמעט נראה מובן מאליו, הוא תוצאה של המאבק של החברה להגנת הטבע, שאלון ופרופ’ אמוץ זהבי הקימו ב־1951.  בזכות אלון, זהבי וחבריהם כולם יודעים שהכלניות, הרקפות, האירוסים ושאר פרחי הבר שהיו נחלת הכלל הם כיום פרחים מוגנים.

צילום: ערן יופי כהן
עזריה אלון. “אדוני היזהר, אל תגע באירוס” צילום: ערן יופי כהן

המאבק על פרחי הבר היה רק ההתחלה: פעילותה של החברה להגנת הטבע הובילה ב־1963 לחקיקת חוק גנים לאומיים ושמורות טבע, המכריז על שטחים רבים כשמורות טבע שבהן אסור לקטוף כל צמח שהוא, ומגדיר את ערכי הטבע של המדינה. חברי כנסת אחדים טענו אז שזו “גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה”. הם טעו.

 58 שנה אחרי הקמת המוסד, כשאלון כבר בן 91, החברה להגנת הטבע הפכה שם נרדף לארגון יסודי, צנוע ומסודר.
החזון של אלון, שמאמין שצריך להכיר את הארץ דרך הרגליים, הונחל ל־65 אלף חברי העמותה, שלומדים את הארץ, משלמים דמי חבר שמממנים את פעילויות החברה, ויוצאים לשטח בכל פעם שתוכנית סביבתית מאיימת על הטבע.

לאלון יש יכולת נדירה למנף את המסירות האינסופית שלו לנופי הארץ לכדי תפיסה לאומית־ערכית. תחת הנהגתו נהפכה החברה להגנת הטבע לסמל של הציונות וההתחברות לארץ. תוכנית הרדיו שלו, ורשימה מרשימה של ספרי ידיעת הארץ שחיבר, הביאו את החברה להגנת הטבע לכל בית בישראל. בעיני חובבי טבע רבים, אלון עצמו הוא סמל השמירה על הטבע והנוף.

 השאלה על מצבה של התנועה הסביבתית כיום מביכה את אלון. הוא מעדיף לדבר על התפתחות המודעות הסביבתית של הציבור. “לצערי, היא לא מגיעה לקובעי המדיניות”, הוא אומר.

  לך הם מקשיבים?

“היום אני שותף רחוק בתנועה הסביבתית. בכל פעם שיש צרות קוראים לי, ואני בא ותורם כל מה שאני יכול”.

 לאחרונה היה מעורב אלון במאבק להגנת נחל יתלה, שהתוכנית לסלילת קו רכבת מהירה מתל אביב לירושלים מאיימת עליו. “עשיתי כל מאמץ ונכשלתי”, הוא מודה. “אני כבר 60 שנה פעיל בתחום. פעם מצליחים ופעם לא”.

 מאז שהקמתם את החברה להגנת הטבע קמו פה הרבה ארגונים סביבתיים אחרים. איך זה שאף אחד מהם לא הצליח לשחזר את ההצלחה שלכם?

“הייחוד של החברה להגנת הטבע הוא בכך שהיא לא התנפחה, אלא שמרה על אותה רוח לאורך זמן. אין בה שום איש שעשה קפיטל. יש בה רוח התנדבות וחידושים, ובאים אליה אנשים חדשים וצעירים. זו חברה חיה: היא לא התאבנה, והיא מקיפה רבבות אנשים. זו חברה שלא נרתעת גם כשהיא מפסידה, ולא קופצת מהגגות כשהיא מצליחה. היא פשוט עובדת”

עזריה אלון הוא הזוכה בפרס הרצל לשנת 2010

עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע, קיבל את פרס הרצל לשנת 2010, המוענק על ידי עיריית הרצליה על תרומה בולטת בתחום הציונות.


 

פרסום ראשון: 24/05/10, 20:17

שלמה פיוטרקובסקי

 

הזוכה. עזריה אלון

הזוכה. עזריה אלון
צילום: החברה להגנת הטבע

בטקס חגיגי שהתקיים היום, שני, בהיכל לאמנויות הבמה בהרצליה, במעמד שר החינוך, גדעון סער, ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן ומאות אורחים, קיבל עזריה אלון את פרס הרצל לשנת 2010, המוענק על ידי עיריית הרצליה על תרומה בולטת בתחום הציונות.

את עזריה אלון בחרה ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר, השופט ד”ר אליהו וינוגרד, שנכח בטקס. הטקס השנה עמד בסימן 150 להולדת הרצל ו – 85 לייסוד העיר הרצליה.

אלון, 92, חבר קיבוץ בית השיטה, יזם והיה ממייסדי החברה להגנת הטבע בשנת 1951, היה פעיל בה במשך כל השנים ואף כיהן כיו”ר המועצה הציבורית של החברה להגנת הטבע. מאז, במשך למעלה משישים שנה, מקדיש אלון את עצמו לשמירת הטבע והנוף בישראל. הוא כתב ספרים רבים בנושא טבע, היה העורך הראשי של האנציקלופדיה “החי והצומח בארץ ישראל” ומגיש משנת 1959 פינה שבועית בקול ישראל, בשם “נוף ארצנו”.

השר גדעון סער אמר באירוע: “כל אחד ואחת מאיתנו הושפע מהידע הרב ומאהבת הארץ של עזריה אלון, שבאה לידי ביטוי בכל כך הרבה דברים ופרסים שהוא זכה בהם במהלך השנים”.

ראש העירייה יעל גרמן אמרה באירוע: “הערב הזה כולו הצדעה של הוקרה וכבוד למאהב של ארץ ישראל. עזריה אלון, אנחנו מצדיעים לכבודך. לך, שמנהל שנים ארוכות שיח רומנטי ללא תנאים עם הטבע ומוצא אוצרות כל כך גדולים בארץ כה קטנה. כל פועלך ותרומתך למען הארץ הן למען המטרה הנשגבת של שמירת הטבע, הפצתו ומורשתו, ועל כך אנו גאים להעניק לך את הפרס הערב”.

השופט וינוגרד אמר בטקס: “עזריה אלון הוא האיש שמכיר בצורה אינטימית את ארץ ישראל. הוא מקדיש את עצמו לשמירת הטבע והנוף מזה 60 שנה, מתוך אהבה ורצון להנחיל לרבים את אהבתו לארץ. הוא פרסם ספרים רבים בנושא טבע, בעברית, ערבית, אנגלית ורוסית והוא נחשב ל”מר טבע” בקרב הציבור הרחב. פועלו של אלון הינו מופת של אהבת ארצנו, במשמעותה הפשוטה והישירה ביותר ועל כל אלה הוא ראוי לפרס”.

עזריה אלון אמר בטקס: “אם אתה חושב שיש לעשות דבר, אל תלך לשכנע אחרים לעשות אותו, עשה אותו בעצמך. אנחנו חיים בארץ קטנה וצפופה עם ערכי טבע רבים, חייבים להיאבק על אותם ערכי הטבע, למענם, למעננו ולמען הדורות הבאים. זה מאבק נגד יזמים, רשויות ומוסדות ממשלה”.

 

כל פגיעה במדבר היא בכייה לדורות

דברים בטקס הענקת הפרס תואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד בבאר-שבע 12/2011
עזריה אלון
                            
   אני רוצה להודות לאוניברסיטת בן-גוריון על הכבוד שהיא העניקה לי. יש עבורי משהו מיוחד בכך שאני מקבל את התואר מאוניברסיטה בבאר שבע, בירת הנגב. אני חי בצפון הארץ, אבל יש לי יחס מיוחד למדבר יהודה ולנגב. גיליתי את הנופים הללו לפני עשרות שנים, בטיולים שלי בתנועת המחנות העולים ובמסעות הפלמ”ח, והם עשו עלי רושם עצום. המדבר והנגב לא היו אז מוכרים כלל. המדבר נחשב לדבר רע, שצריך להפוך אותו לארץ נושבת, ולפתע התגלה לי מדבר חי, מרשים ביותר, ולא פחות מכך – ארץ בראשית. הלכנו בו ימים ברגל, עם כל הציוד על הגב, נצלים מחום ביום, וקופאים בלילות הכוכבים. צמאים ושותים מי גבים, ומתרשמים ממראות ההרים, מחילופי הצבעים, מן החי והצומח.
מאז אני מקדיש חלק גדול מפעילותי למאבקים על שמירת נופי המדבר – במסגרת ‘החברה להגנת הטבע’ ובכל דרך שהיא: בכתיבה, בשידור ברדיו, בהדרכה ובמאבק על כל פינה שמתנקשים בה, ומנסים להפוך אותה לדבר זר. אין לכך סוף: גם היום אנחנו עומדים מול התכניות להקים מערך מלונות במכתש תמנע ומול כריית החולות של סמר, כמו שעמדנו מול התכנית להרוס את הר צין כדי לכרות את הפוספטים מתחתיו. שלא כמו בצפון, שם אפשר לתקן פגיעה בנוף, אופי המדבר הוא כזה שכל שינוי בו הוא בכייה לדורות.

חברי ואני רואים במדבר את אחד הערכים החשובים של נוף הארץ, ורוצים בפיתוח הנגב כך שיתנהל תוך מחשבה שלא לפגוע באותה ארץ בראשית. וכמו תמיד – אני קורא לכל שומעי להצטרף למערכה הזו.

 

 

בטקס מרשים ומכובד העניקה אוניברסיטת בן-גוריון לעזריה, חברנו, תואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד, על “לחימתו ללא חת למען הגנת הסביבה ושימור אתריה, על שהביא אותם לסדר היום הציבורי ולכל בית בישראל”.
יחד איתו קיבלו את התואר עפרה שטראוס, רבקה מיכאלי, יהודית הנדל, קארן טל (מנהלת בי”ס ביאליק של מהגרי עבודה), פרופ’ דניאל וייס מהטכניון וניסים אל-שייך, מוסיקאי.
יישר כוח לך, עזריה, גאים בך ומפעליך.
(בתמונה נשיאי האוניברסיטה)

 http://beithashita.org.il/apage/106576.php קישור לפרק על תערוכת צילומיו של עזריה במשכן לאומנות ובירושלים
ספר חדש לעזריה -יוני 2012
טבע ואדם
 
מאת: עזריה אלון

 

“המאהב הגדול של ארץ ישראל“, כך הגדיר המשורר יהודה עמיחי את עזריה אלון.

 אלון, שקיבל השנה פרס ישראל על מפעל חיים, בוודאי היה נבוך לנוכח המחמאה, אבל עמיחי דייק. יחידים האנשים ששינו תפיסה של מדינה שלמה, ועזריה אלון הוא אחד מהם. אלון הוא האיש שבמשך יותר משישים שנה לימד אותנו, הישראלים, להכיר את הטבע שלנו ולאהוב אותו, לא רק לכבוש אותו. טבע ואדם, האוטוביוגרפיה שלו, אולי תאפשר לנו להכיר לראשונה גם אותו.

 טבע ואדם מספר כיצד קיבוצניק מבית השיטה, שרק חלם להיות פלאח, אבל דין התנועה כפה עליו ללמוד בסמינר הקיבוצים כדי להפוך למורה לטבע, הצליח, עם קומץ חברים, להקים את “החברה להגנת הטבע“, להציל פינות חמד רגע לפני שיכוסו גם הן בשלמת בטון ומלט, לשכנע עם שלם לא רק לא לקטוף את האיריסים, הכלניות, הנרקיסים והנוריות אלא גם ליהנות מיפי פריחתם ואפילו לדעת להבדיל ביניהם.

 עזריה אלון היה הפה והלב של “החברה להגנת הטבע“ במאבקיה הגדולים. ברגליים גוצות וחסונות הוא הוליך דורות על דורות של מטיילים, פוקח את עיניהם אל הצבי והיעל, מחזיר אותם אל ארץ התנ“ך. את מה שלא עשו רגליו עשו עשרות הספרים שכתב, פינת הרדיו השבועית שלו, המשודרת ברציפות 53 שנה, אלפי המאמרים והתצלומים שפרסם.

 בביישנות בוטחת ובהומור עצמי כבוש מארח אותנו עזריה אלון ב-93 שנותיו הראשונות. סיפורו מתחיל בבריחה מרוסיה הסטליניסטית, חולף דרך אדמות הבוץ של כפר יחזקאל ומשמעת הברזל של בית הספר הריאלי בחיפה, המחנות העולים וההגנה, בית השיטה וסמינר הקיבוצים, האופוריה של מלחמת ששת הימים וההלם של יום כיפור, אהבות סודיות ואכזבות, חברויות ומאבקים, עלייתו של הקיבוץ ושקיעתו, ילדים, נכדים ונינים, אלונים, אורנים, אדמוניות, צבועים, נשרים ואיריסים. לא אירוסים, איריסים.

הספר הוצא לאור בעזרת החברה להגנת הטבע, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, חיפה.

זכור ושמור: חכם השביל מן ההולכים בו! אם עלית בו – אל תעזבנו כי הוא צודק תמיד.

– עזריה אלון

 עריכה ותוכן  : חגי בן גוריון

צילום וסריקה :חיים בניאן 

עוד משהו: עזריה נכנס לספר השיאים של גינס כמגיש הוותיק ביותר של תוכנית רדיו ברצף בעולם -למעלה מ 50 שנה

 

                                               חזרה לדף אמנים ויוצרים

 

 
backtotop