יהודית ארגוב

 

 יהודית ארגוב

 יהודית ארגוב
 
יהודית ארגוב, ילידת הונגריה, 1912 עלתה ארצה עם כל המשפחה ב-1921. ממיסדי קבוץ בית השיטה, אם ל-5 ילדים. למדה ציור אצל הציירים: זריצקי, סטימצקי, שטריכמן, ומוקדי ז”ל.
השתלמה זמן מה ברישום בפריז ב”בוזור”. השתתפה בתערוכות כלליות בארץ.
תערוכות היחיד: חיפה, מוזיאון “אורי ורמי נחושתן”, אשדות יעקב, אילת השחר.
הציגה בתערוכות הבאות:
 אמני הקיבוצים: בשווצריה, ובצרפת.
בתערוכת אמנים ישראליים בלוס אנזלס (הוליווד) ב-1965 .
מהתערוכה הזו נבחרו ע”י הזורי הבין לאומי 3 אקוארלים שלה.
הן הוצגו בשלוש תערוכות בין לאומיות בקליפורניה ב-1965 :
1)      פסטיול אמנות בינלאומי ב- ווסטווד
2)      פסטיול אמנות בינלאומי ואן-היויס
3)      תערוכת אמנות של כל האומות

 

נעורים ותחילת דרכה
 
יהודית לבית ברין, נולדה ב 1912 תחילת מלחמת העולם הראשונה, בבית גדול בפרוור של בודפסט,בחצר הבית הייתה המאפייה של המשפחה המאפיה הגדולה בהונגריה עם תנורי קיטור ומיכון מודרני של אותם הימים. ההורים היו שומרי מסורת וציונים נלהבים , כמו כן כל הבנים, עשרה במספר. יהודית הייתה הצעירה וכבת הזקונים זכתה לחיבה ופינוק מצד אחד , ומצד שני להטפות מוסר והוראות של הגדולים ומנוסים ממנה.
כל האחים סיימו לימודי תיכון וחלקם גם לימודים גבוהים.יהודית קיבלה את רוב חינוכה בארץ. בגיל 15 הצטרפה יהודית לתנועת הצופים, שהפכה אח”כ ללגיון הצופים. והתאחדה אח”כ ל”חוגים”. אלה יצרו את “המחנות העולים”.
 
התנועה חינכה להגשמה חלוצית ומכיוון שבאותה תקופה הארץ הייתה זקוקה להתיישבות הדבר הכי חלוצי היה להיות איכרים. ההורים התנגדו לחיי הקיבוץ, לא הסכימו שלא ימשיכו בלימודים. לכן היו מועטים שהצליחו להתגבש לקבוצת הכשרה. מכל התנועה-כשישים חברים. לאחר פגישות משותפות לבירורים והתקרבות, החליטו לצאת להכשרה לשלושה קיבוצים: הירושלמים להרצליה, התל-אביבים – לנען והבין-שמנים לבית זרע.
במשפחה לא הרשו ליהודית לצאת. ההתנגדות נבעה משתי סיבות: ראשית- בקיבוץ לא שומרים על המצוות, אוכלים טרף, מחללים שבת. שנית-קיבוץ אינו מקום חיים לאדם נורמאלי. איך בת שלנו, שיש לה הכל בבית, תגור באוהל בקור ובגשם ותאכל קדחת ? אסרו עליה לעזוב את הבית. יהודית לא קיבלה את הגזרה ולילה אחד, ב1932 ארזה את חפציה בתרמיל, קפצה מהחלון ויחד עם עוד חברה הגיעה לקבוצת ההכשרה של “החוגים” בפלוגת הרצליה (כיום שפים). במשך יותר משנה הייתה יהודית מוחרמת על ידי המשפחה. לא כתבו אליה ולא ביקרוה. רק כעבור שנה התרצתה המשפחה והקשר חודש וביתר שאת. קשר חם ואוהב עם כל האחים.
בפלוגה בהרצליה (הקיבוץ),קיבלו יפה את הירושלמים, טיפלו בהם כבנים שלהם ולימדו אותם לעבוד.
המגורים היו על הגבעה באזור ג (כיום יש שם שכונת בניינים גבוהים), אז היו צריפים ואוהלים. לא פעם, בלילות סערה היו האוהלים נופלים , את שארית הלילה היו מבלים בצריף חדר-האוכל בריקודים עד הבקר ואז יצאו לעבודה.
 עבדו בפרדסי המושבה: בניכוש יבלית, בקטיף, בטיפול וסיוד העצים ובהשקאתם.
יהודית קבלה לעבוד בהשקאה בפרדס הצעיר, סביב העצים היו צלחות גדולות ותעלות הובילו לכל צלחת, יהודית רק הייתה סוגרת את התעלות בטוריה כאשר התמלאה הצלחת ופותחת את השניה. זרם המים היה חלש והיה זמן רב לשבת בפרדס הגדול וליהנות מניחוח העצים ומשירת הציפורים. המגע עם גושי החמרה הפעיל את דמיונה ובזמן ההמתנה למים הממלאים את הצלחות שסביב העצים, גילפה מהגושים פרצופים שונים. עם סיום העבודה לקחה את הפרצופים המוצלחים על זרוע בזהירות ואת הטורייה והלכה דרך המושבה לחברים בהכשרה.החברים לאחר העבודה היו הולכים או רוכבים על חמורים לים. שוחים עד שקיעת החמה וחוזרים דרך החולות הנודדים. בדרך היו הרבה עצי תאנה שגזעיהם נקברו בחולות ורק הצמרות שופעות הפרי בצבצו מתוכם. אכלו תאנים טעימות בתיאבון רב.
בעזרת האח יוסוף התקבלה לקבוצת החוגים במעין ונשלחה עם עוד 4 בחורים לעבוד בפרדס ובכרם ענבים בחפצי-בה.
 
אבא של יהודית נפטר בגיל 94 , בעת המצור על ירושלים ב-1948 , כשהיה רעב בעיר. אימא של יהודית נפטרה שנה אחריו. ליהודית ואברהם כבר הייתה משפחה עם 3 ילדים.
 
כבר בילדותה אהבה לצייר, שתי אחיותיה הגדולות היו בוגרות האקדמיה לאמנות בבודפשט, הונגריה. אבל לצייר ממש התחילה אחרי שכבר הקימה משפחה וילדה את התאומים (בני זקונים) ב-1950והייתה אם ל-5 ילדים.
המשפחה התרחבה ויהודית מצאה עצמה מתמסרת יותר ויותר לציור, בכל זמן פנוי לאחר העבודה הייתה שוקעת בהתמודדות למתן ביטוי לעולמה על הנייר והבד. השתתפה בקורסים לציור שארגנה התנועה לחברי קיבוצים בקיבוץ נען, על חשבון ימי חופשות שנתיות של הלומדים. קראה ספרים רבים על אמנות, כל יום הולדת הייתה מקבלת מהמשפחה והחברים למתנה ספרי אמנות יקרים (בשנים אלה דפוס בצבע היה מאוד יקר). חברים וקרובים שהיו נוסעים לחו”ל, היו שולחים לה גלויות עם צילומי יצירות אמנות, והאוסף גדל. נשמה וחשבה אמנות, בביתה היה קיר שלם של מדפי ספרים, חציו ספרי אמנות שנצברו עם השנים, וחציו ספרי אגרונומיה, חקלאות, בוטניקה, גנטיקה ותורות כלכליות של אברהם בעלה.
האחים גיסו כסף לממן לה קורס קצר בפריז, צרפת ועל חשבון ימי חופשה שנתית נסעה לקורס בצרפת שפתח לה מרחבים חדשים לעולם האמנות. נפתחה להצגת עבודותיה בתערוכות בארץ ובחו”ל.
 
את תמונותיה מסרה בחפץ לב, והן מקשטות חדרי חברים ומוסדות ציבור רבים בקיבוץ. ניתנו בתרומות למוסדות חוץ, תלויות במוזיאונים-ונמכרו.
 
בשנים האחרונות התמסרה רק לציור, ואכן ציירה כמעט עד לחודשיים האחרונים לחייה-עד שהכריעה אותה המחלה.

 

 לועדת התרבות

בית השיטה
 ח.י.,
זה עתה נסתיים הקורס לציור בנען שבו השתתפה חברתכם יהודית ארגוב.
בסיכום אנו יכולים לקבוע כי הקורס היה מוצלח ביותר והחברים מיצו את כל הניתן למצות במועד זמן כה קצר בן חודש ימים.
העבודה היתה מאד אינטנסיבית ובתערוכה הצנועה שהתקיימה לסיכום ההישגים, ראינו- סטימצקי ואני- התקדמות גדולה שאפשר להתגאות בה.
ברם קורס זה לא באכדי לספק לציירים אפשרות של התפרקות זמנית ובאים לא יהיה לו המשך בעבודה סדירה שבוע בשבוע, ירדו כל הישגיו לטמיון.
הערכים שהציירים רכשו להם במשך חודש זה, היה בהם כדי להעשיר אותם במטען רוחני ומקצועי להמשך העבודה בעתיד.
ראוי הוא שתנסו למצוא פתרון כלשהו שיאפשר לחברתכם יהודית ארגוב להמשיך בעבודתה האמנותית בצורה סדירה ומתוקנת- בעיקר בזמן ובתקציב.
אין ספק שעזרה כזו תביא פרי לעבודתה של יהודית אשר ממנו יאנה קודם כל המשק עצמו.
 
העתק: לח יהודית ארגוב
 
בב”ח
בשם ארגון הציירים והפסלים
אריה דורון
 
ציוריה ורישומיה של יהודית ארגוב
 
יהודית ארגוב, חברת קיבוץ בית השיטה, נמצאת בארץ מאז שנת 1921. בקיבוץ עבדה בעיקר בתפירה, ציירה ברצינות בשעות הפנאי. היא למדה זמן קצר אצל אהרן אבני המנוח, קבלה עידוד רב והדרכת-מה מהציירים החשובים יוסף זריצקי ואביגדור סטמצקי.
בעת ביקור בירושלים הראתה לי יהודית ארגוב תיק עם רישומים וציורים: ימים מספר אחרי זה ראיתי בגלריה הירושלמית “גלריה 12” עוד מספר רישומים וגם ציורים אחדים, על בד ועל נייר.
עלי לומר כי הרישומים של יהודית ארגוב טובים ומקוריים, בעלי גישה אישית פשוטה, מכניקה טובה ופרוש לירי מאופק של הטבע. היא רושמת דמויות, סיכומים ספונטאניים של מצבים או פעילות, וכמובן מראות נוף. ציורה פיגוראטיבי בהחלט, אך רענן ומודרני. יש לה גם סדרה של ציורי נוף, בעיקר בצבעי מים: הם רגישים ועדינים, אם –כי לדעתי הרישומים מקוריים ובשלים יותר.
אין לי ספק בכך שרמתה האמנותית של יהודית ארגוב מצדיקה תערוכת-יחיד, גם בגלל המקוריות השקטה של מספר יצירות, וגם בגלל היחס העמוק לטבע ולאדם, שמצא אמצעים טכניים מתאימים. אין זה ציור יומרני, אך זה ציור רציני.
 
מרים טל
 
על התערוכה של יהודית ארגוב
שנים רבות חיכתה יהודית, ולא מצאה אפשרות ,לגלות” את עצמה
בשטח היצירה, שבה היא עוסקת בהתמדה ובכול ליבה.
מאחורי חוסר האירועים- כביכול- מסתתרים רגשות ורעיונות, וחוויות
מהטבע ומדמות האדם.
יהודית ניצלה כל הזדמנות ללמוד ולהשתלם, והנה לפנינו יבול שנים של
שקידה על עבודתה ברישומים ובאקוורלים, בעלי תוכן וצורה, בהם הופכת הסתכלות חיצונית לראייה פנימית ואינטימית.
התמונות מתקבלות כאילו הכל “מובן מאליו”, עד כי בשעת ההסתכלות אין אתה מהרהר אף רגע, איזה
משמעת צפונה בהן. התוצאה אינטנסיבית, ובין שפע הקווים נוצר הדגש שמסביבו נרקם הרישום או – אם נדבר בשפה ספרותית- הנושא.
גם בצבעי האקוורל מאופקים מורגשת משמעת פנימית רבה, אשר מובילה אותנו רחוק מהתפיסה ה”נטורליסטית” או ה”נאיבית”.
יש לברך על האירוע התרבותי הזה, שבעזרתה ובמסירותה של גבי הפך להנאה אסטתית.

 

 

   
   
   
   
   

חזרה לדף אמנים ויוצרים

 

backtotop