פורים בבית השיטה - תיחפושות ומסיבות מאז 1949

         פורים בבית השיטה – תהלוכה,ריקודים ותחפושות מושקעות

מראשיתה חגגה בית השיטה את חג הפורים ברוב עם והדר. בתחילה התקבצו כולם לתהלוכה המסורתית שבראשה מוביל המן את מורדכי היהודי שרכוב על חמור ואחרכך נפתח החג ברונדו המוני בחדר האוכל או בית התרבות שבסיומו עלו הופעות מושקעות וססגוניות על הבמה המרכזית. כולם היו מחופשים והסיסמא “מי שלא מתחפש לא יכנס” איימה על מי שניסו להשתמט מהמצווה.

בערב החג היין נשפך  כמים ובסיומו חולקו הפרסים לתלבושות המצטיינות.

עם הזמן התחלק החג לשני אירועים מקבילים- זה של המבוגרים ואלה של הילדים וחברת הילדים. 

 מעט מרוחו של חג הפורים שלנו מובא לפניכם.

 

 

אני קורא במגילת אסתר
מאת אריה בן גוריון ז”ל


העימות מתרחש בין שתי דמויות: בין נציג השלטון האבסולוטי לבין אזרח יהודי. המן מחשיב עצמו לאלוהים עלי אדמות. הכל צריכים לכרוע לו ברך ולהשתחוות לו כאשר הוא יוצא משער הארמון אל ככר השוק. כל האימפריה כורעת לו ברך. רק אזרח אחד לא נכלל בכלליות המוחלטת הזאת: “ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה”. מרדכי אינו נציג של מישהו, אלא יחיד שיש לו נורמות אמונתיות. הוא אינו כורע ברך לאדם, אפילו הוא ראש ממלכה. במודע. להשתחוות לאדם כמו לחפץ פירושו עבודה זרה (והרי כך הגדיר חז”ל מיהו יהודי – מי שאינו עובד עבודה זרה). זו נורמה יהודית ומרדכי יש לו גאווה יהודית והוא נשאר זקוף ועומד ומוכן לשאת בעונש. ואותו המן שחש עצמו כאלוהים ,אינו יכול להבליג עד כי אחד זה יוכרע. מרדכי חשב שהוא מסכן רק את עצמו, ונמצא מסכן את כל בני עמו. ובשבריר של מבט בוז של השליט הופך מרדכי מ-אני ל-אנחנו, והעימות האישי מוליד: “ויבקש המן להשמיד את כל היהודים”.
מסקנתי כקורא: היהודי אינו יכול להיות רק “אני”. הוא תמיד יהיה “אנחנו”. כך הוא הלקח, לדידי, גם לגבי אסתר: האשה הכי מוגנת בהרמון ובארמון, בחדרו הפרטי של מלך האימפריה ,שם היא רק אשה נעדרת זהות, מלכת סקס, ולפתע בא רגע לאותה אלמונית – “נערה בתולה טובת מראה”.

הגורל היהודי מחייב אותה לשים נפשה בכפה, ובטרם תתערטל גופנית, עליה
להציג לפני המלך את תעודת הזהות שלה: מי אני, מי עמי והיכן מולדתי. וכך גם היא הופכת מ”אני” ל”אנחנו”, כאשר גורל כל בני עמה תלוי בה, באחת. כל היהודים .
כאשר אני מסיים לקרוא את המגילה אני שואל את עצמי מה המסר שלה, בפרק האחרון שלא נכתב. ותשובתי: כדי למנוע גזירות השמדה על מיעוט יהודי בגולה ומפני שאסור לסמוך על נס פורים שיתרחש שוב (ומה גם אחרי השואה, שלא קרה בה נס פורים) – יש לחזור הביתה, לארץ ציון וירושלים ממנה הוגלה אותו מרדכי היהודי, ואז יהיה חג אשר “נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב – ומשלוח מנות איש לרעהו”. כל עוד ישאר מרדכי בשושן הוא יצטרך להתחפש.

 

שירי פורים לחברים

אל תאמר :
כשהייתי צעיר התחפשתי ,
התחפש – והיית צעיר .
הבוז לרצינים !
יחיו המטורפים !
חבר – העיז !
היה עליז !
קלות דעת – מעלה
תבורך כל צהלה .
עם מעט כשרון
והרבה רצון
תוכל לזכות
בפרס הראשון .
(קיבוץכברי)

חזרה

דווקא בערב פורימי יש הזדמנות לתת ביטוי לדרך חיינו על דרך ההומור ואולי גם על דרך הסאטירה.
וזאת כביקורת לתחושותינו, לקשיחותנו, למרובעותנו – זה הזימון לצחוק על עצמנו בחברותה, כי הצחוק הוא נשק שמכוון להאיר ולתקן מה שהעלה אבק וחלודה. ואכן הומור פניו שוחקות גם אם הוא עוקץ, אבל הלעג שלו טוב-לב, מעיז ועליז…
אריה בן גוריון
איך התחיל הפורים בבית השיטה-עזריה אלון
פורים היה בתנועה חג מוקצה, בגלל האופי הלא סוציאליסטי של מגילת אסתר ובגלל אופיו של החג. במקום זה ציינו בתנועה ביום פורים את י״א באדר, יום תל חי, ביום עבודה בקיבוץ. בקבוצת החוגים לא חגגו את פורים עד שנת 1949. אז נקבע שגם פורים הוא חג, ויש לתת לו צביון שלנו. נמצאה דרך: קבוצות של חברים מקימות ביתנים, על פי ארץ מוצא או על פי נושא, מקשטים את הביתן ומכינים בו מטעמים על פי נושאו, והכל מארחים בביתנים שלהם ומתארחים בביתנים של אחרים. לאחר זמן מתכנסים למצעד המסכות, שגם הן אינן סתם כובע או מטפחת, אלא מסכה אמנותית או נושאית. הפרסומת לקראת פורים היתה רבה ומתוחכמת ואני נטלתי בה חלק נכבד. החג התנהל כך כמה שנים, לאט לאט הוא הפך לנשף ריקודים כאשר את הטון נותנים צעירים ואנשים זמניים, עד שלא נותר דבר מן הרעיון המקורי.

 

העדליאדע הראשונה בתלא אביב / אברהם אלדמע

 

רעיון תהלוכת העדלידע, מלשון “עד-דלא-ידע להבדיל בין ארור-המן לברוך-מרדכי” שאמרו החכמים על שמחת פורים, היה של אברהם אלדמע, המורה לציור בגימנסיה הרצליה. “בשנת 1912 ערכתי את העדלידע הראשונה”, מספר אלדמע, “תחילה קראנו לזה פשוט בשם – תהלוכה. ערכתי את כל תלמידי ‘הרצליה’ בשלשות, כשבראשם רוכב תלמיד בתחפושת מרדכי על גבי סוס לבן. תלמיד אחר מחופש להמן, הוביל את הסוס באפסרו. כמו כן הובלה בתהלוכה גם ‘אסתר המלכה’ כשהיא לבושה בבגדי פאר, אחשוורוש עב הכרס, ודמויות אחרות של המגילה, כשהן מחופשות כדת וכדין, לפי מיטב תחפושות הפורים”. 

 

“כיוון שכל גודלה של תל אביב דאז לא היה יותר מרחוב אחד בלבד, הותווה מסלול התהלוכה ללא עמל רב. התחלנו לצעוד איפוא, לאורך רחוב הרצל, החל בגימנסיה – עד קצהו של הרחוב (בערך בסביבות בנק הלוואה-וחיסכון, מרחק של כ-350 מטרים בלבד). הלכנו ושרנו ללא הרף, כשתושבי תל אביב, שלא היתה אז אלא שכונה, מוחאים לנו כף. הלכנו לאורך רחוב הרצל ובחזרה לגימנסיה. כשחזרנו בא אלי דיזנגוף טפח לי על השכם ואמר: אלדמע, עשית דבר גדול, אני רוצה שתערוך תהלוכות כאלה כל שנה.”

 

 

לשמיעת השיר וקריאת מילותיו לחצו על שם השיר למטה-לשמיעת השיר יש להקליק על הרמקול

ערוץ שירי פורים באתר “זמרשת”

משנכנס אדר   ההשמעה לא פועלת

תן כתף

שושנת יעקב

ששון ויקר

כשנכנס אדר

יום טוב לנו

ליצן קטן נחמד

חג פורים

ליצנים עליזים

מלכת אסתר

אני פורים

ליצנים

מסכות

נעמוד בתור

כיד המלך

לכבוד פורים

פורים לנו

      פורים בויקיפדיה

קישור למכון שיטים

 

 

מגילת אסתר כשרה למהדרין ומעוטרת בציורי ילדי בית השיטה היתה יוזמתו של אריה בן גוריון ובהשגחתה של תמר כרמי.בשנת 1986 ציירו ילדי קבוצות צבר ורותם את סיפור המגילה. המגילה הופצה ברחבי ישראל בשמחה וגאוה.

במגילה ציוריהם של : ישראל בן בסט,אייל אגוזי,לירון בצלאל,צור אדר,הלית ברוך,ליאת רימון,נבו גבריאל,נחשון ארגוב,עופרה סינטו,נירית גפני ודלית דואק.

 

  כל המידע על מגילת אסתר

סיפור מגילת אסתר התרחש בשנת גת”ה –  באדיבות הויקיפדיה

                              הקשה על לוח השנים תפתח חלון להיסטוריה היהודית לאורך ציר הזמן עד ימינו

היסטוריה של עם ישראל

   
   
   

         סרט על פורים משנת 1981

                                                         סרט על פורים משנת 2003   צילום-כרמית

    פורים ילדים 2004      

                                             פורים ילדים 2005      

 
   
   

 

    התוכלו לזהות את המשתתפים???

 

פורים באווירה פסיכדלית
חברת-הילדים פתחה את פורים שלה במסע הרפתקאות: החבר’ה המחופשים הועלו באמצעות הקלארק מן המשטח התחתי אל המרפסת העליונה, טיפסו אל היציע והחליקו משם אל האולם הקסום בשפע  אורות פסיכדליים.  כאן נערכו ההופעות מעל שלוש במות, כאשר גם המורים נתנו את חלקם ב״נומר״. השמחה נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה.  וכמובן –  פורים כזה –  עוד לא היה לנו…”
פורים של החברים נערך בליל שבת ועמד בסימן “עידן הפופ”. האורות המרצדים, תנועת כדורי המראות, חילופי האדום, סגול, צהוב וכו’ ומשטחי הניילון – שיוו למקום אווירה פסיכדלית. שירי

ה״וודסטוק״ שהושמעו מעל גבי טייפ והתזמורת תרמו את הקצב והתחפושות של החברים (לא כולם!) היוו תערובת של סרטים, פרחי-נייר, טלאים וציורים דמיוניים

 

   

   
   
   
   

 

פורים 2011 / קרן גל
על המנגינה – הֵיוֹ-יָה
פורים – אני שואל,
פורים – אתם עונים
פורים עושה לי טוב
פורים ממש קרוב…
 
בניתי בית בהרחבה לקחתי גם משכנתא,
משכתי כסף מההורים נפטרתי מהסבתא,
אם היו בודקים עמוק, בוודאי היה נודע
שאני כלל לא שפוי, יותר דומה למשוגע.
 
פורים – אני שואל
פורים- אתם עונים
פורים זה אמיתי?
פורים אנחנו לא יודעים….
 
קניתי טוסטוס מחבר בלי ביטוח, רישיון,
תפסה אותי המשטרה איזה באסה, ביזיון,
לוּ ידעתי שאסור לא היה פה שום סיפור,
ת’חבר אנ’לא מוצא: ברל’ה ברל’ה צא, צא , צא!
 
פורים….
טיילתי בקלב-קר יום אחד נסעתי לי לאט,
לפתע באה ממולי על טוסטוס משוגעת.
לו ידעתי שתבוא, לא הייתי מתעצבן,
העפתי אותה לתוך שיחים וזרקתי עליה ת’מטעָן
 
פורים אני חבר,
פורים אני תושב,
פורים מתי תורידו
ת’מיסים לי מהגב?
פורים אני אוהב,
פורים אני שונא,
פורים מתחפשים,
למה בדיוק לא משנה…
   
   
   

   פורים ילדים 2004

   
   
   

 

פורים בבית-השיטה, 1969 (לאחר הצגת ״איש חסיד היה”).
פורימון החברים השנה היה שונה מן הרגיל, בראש וראשונה מפני שלא  נערך בחדר האוכל, אלא באולם הספורט״ וזה הפך לעיירה חיננית, מוקפת בתי עץ, שלא חסרו בה אף עזים, תרנגולות, יונה ו״כנר על הגג ומודעות נוסח “מאה שערים בכל פינה ציפתה הפתעה.
בכניסה לעיירה סופקה לכל אחד כוסית קוניאק ראשונה, ולבלתי מחופשים “תלבושת העיירה”. קצת הלאה מזה עמדה החבית המסו­רתית ללגימת משקה מרענן: מיץ אשכוליות + חומר משמח.
חלק מהשטח הופרש למזנונים ולרחבת ריקודים – עד לתחילת התכנית. באולם הגדול היה נעים ואינטימי ובכל זאת מרווח, ללא הצפיפות הבלתי נסבלת, לה הורגלנו בחדר-האוכל.
הקהל לא חסך שבחים ל״ארכיטקט-בנאי” של העיירה המקסימה, לשלמה רייניץ.
אחרי שכולם שבעו משפע המאכלים, ממנה ראשונה של ריקודים וממראה ה״נוף”, התקבצו על הבמה חבורה של אברכי משי. הם תיארו בלהט חסידי את הנעשה בעיירה שלנו – היא קזזק בית-השיטה, בתוספת בדיחות (עם ובלי זקן) ובביצועים שונים. בנות העיירה החסודות הופיעו בריקוד (אפשר היה להיווכח, שבכל צבר שוכן עדיין מורשת הסבא). על כל זה ניצחה התזמורת, גם היא ניגנה בלהט חסידי.
בתום התכנית סולקו המושבים והסתלקו גם בני העיירה המיושבים, ונותרו רק קלי הרגליים, שאחרי הרונדו הגדול קיפצו עד אור הבוקר.
   
   
 סרטון משוגע לפורים:לחצו משמאל
   
   
   

 

אז מאיפה השיגו את כל התלבושות לפורים הראשון?

בקבוצת החוגים תמיד התנגדו לחגוג את פורים כחג לא משלנו ולא מתאים לערכנו,אבל ב 1950 החליטו הטי באר,רות אלון ושבו לעשות מעשה וארגנו חג עם הופעות ופזמונים ורק תלבושות לא היו.

נסעו לחיפה לציפורה בת גוריון אמו של אריה שהיתה מנהלת בארגון אומנה וצעקו הצילו,ציפורה פתחה בפניהם את מחסני הבגדים שזה עתה הגיעו מאמריקה כעזרה למדינה הצעירה והעניה ואמרה:קחו מה שתרצו הבגדים האמריקאים במילא לא מתאימים לנו.וכך עשו.

העמיסו הבגדים הכניסו לצריף וחילקו לחברים ברוחב לב עם רישום מסודר וכך נולד מחסן התלבושות הראשון.למחרת חגגו בבית השיטה את הפורים הראשון בהנחייתו של עזריה אלון ומאז אנחנו חוגגים בשמחה.

ומי זכה בפרס התחפושת המצטיינת באותו ערב?   היה זה יוליוס כהן שהתחפש לדיוגנס והתהלך כל הערב ערום בתוך חבית מעץ…….הידד

 

 

   
   
 

אירועי תרבות הפורים תשע”א
החג הפורים הבא עלינו לטובה יתקיימו האירועים הבאים:
1.  פורים למבוגרים – יום ו’, י”ב אדר ב’, 18.3.11 בחדר האוכל.
2.  קריאת “מגילת אסתר” (בהנחיית מורדי שטיין, מכון “שיטים”) – מוצ”ש, י”ג אדר ב’ , 19.3.11,במרח”ב.
    המפגש מיועד לכל באי הקהילה, משפחות על ילדיהן ומבוגרים. נא להביא רעשנים, תופים, וכל דבר נוסף
    שגורם לרעש.
3.  פורים של המזח”ט, מוצ”ש, י”ב באדר ב’, 19.3.11 בחדר האוכל.
4.  פורים לכל המשפחה (גנים, מתנ”ס,אחים, הורים, וסבים).
     יום א’, י”ד אדר ב’, 20.3.11, בחדר האוכל.
 http://www.youtube.com/watch?v=8BaI8nhW1fY

תהלוכת פורים בבית השיטה 2011

http://www.youtube.com/watch?v=bX59CTQ36G4

ריקוד בערב פורים 2011

 פורים של החברים והתושבים – 2012 בחדר האוכל

 

 

   
   
   

 

 

 

   
   
   

 

 

 

                                                                              פורים של הילדים,החברים והתושבים – 2014 בחדר האוכל
 קישור לסרטוני פורים בהפקת דליה – צילום ועריכה 
1. פורים מתנסים -תשע”ד 2014
2. פורים חברים תשע”ד 2014
3.   השנה נעשו  2 סרטוני פרסומת על ידי כרמית אונר :
א. סופר מן בא לפורים  בהשתתפות רעי בר , גני ברוד, עידן בלכר.  צילום ועריכה כרמית מזרחי אונר
ב. מיקו – אמריקה זה לא כמו פה – תסריט צור אדר
משחקים צור אדר ויהל אונר – בימוי צילום עריכה כרמית מזרחי אונר

בחזרה לראש העמוד

 

  עריכה : חגי בן גוריון

      צילום :חיים בניאן ועזריה אלון

     הדפסה :עדנה הדר

     מקורות למודעות :ארכיון בית השיטה

 

 

                                            פורים ילדים 2004
backtotop