10 שנים של הפרטה ומהפך דמוגרפי 2003 - 2016

ערב ראש השנה תשע”ה ספטמבר 2016*

עשר שנים של הפרטה עם שינוי כלכלי ומהפך דמוגרפי

2003 – 2016

בלי שהרגשנו עברנו טלטלה אישית וארגונית שלא היתה כמוה מאז ימי הפילוג בראשית שנות ה – 50. השינוי בפניה של בית השיטה התרחש בעיקר בעשר השנים האחרונות.

כל השירותים לחבר הופרטו בימלואם, חדר האוכל נסגר וגם המכבסה.

נקבע כי החבר אחראי לפרנסתו.כולם משלמים מים,חשמל, ארנונה,ובריאות.

נקבע היום הקובע לשיוך דירות. חברים רבים שיפצו את דירתם מכספם וראו כי טוב.

כל אמצעי הייצור הושכרו או נמכרו או חוסלו פיזית. חרושת מתכת והזיתיה נמכרו לגורם חיצוני.

בית הספר המקומי נסגר סופית. כיתות ומגורי תלמידים הפכו לדירות להשכרה. 60 שנה מלאו מאז סיים המחזור הראשון את בית הספר, קבוצת “אלון”

הוקמה אגודה קהילתית,אנו הפכנו לקיבוץ מתחדש,התקציב הכולל סיים את תפקידו. כ -10 נפטרים מובאים מדי שנה למנוחת עולמים. פחות מ -10 מבני הדור הראשון חיים עמנו היום.

קרוב ל -200 דירות ומבנים הושכרו לתושבי וגורמי חוץ. הוקמה השכונה הקהילתית ובה למעלה מ 100 דירות בשיטת בנה ביתך.

חלק ממלאי התפקידים אינם חברים או תושבי בית השיטה.

הסכמנו על הסדר חוב רחב ומקיף באגודה החקלאית ובמפעל חרושת מתכת.

הגיל הממוצע של חברנו חצה את הגיל 65 שנה.

מספר החברים ביישוב קטן ממספר התושבים הבוגרים ומספר הילדים של התושבים והשוכרים כפול ממספר הילדים של חברנו.

אוכלוסית קהילתנו מונה מעל 1200 נפש אך מספר החברים נמוך מ -400. בחצרנו מעל 420 ילדים מכל הגילים.

רק 4 חניכים סיימו את י”ב לאחרונה המספר הנמוך ביותר בתולדותנו,אבל מספר הלידות השנה נשק ל- 32 המספר הגדול בעשור האחרון . רבותי מהפך….

*רשימת המחזורים שסיימו י”ב בבית השיטה*
					*4.9.2014*
*מס’*	*שם המחזור*	*שנת סיום בה”ס*	*מספר מסיימים*	*מסיימים מצטבר*	*הערות*
1	*אלון*	*1953*	22	22	*המחזור הראשון*
2	*אורן*	*1954*	24	46
3	*זית*	*1955*	18	64
4	*להבה*	*1956*	22	86
5	*נמלה + דרורים*	*1957*	37	*123*
6	*אילה*	*1958*	21	*144*
7	*דרור*	*1959*	20	*164*
8	*יחדיו*	*1960*	28	*192*
9	*תומר*	*1961*	30	*222*
10	*רקפת*	*1962*	25	*247*
11	*אלומה*	*1963*	33	*280*
12	*ארז*	*1964*	36	*316*	*המחזור הגדול ביותר*
13	*כפירים*	*1965*	32	*348*
14	*הדס*	*1966*	17	*365*
15	*אבוקה*	*1967*	25	*390*
16	*עופר*	*1968*	27	*417*
17	*נרקיס*	*1969*	20	*437*
18	*רימון*	*1970*	22	*459*
19	*חצב*	*1971*	23	*482*
20	*שביט*	*1972*	17	*499*	*ב – 1973 לא היתה כתה*
21	*שיטה*	*1974*	20	*519*
22	*הדר*	*1975*	21	*540*
23	*נחשון*	*1976*	17	*557*
24	*שיבולים*	*1977*	25	*582*
25	*אילנות*	*1978*	12	*594*
26	*ברושים*	*1979*	18	*612*
27	*כלנית*	*1980*	16	*628*
28	*דקל*	*1981*	23	*651*
29	*גפן*	*1982*	25	*676*
30	*שקד*	*1983*	28	*704*
31	*חבצלת*	*1984*	30	*734*
32	*נורית*	*1985*	22	*756*
33	*דגן*	*1986*	29	*785*
34	*צבר*	*1987*	27	*812*
35	*רותם*	*1988*	31	*843*
36	*יובל*	*1989*	24	*867*
37	*אשל*	*1990*	28	*895*
38	*סביון*	*1991*	35	*930*
39	*סנונית*	*1992*	28	*958*	*מחזור אחרון שסיים בה”ס בבית השיטה*
*רשימת המחזורים בבית השיטה* *(המשך)*
40	*ערבה*	*1993*	35	*993*	*למדו בכתה י”ב בעין חרוד*
41	*גלעד*	*1994*	29	*1,022*
42	*עומר*	*1995*	24	*1,046*
43	*גלבוע*	*1996*	29	*1,075*
44	*שחר*	*1997*	22	*1,097*
45	*ניצן*	*1998*	20	*1,117*
46	*נירים*	*1999*	21	*1,138*
47	*רעות*	*2000*	22	*1,160*
48	*מורן*	*2001*	17	*1,177*
49	*אנפה*	*2002*	12	*1,189*
50	*תמר*	*2003*	28	*1,217*
51	*תות*	*2004*	20	*1,237*	*מחזור אחרון עם 20 תלמידים או יותר*
52	*אגוז*	*2005*	14	*1,251*
53	*יובלים*	*2006*	13	*1,264*
54	*מרגנית*	*2007*	7	*1,271*
55	*סביונים*	*2008*	8	*1,279*
56	*סיום 2009*	*2009*	12	*1,291*
57	*סיום 2010*	*2010*	7	*1,298*
58	*סיום 2011*	*2011*	11	*1,309*
59	*כרמל*	*2012*	15	*1,324*
60	*סיום 2013*	*2013*	4	*1,328*	*המחזור הקטן ביותר*

	סה”כ		*1,328*	מסיימים

61	סיום 2014	2014	14	1342
62	סיום 2015	2015	12	1344
63	סיום 2016	2016	15	1359
64	סיום 2017	2017
סה”כ		מסיימים		1359

בשנת 1942 נפתחה בבית הספר שלנו כיתה א” – קבוצת “אלון”.בבית הספר עבדו 70 מורים ומטפלות והוא היה הענף הגדול בקיבוץ.

בבית הספר המקומי שלנו למדו,אכלו,וישנו מעל 350 תלמידים בשנה במשך 50 שנה עד סגירתו ומעבר התלמידים לבתי ספר אזוריים.

.משנת 2004 קטנו מאוד מספר התלמידים בכל כיתה אך השנה לאחר עשור התהפכה המגמה ומספר הילדים בכיתות עולה מדי שנה.

כיתה א לשנת תשע”ה-20 תלמידים

במערכת החינוך –מלידה ועד סיום י”ב – תשע”ה- 2014/5

בקהילת בית השיטה לחינוך מקום מרכזי מאז ומעולם.השנה בבית השיטה 1,252 נפש מתוכם 420 ילדים מלידה ועד סיום בית הספר.

במערכת החינוך שלנו בבית השיטה, הכוללת את הגיל הרך וחברת הילדים, משובצים 347 ילדים ונערים.

מערכת הגיל הרך הינה הענף הגדול ביותר בקהילה והיא מעסיקה כ- 40 עובדות. מנהלת הגיל הרך היא מיה בריל מעין חרוד איחוד. מחצית העובדות הינן חברות ותושבות בית השיטה והיתר מישובי הסביבה. המערכת מחולקת לארבעה פעוטונים (גילאי לידה עד 3) : גורים, אורנים, גוזלים, דקל ושלשה גנים (גילאי 3-6): פיקוס, הדס וורד . בפעוטונים כ- 16 ילדים בממוצע בכל בית. בגנים כ-25 ילדים בכל גן. בכל יום יוצאים הילדים לטייל, בגשם ובשרב בחצר ובענפי הקיבוץ ושותפים לכל חג ומועד המתקיים בקהילתנו.

את מערכת הגיל הרך, מלידה עד גיל שש, מממנים תשלומי ההורים בסכום חודשי כממוצע באזור. ללא מערכת השקעות שנתית, (כפי שהוחלט בשנת 2014) לא נוכל לשמור על איכות המבנים והתשתיות לאורך זמן. הנהלת החינוך הציבורית, שהוקמה לפני כשנתיים, היא שאחראית לשמור על קיומם של עקרונות החינוך הקיבוצי וההתנהלות המיטבית עבור ילדינו.

כבר השנה, שקצב הילודה הנוכחי עומד על למעלה מ-30 לידות בשנה ,נדרשנו לפתוח שני פעוטונים מקבילים, וזו משימה גדולה ואתגרית לקהילה ולמערכת החינוך. בשנתיים האחרונות שופצו ונפתחו גן הפיקוס וגן דקל, שחזרו לשימושם המקורי כבתי ילדים בגיל הרך. גן א’ שהיה אמור להיפתח השנה, לא נפתח בגלל עיקובים תקציביים של המועצה האזורית.

בגיל בית הספר לומדים 212 ילדים בליווי 6 מדריכים מבוגרים.לפני שנתיים סיימו י”ב רק 4 חניכים אך עתה יש היפוך במגמה ובשנים הקרובות מספר התלמידים ילך ויגדל וכבר השנה סיימו 14 חניכים.ילדי בית הספר מתקבלים לחברת הילדים ורובם לוקחים חלק בחינוך הבלתי פורמלי ושותפים במתנס.מרכזת החינוך הלא פורמלי הנה זוהר מימון.

בבית השיטה גם 37 חיילים בסדיר ובקבע. מרכזת ועדת חיילים היא סמדר גלבע.

בשנת 2016 נולדו 17 תינוקות ועלו לכיתה א 24 תלמידים חדשים 15 חניכים סיימו י”ב

האוכלוסיה בבית השיטה 2014-1985

	תאריך	חברים ומועמדים	ילדי קיבוץ ומסלול בנים	תושבים וזמניים	ילדי תושבים	שכונה קהילתית	ילדי שכונה קהילתית	סה”כ האוכלוסיה	הערות
1. 1	31.12.85	742	431	183	29	—	—	1385	שנת שיא
2. 2	31.8.09	421	108	359	139	—	—	1027	כולל שכונה קהילתית
3. 3	31.8.01	411	120	372	207	—	—	1110	כולל שכונה קהילתית
4. 4	31.8.14	378	108	315	179	134	138	1252	שנת שיא
5. 5	31.8.14	30%	8%	25%	15%	11%	11%	100%
אחוז באוכלוסיה		38% חברים ובניהם		40% תושבים ובניהם		22% שכונה קהילתית וילדיהם		100%

בתי אב חברים – בבית השיטה 230 בתי אב. 135 ובהם זוג חברים ו – 100 בתי אב ובהם חבר יחיד,

וביחד 370 חברים

בית השיטה מראשית דרכה היתה קיבוץ גדול מבורך בילדים.בשנת השיא ב -1985 היו בבית השיטה 742 חברים 431 ילדים ונוער ו-212 תושבים וילדיהם.וביחד 1385 נפש. בשנות ה- 90 השתנתה המגמה.האוכלוסיה התבגרה,הלידות התמעטו,ורוב הבנים לא חזרו לקיבוץ עם סיום הצבא.לראשונה ירדה האוכלוסיה הכוללת למתחת 1000 נפש.בעיות כלכליות וחברתיות הובילו את תהליכי ההפרטה והוחלט להקים שכונה קהילתית.מספר התושבים והשוכרים הכפיל עצמו והקיבוץ הפך ל”קיבוץ מתחדש”.בתוך עשור בית השיטה שינתה פניה.מספר החברים קטן בחצי ומספר השוכרים וחברי השכונה הקהילתית הכפילו עצמם.בני בית השיטה החלו לחזורלמסגרות החדשות והמגמה של גידול באוכלוסיה הבוגרת והילדים בולטת מדי שנה.

השנה נולדו בקהילה כולה 32 תינוקות -שיא של העשורים האחרונים.

בשנת 1964 היו במחזור “ארז “36 תלמידים -המחזור הגדול ביותר.

החברים ובניהם, ואנשי השכונה הקהילתית ובניהם מהווים 60% מהאוכלוסיה הכוללת בקיבוץ.

ב- 5 השנים האחרונות נפטרו 43 חברים. הגיל הממוצע של החברים – 66 שנים

ערב ראש השנה תשע”ה 20 תלמידים עולים לכיתה א – 32 תינוקות נולדו מראש השנה שעבר – 12 חברים נפטרו ובבית השיטה 1252 נפש

חברי בית השיטה – נתונים לפי גיל
לתאריך 9.2014

תחום גילאים	חברים בתחום	ב-%
95+	2	0.5%
90-95	6	1.6%
85-90	7	1.8%
80-85	14	3.7%
75-80	39	10.3%
70-75	76	20.1%
65-70	84	22.2%	ממוצע
60-65	52	13.7%
55-60	23	6.1%
50-55	33	8.7%
45-50	26	6.9%
40-45	15	4.0%
35-40	2	0.5%
30-35	0	0.0%
סה”כ	379	חברים

גיל ממוצע	66	שנים

השנה בבית השיטה רק 43 חברים מתחת לגיל 50

השינוי הדמוגרפי בולט מאוד בשנים האחרונות ואיתו גם השינוי בגיל אוכלוסית החברים והחברות. הגיל הממוצע של החברים באגודה החקלאית עומד השנה (2014) על 66 שנה.זה הוא שינוי טבעי. למזלנו המצטרפים החדשים לשכונה הקהילתית והשוכרים לתקופה ארוכה מאזנים את התמונה הכוללת והופכים את בית השיטה בכללותה לחברה צעירה ומרובת ילדים (425 ) בדומה למספר הילדים בשנת 1985 היא שנת השיא.

התפלגות חברי בית השיטה בהתאם לגילם בשנת 2014

מה קורה בגיל הרך השנה

מחשבות על שינויים שחלו בחיינו

מחשבות על נושאים משמעותיים בהם חלו שינויים מהותיים, בעקבות תהליך ההפרטה שנמשך כמה שנים וההפרטה שהחלה במלואה לפני כ- 10 שנים:

ü ההפרטה- הקיבוץ עבר מאחריות כוללת, ריכוזית של הכלל על חיי הפרט, לאחריות הפרט על חייו בכל תחומי חייו- פרנסה, מזון, חינוך ובריאות. (תחום התרבות נשאר מסובסד). מעבר זה שהינו שינוי מדרגה ראשונה יצר בתחילתו מתח רב בין “בעלי יכולת” התפרנסות, למי שהיה חסר מקצוע או שהגיע כבר לגיל הפנסיה בעת ההפרטה.

ü “מהפכת” האדם– האדם שחי בתחושת ביטחון כלכלי, באמון בערבות ההדדית, בשיתוף מלא, קיבל על עצמו אחריות מלאה על ניהול חייו (ניהול כספי, בישול, כביסה, בריאות ועוד). תהליך זה לווה בפחדים רבים, תחושת לבדיות, תחושת הישרדות וגם תחושה שיש ללמוד את הדברים מאפס, כמו היוולדות מחדש. מצד אחד תחושת אובדן דרך ומצד שני, באופן איטי גילוי כוחות ומשאבים נפשיים בלתי מוכרים.

ü תרבות– בבית השיטה שכונתה “בית-השירה” לאורך כל שנותיה, הייתה שמחת עניים. שגשוגו של הקיבוץ היה תמיד תרבותי- מסיבות, ערבי תרבות, לימודים מגוונים, חוגי יהדות, אמנות קולנוע, טיולים משותפים ועוד. העשייה הייתה לנו משלנו, יצירה שהתהוותה לאורך שנים ע”י מייסדי המקום. ההפרטה השאירה תקציב מצומצם לפעילות התרבותית. מרבית החגים הועתקו לתא המשפחתי שהתחזק מאוד. יש עדיין ניסיון לשמר חלק מהחגים החקלאיים, (קציר העומר ושבועות) וכן את ליל הסדר.

בתוך זאת החלו לצמוח יוזמות שונות של התנדבות- עשייה ללא תמורה מתוך נביעה פנימית לתת מיכולותי וכלי. כך למשל נחוג כאן חג המשק ה- 86 כשהורי ובני המצווה הגישו מתנה לקיבוץ מופע פשוט וחמוד. כך גם הכיבוד בערבי התרבות ויוזמות כמו ראש-חודש, שבת נושא, לימוד בחברותא (עם רבה רפורמית) וחוגי אמנות מגוונים. כל הפעילויות ההתנדבותיות שצומחות כאן מעידות על צורך ורצון בשותפות קהילתית. האמור לעייל מורה לטעמי על כך שרוח המקום נשארה וממשיכה את אותה “שמחת עניים” שגוברת על הפערים החברתיים הקיימים.

ü מעבר (משפטי ומעשי) מקיבוץ לקהילה– הקיבוץ פתח שעריו. הפך מחברה סגורה ומופנמת (לטעמי גם מאוימת מהזר והשונה) למרחב פתוח שקיימים בתוכו ציבורים שונים- חברים, תושבים ותושבי ההרחבה הקהילתית.

בני משק רבים חזרו לחיות בקיבוץ ובונים כאן את ביתם. סיפור הילודה מספר זאת בצורה המיטבית- השנה סיימו י”ב 7 בנים ונולדו 41 תינוקות. (שיא של כל הזמנים). ההרחבה הקהילתית מקנה תחושת התרחבות ורווחה. המפגש עם אנשים צעירים וילדים בסופר, בכלבו, בערבי התרבות ובשבילים מצעיר את המקום ומתסיס את המתרחש בו.

ü הזיכרון– החברה ממשיכה לשמר את יום הזיכרון המכובד מתוך רצון לא לשקוע בטקסיות כבדה ובעצב המשתק, אלא לתת ביטוי להתחדשות וההשתנות שדרכם ניתן לראות ש”החיטה צומחת שוב”.

ü שינויים סמויים מהעין– נראה כי החברים עוברים מטמורפוזה שקשורה כמובן גם בגיל, של שחרור כעסים ומטעני עבר. בהתכנסות פנימה יש גם התבוננות רטרוספקטיבית על החיים האישיים והקבוצתיים. מרגישה משהו יותר נינוח ביחסי הגומלין בין האנשים. העובדה שאין כמעט מוקדי חיכוך מאפשרת לראות את התוך של האדם ולבחור עם מי, מתי ואיפה להיות. כשהדברים לא מוכתבים מלמעלה האדם נהיה יותר עצמאי ומשתמש ביכולת הבחירה שלו. נראה לי כי יש בכך הנאה ושמחה רבה למי שמודע לכך.

אפשר לומר שאנשי “קיבוץ מקום” מסתגלים לתחביר חדש, פנימי וחיצוני. יש מי שעדיין מריר ושרוי בכעסים על שהיה ואחרים חווים פיוס פנימי המביא רוגע…

ההפרטה העניקה פרטיות ואי תלות, בנוסף העמידה במבחן ערכים כמו ערבות הדדית ושותפות. לטעמי זיקקה את השיתוף בכך שעתה הוא בא מנביעה פנימית אמיתית. נראה לי כי הצעירים, בני המקום שכאן, שחזרו ותושבים שבאו לחיות כאן ובונים כאן את ביתם, שמחים על היותם כאן וימשיכו את הווית המקום בדרכם. הכל פתוח, יותר מאוורר ומשוחרר ונותן פתח לרוחות החדשות המנשבות כאן.

יהודית פלד 2014

עריכה ואיסוף נתונים :חגי בן גוריון

עיבוד נתונים :נתנאל אדר

הדפסה :עדנה הדר

צילום :שי סקל,חיים בניאן