20 הספרים שלי, ואנציקלופדיה אחת

                20 הספרים שלי, ואנציקלופדיה אחת

במשך במרוצת 50 השנים האחרונות הוצאתי יותר מ- 30 ספרים. לפני שהוצאתי את הספר הראשון לא היתה לי שום כוונה להוציא ספרים, והדבר התרחש תוך כדי כתיבה.

פרחי הר וגיא הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1955

הספר הזה נולד עקב רצוני להתחיל לצלם בצבע. עד 1954 צילמתי בשחור לבן בלבד, וצילום בצבע לא עלה כלל על דעתי. באותה שנה ביקרתי בתערוכה ובה ראיתי לראשונה שקופיות צבע, בגודל 6 x6. הדבר הדליק בי רצון לצלם בצבע, אבל מאין יבוא הכסף? פניתי אפוא להוצאת הקיבוץ המאוחד בהצעה להוציא לאור ספר פרחים בצבעים. נדמה לי שדבר כזה עוד לא היה בארץ. צילומי צבע נכללו בספרים, אבל היו אלה חלקי דפים שהודפסו בנפרד והודבקו לתוך ספרים. בהוצאה התקבל הדבר כהצעה מוזרה, אבל קיבלתי תקציב לצילום של שלושה סרטים; ההחלטה תתקבל לפי תוצאת הצילום. רכשתי שלושה סרטים, צילמתי פרחים ופירות, והבאתי את הסרטים להוצאה. הם התרשמו, והחליטו להוציא את הספר: 80 עמוד, בפורמט קטן. יצאתי לצלם, ולאחר זמן היו בידי תמונות פרחים במספר מספיק.

באותו זמן היה רק בית דפוס אחד שהיה מסוגל להדפיס תמונות צבע – לוין אפשטיין בבת ים.  ההצעה שלהם להדפיס את הספר בשיטת אופסט לא התקבלה על דעתי; באותו זמן היו עדיין הדפסות בשיטה זו על רמה נמוכה, ואני, שהייתי רגיל לגלופות מרשימותיי בעיתון “הקיבוץ” חשבתי על הדפסה מגלופות. רק אחרי בירור בצינקוגרפיית פיקובסקי, היחידה שהיתה מוכנה לעשות זאת, הבנתי שעלי ללכת להדפסת אופסט.

היה צורך לתכנן את הספר כך, שהוא יידפס על גיליון אחד, וכדי להוזיל את ההדפסה היקרה תהיינה כל התמונות  בצד אחד של הגיליון, וצידו השני יודפס בשחור בלבד. יצחק וינר, מנהל ההוצאה, טען שהדבר בלתי אפשרי, אבל אני תכננתי כך, שהדבר התאפשר. נשארה בעיית הכריכה. להדפיס עוד כריכה בצבע? אריה חצור מגבעת ברנר עיצב את הכריכה, והפתרון היה – לחתוך גליונות מודפסים, ולהדביק תמונה על הכריכה, כך שתהיינה בעצם כריכות שונות, כמספר הפרחים. הספר נדפס בשתי צורות: ספר כרוך, וספר מפורק לתמונות בודדות.

הספר יצא לאור. יצחק וינר טען כי גם כאשר הוא מחזיק בידיו ספר כרוך הוא איננו מאמין שאפשר לעמד אותו כפי שתכננתי. על שכר סופרים לא דובר כלל, אבל קיבלתי ספרים לחלוקה לחברי בית השיטה.

היו לספר הזה כמה מהדורות. בשנת 1967 הודפס הספר שנית, בפורמט גדול, המהדורה רביעית. הפעם שונתה שיטת ההדפסה, על ניר מבריק התמונות נראו יותר טוב. ניתן לספר תרגום לאנגלית.  

על העצים ועל האבנים הוצאת הקיבוץ המאוחד תשט”ז 1956

תוך כדי העיסוק בהדפסת “פרחי הר וגיא” התחיל להתבשל ספר שני: מראשית שנות החמישים פרסמתי בשבועון הקיבוץ המאוחד “הקיבוץ” רשימות שעניינן חקלאות וטבע. במשך הזמן הפכו הרשימות לקבע, שבוע אחר שבוע, ואם אחרתי היה עורך השבועון, ישראל אבן נור, מפציץ אותי במכתבים ובחרוזים. בשנת 1955 כבר הצטברו עשרות רשימות. אינני זוכר היום אם היזמה להוציא אותן בספר היתה שלי או של ישראל אבן נור, מכל מקום היתה הוצאת הקיבוץ מוכנה להוציא את הספר לאור.

 אף כי הייתי סבור כי העברית שלי טובה למדי נאמר לי בהוצאה כי מה שטוב למדי ברשימה בעיתון אינו טוב למדי לספר, ויש להעביר את החומר לעורך, שיעבור עליו ויתקין אותו לדפוס. החלטתי לא להיעלב, ולהסכים לעריכה. נמסרו אפוא שלוש רשימות ראשונות לבנימין גלאי. כאשר קיבלתי אותן ערוכות ראיתי שלא נותר בהן דבר מן הרוח שלי. אמרתי שאם בנימין גלאי רוצה לכתוב ספר – זו זכותו, אבל לא על פי הרשימות שלי. ההוצאה קיבלה את התנגדותי והציעה עורך אחר – את ס. יזהר. זה נחשב בעיני לכבוד גדול, והסכמתי מיד. יזהר עבד איתי על החומר, קיבלתי את הערותיו ולמדתי ממנו הרבה על כתיבה עברית נכונה.

אריה חצור ערך את הספר מבחינה גרפית ודן גלברט עיצב את העטיפה. את הגלופות הכינו הצינקוגרפיות המאוחדות והספר הודפס בדפוס אחדות. ליוויתי את כל התהליך ונוכחתי בכל ההכנות ובהדפסה. כך נהגתי גם בכל הספרים הבאים, ולמדתי את כל סדרי הדפוס. היתה שאלה באיזה סדר לערוך את הרשימות, והחלטתי לחלק את הספר לשנים עשר פרקים, כחודשי השנה. חלק מן הרשימות הוצבו בחודשים המתאימים להן, ואילו אחרות, שאינן קשורות לעונה חולקו בין הפרקים באורח שרירותי למדי.  בראש כל פרק הובא פסוק מן התנ”ך או פסקה מן המשנה. כמעט כל הצילומים המלווים היו שלי. הקדשתי את הספר לזכר אבא, שנפטר שלוש שנים לפני צאת הספר לאור, ואת תאריך ההקדמה רשמתי “כ”ב באדר”, יום פטירתו של אבא.

הספר נמכר היטב. ועלה על דעתי כי כשם שכל המעורבים בהוצאתו לאור מקבלים את שכרם – גם לי (כלומר לקיבוץ שלי) מגיע שכר סופרים. עד אז לא שילמה ההוצאה לאור שכר לחברי קיבוץ שהוציאו בה ספרים. עשו להם טובה. כשבאתי בדרישה לשכר סירבה ההוצאה לכך. עמדתי על שלי, והדבר הגיע עד לדיון במזכירות הקיבוץ המאוחד. עמדתי התקבלה, בתיקון אחד: מכיוון שהספר הוכן כאשר הייתי מגויס במרכז לנוער של הקיבוץ, – דרישתי מתקבלת כעיקרון לגבי הספרים הבאים, אבל לא לגבי ספר זה. הספר יצא לאור במהדורה נוספת.

על פני סיני בשיתוף עם מיכה ברעם, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשי”ז 1957

באוקטובר 1956 התחיל מבצע קדש, ובמשך שישה ימים נכבש כל חצי האי סיני ועבר לידינו. סיני, שבמשך כל השנים היה עבורנו ארץ זרה ורחוקה הפך פתאום למוקד של התעניינות. חזרתי וטיילתי בו בכל הזדמנות, צילמתי את נופיו ואף העליתי רשמים ממנו על הכתב. כמה חודשים לאחר מכן פנו אלי מן ההוצאה לאור לכתוב טקסט מלווה לספר צילום שהציע להוצאה מיכה ברעם. הבהרתי להם כי גם לי יש אוסף ראוי של צילומים, והוחלט להוציא ספר משותף. מיכה, שהיה אז צלם מתחיל ולא ידוע, ביקש ששמו יהיה ראשון, והסכמתי לכך בלי בעיות. היו לי כבר אז צילומי צבע מסיני, אבל הוחלט כי כל הספר יודפס בשחור לבן. כמדומני שהיה זה הספר הראשון על סיני.

אלף בית של ציפורים הוצאת הקיבוץ המאוחד  תשכ”א 1961

הספר הזה יצא לאור אחרי הפסקה של ארבע שנים, והוקדש לגלעד, שהיה אז בן שבע,  ולכיתה שלו – קבוצת “חצב”. נבחר לו פורמט שהיה מקובל לספרי ילדים, והוא כלל 24 ציפורים (האותיות פ’ וש’ היו כפולות. בחירת הציפורים היתה לפי הצילומים שהיו בידי, ולכן הועדף ברווז בר על בולבול , ויסעור על יונה. לאותיות ה’ ו’ שהיו בעייתיות נמצא פתרון. שלוש ציפורים צולמו מפוחלצים, כל היתר היו ציפורים חיות.

הספר נדפס בבית ספר למקצועות הדפוס של רשת “עמל”, הכינו אותו והדפיסו אותו תלמידי הכיתה הבוגרת, בהדרכת המורה. את הגלופות ביצעו הצינקוגרפיות המאוחדות, אחרי שהתמונות עברו רטוש, והוצאו מהן כל הנקודות המיותרות.

שנים אחר כך, בשנת 2001, נפל הספר לידי ציירת ירושלמית, ליאת פולוצקי, והיא החליטה שהיא רוצה להוציא את הספר בתמונות צבעוניות מצוירות. ההוצאה הסכימה לרעיון, וליאת ציירה את כל הציפורים לפי הספר ולפי תמונות צבעוניות. הציורים עברו הרבה הגהות ותיקונים על ידי, ובסופו של דבר הוא יצר לאור בשנת 2003 . את העיצוב ערך אבנר גלילי. הנינה שלנו, נויה, קיבלה את הספר כשהיתה בת שנתיים ולמדה להכיר כל ציפור.

77 שיחות על טבע, חלק א’, אילנות ופרחים. הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ”ד, 1964

בכתיבה בשבועון “הקיבוץ” בעיתון “למרחב” ובפרסומים שונים הצטבר מספר ניכר של רשימות בנושאי טבע שהיו להוצאה לאור של ספרים – אחד על צמחים והשני על בעלי חיים. מכלל הרשימות נבחרו 77  (לשם החרוז, כי לא מצאתי שם אחר)  והן נחלקו ל – 5 מדורים. כל הצילומים בספר היו שלי. רוב השיחות שודרו קודם לכן ב”קול ישראל”. את הכריכה עצבה שושנה אנגל, והספר ניתן שי למנויי “למרחב”. הוא הוקדש לאמא. במשך השנים עד 1978 נדפס הספר בתשע מהדורות, האחרונות בכריכה רכה.

אלף בית של חיות הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ”ה, 1965

אחרי הציפורים הגיעה שעתן של החיות. אביטל נכנסה לבית הספר והספר הוקדש לה ולכיתה שלה – קבוצת “הדר”. הפעם הצלחתי להכניס לספר כמה תמונות צבע. היו בו בעיקר יונקים, אבל גם כמה זוחלים. חלק מן התמונות צולמו באפריקה, אבל כולן (אריה, פיל, היפו, ראם) היו בארץ ביום מן הימים. רוב התמונות צולמו בשביה, דבר שלא היה עובר היום. תמונה אחת שלא יכולתי לוותר עליה, תמונת יעל, היתה לא שלי.

היתה בעיה עם האות ו’ שלא נמצאה לה שום חיה. (הייתי מוכן להתפשר ולקחת ויקוניה או וומבט, למרות שהן חיות שלא היו בארץ מעולם, אבל לא היתה לי תמונה). החלטתי להמציא ילדה ששמה “ורד” והתמונה היתה של אביטל. קיבלתי את הסכמתה  והתמונה נכנסה לספר.

77 שיחות על טבע, חלק ב’ בעלי חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ”ו, 1965

אחרי הצמחים הגיע תורם של בעלי החיים, ותיאורם בא בכרך מקביל, שנחלק לארבעה מדורים: לא קל להיות בעל חיים, דוחיים וזוחלים, בעלי כנף, יונקים. גם כאן זה היה מקבץ של רשימות – משבועון “הקיבוץ”, מהעיתון “למרחב” ומשיחות הרדיו. כל הצילומים בספר היו שלי, ובהם כמה תמונות צבע שהודפסו בנפרד בדפוס “יפת”; גוף הספר נדפס בדפוס אחדות. הספר ניתן שי למנויי “למרחב” ויצא לאור בכמה מהדורות.

ישראל, טבע ונוף עם עזריה אלון, הוצאת בית ההוצאה הירושלמי, תשכ”ט 1969

      The Natural History of the Land of the Bible, Jerusalem 1969

הולדתו של הספר הזה שונה מזו של כל קודמיו: יום אחד בשנת 1967 או 1968 נכנסו למשרד החברה להגנת הטבע, בבנין חצי מרתף באבו כביר, שני אנשים לא מוכרים לי – איתן אבניאון ושלמה גפני, הציגו את עצמם כבעלי הוצאה לאור ופנו אלי בהצעה לכתוב ספר באנגלית על טבע הארץ לדורותיה.קשה לי עכשיו לשחזר איך בדיוק נעניתי להצעה, אך דרשתי ששם הספר לא יכלול את המילה Palestine, שהוא יהיה בנוי על צילומים שלי ושהוא יצא גם במהדורה עברית – וכל זה קרה. אף כי האנגלית שלי אינה מספקת לכתיבת ספר הם עמדו על כך שאכתוב את הספר באנגלית שלי, ואחר כך אשב עם מוסמכת לאנגלית ו”נתרגם” אותו לאנגלית תקנית.

ספר כזה דורש עיצוב מדויק, ולשם כך הם הציעו ציירת ירושלמית לא מוכרת לי, זיוה סיוון. אני מקדים את המאוחר ואומר כי ביני לבינה ולבני משפחתה – בעלה עוזי, הבן ושתי הבנות, נקשרו במשך הזמן קשרים החורגים הרבה מקשר בין מחבר וגרפיקאי, וגם רות הצטרפה אליהם. הקשרים האלה נמשכו הרבה שנים – עד למותה המצער של זיוה ממחלה קשה, והם נמשכים עם עוזי סיוון עד היום.

בניתי את תכנית הספר בשנים עשר פרקים, כאשר כל פרק מכיל כמה תמונות צבע גדולות ושפע צילומים בשחור לבן, והם מתארים את נוף הארץ וטבעה מימי קדם עד היום. בשיתוף עם זיוה עיצבנו את הספר כך שלא היה צורך לשנות את מעמד התמונות בין שתי השפות, אלא רק את הטקסט, וזה רווח גדול. הספר יצא לאור בפורמט גדול ובצורה הדורה בשתי השפות בנפרד. גם אז וגם היום לא מקובלת עלי הוצאת ספר דו לשוני.

איתן אבניאון יצא מן ההוצאה, ונשאר גפני בלבד. בתחילה היו היחסים בינינו טובים, ואפילו התארחנו בביתו בירושלים עם כל המשפחה. הוא איפשר לי ולרות לצאת לסיור באירופה תוך כדי העבודה על הספר, אבל כשהגענו לעניין שכר סופרים הוא התגלה בכל כיעורו. הוא סירב לשלם, סירב להחזיר לי את השקופיות המקוריות וכל הניסיונות לערב בזה את אנשי הכספים של הקיבוץ לא הועילו. במשך השנים הוא מכר את הספר להוצאות ספרים שונות בחו”ל ועשה מזה עסק טוב. ידידים מאמריקה שלחו לי הוצאה חדשה, באנגלית, מאמריקה עשרות שנים אחרי צאת המהדורה הראשונה, ובדפי האינטרנט אני מוצא רשימה שלמה של מוכרי ספרים המודיעים על הספר הזה כעומד למכירה.

 שבילים במדבר הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ”ט, 1969

שנים רבות, מאז הטיול הראשון למדבר יהודה בשנת 1943, ערכתי טיולים ומסעות במדבר יהודה, בנגב ובסיני, והמדבר, על מרחביו ונופיו, הפך להיות חלק גדול בחוויה שלי. עד שנת 1946 לא כתבתי דבר בעיתוני המחנות העולים, אף כי הייתי מדריך בכיר למדי, אבל באותה שנה פרסמתי בעיתון התנועה “במבחן” שורת רשימות, פיוטיות במידת מה, בשם “בפאת מדבר” שביטאו את רשמיי מן המדבר. החלטתי לכלול גם און בספר, למרות השינוי בנוסח הכתיבה שלי. הטיפול בספר ארך זמן רב, והוא החל עוד לפני הספר שנדפס לפניו. כאשר הוא היה כמעט גמור בא מבצע “קדש” בשנת 1956 ונוספה למדבריות שלנו חוויית סיני. כאשר התחלתי לכתוב בעיתונים –”בקיבוץ”,”למרחב”, “במחנה” ולשוחח ברדיו הצטבר חומר רב שביקשתי להוציאו בספר, עם צילומים שלי.

שם הלוואי לספר היה “מערבות יריחו עד מפרץ שלמה” (זה היה הכינוי שניתן אחרי מלחמת ששת הימים לשארם – א – שיח’). היו בו עשרות רשימות בחמישה פרקים: פני המדבר, מדבר יהודה, הנגב, סיני, צומח וחי. ההקדשה היתה – “לנופלים בטיולי המדבר בשרב, בצמא, בתאונות או בכדור מרצחים”. היתה אז בידי רשימה שמית של 22 נופלים במדבר.

פתחתי את הספר בקבוצת הרשימות “בפאת מדבר” שנכתבו יותר מעשר שנים קודם לכן, בסגנון שונה, וזה התקבל לא רע. את הרשימה על השבילים פתחתי כך: “זכור ושמור: חכם השביל מן ההולך בו”. אחרי שנים ראיתי לא פעם בעיתונים: “יש פתגם בדואי קדום: חכם השביל מן ההולך בו”. ידעתי שאין זו ציטטה משום מקום, אלא המצאה שלי, אבל כדי לוודא שמא כיוונתי לדעת קדמונים פניתי לכמה מומחים לערבית ונעניתי – אין פתגם כזה.

את הספר עיצב כמדומני עמרם פרת, הוא נדפס בדפוס “דבר” ותמונות הצבע נדפסו בדפוס יפת. מנדודיי בין בתי הדפוס השונים נהייתי “מומחה” בענייני דפוס ויכולתי לעמוד על דעתי ולתבוע דיוק בעבודה, כאשר העובדים רואים שאני מבין בעניין.

כאשר התרבו במשך השנים מדריכים צעירים לטיולי מדבר הפך הספר להיות “ספר פולחן”. הוא אזל ומדריכים עושים מאמצים להשיגו בחנויות של ספרים עתיקים.

עצי בר בישראל עם יואב ויזל, הוצאת רשות שמורות הטבע וקק”ל, תש”ל 1970

          Trees of the Land of Israel, by Yoav Waisel and Azaria Alon, 1980

הספר יצא לאור בפורמט קטן ובו תוארו כשבעים מעצי הבר של ארץ ישראל בכתב ובתמונה. ציורים מדויקים של חלקי הצמח, בעיקר פרחים ופירות, צוירו בידי זאב שפר. העריכה הגרפית היתה של עמרם פרת, והצילומים הצבעוניים בכריכה היו שלי. הספר יצא בכמה מהדורות. לאחר זמן יצאה גם מהדורה אנגלית שלו.

סיני אלבום מצילומי 5 צלמים, הוצאת “שקמונה” חיפה 1972

הפנייה אלי לכתוב את הטקסטים לתמונות באה מראובן הכט, בעל הוצאת שקמונה . היו בידי ההוצאה לאור צילומים של מיכה ברעם, עמירם ערב, צחי אוסטרובסקי ועמיקם שוב. בין  הצילומים של ארבעה אלה ועוד כמה צלמים (מהם 31 בצבע) נכללו 27 צילומים שלי. תמונת העטיפה היתה של עוזי פז. אני כתבתי את הטקסט, פתיחות מפורטות לארבעה עשר פרקים, וליווי לתמונות. הפורמט היה גדול, אלבומי, והעורך הגרפי ובוחר התמונות היה אשר אורון. רבות מן התמונות היו גדולות, על עמוד שלם, וביניהן צילום צבעוני שלי, שתי נערות בדוויות, על שני עמודים.

שנה אחרי צאת הספר לאור התרחשה מלחמת יום הכיפורים. אחר כך יצאנו מסיני, והספר נותר כמחווה לסיני המדברי כפי שהיכרנו אותו, לפני שחזרו המצרים ושינו את פניו.

כישרון לארץ ישראל הוצאת זמורה – ביתן – מודן תשכ”ט 1979

הספר הזה הוא ריכוז של מאמרים שנדפסו בעיקר בעיתון “למרחב” עד סגירתו ואחר כך ב”דבר השבוע”, רובם בשנים 1966 – 1976. שם הספר ניתן על פי אמרה של מתיישב במרחביה, כפי שצוטט על ידי שלום אש. הספר עוסק בצדדים השונים של בעיית ארץ ישראל, יחסי יהודים – ערבים, ובמידה רבה בפרשת שלמות הארץ. בימים הראשונים לאחר מלחמת ששת הימים (יוני 1967) כתבתי על היאחזות בחלק מן השטח שנכבש על ידינו. בשנים הבאות,  לאחר שמדינות ערב דחו כל רעיון של הידברות עם ישראל (החלטות חרטום) ולאחר שהתברר לי כי האוכלוסייה בתחום הערבי של הארץ לא התרבתה – הייתי באשליה כי יבואו ארצה המוני יהודים, ואת האוכלוסייה הערבית בשטחים שכבשנו נוכל להכיל באופן דמוקרטי בארץ ישראל כולה ממערב לירדן (“ארץ ישראל השלמה”). לא הצטרפתי לאגודה למען ארץ ישראל השלמה שקמה לאחר מלחמת ששת הימים, אף כי היו בה כמה מטובי ידידיי, כי לא יכולתי להזדהות עם הלאומנים שבתוכה, והבעתי את דעותיי כאדם לעצמו.

הספר עמד לצאת כמה פעמים קודם, ונרתעתי מכך. ביזמת חוג לשלמות הארץ שקם במפלגת העבודה הוצאתי חוברת אחת של מאמרים. אהד זמורה, עורך “דבר השבוע” עודד אותי להוציא את הספר ועמוס כרמל ערך אותו. הרעיון בדבר שלמות הארץ היה קיים אצלי תמיד, גם כאשר לא העליתי בדעתי שאנחנו הולכים לממש אותו, וכבר בשנות ה – 50 כתבתי על כך, אבל כאשר העורך מצא כתבה על שלמות הארץ משנת 1957 (על ארץ ישראל השלמה, ע’ 147) הוא חשב שזו טעות, ורשם אותה 1975!)

גורלו של הספר לא היה טוב. עם פרסומו יצאנו לכמה שבועות לחו”ל, לא היה לי מושג איך הוא התקבל ולא עמדתי על גורלו. הוא יצא לאור שנים לא מעטות אחרי שהמאמרים התפרסמו, לאחר עליית הליכוד ב 1977. וכמה דברים בו לא היו רלבנטיים. בשנת 1992, כאשר כמה מתקוותיי לא התממשו (המוני היהודים לא עלו, הפלשתינאים הפכו לעם, בזכותנו, והתרבו מאוד) פרסמתי מאמר הסתייגות מרעיון ארץ ישראל השלמה.

הספר מקובל מאוד על הלאומנים הפנאטיים, שאצלם לא השתנה דבר באורח המחשבה ובמבצעי ההתנחלות ההרסניים. הם בוחרים ממנו את מה שמתאים להם, אם גם זמנו עבר, אבל על כך אין לי שליטה.

פרחי בר בישראל, הוצאת גולד בנד – תלמה (אין תאריך)

מבצע בלובנד – תלמה בחסות רשות שמורות הטבע 1966

אלבום, ובו טקסטים שלי על פרחים ומשבצות להדבקה של צילומי פרחים שלי, הניתנים לקונים של מצרכי “תלמה”. זו היתה אחת הפעולות במסגרת מסע ההסברה למנוע קטיפה של פרחי בר.

פרחים יפים בהר,  הוצאת עם עובד והחברה להגנת הטבע תש”ם, 1980

הספר הזה הוא פרי יזמתו של יצחק וינר, מנהל ההוצאה לאור “עם עובד”. יום אחד פרסמתי בעתון כתבה בשם “פרחים יפים בהר”, עם תמונות בשחור לבן. כשהוא ראה את הכתבה הוא קרא לי: יש לך כבר שם לספר, למה לא תוציא אותו? הכנתי אפוא כשבעים צילומים צבעוניים לספר. ערך אותו נחמיה הרטוב והוא נדפס בדפוס קל. ההקדשה היתה –  “לקיבוצי בית השיטה בשנת היובל תרפ”ט – תשל”ט”. לא היתה לספר הצלחה מיוחדת, אבל הוא יצא בשתי מהדורות.

פרחים יפים בנגב, הוצאת עם עובד והחברה להגנת הטבע, תשמ”א, 1981

ספר זה היה המשך טבעי לקודמו, ויצא אחריו בפורמט זהה. מספר הפרחים בו היה למעלה משמונים, והם נחלקו לחמישה חלקים: דרום הנגב, הר הנגב, צפון הנגב, מדבר יהודה, ספר המדבר. המעצב היה ישראל גלעד והספר נדפס בדפוס קל. ההקדשה היתה – לאמא באהבה.

300 פרחי בר בצבעי הקשת, הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ”ג 1983

באקת אזהאר ברייה (ערבית)      ”         ”         ”        ”            1992            

                                   300 Wild Flowers in Israel, 1993

                                   300 Polevikh Zvetok Izrailia  ((רוסית2006

הספר בעברית היה פרי יזמתו של אהרן נירי, מעובדי החברה להגנת הטבע. הוא היה מודע לאוסף הגדול של צילומי פרחים שיש ברשותי והציע להוציא ספר כזה במהדורה גדולה, שתוזיל אותו. הספר לא היה מיועד למדענים – מגדירים לא חסרו – אלא למטיילים ברכב וברגל, ולפיכך הוא עוצב לכריכה בסליל, כך שיהיה אפשר להפוך את הדפים בלי לפגוע בספר. תכננתי את הספר כך שהפרחים יהיו מסודרים על פי צבעיהם, לנוחות המטיילים, והצבע סומן בפינה העליונה של כל דף. כל 300 הצילומים היו שלי. את הספר עיצב הגרפיקאי הוותיק יואב בן צור (יואב גרפיקה) והפיק אלי קוצין, מעובדי החל”ט. הוא נדפס בדפוס קל. ההקדשה היתה לנכדיי ולנכדותיי – אלי, יעל, עומר, איתן, סמדר, נועם, מיכל, ניתאי, אורי, איילת וספיר. דניאלה ורביד עדיין לא באו אז לעולם.

הספר נדפס ב – 5000 עותקים ומחירו אכן היה זול. הביקוש לו היה גדול, ובמשך השנים הוא יצא לאור ב – 18 מהדורות. כאשר עמדו להדפיס את המהדורה ה – 19 (בשנת 2009) נודע כי הדפוס נסגר וכל חמר הדפוס אבד. הוא עוצב מחדש, עם תיקונים.

המהדורה הערבית

לאחר שהספר הצליח בעברית, ובחברה פעלה מחלקה ערבית, הוחלט להוציא את הספר בערבית. הטקסט תורגם על ידי עובדי המחלקה, ואת השמות הערביים מצאנו על פי האנציקלופדיה “החי והצומח של ארץ ישראל”. הנסיונות למצוא נדבן ערבי שיעזור בהוצאה לאור העלו חרס. נמצאה קרן יהודית בארצות הברית – קרן יוסף מאירהוף – ובעזרתה יצא הספר. לא היה צורך לשנות את מערך הצבע, וכאשר הדפסנו מהדורה עברית החלפנו את הטקסט השחור והמשכנו בהדפסה. כמו שקרה למהדורה העברית – נערים ערביים סובבים בשטח עם הספר הזה בידיהם. הוא מוחרם מעבר לקו הירוק על תקן של “תעמולה ציונית”.ידיעותיי בערבית הספיקו כדי לעבור על הטקסט ולהשמיט את הפתיחה “בשם אללה”.

המהדורה האנגלית

לאחר שהתברר כי למרות הצורך להוציא מהדורה אנגלית בהיפוך הסדר מימין לשמאל בלי לשנות את מערך הצבע – הוכנה מהדורה אנגלית. הטקסט קוצר, והמהדורה יצאה לאור, תוך שינוי הפלטה השחורה בלבד, בשנת 1993 בשיתוף עם הוצאת סטימצקי.

המהדורה הרוסית

בעלייה הרוסית הגדולה שהגיעה בשנות ה – 90 היה קהל רב של מטיילים, שפשטו בכל הארץ ולא הכירו את החוק בשבר אי קטיפת פרחים. התבקש להוציא את הספר ברוסית, הטקסט תורגם, אבל החל”ט נכנס ה לקשיים כספיים ולא יכלה להדפיס את הספר. עברו שנים עד שהצלחתי לשכנע את הוצאת כרטא להוציא את הספר. שלא כמו שלוש ההוצאות הלשוניות הקודמות שנדפסו בצורה אחידה הדפיסה כרטא את הספר במתכונת המדריכים שלה בשנת 2006.

עץ ושיח, עצים, שיחים ומטפסים של ארץ ישראל, הוצאת החברה להגנת הטבע 1991

אשג’אר ושג’יראת ”          ”               ”        ”                  ”                  ”     1993

לאחר הפרחים הגיע תור העצים והשיחים, והספר המוקדש להם נבנה באורח דומה, עם שינויים: הוא נחלק לארבעה פרקים – עצי צפון הארץ, שיחי צפון הארץ, עצי דרום הארץ, שיחי דרום הארץ. לכל צמח הוקדש עמוד ובו שלוש או ארבע תמונות, לפי המצאי: הצמח כולו, גזע (או עלים), פריחה, פירות. כל הצילומים היו שלי, פרט לאחד או שניים שקיבלתי מאת מיכה לבנה ויצחק מובשוביץ. העיצוב היה של יואב גרפיקה וההפקה על ידי אלי קוצין. הספר הודפס בדפוס פלאי.

המהדורה הערבית כמו ספר הפרחים – גם ספר זה הוצא בתמיכת קרן מאירהוף, היה זהה בדיוק למהדורה העברית, תורגם על ידי צוות המחלקה הערבית. הודפס בדפוס פלאי.

איריסים כל האיריסים של ארץ ישראל הוצאת החל”ט והוצא”ל של משרד הביטחון, 1992

ספר זה, בפורמט אלבומי, עם צילומים גדולים של כל האיריסים של ארץ ישראל, הוכן במשך שנים רבות, והרבה לבטים ליוו את הוצאתו לאור. היה צורך להגיע אל כל מין של איריס כדי לצלם אותו במקום פריחתו ובזמן פריחתו, ולעיתים עברו שנים עד שהדבר ניתן. בסופו של דבר היו לי הרבה עשרות צילומים של 18 מיני איריסים או ספק מינים. הבעיות הקשות ביותר היו עם איריס טוביה (איריס עוזיהו) הפורח זמן קצר בצפון הנגב, עם איריס הסרגל, (ידעתי על פריחתו באזור הכרמל ולא הצלחתי להגיע אליו, ומצאתי אותו ליד כוכב הירדן) ועם איריס הלבנון, הפורח בהר מירון ובחרמון – ולא הכל מבדילים בינו לבין איריס הסרגל. מין אחרון זה זיכה אותי בחוויה מיוחדת. שמו המדעי הוא Iris vartani ומשמעותו של שם זה לא היתה ברורה לי. יום אחד קיבלתי מכתב מאת אדם בשם Vartanian ובו הוא מודיע לי כי אביו הוא שהביא את הצמח הזה לראשונה אל מישהו מאנשי המדע והצמח נקרא על שמו!

הוצאה של ספר כזה היא דבר יקר. מנהל ההוצאה לאור של משד הביטחון, שלום סרי, היה איש ספר שעבדתי איתו יותר מעשר שנים על הוצאת האנציקלופדיה החי והצומח, והוא הסתכן בהוצאת האלבום הזה. עיצב אותו יפה יואב בן צור. היתה בעיה עם השם – כל השנים סבלתי את השם אירוס, אבל כאשר אחד הבוטנאים, חבר האקדמיה ללשון,  אישר לי את השם איריס שמחתי להיאחז בו (וקיבלתי נזיפה. בסופו של דבר אישרה האקדמיה את השם איריס)

הקדשתי את הספר לרות, שליוותה כל השנים את רדיפותיי אחרי האיריסים. אף כי הספר יצא יפה מאוד לא היתה לו הצלחה שיווקית. גם במקרה זה יצאנו לחו”ל עם הדפסת הספר ולא יכולנו לעשות לו יחסי ציבור. אולי הוא היה ספציפי מדי, ולא כל אחד מתלהב מאיריסים.

אלף בית של קיבוץ עם חיתוכי נייר של אראלה הורביץ. הוצאת הקיבוץ המאוחד 1993

ספר זה בנוי, מבחינתי, בעיקר על חיתוכי הנייר של אראלה. ההיכרות בינינו החלה עוד כאשר החבורה שלה היתה בהכשרה בבית השיטה ושמרנו על קשר בינינו כל השנים.) אישה זו היתה אמנית, בתחומים שונים, אבל בייחוד בתחום של חיתוכי נייר. במספריים קטנים היא היתה מסוגלת להוציא מפיסת ניר שחור קווים עדינים ביותר של כל מה שיעלה על דעתה. היא קיבלה את הרעיון שלי לבטא את הווית הקיבוץ באמצעות הא”ב (אספה, בית ילדים, ועדות וכו’.) ועצבה 22 לוחות גדולים, 70 x 100 ס”מ שהיו בהם פרטי פרטים, עד אוזניים של פרה ושיניים של קלשון, והלוחות הוקטנו לממדים של ספר (אחרי שהם הוצגו בתערוכה במלוא גודלם, וזכו להרבה מחמאות.)

הספר נוצר תוך כדי מעבר הקיבוצים למה שנקרא “קיבוץ מתחדש”, החיים הופרטו והקיבוץ החל להיראות פחות ופחות מכפי שהוא היה.דובר בינינו גם על הכנת ספר “א”ב של הקיבוץ שהיה”, עם האוהל, חדר האוכל בצריף, הבגדים של פעם וכו’, אלא שהרעיון לא הבשיל ואראלה הלכה לעולמה בדמי ימיה. את הספר הקדשנו לחברי בית השיטה ולחברי נתיב הל”ה.

יש אריה על העץ חוויות ממזרח אפריקה, מסופרות לילדים, הוצאת “כרטא” 1993

אסור להרגיז פיל – כנ”ל

כאשר היה נכדי ניתאי בן ארבע הוא היה להוט אחרי סיפורים. הוא היה יושב מולי או על ברכיי, אוחז באוזני ומבקש סיפור. תיאורי החיות מאפריקה, זכר למסעותיי בשנות השישים, משכו את ליבו. אינני זוכר כעת איך החלו קשריי עם עמנואל האוזמן, בעל הוצאת כרטא, אבל הוא היה מוכן להוציא לאור שני ספרי ילדים, עם תמונות של בעלי החיים מאפריקה שצולמו על ידי בצבעים מלאים. שני הספרים יצאו ביחד ,   זכו ליותר ממהדורה אחת ונעלמו מן השוק. ההוצאה לאור לא היתה מוכנה להוציא אותם יותר: ההתחרות בתחום ספרי הילדים (לרבות הרבה ספרי פסולת) גדולה כל כך, שלא משתלם להדפיס מהדורות נוספות.

יופי של סביבה לכיתות ג’ ד’, ספר התלמיד  הוצאת “רכס” והחל”ט, תשנ”ג 1993

יופי של סביבה    ”         ”    מדריך למורה      ”        ”        “

אני ואתה נשנה את הסביבה לכיתות ה’ ו’, ספר התלמיד      ”  

אני ואתה נשנה את הסביבה לכיתות  ”   ,  מדריך למורה     “

שנת תשנ”ג הוכרזה על ידי משרד החינוך כ”שנת איכות הסביבה”.לא הייתי מאושר מהכרזה זו, כי שיערתי שאחרי שהשנה הזו תעבור “ישתחררו” בתי הספר מן הנושא הזה ולא יעסקו בו יותר (וכך היה). עם זאת נחלצתי להוציא, יחד עם אסתי ברזנר ואברהם כהן את ארבעת הספרים הללו, עם הרבה איורים, לעזרת בתי הספר שירצו לעסוק בנושאים אלה.

מה יכול ילד לעשות הוצאת “רכס” והחל”ט, 1994

מאד’א ימכן לולד עמלה  ”      ”         ”        ”    (ערבית)

בספר זה הובאו הצעות ל – 25 פעילויות שכל ילד יכול לבצען למען הסביבה.  הרעיון להוצאת ספר זה בא לי מספר אמריקני “50 דברים שאתה יכול לעשות למען הסביבה”. כמובן שספר זה היה מותאם לתנאי אמריקה, ולא תרגמתי אותו, אלא הכנתי ספר חדש המותאם לתנאי הארץ. הוצאת “רכס” הסכימה להוציא את הספר גם בערבית, על פי העיקרון  שהפעלתי בספר “300 פרחי בר”: כל הגרפיקה משארת בדיוק כמו בספר העברי, ורק הטקסט משתנה.

חי וצומח במדליוני ישראל עם יעקב שורר, הוצאת החל”ט תשנ”ד 1994

החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות הוציאה מספר מדליונים שבהם נטבעו צמחים ובעלי חיים של הארץ. לבקשתה הוצאנו את הספר הזה, בצילומי צבע גדולים, של אייל ברטוב, ימחק מובשוביץ ושלי, עם טקסטים של יעקב שורר ושלי. יש בו גם הצעות לטיולים במקומות שנמצאים החיות והצמחים הנזכרים בו, עם מפות אינני יודע אם הספר יצא להפצה נרחבת.

עורב ושמו טוטו הוצאת כרטא ,תשנ”ח 1998

הרעיון היה להוציא שני ספרים לילדים במתכונת הסיפורים על אפריקה, אחד על ציפורים והשני על יונקים. רק אחד יצא לאור, כי השוק רווה בספרים לילדים ולהוצאה לא היה עניין להוציא ספר נוסף (לכן גם לא יצאו מהדורות נוספות של ספרי הילדים והם נעלמו מן השוק). תוארו 11 פגישות עם עופות שונים. הצילומים היו בעיקר שלי, ונעזרתי בצילום אחד של יצחק מובשוביץ, ובצילומים של ראובן ענבר ועופר בהט.

לטייל עם עזריה אלון הוצאת כרטא תשנ”ח 1998

24 מסלולי טיול, עיקרם ברכב, מן הצפון עד אילת, מלווים במפות ובצילומים, כמעט כולם שלי (אחדים של ספי בן יוסף וברוך גיאן). הדפוס טוב ובהיר. הספר יצא בכמה מהדורות, בכריכה קשה ובכריכה רכה, בפורמט נוח לחזקה במכונית.

ארץ נהדרת, מדריך כרטא לארץ ישראל, הוצאת כרטא ומשהב”ט, תשס”א 2001

הספר נקרא אמנם על שמי, ככתוב בכריכה –  “עזריה אלון – ארץ נהדרת”, אבל חלקי בו קטן למדי. יש בו 63 הצעות למסלולי טיול, עם מפות ותמונות, שאינם שלי. הוצאת כרטא בקשה ממני קטע קצר כתוספת לכל מסלול, והוא הופיע עם ציור הראש שלי, פרי עטו של הקריקטוריסט זאב (יעקב פרקש) שהיו לי איתו קשרים טובים. הדפסת הצילומים אינה עומדת על רמה.

מדריך כרטא, שמורות טבע וגנים לאומיים הוצאת כרטא תשס”ד 2003

    ”      ”      מהדורה רוסית,2006

           ISRAEL, Natiobal Parks & Nature Reserves  2008

הספר היה אמור לצאת כשותפות בין ההוצאה לאור ובין רשות הטבע והגנים הלאומיים, אך הרשות משכה את השתתפותה לאין סוף, והוא יצא על ידי כרטא בלבד. מתוארים בו עשרות גנים לאומיים ושמורות טבע, בלוויית שפע מפות וצילומים, כמעט כולם שלי    (בהשתתפות ספי בן יוסף וברוך גיאן). הספר יצא כמו ספרי ההדרכה של כרטא, בפורמט קטן.

המהדורה הרוסית יצאה במידה רבה בזכות רות, שטענה כי העולים מרוסיה מרבים לטיייל בארץ, ואין עבורם ספרות הדרכה. המהדורה האנגלית יצאה ללא ידיעתי.

שרה וחיים קוזירובסקי ספר זיכרון להורינו. הוצאה עצמית, תשס”ה 2005

מאז פטירתה של אמא הרגשנו את הצורך להנציח את זכרם בספר, למען בנינו ונכדינו. הדבר נדחה מפעם לפעם, ורק אחרי שנים הצלחנו להתגבר על מכשולים שונים, ולהגיע לספר. עיקרו נכתב על ידי. מן המכתבים הרבים שכתב אבא מן המאסר ומן הגלות בסיביר נותר רק מעט, וגם את אלה לא הסכימה יפה כי נכניס לספר. היתה לנו הרגשה כי לא די שמענו מהורינו על חייהם, ורצינו כי לפחות לצאצאינו יהיה יותר ידע. הספר יצא במספר קטן של עותקים, לא להפצה.

שבעת המינים הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס”ה 2005

ההוצאה לאור של ספר זה לוותה בהרבה כאבים. דבר פרסומו הוחלט בין עוזי שביט, מנכ”ל ההוצאה וביני, בפגישה מקרית באוטובוס בין אוקספורד ללונדון. החומר הגרפי נצבר אצלי במשך שנים. סוכם בינינו כי העורך הגרפי יהיה לסקי מעין חרוד. קיבלתי ממנו הצעת טיוטה והדבר לא נראה לי, בלשון המעטה. הוחלט אפוא למסור את העריכה לאבנר גלילי, שעריכתו את הספר הצבעוני “א”ב של ציפורים מצאה חן בעיני. בדרך ההחזרה של החומר מן ההוצאה הלכו לאיבוד כל השקופיות מרמה א’ שנועדו לספר, ונאלצתי למסור לעריכה שקופיות מרמה ב’. אבנר גלילי משך את העבודה על פני חודשים, ועשה אותה ברשלנות, עד שהספר נדפס, בסופו של דבר, לאחר הרבה זמן.

מדריך כרטא לטיול בין פרחים תשס”ז 2007

ספר זה יצא ביזמת ההוצאה לאור ועל פי בקשתם. טענתי כי יש כבר שני ספרים בנושא זה, של אבינועם דנין ושל אבי שמידע, אך ההוצאה התעקשה בטענה שספר שלי יהיה שונה. יש בו יותר מ – 40 מסלולי טיול, בציון הפרחים הנראים לאורכם, ורשימה של פרחים מיוחדים ונפוצים. כל הצילומים בספר הם שלי. לא הייתי מרוצה מן הגודל הקטן של תמונות הפרחים ומרמת הדפוס.

                ספרים שנערכו על ידי

החי והצומח של ארץ ישראל  12 כרכים

אנציקלופדיה שימושית מאוירת, הוצאת משרד הביטחון והחל”ט 1980 – 1990

ההוצאה לאור של 12 כרכי האנציקלופדיה הזו היא המפעל הספרותי הגדול ביותר שלי. העבודה נמשכה 10 שנים, במקביל לפעילות בענייני הגנת הטבע, והתוצאה היתה ערך לשנים רבות. עשרים שנה לאחר גמר האנציקלופדיה לא יצא דבר מקביל לה, וספק אם יצא בשנים הקרובות. היא נמצאת בבתים רבים, ובית ספר איננו יכול ללמד טבע בלעדיה. בתחומי הבוטניקה ועולם העוף יצאו במשך השנים ספרים רבים, אך בתחומים אחרים, כמו היונקים, החיים במים וחסרי החוליות אין לה עדיין תחליף.

היזמה להוצאת האנציקלופדיה לא היתה שלי. יום אחד בא אלי נחמן אוריאלי, מכר שלי מענייני ההוצאה לאור, בהצעה להוציא אנציקלופדיה כזו. דחיתי את ההצעה על הסף, עקב פעילותי בחל”ט. הוא פנה אל שלום סרי, מנכ”ל ההוצאה של משהב”ט, והציע לו להוציא זאת בשיתוף החל”ט, ובעריכתי, כ”האיש היחיד היכול לעשות זאת”. סרי, איש ספר שאיננו רואה את הדברים רק “דרך נקב הגרוש” הסכים לקחת את הסיכון (מפעל שיכול לעלות מיליונים ולהפיל את ההוצאה לאור) ושלמה ירון, איש ההנהלה והכספים של החל”ט, נענה להצעה. כל ההוצאה הכספית אמורה היתה ליפול על משהב”ט, וכל מה שיכלה החל”ט לתת היה – את המוניטין ואותי. ההחלטה נפלה, ואני קיבלתי אותה על עצמי, כעורך. אינני יודע מה היה קורה אילו ידענו אז כמה זמן יימשך המפעל הזה.

דובר בתחילה על 10 כרכים, שיצאו לאור תוך שנה וחצי, ברווח של חודש וחצי בין כרך לכרך. במשך ההכנה נוספו שני כרכים. כאשר שמעו בדפוס פלאי על הרעיון של חודש וחצי בין כרך לכרך הם לא חדלו מלצחוק, והם צדקו. נשאלתי אם אסכים לקבל את יוסי פלדמן כמנכ”ל, למרות קרע גדול שהיה בינינו עם כניסתי לתפקיד מזכיר החברה, והסכמתי, ואכן היו בינינו יחסי עבודה טובים במשך כל השנים. המשכתי לשבת בחדר אחד עם שלמה ירון; יוסי בחצי משרה והמזכירה אורנה בחצי משרה ישבו בחדר שכן. התקשרנו עם יואב בן צור (“יואב גרפיקה”) לביצוע הגרפיקה, עם כמה עורכים לעריכה לשונית, עם עמיקם שוב לבחירת התמונות, עם מכון גרפי “אל אות” לסידור הטקסט והתמונות בשיטה שהיתה חדשנית בימים ההם ועם דפוס “פלאי” להדפסה. להערכתי – כל מי שהיה לוקח את המשימה הזו היה פועל במנגנון גדול פי כמה.

הרכבתי מערכת מדעית של טובי המומחים. (כאשר נשאלתי איך הכנסתי את כולם תחת קורת גג אחת עניתי  – כי אני אינני בן תחרות לאף אחד מהם). הוחלט כי האנציקלופדיה לא תהיה אלפא ביתית אלא נושאית – כרך לכל קבוצה של יצורים: שישה לבעלי חיים, ארבעה לצמחים, אחד (ראשון במספר ואחרון לביצוע) למבואות ומפתחות ואחד שנוסף – לצמחים ובע”ח במשק האדם. לכל כרך נבחר עורך מומחה בתחומו. הערכים השונים נכתבו בידי כ – 150 אנשי מדע, כמעט כל הקהילייה המדעית של הארץ. אינני מאמין שהם היו נענים להוצאה לאור פרטית כלשהי, ומה שהניע אותם היתה הידיעה שהם תורמים לחברה להגנת הטבע. את הצילומים והציורים אספנו מכמאתיים צלמים וציירים. הצייר טוביה קורץ הכין עבורנו ציורים מיוחדים שרק הוא יכול היה לעשותם. אחד הדברים שלקחו הרבה מזמני היתה ההחלטה (עקב “אידיאה פיקס” שלי) לתת עד כמה שאפשר את השמות הערביים של היצורים, בכתיב ערבי ובתעתיק. לא היתה בעיה לתת את השמות העבריים בכותרות ואת השמות הלטיניים בסדר האלקטרוני. את השמות הערביים היה צריך לסדר ולהרכיב בנפרד, ורק אני יכולתי לקרוא אותם.  מציאת השמות הללו היתה בעיה לעצמה: אספתי ספרות מארצות ערב, והתיעצתי עם ערבים מקומיים, כי לצמחים ולבעלי חיים אין שמות ערביים אחידים בכל מקום.

כמעט שנה שלמה עסקנו בהכנות: עיצוב האנציקלופדיה בצורה אחידה, שתישמר לאורך כל הזמן ובכל הכרכים; בחירת האותיות ומבנה הכותרות; עיצוב השערים והכריכות; ראשית איסוף החומר הכתוב והגרפי וכו’. הוצאנו פרוספקט ופתחנו בהחתמה מוקדמת – מאות, אולי אלפים חתמו מראש ושילמו, לפני שראו אות אחת – רק הודות למוניטין של החל”ט. החלטנו להוציא את הכרכים לאו דווקא לפי הסדר, אלא לפי הקצב של הכנת החומר, והכרך הראשון שיצא היה כרך מס’ 4, החיים במים, בעריכתו של פרופ’ לב פישלזון, שהיה זריז מכולם. הוא נדפס ב – 5000 עותקים.

מן הכרך הראשון ועד האחרון ליוויתי אישית כל כרך לכל אורך ההכנה וההדפסה. המומחים המדעיים לא היו מומחים לשוניים, והיה צריך לעבור ולתקן כל ערך, לפני העריכה הלשונית ואחריה, יחד עם עורכי הכרך. עבדתי עם מסדרי הטקסט ועם הגרפיקאי על כל עמוד, חותך מילים ומוסיף מילים כדי להימנע משורות תלויות ותקלות דומות. בדקתי כל הפרדת צבעים ודרשתי לפעמים שניים עד ארבעה תיקוני צבע. ישבתי עם מכיני הלוחות להדפסה על כל לוח. בבית הדפוס הייתי נוכח בהדפסה של כל גיליון, ביום או בלילה, תיקנתי צבעים ולא פעם עיכבתי הדפסה כדי לתקן צבעים, לזעמם של המדפיסים ושל שלום סרי. מאמצי נשאו פרי, כפי שנראית האנציקלופדיה לאחר צאתה לאור. למרות שעברו שנים מראשית ההדפסה עד סופה נראית האנציקלופדיה כאילו נדפסה ברצף אחד.

כמעט לכל כרך היו בעיות משלו. לכרכים 10 – 11, צמחים בעלי פרחים, היו עורכים טובים – מיכה לבנה ודוד הלר. לא היתה כל אפשרות להכניס לכרך את כל 2500 מיני הצמחים שבארץ, והיה צריך להחליט מי ייכנס. לעורך של כרך 2 (בע”ח חסרי חוליות, למעט חרקים) היה ידע רב בחלזונות, אבל לא בקבוצות אחרות. מיכאל קוסטא ז”ל. המומחה לקרציות מסר את הערכים שלו בלי רצון רב, אבל כאשר ראה כרך של האנציקלופדיה התרשם וחזר בו. כרך 3, חרקים, עורר בעיה קשה של שמות: לרוב החרקים לא היו שמות עבריים. לכל קבוצה היו חוקרים משלה, שהסתפקו בשמות המדעים, והשמות העבריים שנתנו החקלאים למזיקים לא עמדו בתקן השמות הראוי. בלבול גמור היה במושג “צרעה”. ישבנו אפוא, עורך הכרך פרופ’ יהושע קוגלר ואני, עם צוות האקדמיה ללשון בתל אביב, עשרות ישיבות לייצר שמות (תוך כדי כך למדנו על העימות בין הצוותים הירושלמיים והתל אביביים של האקדמיה) וקבענו מאות שמות, שלא ברור עד היום אם כולם עברו את אישור מליאת האקדמיה.

בכרך 5, הזוחלים, שבת משום מה מכון הסדר, נאלצנו לחפש מכון אחר והוא נדפס בגופן שונה מזה של יתר הכרכים. לכרך 6, העופות, היה עורך קשה. בעיות מיוחדות היו עם כרך 7, היונקים. עם תכנון האנציקלופדיה נמסר לנו כי כבר מוכן ספר יונקים, על ידי הפרופסורים מנדלסון ויום טוב, והוסכם כי הספר הזה יוכנס בשלמות ככרך באנציקלופדיה. כאשר קיבלתי את החומר התברר שאין זה יותר מקטלוג קצר. היה צורך להניע את המחברים לכתוב הכל מחדש, ובכל הגהה נוסף חומר חדש ושונה. תוך כדי כך נסעו המחברים, כל אחד בזמנו, לשנות שבתון, והכנת הכרך נמשכה לבלי סוף. מנדלסון דרש כי לכרך יוכנסו נתונים מדעיים מספריים וצילומי גולגלות לכל יצור – דבר שהיה מנפח את הכרך ועושה אותו בלתי שמיש, והסכים לבסוף כי את כל אלה נדפיס בכרך נפרד, למעוניינים.

בין כרך לכרך עבר אפוא זמן רב, דבר שהרגיז את הוצאת משהב”ט ואת המנויים, וגרם למתח, אבל לא יכולתי לוותר על הדיוק ועל האיכות. לעזרתי בא יואב בן צור, שאמר: שיכעסו עכשיו. הספר יצא, על רמה, וכשהכל יהיה גמור לא יהיה אכפת לאף אחד כמה זמן זה לקח. לבסוף היו לנו 11 כרכים ואני ערכתי את הכרך הראשון שיצא אחרון – ערכים כלליים ומפתחות. (גם כתבתי לא מעט ערכים בכרכים האחרים ומספר גדול של צילומים שלי בא באנציקלופדיה.)  מכרך לכרך עלה מספר העותקים המודפסים, עד שהגענו ל – 30,000. בשנת 1990 היתה האנציקלופדיה גמורה, ושלום סרי ערך מסיבת סיום נכבדה במוזיאון ארץ ישראל. יורם טהר לב כתב לכבודי מקאמה יפה. כעבור שנתיים לא נותר אף עותק, והדרישה היתה רבה. לכן הוכנה בשנת 1993 מהדורה נוספת בת 10,000 עותקים. נדפסו אפוא 40,000 עותקים, שכולם נמכרו ולא נותר אף אחד מהם בשוק. אני קיבלתי שכר בכל תקופת העריכה, ואף לא פרוטה אחת כשכר סופרים.

יורם טהר לב: אנציקלופדיה מהלכת   לעזריה אלון

האנציקלופדיה החי והצומח של ישראל

היא אחד המפעלים המו”ליים הגדולים במדינה

ויתכן שהמעמד הנוכחי יירשם בהיסטוריה כמעט כמעמד חתימת המשנה

מפעל שהביא תחת קורת גג אחת את כל גדולי הדור

 שחברו ממזרח ומים ונער קטון נוהג בם

ויורשה לי,על אף גדולת המעמד

לומר כמה מילים בשמי ובשם ילדי הכיתה

לנער הזה – לעזריה מבית השיטה.

הכרתי אותו לראשונה במסע של חטיבת בני הקיבוץ המאוחד לנגב

עשרה ימים קשים וכואבים

בהם גילה לנו עזריה מעיינות ובורות וגבים

ועשה לנו היכרות עם המלוח והירבוע, הצאלה ודקל הדום

ומכתש תמנע והרי אדום

ומאז, גם אם שכחתי את שמם של כמה צמחים ומאובנים במכתש רמון

לא אשכח לעולם את רגליו השריריות של עזריה אלון.

בימינו, כאשר ההתמחות והמקצוענות

אוכלות כל חלקה טובה במדע ובאמנות

ומיטב הנוער רודף אחרי התואר

כמה טוב לראות את איש הרנסנס הזה

שיש לו מה לומר גם על חיפושיות וגם על פרפרים

גם על גיאולוגיה גם על ביולוגיה

גם על פרחים וגם על ארכיאולוגיה,

כמו רופא משפחה מן הסוג הישן, שמוצאים אותו רק בסיפורים,

שרואה לפניו את כל הבן אדם ולא רק, תסלחו לי, את הטחורים.

המקצוע הזה, של עזריה, איננו בוטניקה ואיננו זואולוגיה

הייתי קורא לו איזיאולוגיה.

זה מקצוע שקיים רק בארץ שלנו

ואפילו אם כמה אנשי אקדמיה רואים בו לא יותר משעשוע

זה מקצוע. ואביו הרוחני היה, כמדומני, הדוד יהושע.

יהושע מרגולין זכרונו לברכה

שראה בלימודי הטבע חלק מן המהפכה

שלימד על האנופלס ועל התנשמת

אך גם על הזית ועל השמן

והביא מן המשנה ומן התנ”ך

בבחינת אחוז בזה וגם מזה אל תנח.

זה אולי לא מקצוע ולא התמחות, אך זו שליחות.

אני בטוח שהמומחים לדגים לא אוהבים את זה

והמומחים לפרחים לא מאמינים בזה

אבל העם זקוק לאנשים האלה מאוד מאוד

והלוואי שהיו לנו כאלה עוד ועוד.

אנחנו, ילדי הקיבוץ המאוחד, ידענו

כי על שני דברים העולם עומד – עזריה ושמריה.

לא היית צריך להוסיף שום תואר מלפנים או מאחור,

עזריה ושמריה – מורי הדור.

ותאמינו לי, מי שעבר את הארץ עם שני אלה ביחד

או עם כל אחד לחוד

לעולם לא יוכל לטעות בדרך או ללכת לאיבוד.

וגם עכשיו, אחרי שלמדנו הרבה וגילינו הרבה,

כשאני עושה גם היום את השקלא וטריא

עדיין אני שואל: תגידו לי, איך היתה הארץ שלנו נראית

בלי עזריה ובלי שמריה

וכעת, עם השלמת האנציקלופדיה אנחנו פותחים את הדף הראשון

ומשפשפים את עינינו

הנה חברו פה יחד גדולי הרוח והמחקר אשר קמו לעמנו

גדולי הדור, המורים, המרצים והחוקרים

כל אחד סיני ועוקר הרים ואתה מביט ברשימה ושואל:

מה כבר יכול היה לתרום להם, לעזאזל?

עזריה, רבותיי, הביא את ארץ ישראל!

ועל כך, בשמי ובשם כל ילדי הכיתה

תודה לך עזריה מבית השיטה.

                                  יורם טהרלב

מקרא  ראשי התיבות

הקבה”מ – הוצאת הקיבוץ המאוחד

משהב”ט- ההוצאה לאור של משרד הבטחון

חל”ט – החברה להגנת הטבע

כתבות, מאמרים וצילומים בתוך ספרים

פני עולם המקרא, 4 כרכים של טקסט ותמונות לליווי התנ”ך, תשי”ח ואילך

צילומים שלי בכל ארבעת הכרכים

חיים מירום, ציפורי ארץ ישראל, הוצ’ הקבה”מ, תש”ך 1960

35 צילומים מלווים שלי

נופים בארצנו, עורך אוריה בן ישראל, הוצ’ משרד החינוך תשכ”ז 1967

16 מאמרים שלי על אתרי נוף

ניצת שיטה, כ”ה שנים לבית הספר בבית השיטה, תשכ”ח 1968

דרכנו בטיול, פזמונים

אדם, גן ונוף, ספר זיכרון ליצחק קוטנר, תשכ”ט 1969

אלמנטים גנניים בנוף הארץ

אלף משחק ומשחק, הוצאת הקה”מ

מבצע של משה”ל הורביץ. אני כתבתי לספרים את משחקי המחנאות ומשחקי החגים.

על הגורן בליל לבנה קובץ זכרונות בעריכת זאב ענר, הוצ’ עם עובד 1975

סיפור שלי על המשפט שנערך לנו בסיום המסע לנגב 1943

מדבר יהודה וים המלח, ערך צבי אילן, קובץ מאמרים לכנס החל”ט

“לך לך למדבר – כתבה שלי ב”במבחן” משנת 1946

לקסיקון אנציקלופדי חדש, עורך דוד שחם, הוצ’ ספרי חמד 1995

ערכים על צומח וחי

 עמוס בר: פרחי אגדה, 49 סיפורים ואגדות על צמחים, ספרי חמד , תשנ”ה 1995

צילום שלי מלווה כל סיפור.

 אישים ומעשים בגליל ובעמקים  עורכים מאיר ושרה אהרוני,מקסם, 1997

כתבות שלי על צומח וחי בצפון הארץ.

 יד ליאיר, קובץ לזכרו של יאיר בשן, תשנ”ט, 1999

הר גלבוע (מתוך החוברת שלי ושל יוסי בוכמן)

 נופי ארץ ישראל, ספר שיצא לכבודי במלאות לי 80 שנה, אריאל, 2000

ביוגרפיה שלי, וצילומים

                  חוברות

חוגיאלה בארץ הפלאות  תש”ה  1944

חוברת פזמונים שחוברו על ידי קותי יפה נוף ועל ידי ל”אופרה” שהיתה אמורה להיות מוצגת בכ”ה בתשרי תש”ה. בערב ההצגה המיועדת נשרף צריף התנועה.

  אש, חבל  תש”ו 1946

שתי חוברות מחנאות לשכבות הצעירות שהוכנו על ידי במסגרת פעולתי במחלקת

ההדרכה של המחנות העולים.

בטבע א’: חיות בר  הקה”מ המרכז לנוער תשט”ו 1955

בטבע  ב’: בעלי כנף   ”        ”         ”       ”        “

חוברות בעריכתי במסגרת תכניות  ההדרכה של המרכז לנוער

שיטת המשימות, הקה”מ  המרכז לנוער תש”ך – תשכ”ד 1960 – 1964

6 חוברות, תכנית הדרכה לשכבות צעירות, כיתות ה’ – ט’ הוכנו על ידי משה’ל הורביץ, אסף יגורי ועל ידי במסגרת פעולתנו במרכז לנוער.

יונה ירחי, חוברת זיכרון, הוצאת בית השיטה, תשי”ז 1957

יונה ירחי נפל במבצע “קדש”. אני ערכתי את החוברת לזכרו.

פרחי בר מוגנים רשות שמורות הטבע והחל”ט, תשכ”ה 1965

חוברת הסברה במסע הסברה למניעת קטיפה של פרחי בר. התמונות – צילומים שלי מתוך “פרחי הר וגיא” וציורים של ברכה אביגד מתוך “פרחי הכרמל”.

כולנו מטיילים, הוצאת  בנק לאומי – דן חסכן, (בלי תאריך)

חוברת פרסומת של בל”ל, למנויי דן חסכן. טקסט וצילומים שלי

מדריך לציפורי ארצנו הוצאת רשות שמורות הטבע, תשכ”ו 1966

טבלאות של ציורי ציפורים, לפי סביבות חיים, מאת ו’ פרגוסון, בליווי הסברים שלי.

כישרון לארץ ישראל, הוצ’ החוג לשלמות הארץ במפלגת העבודה, תשל”ג 1972

חוברת מקדימה לספר בשם זה שיצא לאור אחר כך.

פני חבריי, הוצאת קיבוץ בית השיטה, תשל”ד, 1974

חוברת לזכר 11 חברי בית השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים, נכתבה ומערכה על ידי הדסה צמרת ועל ידי. העבודה הספרותית המרה והקשה ביותר שהוטל עלי לעשותה. תך כדי העבודה הגעתי כמעט לידי בכי, אף כי הכל היה ידוע כבר מזה חודשים. הוצאנו שתי מהדורות, כי בעת המהדורה הראשונה לא היה ידוע עדיין גורלו של דני פלד.

המדבר במקורות ישראל, הוצאת החל”ט, תשל”ז 1976

לקט מראי מקומות על המדבר על כל צורותיו (מדבר, ישימון, ציה וכו’) בתנ”ך, וכן פרקי מחקר וספרות המתארים את מעמד המדבר במחשבת ישראל. הקובץ הוכן עקב הוויכוח עם אנשי בתי ספר שדה בדרום (בייחוד בסיני) שטענו כי אין במדבר אלמנטים יהודיים.

יער בלי שריפה הוצאת הקק”ל, החל”ט ומשרד החינוך תשל”ח 1978

חוברת הסברה להתנהגות נכונה ביער ולמניעת שריפות, בהזמנת הקק”ל

בית השיטה, יובל החמישים, תשל”ט 1978

חוברת היובל, הוכנה על ידי בחיפזון לאחר שהמיועדת להוצאתה התפטרה מן התפקיד.

הר גלבוע הוצאת החל”ט והמועצה האזורית גלבוע. תשמ”א 1981

חוברת כתובה בידי יוסי בוכמן, כותבים נוספים ועל ידי, עריכה וצילומים שלי

   Life at the Dead Sea                                                                                

      תכנית רדיו, שהוזמנה על ידי רשות השידור כדי לקחת חלק בתחרות על פרס איטליה )הוקלטה על שפת ים המלח (לא זכתה בפרס) והודפסה באנגלית ובצרפתית                                                                                                                 

Our visit to a Kibbutz / Une visite au Kibboutz            Palphot

Wir besuchen einen Kibbutz / Una visita al Kibutz                        ,חוברת המתארת את החיים בקיבוץ, בארבע שפות ר

 Flowers and trees of Israel                Palphot

צילומים שלי ושל צלמים אחרים עם טקסט שלי

Israel for nature lovers                       SPNI

חוברת פרסומת לתיירות חוץ מטעם החל”ט לתיירות טבע

דפדפת פרחים בהולנדית מטעם משרד הה

עריכה לאתר בית השיטה : חגי בן גוריון 2013