
1.8.1933 9.12.1998
שלמה, בנם של רבקה ויצחק אגוזי, נולד בכפר קטן בפולין. משפחה ציונית ומסורתית. כבן שנה היה כשעלתה משפחתו לארץ עם שלושת ילדיהם ושלמה הבן הצעיר והתיישבה בכפר יונה. אנשי הכפר עבדו בפרדסים באזור.
המצב הכלכלי היה קשה אך לאט לאט התבססה המשפחה ובנתה ביתה. אחיו הבכור של שלמה שיצא בשלום מקרבות השחרור נהרג בתאונת דרכים, אסון זה זיעזע את שלמה. שלמה סיים לימודי בי"ס התיכון בנתניה, התגייס לצבא בשנת 1953 והמשיך את שירותו כקצין בקבע. את ניצה הכיר בצבא והם נישאו ב-1955.
לאחר שחרורו מהצבא הצטרף שלמה לבית השיטה. המשפחה גדלה, נולדו ענת, הגר, אפרת, אורן ואייל. שלמה נכנס לעבודה בחר"מ ולאחר מכן עבר קורס ייעול ויישום את לימודיו בהצלחה רבה בכמה וכמה ענפים במשק התעשייה והשירותים.
שלמה חזר לשרות קבע למספר שנים ועם שובו הביתה נכנס לעבודה בזיתיה, שהייתה אז בית כיבוש של מלפפונים וזיתים. עם קבוצת צעירים הפך את המפעל הקטן בתנופת פיתוח לענף תעשיה מן הגדולים בארץ בענף זה. כל התפתחות המפעל שזורה בתרומתו של שלמה, אחזקה, פיתוח, ייעול, מיכון מיחשוב, הרחבת מגוון המוצרים ושיווקם.
מערכת הקשרים שבנה עם קניינים רבים ברחבי הארץ והעולם היתה אישית, הם הפכו לידידיו. בשנים 1984-8 יצא שלמה לעבודה בתנובה כמנהל אגף המשק, כשחזר היה למנהל הזיתיה עד שמצב בריאותו אילץ אותו לפרוש.
עם גמר תפקידו כמנהל המיפעל לקח לעצמו תקופת לימודים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, לימודים שהסבו לו סיפוק רב ומילאו את חייו בתוכן חדש ובהנאה רבה. לאחרונה הצטרף אל צוות הנוי כקוצר הדשאים, ובזמנו הנותר הוסיף לייעץ בעייני השיווק בזיתיה. גם בקציר הדשאים נהנה שלמה להסב הנאה לחברים. כדרכו בכל עשייתו הוסיף לחשוב לתכנן ולייעל. לאורך כל שנותיו בבית השיטה היה שלמה מעורב מאוד, באכפתיות רבה, בחיי המשפחה המשק והחברה. זאת למרות שתמיד הצהיר "אני בכלל לא קיבוצניק". אלא ילד חוץ מכפר יונה.
זכה שלמה להקים עם ניצה משפחה גדולה, ענפה, חמה ותומכת. זכה לראות בנים ובני בנים וזכה לקשור קשרים הדוקים עמה. עד יומו האחרון, מעורב ופעיל. ציפה שיתווסף לו נכד נוסף, בן בכור לאורן אשר נולד ממש למחרת מותו.
בן 65 היה במותו.