צפורה מאירי – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

צפורה מאירי
חברה

ציפורה מאירי – לקח

כ”ב כסלו תרס”ח י”ט כסלו תשנ”ד

28.11.1907 3.12.1993

ציפורה נולדה בעיר דיסנה, רוסיה – הוריה משה ומרים ולה אח ואחות. אביה, מחסידי לובביץ, היה סוחר אמיד. המשפחה היתה אדוקה אך לא שמרנית. במלחמת העולם הראשונה נאלץ אביה לנדוד למרחקים וסבל רב עבר על המשפחה שעברה לחרקוב. אחרי המלחמה חזרו לדיסנה ושיקמו את ביתם ההרוס. העיר עברה בינתיים לשלטון פולני וצריך היה ללמוד את השפה. בבית הספר פגשה ציפורה ילדים שאחיהם כבר עלו לארץ ושמעה סיפורים על ארץ ישראל.

היא הצטרפה ל”חלוץ” וב-1925, בת שמונה-עשרה, יצאה להכשרה בוולוז’ן. כעבור שלושה חודשים קיבלה סרטיפיקט, אך המשפחה התנגדה שתעלה ארצה וציפורה נשארה בבית. בסניף “החלוץ”, הכירה את צבי וכאשר יצא להכשרה בעיר לידה, הצטרפה אליו. בהכשרה עבדה קשה במנסרה. ב-1932 הם נישאו וב-1933 עלו לארץ עם שאר חבריהם מהכשרת “תל-חי”.

הם הגיעו לתל-יוסף. ב-1938 הצליחה ציפורה להביא את הוריה לקיבוץ. בתל-יוסף נולדו להם זיוה, רימונה ומשה. בזמן הפילוג עברה המשפחה לבית השיטה וציפורה עבדה בלול במטבח ובבתי הילדים.

היתה חברה בועדת ההורים ובועדת ההנעלה. ציפורה הוכתה קשה במותו הפתאומי של צבי ואחר, עם מותה ללא עת של זיוה.

בעת מחלתה טיפלה בה ציפורה במסירות וסבלה את סיבלה.

בגיל גבוה יצאה ציפורה לקורס לתפירת קונפקציה ועבדה בתפירה כל עוד כוחותיה ומצב בריאותה אפשרו זאת. בשנותיה האחרונות לקתה בבריאותה וסבלה סבל רב. בכל זאת התאמצה להמשיך בחיי היומיום: בחוגים ובאירועים חברתיים. היא שמחה בעבודה בבית-הפיקוס. ציפורה נפטרה בעקבות אירוע מוחי.

בת שמונים ושש היתה במותה.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך