חיפוש לפי אירוע:

נפטר פעולות איבה חלל צה"ל נפטרים (כללי)

חנה אורן
חברה

 12.10.1913 א’ חשון תרע”ג           10.12.2012 – כ’ו  כסלו תשע”ג

חנה נולדה ב 12.10.1913 בעיר מונקץ בהרי הקרפטים שבמזרח צ’כוסלובקיה. בת לאסתר ודוד שיינפלד ואחות ל-7 בנות ו-3 בנים.

הוריה היו דתיים ליברלים, אך נתנו לבנים חינוך יהודי חופשי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה המשפחה מבודפסט למונקץ, בה פתח האב חנות לממכר צבעים. בית המשפחה היה בית פתוח והתכנסו בו חברים רבים של האב, וגם שליחים מארץ ישראל.
בשנת 1924 הוקמה בעיר מונקץ הגימנסיה העברית בתמיכתו ועזרתו של דוד, אביה של חנה.אחיותיה ואחיה החלו ללמוד בגימנסיה, בה למדו לימודים כלליים וגם על ארץ ישראל ולימוד התנ”ך.
חנה הייתה חברה ב”שומר הצעיר”, ואחד מאחיה היה בתנועת “ביתר”, כך שהיה שמח ומעניין בבית. בסיום לימודיה בגימנסיה המשיכה חנה ללמוד בסמינר למורים ואח”כ חזרה ללמד בבית הספר היסודי של הגימנסיה.
מנחם אורן הגיע ללמד בגימנסיה במונקץ, שם הכיר את חנה ובשנת 1938 נישאו ועלו לארץ. את החתונה קיימו בתחנת הרכבת בדרכם לארץ.
עם בואם לארץ התיישבו בקיבוץ תל- יוסף כדי לשמש כמורים בביה”ס המשותף.
חנה רצתה להיות חקלאית והחלה לעבוד בגן-הירק, אך מהר מאוד שלחו אותה ללמוד בסמינר הקיבוצים ומשם עברה לשמש כגננת.
בתל יוסף נולדו לחנה ומנחם הילדים – שאול והתאומים ניצה ויוחנן.
לאחר מלחמת העולם עלה לארץ שמואל שפיגל, בן דודה של חנה, והצטרף כבן נוסף למשפחה.
בשואה ניספו הוריה של חנה ושלוש מאחיותיה, אחיה ישראל נהרג בעת שירותו בצבא הבריטי בקרב דנקירק אשר בצרפת.
בפילוג שהתרחש בתנועה הקיבוצית עברה המשפחה עם חברים רבים לבית השיטה.
חנה החלה ללמד בביה”ס, אולם לאחר שנה נפגעה קשה ברגלה ולאחר שהחלימה עברה לעבודה במתפרה. חנה טיפחה גינה לתפארת והיתה יד ימינו של מנחם לאורך כל הדרך.
מותם הפתאומי של שאול ומנחם השפיעו קשות על חנה אולם היא שאבה כח רב ממשפחתה הענפה, הנכדים והנינים הרבים. חנה זכרה את כל מועדי החתונות, הלידות וימי ההולדת של בניה, כלותיה חתנה, 12 נכדיה ו-23 ניניה.  
חנה עבדה שנים רבות בבית הפיקוס לאחר שסגרו את המכבסה והתגמיר. בשנתיים האחרונות לחייה התגוררה בבית הפ”ז וזכתה לטיפולם המסור של כל אנשי הצוות והבריאות. חנה נפטרה כשהיא מוקפת בחום ואהבה של בני משפחתה הרבים.
  
ברכה ליום הולדת – 95
 
סבתא חנה היא מספר 6 בין ילדי משפחתה . לפניה חמישה ואחריה חמישה .
כילדת סנדביץ הייתה סבתא הציר של המשפחה, מצד  אחד עזרה בגידול אחיה הקטנים ומצד שני הייתה המנוע של האחים הגדולים . עזרה בבית לאמה ולאבא בחנות הצבעים שתמיד דמיינתי אותה ססגונית ואקזוטית . בכל פעם שאני עוברת ליד חנות טמבור אני חושבת לעצמי איזו אימפריה היינו יכולים להיות ….
כך גם היום , כשהמשפחה התרחבה ונוספו ענפים לעץ המשפחתי בארץ ובחו”ל. סבתא היא הציר המניע , המתווך , המקשר והמפשר , כמו “סוכנות רויטרס” . היית מקור המידע המשפחתי : למי יש חבר חדש ? סבתא ידעה ראשונה ומי בהריון ? ידעה ראשונה וכך המידע זרם בשרשרת …
סבתא מתפקדת כמו ” הלשכה  המרכזית לסטטיסטיקה” . יודעת מתי לכל אחד יש יום הולדת , זוכרת את ימי הנישואין , את מספר שנות הלימוד של
הנכדים , את מספר הנינים לפי מינם ושייכותם לאיזה נכד או נכדה .
כמו תאגיד מחזור  , סבתא הייתה  ממחזרת את פיג’מת הפסים של סבא מנחם לחג הפורים , את הצעיף וכובע הגרב של שאול לכל גיחה לשלג , את הסיר עם הגלזורה הצבעונית שהכיל אין ספור קומפוטים ועוד .
סבתא הייתה יכולה להיות  ציר של ייבוא ויצוא של פטנטים והמצאות לשדרוג רמת החיים : למה להירטב בגשם בזמן נסיעה בקלנועית, אם אפשר לשפר עם כיסוי פלסטיק ולהלביש מטריה צבעונית על הראש , או איך אף אחד לפניה לא חשב על יין בוטיק הנושא את הפתקית : “יין דובדבנים של סבתא חנה” , או מתקן לשקיות ניילון, תיק המותאם להליכון , הם רק טיפה בים הפטנטים של סבתא . עם הסטארטפים האלה , אולי הייתה יכולה להציל את הקיבוץ מהמשבר הכלכלי ….
אז סבתא יקרה , רציתי לומר שעשית עבודה נפלאה ! המעורבות, האכפתיות, היוזמה , העצה הנבונה , הנתינה והנדיבות שלך הם המתכון להיותך ראש המשפחה הענפה שלנו וההוכחה כאן לפנייך : נכדים ונינים לרב !
בשבילי תהיי תמיד גיבורה גדולה וסבתא נפלאה .
                                      באהבה עטר
חנה והתרבות  

בתקופת הגננות השקיעה אמא רבות בהכנת הגן לקראת החגים וערבי שבת : מפות,נרות , קישוטים המתאימים לכל ארוע או חג וכמובן הכינה עם הילדים המחזות והצגות ולשם כך גם גייסה את ההורים לעזרה . אחד ההורים ( בתל יוסף ) רגז על ” הניצול ” של ההורים ודרש מהמזכירות להתערב .

החגים היו שיא העבודה החינוכית בהם הצליחה אמא להראות להם איזה ילדים מוצלחים יש להם וכיצד הם מתקדמים מחג לחג .

אמא הייתה רצה לכל קונצרט או הצגה שהיו בבמה המשותפת בתל יוסף ואחר כך בבית שאן ונסעה לרקוד בפסטיבל המחולות שהתקיים מדי שנה בדליה .

לאחר סיום עבודתה בחינוך הרגישה אמא מחסור בעשייה התרבותית , בתחילה עוד שרה במקהלה , אך לאחר תקרית עם ארנסט פרשה .

כל פורים התחפשה יחד עם אבא ולפעמים אפילו זכו בפרסים .

דאגה להזמין לחגים את חבריהם הרווקים אבא וספיר  למרות מחאותינו .

אמא הייתה מנאמני מועדון יום ב’ ולא החמיצה אף ארוע שהתקיים בו , גם בתקופה שהייתה בבית הפז .

היה לה מנהג בו התמידה  כל השנים לעזור לתורנים בחיסול וסידור ח”א אחרי התכנסויות בערבי שבת , הייתה האחרונה שיצאה מח”א .

גולת הכותרת , היו מסיבות הנכדים בגנים ובכיתות , אמא היתה מתייצבת בלבוש האלגנטי עם המטפחת קשורה לצוואר ותמיד עם חיוך של אושר שהיה יורד מפניה רק אם אחד הבנים או הנכדים לא השתתף בהצגה .

אך אם חס וחלילה המורה או הגננת לא הסכימה מחוסר מקום שהסבאים יבואו , אז הייתה העלבות גדולה .

החתונות : אמא הייתה בכל החתונות המסמר של הערב וחבל שלא הספיקה לחתן גם את ניב ויאיר ( ההפסד כולו שלהם ) .

נזכור אותך אמא כרונדו שלא נפסק !!!                                

יוחנן

לדודה חנה  היקרה שלי,
לא מזמן הגעתי הביתה מהפגישה שלנו והרגשתי שהיו לי כל כך הרבה דברים נוספים שרציתי להגיד לך. כמובן שזה יותר משמעותי פנים אל פנים, אבל לא רציתי לחכות לפעם הבא שניפגש.
את דמות מאד מרכזית בחיי וחשוב לי שדעי כמה הישפעת ועדיין משפיעה עלי.
מאז שהכרתי אותך לראשונה כשהייתי בת 10, תמיד נתת לי הרגשה שאני חשובה ואהובה. לא העברת עלי ביקורת. קבלת אותי כמו שאני. לא היו לי הרבה אנשים בחיי שנתנו לי את התחושה הזאת.
בשנה שהייתי בהדסים, שהיתה שנה חשובה מהרבה בחינות, ידעתי שיכולתי לפנות אליך בכל מצב.(אפילו כשכמעט  שרפתי את הביית!)
היית לי לדוגמא של אשה עצמאית שהלכה אחרי חלומותיה, אפילו במכיר כבד.
הציונות שלך, אהבת הארץ, והמוכנות להתמסר לטובת הכלל עשה עלי רושם עצום.
ההתמודדות שלך עם אסונות נוראים לימד אותי המון. הכח הנפשי הוא עצום. חשיבות המשפחה, יחסי אחים, הנחת שאת תמיד מביעה מהמשפחה הנוכחית גרם לך חיים ארוכים.
כל התכונות האלו עשו ועדיין עושים עלי רושם אדיר. אני מקווה שאוכל להמשיך להגשים את המסרים האלו בחיי.
אוהבת אותך מאד,
אסתי

יהי זכרה ברוך

יהי זכרו ברוך

backtotop