פנינה שולמי
חברה

ג’ בכסלו תרע”ה                      ט”ז בתשרי תשנ”ט

21.11.1914                           6.10.1998

פנינה, בתם הבכורה של יעקב ורחל שמש, נולדה בשנת 1914 בעיירה הורכוב שבפולין, עיירה קטנה ובה כמה אלפי יהודים ואווירה אנטישמית קשה. המשפחה הייתה מסורתית והתפרנסה מחנות בגדים. פנינה למדה בבית ספר יסודי פולני והתבלטה כזמרת הסולו בכל ההופעות. בגיל 14 הצטרפה לתנועת “החלוץ” ובהיותה בת 18 יצאה להכשרה לקיבוץ “תל חי” שבביאליסטוק. במסגרת ההכשרה עברה קורס חובשות והייתה לרופאה של ההכשרה. בשנת 1934 סיימה את ההכשרה וחזרה לבית הוריה, שם חיכתה לסרטיפיקט לעלייה לארץ, תוך שהיא מטפלת בהתנדבות בילדים ניזקקים.

ביולי 1936 עלתה פנינה לארץ כנשואה פיקטיבית לאדם שלא הכירה. היא נפרדה ממשפחתה ולא שבה לראותה. המשפחה נספתה בשואה. פנינה ביקשה ללכת לקיבוץ ונשלחה לעתלית, בה שהתה קבוצת “עין הים”. בקבוצה היו אז עולים מקיבוצים אחרים וכן פלוגה מקובצת מקיבוצים שונים, שחבריה עבדו במפעל המלח. עדין נשלח לפלוגה מבית השיטה ושם הכיר את פנינה. הם נישאו וכשהגיע הזמן לחזור לבית השיטה התקשתה פנינה להחליט. היא הייתה קשורה מאוד לקבוצת “עין הים”, לכן נשארה שם תקופת מה ושם גם נולדה ניבה.

ב-1941 הצטרפו פנינה וניבה אל עדין לבית השיטה, ופה נולדו הילה, יעקב ובני. כל שנותיה כאן עבדה פנינה בטיפול בילדים. למדה והתמחתה בטיפול בתינוקות ומשך עשרות שנים פנינה ובית התינוקות היו לערך שאינו ניתן להפרדה, לשם-דבר. מומחיות, אחריות ומסירות אין קץ אפיינו את עבודתה של פנינה. הייתה לה עין בוחנת, לא נעלם ממנה כל פרט וכל שינוי בתינוק. דורות של ילדי בית השיטה גדלו תחת עינה הפקוחה וידה הבטוחה, ואימהות רבות זכו להדרכה מסורה ולעצה טובה ממנה. על פיה יישק דבר בבית התינוקות ורבים זוכרים לה את חסד הימים ההם עד היום. כשסיימה פנינה את עבודתה בבית התינוקות העבירה את השרביט לניבה. משירד ממנה עול הטיפול והאחריות על התינוקות נראה כי איבדה באחת את טעם החיים, חסר לה “הדלק” שהריץ אותה כל בוקר ליום עבודה, לאחריות וגם להכרת הערך והתודה של הסובבים אותה. מצב בריאותה הידרדר ובתקופה האחרונה חייתה לצידו של עדין בבית הפז.

אתמול נפטרה פנינה, מוקפת בבני משפחתה.  היתה בת 84 במותה.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך