שמריה שושני
חבר

א’ בתמוז תרס”ו                    ט”ז בתמוז תשמ”א

28.6.1906                         18.7.1981         

שמריה נולד בשטויביץ, רוסיה הלבנה, אביו, כרבים אחרים באותה תקופה, נסע לאמריקה כדי להשתכר לפרנסת המשפחה, ומדי פעם חזר לעיירה. שמריה לא הכירו כלל.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נשתבש הקשר,פסק משלוח הכספים. המשפחה נותרה בחוסר כל.

שמריה ידע רעב ומצוקה בילדותו. הוא למד ב”חדר”, אך בעיקר למד בכוחות עצמו ומתוך כך נתפס לקריאת ספרות חילונית.

בפרוץ המהפכה הרוסית הצטרף ל”החלוץ” וביקש לעלות לארץ. אולם אמו עמדה על כך שלפני העליה ייסע לארה”ב להכיר את אביו. הדרך לארה”ב היתה דרך ארגנטינה והוא נסע לשם עם אחיו. בארגנטינה למד נגרות ועברית כהכנה לעליה. אל אביו לא הגיע.

ב-1925 הצליח לעלות לארץ, ישר לתוך משבר כלכלי קשה. שמריה עסק בכל עבודה שנזדמנה, הצטרף ל”בחרות הסוצאליסטית” היה בין מייסדי הקיבוץ העירוני (כיום גליל ים).

הכיר את יהודית, שהיתה בלימודי האחות,  הם נישאו וגרו תקופה קצרה אצל הורי יהודית בגת רימון, שם נולדה בתם ניצה.  שי ועופר נולדו בבית-השיטה.

בבואם לקבוצה שליד המעיין נתמנה שמריה, שהיה כבר מאומן ומנוסה בענייני הגנה – למא”ז.

במשך שנים רבות היה במרכז הפעילות הבטחונית של בית-השיטה, שנעשתה בתנאי מחתרת ולרוב בעבודת לילה מפרכת. בעיקר היה אחראי על “הסליקים”, בתוכם מצבורי נשק מרכזיים של ההגנה.

איש אחזקה.

שמריה היה איש רב-מעללים – שרק מעטים ידעו עליהם. איש עניו ומאיר פנים, אהב לטייל ולטפח את גינתו.

נפטר בהתקף לב.  בן שבעים וחמש.

 קישור למידע נוסף על שמריה שושני

יהי זכרו ברוך