תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
חנה צאנג באר
הורה
1921 20.12.2013
חנה, בתם של גרטרוד ומקס בר, אמה של פני,הדף האחרון בסיפור חייך יוצא הדופן והמרתק נרשם היום.
מקס בר, אינטלקטואל ואידיאולוג, מהבולטים והחשובים בהוגי הדעות של הסוציאליזם העולמי במאה ה- 20.
חנה, ילידת 1921, כבת לאם גרמניה נמלטת במלחמת העולם השנייה מגרמניה הנאצית ומגיעה כפליטה ללונדון, מצטרפת לאביה מקס בר היהודי.
באנגליה, מתנדבת חנה לארגון צבא הנשים – ה ATS ותורמת למאמץ המלחמתי כמזכירה רפואית וכמתרגמת בקולג’ הרפואי של הצבא.
בלונדון, בזמן הבליץ, תקופת הפצצות הגרמנים על העיר פוגשת חנה את צ’ונג שווי ווה, בן למשפחה אמידה בעלת מכרות אבץ במלזיה אשר נישלח ללימודי אדריכלות בלונדון.
בשנת 1946 לאחר המלחמה נישאים חנה ושווי-ווה בחתונה צנועה בבית משפחת קרובים של חנה בלונדון.
ב4.6.1947 נולדת בתם, פני, ומקבלת את השם יואנינג פנלופה צ’ונג.
פני ילדה קטנה יפיפייה ופקחית, לומדת מהר מאוד לדבר אנגלית.
בלונדון לאור התקופה הקשה חיה המשפחה חיים צנועים מאוד.
בשנת 1949 ניקרא צ’ונג שווי ווה ע”י אביו לשוב הביתה למלזיה לעזרת המשפחה. באותם ימים, התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר הכיבוש היפני, החורבן גדול, והמשפחה שירדה מנכסיה סובלת ממצוקה ומרעב.
חנה ופני נשארות למשך שנה לבדן בלונדון.
הטי באר, לאחר שנים שלא התראתה עם אחותה הקטנה חנה, עושה הכול כדי להביאן לישראל ולהצטרף לבית השיטה.
השגת המימון לנסיעה הייתה קשה ביותר. חנה ופני עוברות בינתיים למשך שנה להתגורר אצל חברים באוסטריה, משפחת פליטי שואה, יהודים אמידים שקיבלו בחזרה את רכושם, חווה לגידול עצים לכריתה.
חנה הוזמנה על ידם בעיקר כדי לעזור בגידול בנם שהיה בגילה של פני.
לאחר כשנה, ב1951 מפליגות חנה ופני לישראל.
באוניה חוגגות את חג הפורים בתחפושת של טרולים שהביאו מאוסטריה.
בנמל חיפה מקבלים את פניהן הטי, נורית ואלון ומביאים אותן לביתם לבית השיטה. חנה ופני משתלבות בבית השיטה, חנה עובדת בבתי הילדים ופני מצטרפת לגן ה’ בגינונה של שפרה.
ב1953,לאחר כשנתיים מבקש האב צ’ונג שווי ווה מחנה ופני לבוא למלזיה ולנסות לאחד את המשפחה מחדש. חנה נענית ושתיהן יוצאות לדרכן. הן מגיעות לעיר איפו במחוז פה-רק, מקום מגוריו של האב.
במלזיה חייהן לא מאושרים, המושגים ואורח החיים המשפחתי שונים שם מאוד וזרים להן. לאב ישנן נשים נוספות, וכהרגלי המקום יוצא האב לעבודה בבוקר ובערבים מבלה עם חבריו בחוץ.
חנה ופני חיות בבדידות וההחלטה נופלת לחזור לישראל.
לאחר כשנתיים במלזיה, שוב נודדות השתיים בדרכים שונות בדרכן לארץ. במהלך המסע נאלצות לשהות חודשיים בבית מלון בבומבי בהמתנה למקום באוניה, כשחנה יוצאת לעבוד ופני הקטנה שומרת על חדרן במלון. לבסוף מגיעות בהפלגה לישראל.
השנה היא 1955,
חנה ופני משתקעות בבית השיטה. פני משתלבת בקבוצת כפירים.
חנה עובדת בטיפול בבתי הילדים, בחדר החולים ובפרק האחרון מתרכזת באולפן.
בשנות השישים המוקדמות מוקמת מחלקת השילומים לניצולי השואה במזכירות הקיבוץ בתל אביב וחנה מגויסת לצורך הדבר.
במזכירות הקיבוץ פוגשת את צבי וולף, אלמן ואב לשלושה ילדים מקיבוץ הזורע וקושרת את חייה בחייו.
חנה מצטרפת אל המשפחה ובשנת 1967 צבי וחנה ועמוס בנו הקטן של צבי עוברים לגור בחיפה.
חנה, בעלת ידע רב ובקיאות בשפות האנגלית וגרמנית ובזכות יכולותיה הגבוהות הופכת להיות מזכירה בכירה ומבוקשת בקרב החוגים האקדמאים, רופאים ועורכי דין מן השורה הראשונה.
עוסקת שנים רבות כמזכירה רפואית בכירה עד ליציאתה לגמלאות.
בשנת 1996 נפטר צבי.
בפברואר 2008 נפרדת חנה מבתה פני שנפטרה ממחלה.
בשנת 2009 עוברת חנה לבית השיטה ופה בוחרת לסיים את שארית חייה
יהי זכרה ברוך
יהי זכרו ברוך
