תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
מיכה שגיא
חבר
01.09.1936 – י”ד אלול תרצ”ו 28.09.2012 – י”ב תשרי תשע”ג
מיכה נולד ב- 1.9.1936 בקיבוץ גבעת ברנר, בנם הבכור של בלהה ושמעון גרוס, אחיהם של עמוס, שנפל בקרבות עזה במלחמת ששת הימים, של רחל והתאומים רבקה’לה ונחום.
הוריו התקשו להתאושש מהאסון, ומיכה באישיותו שימש כעוגן מוצק למשפחה.
עם סיימו את בית הספר התיכון בגבעת ברנר יצא להדרכה במחנות העולים בחיפה.
מיכה הצטרף לגרעין “מרחבים להגשמה”, ובו זמנית התגייס לשירות חובה בצה”ל, בגדוד 50 של הנח”ל. לאחר מכן יצא עם הגרעין לשנת הכשרה בחולתה ולקיבוץ מחניים, בו היה חבר עד 1968. הוא יצא לשנת לימודים בקורס מרכזי משק של הקיבוץ המאוחד בעין חרוד ובמרבית הזמן ריכז את ענף גידולי השדה.
ב- 1966 יצא לפעילות במזכירות תנועת המחנות העולים, גם כמזכיר התנועה, וביוני 1968 כתב: “מעבר לבית השיטה, אל יעל”.
חודש לאחר מכן נפצע מיכה כשהיה בשירות מילואים בגולן ורכבו עלה על מוקש.
לאחר מספר חודשי שהייה בניתוחים בבתי חולים, שוחרר מיכה מהשיקום בפברואר 1970, קטוע רגל, עם אחוזי נכות שגדלו במשך הזמן.
מיכה מילא מגוון משימות בבית השיטה ובשליחותה. בכולן בלטו כישוריו המנהליים, הסדר הטוב, מוכוונות המשימה, הגינות ויושר אישי וציבורי. ללא השכלה פורמלית קיבל הכרה רשמית ממשרד החינוך כמנהל בית הספר המקומי, עת נבחר על ידי החברים שלוש פעמים לכהן בתפקיד מרכזי זה לאורך שנים. מעורבותו העמוקה בנושאי חינוך באה לידי ביטוי גם בכהונתו כסגן מנהל “אורנים”.
בפעילותו בתנועה ומטעמה קידם מטרות שונות, כך כשפעל בשליחות בקנדה לאיחוד תנועת דרור עם תנועת הבונים, כך במרכז הנוער שהכין את התשתית לאיחוד התנועה הקיבוצית. שלום בית היה מערכיו הנעלים ביותר, שלא רק הטיף לו אלא הגשים הלכה למעשה במשפחתו.
מיכה נבחר פעמיים כמזכיר בבית השיטה, תמיד בתקופות מכריעות בחיי החברה.
ב- 1997 בגד בו גופו והוא חלה בסרטן הגרון ומיתרי הקול. לאחר סדרת הקרנות השתנה צליל קולו, אך לא איכות פעלו.
הוא ניהל במקביל את ענף היזמויות הקטנות בבית השיטה, את ההקמה של האירוח הכפרי ואת הניהול האדמיניסטרטיבי של מכון החגים. בנוסף קיבל על עצמו להיות המקשר של בית השיטה עם משרדי עורכי הדין, תפקיד שהמשיך בו בהתנדבות.
את כוחו שאב מיעל אשתו, חברתו ושותפתו לדרך לא קלה ומהאהבה לארבע בנותיהם – אורלי, אילה, ענת ונעה ומארבעה עשר נכדיהם.
מיכה נפטר בביתו כשהוא מוקף בבני משפחתו שעטפו אותו בחום ואהבה.
יהי זכרו ברוך
