מנחם קייזר
חבר
ה’ טבת תרע”ג 15.12.1912
כ”ט חשון תשס”ו 1.12.2005
מנחם, בנם של זאב קייזר ופרידה אורבייטל, נולד בשטוטגארט שבגרמניה ב- 15.12.1912.
בשל חשש מאווירה של אנטישמיות ניתן לו גם השם מקס. הוריו עברו מפולין לגרמניה בשנת 1905, שם נולדו גם אחיו רגינה ושלמה.
הבית היה יהודי מסורתי. עד גיל 15 שמר מנחם על מצוות הנחת תפילין ומנהגי השבת והחג. בגיל חמש למד עברית אצל מורה יהודי ובגיל שש נרשם לבית-ספר גרמני. עד 1924 היה מעורב בחברת נערים גרמניים, אולם משהתגברה האנטישמיות הרגיש יחס של בוז ושנאה כלפיו, כבן של מהגרים יהודים מפולין.
כשהיה בסוף כיתה י’ החליטו הוריו שילמד את מקצוע הפקידות בניגוד לנטיית ליבו. כמו שאר הפקידים היהודים זכה מנחם למעט מאד זכויות סוציאליות ולכמות לא מבוטלת של השפלה, באותן חמש שנים של לימודים ועבודה בפקידות.
עוד בהיותו ילד הצטרף לתנועת נוער ציונית “תכלת-לבן”, אך זו חדלה להתקיים בגרמניה בשל אנטישמיות.
בתחילת שנות ה- 30 חידש את השתתפותו בתנועת נוער ציונית, הפעם ב “ברית הבונים”, איתם החליט ללכת להכשרה ולעלות לישראל.
מנחם בחר במסלול של הכשרה בחקלאות אך היה קשה מאד למצוא חקלאים שיעסיקו יהודים, ולכן לאחר תקופת הכשרה של שנה מצא עצמו ללא עבודה.
בשנת 1934 הצליח לקבל סרטיפיקט ובסוף אוגוסט אותה שנה עלה לארץ.
לאחר שביקר בקיבוצים שונים והתרשם מעוניים הרב, הגיע ללמעיין-חרוד לקבוצת החוגים שכללה כמאה איש וביניהם גם עולים מגרמניה.
הסביבה לרגלי הגלבוע מצאה חן בעיניו וכך גם האווירה החלוצית והאידיאליסטית.
בקבוצה במעיין עבד מנחם בעבודות חוץ שונות: בבניין, במחצבה ובחקלאות במשקי הסביבה. אף שמחלת הקדחת לא פסחה עליו, היתה זאת אחת התקופות היפות בחייו.
מאמץ רב השקיע מנחם ברכישת השפה העברית ובהשתלבות בחיי הקיבוץ.
בשנת 1936, בזמן המאורעות, עבד בחקלאות ובשמירה בעתלית. לאחר מכן גוייס עם קבוצה של חמישים איש לעזרת רמת-הכובש שהיתה נתונה להתקפות של כנופיות ערביות. שם גם למד לאחוז בטוריה בשטחי הפרדס.
ב- 1940 פגש מנחם את חווה סגל ונשא אותה לאישה. ארבעה ילדים נולדו לחווה ומנחם: דוד, גיורא, ישי ומיכל, אשר לגידולם התמסרו בכל ליבם.
ב- 1949 עלו הורין של מנחם משנגחאי, לשם נמלטו מגרמניה ערב מלחמת העולם השניה, וחיו את שארית חייהם בבית-השיטה. מנחם וחווה עברו להתגורר באוהל כדי לפנות את צריף המגורים שלהם להורים.
מנחם היה שנים רבות מרכז המטעים ומרכז עבודה בבית-השיטה. היה המלווה המשקי של נווה-אור יחד עם נמרוד שרון ז”ל. מנחם עבד כחשב כלכלי בהנהלת החשבונות בבית-השיטה ויותר מאוחר גם בזיתיה. חריצות ומסירות אין קץ אפיינו את דרכו בכל תפקידיו ועבודותיו.
בשנת 1993 הלכה לעולמה חווה, עימה חלק מנחם ימים של שמחה וימים של כאב.
מנחם היה איש למדן וסקרן. מתמטיקה ומדעים בד בבד עם פוליטיקה, ציונות ואידיאולוגיה ציונית, מילאו את עולמו עד יומו האחרון.
נזכור את מנחם כאדם עצמא, נאמן לאמונתו באדם ובחברה.
אבא וסבא קשור מאד אל ילדיו ונכדיו.
נפטר בגיל תשעים ושלוש.
יהי זכרו ברוך