תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
ציפורה בוכמן
חברה
כ”ז כסלו תרע”ט כ”ו אייר תשנ”ז
1.12.1918 2.6.1997
ציפורה לבית רובינשטיין נולדה בשנת 1918, במינסק שברוסיה הלבנה, בת בכורה במשפחה.
המשפחה כולל סבה, היתה משפחה ציונית פעילה. אביה, מיכאל, היה פעיל בתנועת “פועלי ציון”, ואף נאסר בגלל פעילותו זו.
בשנת 1924 כשהשתחרר האב מהמאסר עלתה המשפחה לארץ ישראל, והצטרפה אל המשפחה הגדולה שכבר שכנה אז בארץ, בשכונת מונטיפיורי שבתל אביב.
משם עברו למושב כפר מל”ל, בו הקימו משק חקלאי קטן. החיים במושב היו קשים, אך הבית היה פתוח וחם ומרכז לכל החלוצים שגרו בסביבה. צפורה היתה בין הבנים הראשונים במושב, לבית הספר בכפר סבא רכבה יום יום על חמור, ובבית ספר תיכון למדה בתל אביב.
כמו כל נוער המושבים הצטרפה לתנועת “הנוער העובד”, שם הכירה את מוטק’ה, בן מושב ירקונה, שהיה המדריך שלה בתנועה.
בגיל שבע עשרה הצטרפה צפורה אל מוטק’ה ב”קבוצת החוגים” ליד המעיין. שם בגיל שמונה עשרה, נישאו והקימו משפחה אוהבת, חמה ומלוכדת. מוטק’ה היה עמוד התווך של המשפחה, וצפורה קשורה אליו בכל נימי נפשה. משך השנים נולדו להם אורה, רוני, עמוס ומיכל, והם זכו לראות נכדים ונינים.
בכל שנותיה היתה צפורה מעורה בכל הסובב אותה בעבודה, בחברה, בחיי התרבות.
תבונת כפיים ושפע של רצון טוב לעשות, לעזור, להשביע את רצונם של החברים איפיינו את עבודתה. צפורה היתה “מוסד” שנעים לפנות אליו ולקבל את שירותיו הטובים. מאלה שאתה מרגיש בחסרונם כאשר יום אחד הם חדלים להתקיים.
מותו של מוטק’ה לפני שש שנים, היה עבור צפורה מכה קשה מאוד, ממנה לא התאוששה מאז. בריאותה הידרדרה, וגדול היה סבלה, נפשית וגופנית. בשנים האחרונות לחייה היתה צפורה בבית הפ”ז, זוכה לטיפול האוהב והמסור של בנה ובנותיה וצוות עובדי הבית.
היתה בת 79 במותה.
יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך
