רות בארי
חברה
כ”א אב תרס”ט ג’ אלול תשס”ו
26.8.1909 25.9.2006
רות נולדה בעיירה קטנה בגרמניה, שבה התגוררו כעשר משפחות יהודיות.
רות היתה הבת השישית במשפחה שבה שבעה בנים ובנות.
ההווי היהודי התמקד סביב בית הכנסת ובבית היתה שמירה קפדנית על חוקי היהדות.
אביה של רות שרת בצבא וכשחזר עסק במכירת בגדים. עסקיו התרחבו והוא בנה בית גדול בכפר בו הם היו המשפחה היהודית היחידה. היחסים עם השכנים הגרמנים היו טובים.
הבית היה פתוח לגמילות חסדים, מתן נדבות ותמיכה בחלשים.
בגיל שש החלה רות ללמוד בבי”ס והיתה היהודיה היחידה בכיתה. אחרי שלוש שנים עברה ללמוד בעיירה הקרובה, בבית ספר לבנות, שם סיימה עשר כיתות.
אחרי מלחמת העולם הראשונה החלו גילויים אנטישמים שכללו התנכלויות והשפלות.
אבי המשפחה החל לישון כשלצידו אקדח, להגנה מפני פורעים. ככל שהחמיר המצב הכלכלי כך גברו הפגיעות ביהודים.
בשנות העשרים יצאו האחים והאחיות הבוגרים ללמוד בערים אחרות והושפעו מהרוחות החדשות שנשבו בהן, בעיקר רעיונות ציוניים, וזנחו את המסורת היהודית. האחים והאחיות הצטרפו לתנועת “בלאו וייס”.
לאחר סיום ביה”ס החלה רות ללמוד עברית. בגיל 16 יצאה להכשרה בארפורט, שם עבדה בחקלאות אצל איכר שהתפרנס מכך.
בערבים נערכו פגישות מטעם תנועת “החלוץ”, בהן הושמעו הרצאות ולמדו עברית.
לאחר מספר חודשים עברה רות לברלין, שם עבדה במוסד היהודי “אהבה” בו עבדו גם שתי אחיותיה הגדולות. מוסד זה קלט ילדים פליטים ממזרח אירופה.
ב – 1930 נשלחה רות להכשרה בחווה חקלאית ליד ברלין, שם הכירה את רפי מייזלס, שמעון גרוס, מאיר כרמי, עדי ודינה שרון.
עם עליית השלטון הנאצי החליטו אנשי תנועת החלוץ לעלות לארץ במסגרת התארגנות כקיבוץ עליה ה’. רות הצליחה לקבל אשרת כניסה לארץ לשלושה חודשים בלבד.
ב – 30.10.31 הגיעה לארץ, בה המתינו לה שתי אחיותיה הבוגרות, דוד וסבתא. רות הגיעה עם קיבוץ עךיה ה’ לקבוצת החוגים במעין חרוד. לא חסרו מתנדבים ללמד אותה עברית, אבל הגדיל לעשות שבתאי בארי. בתום תקןפת האשרה נישאו רות ושבתאי וכך נשארה רות בארץ.
שנה אחר כך נולדה נעמי, הבת הבכורה, ובאותה שנה עלו הוריה של רות לארץ וזכו להיות עם בניהם.
לרות ושבתאי נולדו עוד שלושה ילדים, עובד, חמוטל ורחל.
חמוטל בפרדה מהמשפחה לאחר מחלה קשה. שבתאי האריך ימים עם רות עד שהגיעו יחד לגיל 91.
רות השיבה את נשמתה לבורא בגיל תשעים ושבע, כשהיא מוקפת ילדים, נכדים ונינים אוהבים, בראש השנה תשס”ז.
יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך