תקווה שריג
חברה
כ”ט באדר תרע”ה י”ט בכסלו תשנ”ח
15.3.1915 18.12.1997
תקוה זליגר נולדה בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה, במרס 1915. העולם היה מוכה במחסור, פחד קבוע משכנים ופורעים ערביים מבית ומלחמות גדולות ורעב בחוץ. תקוה היתה בת יחידה ללאה ויוסף, אדוקים ומקפידים על קלה כחמורה ביהדותם. ביותה בת ארבע מת אביה, ואת חוויית היתמות העזה היא נשאה עימה כפצע פתוח. לחיי הילדה נוספו, למן מוות זה, גם בדידות גדולה ותחושת אימה מתמדת, של אם נוקשה ובודדה עם ילדה קטנה לא מוגנת. שנות ילדותה בשכונות כרם ומקור-ברוך בירושלים התחלפו בנעורים מוארים יותר, שפיסגתם הצטרפותה ל”לגיון הצופים” בירושלים שהתאחד עם “המחנות העולים”.
ד”ר שוואבה, המחנך הנערץ של תקוה ושל חבריה, שהיה גם מדריכם הכריזמטי בתנועה, נשא אותם על גלי פתיחות וחידוש, מעורבות חברתית והתעניינות בסובב, התהליך הזה משך אותם בחבלים עזים גם אל מחוץ לתחומי הדת והדתיות. בתנועת ה”לגיון” פגשה את נחום וויספיש, ובתוך זמן קצר היו לזוג, חלקו את דרכם הנועזת הרחק אל מחוץ לכבלי המשפחה המסורתית, הדת וירושלים המיושנת.
ב-1933 מימשו תקוה ונחום את משנתם וחלומותיהם והצטרפו ל”קבוצת החוגים”, אשר יתדותיה היו נטועים כבר במעיין-חרוד. הם נטלו חלק ביצירה ייחודית, חקלאית ומהפכנית, שעוצבה בקבוצה ואת חוטיה העזים ניתן לראות משוכים עשרות שנים לתוך עתיד בית השיטה.
ב-1936 עלתה “קבוצת החוגים” מן המעיין אל הקרקע המיועדת של שטחי הכפר הערבי שטה, וקורא שמה בית השיטה. בשנה זו נולד בכורם של תקוה ונחום, רן, והם כבר תקוה ונחום שריג.
השנים הבאות אופיינו בהקמת משפחה צעירה, רות ויוסף בנוסף לבכור, הכל בדבקות ובמקביל לעבודה הגדולה של תקוה בחינוך ובהוראת תכנים עבריים, תנ”ך, ספרות ולשון.
ב-1949 חזר נחום משמונה שנים בפלמ”ח ובצה”ל, ויחד המשיכו בהרחבת המשפחה, אייל ויצחק, במקביל לביסוס בית השיטה כקיבוץ גדול ויציב מאד מבחינה כלכלית. שנות האושר הגדול של המשפחה הרחבה, שראשוני נכדיה הופיעו ב-1960, בתוך בית קיבוצי איתן ואופטימי.
שנים אלו נקטעו באחת ב-1973. במלחמת יום הכיפורים שכלה תקוה את בנה יוסף, ולמן אותה קטיעה הונעו חייה על ידי מות הבן. פרץ יצירה מדהים שניתן לאבחן בו את חוטיו של אובדן הבן.
תקוה חייתה עשרים וארבע שנים אחרי יוסף בנה, כתבה בשנים הללו למעלה משלושים ספרי ילדים, שירה ודוקומנציה. נולדו לה עוד בחייה 16 נכדים ו6 נינים.
בת 82 היתה במותה.
יהי זכרה ברוך.
קישור למידע נוסף על תקוה שריג
יהי זכרו ברוך