ישראל ברונשפיגל – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

ישראל ברונשפיגל
חבר

ט”ו בטבת תרע”ג ט’ בתשרי תשנ”ט

25.12.1912 29.9.1998

ישראל נולד להוריו שרה ונטל בקלושין. בקרבת וורשה שבפולין. כבן 7 התייתם מאימו, ומאז שנים לא היה לו בית והוא היה נע ונד. אביו היה אינטלגנטי וציוני נלהב. המשפחה לא היתה מסורתית וכך גם ישראל. כשמלאו לו 11 שלחו אביו לוורשה, כדי שילמד מקצוע יהודי סריגת סוודרים. כשמלאו לו 17 הצטרף להכשרה של תנועת “דרור”.

הוא התרשם והושפע מהשליחים שהגיעו מהארץ לתנועה, מטבנקין שדיבר על חשיבות החינוך לחלוציות ולהגשמה, להליכה להכשרה ולעלייה לארץ, לחיי שיתוף.

7 שנים הוא נדד כפעיל התנועה בין פלוגות ההכשרה השונות. בגיל 23 עלה ארצה והצטרף לקבוצת אנשי “דרור” בקיבוץ תל יוסף. בשנת 1934 שלח הקיבוץ המאוחד פלוגה מקובצת לסדום. ישראל גוייס למשך שנה וחצי, עבד בהקמת מפעל האשלג שם.

מרים הגיעה לתל יוסף ב”עליית הנוער”. שם הכירו והקימו את משפחתם וביחד עברו לקיבוץ צעיר קדמה אז פלוגת עבודה ליד נתניה. מקדמה יצאה קבוצה גדולה לעבודה בסדום, ואיתם ישראל. שש שנים עשה בעבודה זו ואף מונה לתפקיד מזכיר מועצת פועלי סדום.

משך כל התקופה ההיא נשארה מרים בקדמה. שם נולדו נמרוד ודוד. ב-1946 חזר ישראל לקדמה, ואז גם הוברר לכולם שחלום ההתיישבות בים המלח היה חלום שווא.

ביום הכיפורים 1946 עלתה קדמה על הקרקע, ביחד עם 11 נקודות נוספות בנגב.

בשנת 1948 ישראל מזכיר קדמה. שנה לאחר מכן נולדה נעמי והוא גוייס למחלקת התרבות של הקיבוץ המאוחד. בתפקידו זה היה אחראי על “מפעל המיל” ודאג להבאת התרבות לישובים המרוחקים ביותר.

ב-1954 עברה המשפחה לבית השיטה. מספר שנים עבד ישראל בגן ירק ולאחר מכן היה מורה להיסטוריה ולכלכלה בביה”ס שלנו. בשנת 1965 החל לעבוד בזיתיה, עבד 18 שנה עד שחלה.

בזיתיה היתה לו תחושת סיפוק ואחריות וההכרח להפסיק לעבוד הכביד עליו מאוד. בשנות השמונים היה ישראל שומע חופשי בחוגים לפילוסופיה ולכלכלה באוניברסיטת חיפה. היה בין מייסדי בית הספר לבוגרים ומועדון יום ב’.

בשנת 1993 חלה ואז רותק לביתו. משך כל אותן שנים ועד לימיו האחרונים המשיך ישראל להתעניין. ביחד עם מרים דאג, פינק ואהב עד בלי די את ילדיו ונכדיו. בשעות הבוקר המוקדמות של ערב יום כיפור עצם ישראל את עיניו. נזכור אותו כאיש עבודה ומוסר, עוזר לזולת ואיש משפחה חם ואוהב.

בן 86 היה במותו.

יהי זכרו ברוך