כ”ב כסלו  תר”פ                     ג באדר ב  תשמ”ט

20.12.1919                         10.3.1989

זלמן נולד בעיירה מונסטריצ’ה, רוסיה, הוריו חנה ויעקב, ולו אח ואחות. אביו בא ממשפחה אמידה, שחכרה קרקעות ומים. ב-1924 עלו ארצה בחוסר כל. הוא השתקע בחיפה בסביבה של ערבים, איתם נקשרו יחסים טובים. תחילה עבד אביו בסלילת כבישים, אחר כך רכש חנות לממכר בשר והילדים היו עוזרים לפני לכתם לבית-הספר.

המשפחה היתה מראשוני המתיישבים בבית-אהרון בעמק חפר.

זלמן היה תלמיד מבריק, שובב ומרדן. בגיל ארבע-עשרה, אחרי שקפץ שתי כיתות, החליט ללמוד בבן-שמר, בית-ספר חקלאי. מילדותו אהב זלמן ים ומים. הקמת הקיבוץ הימי של חברי קבוצתו, מייסדי שדות-ים, התעכבה, וזלמן הצטרף אל אחותו בקבוצת החוגים. עבד בעבודות שונות, בתוכן בנמל חיפה. זלמן היה מראשוני המתגייסים לפלמ”ח. גויס לפעילות בסוריה במלחמת העולם השנייה, היה בין מקימי הפלי”ם ועסק בהובלת אוניות מעפילים. בתקופה זו נשא את דיתה. נולדו להם יצחק, בשמת, יותם ועופר.

זלמן, שתמיד הצטיין בראיונות וביוזמות, הקים מחצבת בזלת לכיסוי דרכי העפר, עבד בבריכות הדגים בבית השיטה ובנווה-אור, עסק בגידול דגיגים והכניס את ענף הנוטריות, שלא הצליח, לבית השיטה. אחרי מות הבן יצחק, שנפצע קשה במלחמת ששת הימים ואחר כך נהרג בתאונת דרכים, יצא זלמן עם בני המשפחה למשך שנתיים לארצות הברית. משם הקים רשת אבטחה לצי הסוחר בנמלי העולם. בשנים האחרונות התמסר למחזור פסולת להפקת אנרגיה מטעם ובחסות הטכניון.

זלמן, בעל דמיון והמצאות, ניחן גם ביכולת לשכנע את זולתו לממש את רעיונותיו. היה מעורה בחברה. בתקופת חייו האחרונה הורע מצב בריאותו של זלמן, והתדרדר תוך זמן קצר.

בן שבעים היה במותו.