חנה גולדשמידט – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

חנה גולדשמידט
הורה

ח’ שבט תרס”ד חשוון תשנ”ד

25.1.1904 14.11.1993

חנה קון נולדה בשנת 1904, משפחתה ישבה בגרמניה דורות רבים. הוריה בנו את ביתם בדנציג והתפרנסו מחנות טכסטיל. הם היו אדוקים. חנה למדה בבית ספר גרמני, הראשונה מכל משפחתה שעשתה דרכה לתנועת נוער ציונית, ואף הדריכה בה. בנעוריה מצאה את טעם חייה במוסיקה. בגיל עשרים ושתיים הכירה חנה את מרדכי וייסברג. מרדכי היה אדם חופשי ואנטי ציוני. הוא הצטרף אל אביו בעסקיו ועניינו האמיתי היתה תרבות גרמניה, יהודי מתבולל מתוך הכרה וכוונה. חנה אהבה אותו מאוד ונישאה לו למרות היותה ציונית נלהבת.

מיכאל נולד ב-1934. באותו הזמן כבר לא קיבלו יהודים לבתי חולים בגרמניה. לכן טפלה בו בבית. חיי האושר של המשפחה לא ארכו. למרדכי לא היתה אזרחות גרמנית וריחפה עליו סכנת גירוש. בשנת 1939 התארגנה קבוצה של יהודים לעלייה בלתי לגלית לארץ ישראל. לקבוצה זו לא צורפו ילדים. מרדכי יצא באוניית מעפילים ליגוסלביה. ביגוסלביה נטרפו הקלפים, חברי הקבוצה נאלצו להתקדם בהיחבא ובסופו של דבר מצאו מחסה במחנה הג’וינט. עם כיבוש יגוסלביה בידי הנאצים, הושמדו כל יושבי המחנה. ב – 1940, כשחנה יודעת שבעלה שוהה ביגוסלביה במחנה, הצטרפו היא ומיכאל בן החמש לקבוצת מעפילים מיהודי דנציג. את רכושה השאירה מאחור. באניית מעפילים קטנה הצטופפו כ-1800 נפש ללא תנאים.

שלושה חודשים שהו על הים וב-12.1941 הגיעו לחיפה. האנגלים תפסו את הספינה וסגרו את נוסעיה במחנה המעצר עתלית. כמה מאות הועברו לאונייה “פטרייה” כדי לגרש למאוריציוס. חנה ומיכאל לא הספיקו לעלות עליה ובכך ניצלו. האוניה “פטריה”, חובלה בידי הפלמ”ח. תקלה במהלך הפעולה גרמה לטביעת מעפילים רבים. חנה נשארה עם מיכאל במחנה. בקיץ שוחררו העצורים וחנה הופנתה לבית השיטה, שבה חיפשו תוספת ילדים לפתוח כיתה א’.

חנה התקשתה להסתגל. היא הרגישה עצמה זרה.

בשנת 1944 נודע לה מהעיתון על גורלה של קבוצת המעפילים ביגוסלביה, בה היה גם בעלה. רק אז הבינה שבעלה נהרג בידי הנאצים. בשנת 1945 החליטה לעזוב. מיכאל סירב להצטרף אליה והיא עזבה לבדה הכירה את בעלה השני נורברט גולדשמיט. הם נישאו ומצאו מנוחה ובית. היו להם עשרים ושמונה שנים טובות ביחד. שלוש שנים לאחר פטירתו של נורברט חזרה חנה לבית השיטה, כאן חיה את שבע-עשרה שנותיה האחרונות.

היא היתה מאושרת עם בנה ומשפחתו. מצאה כאן ידידות ונהנתה ממה שהעניקה לה סביבתה. נפטרה בשיבה טובה. יפה וצלולה עד ליומה האחרון.בת 89 במותה.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך