מנחם סלור
חבר

י,ב אדר ב’ תרע”ו                      י”ז תשרי תשמ”ז

15.4.1916                             11.9.1987

מנחם נולד בכפר-סבא להוריו צבי ושושנה, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בתוך הקרבות בין האנגלים והטורקים. סבא-רבא שלו עלה ארצה בעליית ה”ביל’ויים” והיה ממייסדי פתח-תקווה. אביו היה “פלטשר”, כעין חובש ורופא, וטיפל במשך שנים בתושבי כפר-סבא.

מנחם גדל לחילופין בביתו של סבו, כילד חרדי, בבית אביו, ואחרי גיל עשר אצל אמו שנישאה שנית וניהלה בתל-אביב בית חילוני ו”אירופאי” מאוד. מנחם זנח את הדת, אך התקשה להתקשר אל אמו ואל אווירת הבית. הוא למד בבית הספר החקלאי “כפר ילדים” בגבעת המורה, חזר אל סבו, הפרדסן ועבד בפרדסים. הוא התמחה בכל העבודות המקצועיות. עזב ונסע לעמק. במקרה הזדמן לתל-עדשים, פגש את אביבה ונשא אותה לאשה. הם חזרו לפתח-תקוה, שם נולד חנוך, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס מנחם לצבא הבריטי. נפל בשבי הגרמנים וכשחזר בסוף המלחמה ארצה, מצא את אביבה וחנוך בחיפה. המשפחה עברה לקיבוץ גינוסר שם נולדה רחלה. אחרי שלוש שנים השתקעו בכפר חיטים, מושב שיתופי, שם נולדה יפה. מנחם שאף תמיד לחיי כפר וביקש לעצמו משק חקלאי. הטלטולים נבעו בחלקם משאיפה זו. מאחר שלחנוך לא היה בית ספר מתאים בכיתות ההמשך, הוא עבר לבית-השיטה, לפי עצת רחל שונרי, אחותו החורגת של מנחם. בעקבותיו עברה כל המשפחה. כאן עבד מנחם בפרדס.

מאז נעוריו, ניקר במוחו של מנחם הרעיון לבנות “פרפטום-מובילה” – רעיון עתיק, שאיש לא הצליח להגשימו. הדבר הפך לשיגעון לדבר אחד, ולא נתן לו מנוח. היה נוסע ממקום למקום בחיפוש אחר מקורות מימון ואנשים שהיו מוכנים לבצע את המצאתו.

מנחם נפטר לאחר מחלה ממארת, בן שבעים ואחת היה במותו.

יהי זכרו ברוך