מרים גורן
חברה

 ה’ תשרי תרע”ח                      י”ז כסלו תשמ”ז

21.9.1917                             19.12.1986

מרים נולדה בכפר טורון בממלכה האוסטרו-הונגרית להוריה משה ומלכה פיקל. אמה מתה בלידתה ואביה התחתן שנית. המשפחה חיתה באחוזה גדולה, רכוש הסב, שהיה נצר למשפחה אמידה. מרים היתה בת יחידה בין שלושה בנים, גדלה בבית הסב בעיר הוסט. הוריה יסדו ב-1922 במונקץ’ בית ספר עברי ראשון בצ’כיה. ב-1924 הצטרפה לתנועת “החלוץ” ויצאה להכשרה בעיר ברין. שם הכירה את אריה. היא עלתה ארצה שנתיים לפניו, כי היה חייב לשרת בצבא. הצטרפה לפלוגה של הבחרות הסוציאליסטית, ועם עלייתו של אריה נישאו. עם הפלוגה עברו להתיישבות בגליל-ים, שם נולדה שולה. עברו לבית-אורן, שם נולדה לאה. המשפחה עזבה את הקיבוץ והשתקעה באחוזה, אך כעבור כמה זמן עברו לקיבוץ תל-יוסף. כאן נולדו משה ורותי. בתל-יוסף עבדה מרים בגן-הירק, בבית-הילדים ובעיקר במטבח.

אחרי הפילוג עברו לבית-השיטה. מרים עבדה תחילה בפעוטונים, אחר כך עבדה חמש-עשרה שנים במחסן הבגדים בגיהוץ. בשנים האחרונות עבדה בחדרה בעבודות יד. חיי הקיבוץ הכבידו על מרים והיה לה קשה למצוא את מקומה בחברה. כל חייה התגעגעה לסביבת נעוריה. את רגשותיה ביטאה בשירים שכתבה בשפה ההונגרית. אחרי אירוע מוחי רותקה לכסא גלגלים. שלוש שנים סבלה ייסורים קשים.

מרים נפטרה בת שבעים ושש.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך