י”ח באב תרס”ד                                                  כ”ד בתמוז תשמ”ב

5.8.1909                                                           15.7.1982

 

אברהם, בן דבורה ונתן, נולד בעיירה קטנה – דבייק, ליטא. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נדדה המשפחה לעבר רוסיה. 

האב גוייס לצבא, האם נפטרה, ואברהם ושתי אחיותיו התקיימו לבדם ובכוחות עצמם. אברהם עבד לפרנסתו כפועל אצל איכר.

רק כעבור שש שנים גילו האב והילדים זה את זה.

ב-1920 היגרה המשפחה לדרום-אפריקה. אברהם עבד בבית מסחר, ובערבים השלים את השכלתו

הדלה,כמהשנים לימוד ב”חדר” בלבד.

ב-1940 התנדב לצבא הבריטי. השתחרר אחרי שירות של שש שנים וחי באנגליה, עד 1952.

תנאים טובים שהציעה ממשלת קנדה להקמת חוות חקלאיות, הניעו אותו להגר לקנדה, ושם שמע

לראשונה בחייו עלמדינת ישראל והציונות. חווה לא הקים, אלא עבד כפועל חקלאי.

ב-1960 החליט לעלות לארץ. ביקש ללכת לקיבוץ והופנה לבית השיטה.

אברהם עבד עם בעלי-חיים ובפרדס. איש עמל היה בכל מאודו, נערץ על כושר עבודתו ומסירותו

ע”י כל מי שעבד איתו.

כינוהו “אברהם הקנדי”.

אברהם היה בודד ופרוש לעצמו, אבל ער לנעשה סביבו בעולם. כבד לשון היה ולא הירבה

לשוחח עם אנשים.

עד ימיו האחרונים עבד כרגיל, למרות מחלתו.

מת בחוליו. בן שבעים ושלוש.