זאב מיינרט
חבר
ה’ בכסלו תרע”ג א’ באדר תשמ”ט
15.11.1912 8.3.1989
זאב נולד בקונסטנץ גרמניה, הוריו דקלה וגוסטב, ולו עוד אח מבוגר. הוריו באו ממשפחות מושרשות בגרמניה מזה דורות רבים. סבו מצד אמו היה בנקאי, סבו מצד האב – תעשיין. אביו היה רופא, ציוני נלהב. הוא ביקר בארץ ב-1912 ורצה להקים כאן בית חולים לילדים. במלחמת העולם הראשונה הוא מצא את מותו כמגויס בצבא הגרמני. זאב היה אז בן חמש. בסיום לימודיו התיכוניים עבר זאב לברלין במטרה ללמוד רפואה, לפני עלייתו ארצה. אולם עם עליית הנאצים לשלטון נוכח במעשי האיבה של חבריו ללימודים כלפי יהודים, עזב את האוניברסיטה ויצא להכשרה אצל איכר בהולנד.
אמו עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ יגור. בזמן ההכשרה היה זאב פעיל בהדרכה ובארגון. אחרי כן נקרא למזכירות “החלוץ” בברלין. הוא פעל בריכוזים של חלוצים בערים שונות בגרמניה. בתקופה זו התקשר זאב עם הטי באר, שעלתה ארצה לפניו והצטרפה לקבוצת החוגים. כשנולדה בתם נורית, היה זאב עדיין מגויס בגרמניה.
עלה ב-1934, נקלט היטב בקבוצה ובמשך שנים מילא תפקידים רבים: גזבר ומזכיר, חבר בוועדות שונות, ריכז את וועדת הבריאות והאולפן. גויס לפעילות בוועדת הקליטה של הקיבוץ המאוחד. לסמינרים של תנועות הנוער. שלוש שנים עבד ב”מחנות העולים” בירושלים. בזמן הזה הכיר את שורי, והקים אתה את ביתו. נולדו להם גרשון, מירי, רעיה ודורון.
זאב ריכז את הסמינר הקצר באפעל ועבד כמה שנים בבית-ברל. בין תפקיד לתפקיד חזר זאב לעבודה במשק בעבודות שונות. היה רפתן ובשנים האחרונות בחרושת מתכת. כל חייו שאף זאב להרחיב את השכלתו ובמיוחד את השכלתו היהודית. איש רוח ואיש עקרונות, השואף לגשר בין הפעילות הרעיונית להגשמה החלוצית. איש חברה ואיש משפחה, מאיר פנים לבני אדם וקשוב לבעיותיהם.
זאב נפטר מהתקף לב פתאומי. בן שבעים ושבע היה במותו.
שורי נערה בת 90-סרטו של מיכה ליבנה
הקש על התמונה
יהי זכרו ברוך