חיפוש לפי אירוע:

נפטר פעולות איבה חלל צה"ל נפטרים (כללי)

שבתאי(שבו) לוי
חבר

י”ט באדר תרע”ח                     כ”ח באדר א’ תשס”ה
23.3.1918                            9.3.2005
 
שבו נולד ביום שבת, מכאן שמו. אביו נתנאל עלה מתימן לירושלים בהיותו בן תשע. אמו, רומיה, נולדה בירושלים לאב שהיה הראשון לעולי תימן בשנת 1882. הוריו היו דתיים. האב ביקש לשבו גן-ילדים חילוני ובית-ספר חילוני. ההורים עבדו כשרתים בבית-ספר “למל” והמשפחה חיתה בעוני ובדוחק. בגיל ארבע וחצי היה שבו “חתן תורה” בקריאה רהוטה. שבו התייתם מאביו בגיל שש וחצי ומאז ניהל חשבון מר עם אלוהים.  עולמו התרבותי והרוחני של שבו נבנה ממוצאו התימני עם הזמירות והחוכמה המשפחתית, מול המוסיקה הקלאסית שבקעה מדירות השכנים האשכנזים העשירים בשכונת רחביה.  שבו רצה ללמוד חקלאות ב”מקווה ישראל” כדי להבטיח פרנסה מכובדת כחקלאי, אך נאלץ להישאר בירושלים וללמוד בבית-ספר למסחר.
בכיתה ח’ הצטרף ל”לגיון הצופים” וכל מעייניו הקודשו לתנועה. בגיל שש-עשרה התחמק מהבית בלי ידיעת אמו ועלה על אוטו חלב שחזר לעמק.
באוגוסט 1934 הגיע למעיין חרוד. יצא להכשרה בגבעת-ברנר וחזר למעיין. שם פגש את נלי הייקית ונולדו להם הילדים אבינועם, איתמר, דפנה ואיל. לאחר מספר שנים נפרדו דרכיהם ושבו נישא לבת-שבע.
שבו היה סנדלר וחקלאי עד שהחליטו בקבוצה כי עליו להיות מורה. למד שנתיים הוראה בסמינר למורים בתל-אביב, שם גם למד נגינה בחליל אצל החלילן אורי טפליץ.
עם שובו הביתה, כמורה ומחנך, החל לחנך את קבוצת “להבה”. הוראתו היתה לשם דבר. לאחר מלחמת העולם יצא לפסטיבל נוער בפראג כרקדן ושם נפגש עם ניצולי השואה. שבו היה פעיל ב”הגנה”. ב”שבת השחורה” נעצר ונשלח למעצר ברפיח.
היה מפקד כיתה בחי”ש גלבוע שהפך לגדוד 13 של גולני, ובמלחמת העצמאות לקח חלק בקרבות בגלבוע ובכיבוש נצרת. עם הקמת צה”ל עבר קורס קצינים והתמנה להיות המא”ז של בית-השיטה.
בשנות החינוך של קבוצת “תומר” זכור שבו בעיקר בזכות ההצגה “דון קישוט” שחיבר והעלה עם הילדים. שבו למד באוניברסיטה ונעשה מורה לטבע. הקים את “בית הטבע” המפואר. שבו הקים את גדורת החיות ותל-תצפית ונטע את הגינה הבוטנית ללימודי טבע מחוץ למעבדה. במשך שנים הדריך את הטיולים למדבר.
לאחר מלחמת ששת-הימים קשר שבו את חייו לבדואים בסיני. הוא שהה שלוש שנים בבית-הספר שדה “צוקי דוד”, סייר, חקר ותיעד. בזכות ידיעתו את השפה הערבית והבנתו את אורח החיים של הבדואים, יצר קשרים מיוחדים בינו לבינם והגיע במחקרו לרבדים שחוקרים אחרים לא יכלו להגיע אליהם. שבו כתב שמונה ספרים המתאים את אורחות החיים של הבדואים בסיני, הרצה, סיפר וכתב סיפורים רבים.
שבו היה שנים רבות “אב הסדר” בחדר-האוכל בבית-השיטה, בהומור, בנינוחות ומתוך כבוד למסורת. שבו הגיע ל”בית הפז” בהרגשה שזו תחנה זמנית, מיד יתחזק ויחזור לעלות לגלבוע ויקפוץ עוד פעם לסיני, אך כוחותיו נחלשו ואפילו ההומור החד ורוחו הטובה לא עמדו לו.
ב”בית הפז” זכה למסירותם הרבה של העובדים וכן לאהבתם ומסירותם של חוסיין ואחמד הבדואים.
שבו נפטר לפני יום הולדתו השמונים ושבע.

קישור למידע נוסף על שבו באתר זה

לטייל עם שבו בסיני
יהי זכרו ברוך

backtotop