רבקה לב
חברה
רבקה לב – מזרחי
כ”ב באייר תרפ”ד ז’ בתמוז תש”ן
26.5.192 30.6.1990
רבקה נולדה בעיירה קטנה בבולגריה ולה עוד אח ואחות. הוריה התפרנסו מייצור וממכר ממתקים והיו אמידים. בעיירה היו רק ארבע משפחות יהודיות, ומאחר והמשפחה שמרה על מסורת ועל מצוות, עברו לעיר חסקובי, שם היתה קהילה יהודית גדולה. רבקה היתה אז בת עשר. האווירה בבית היתה הן מערבית והן לפי מסורת קהילות ספרד. כשסיימה רבקה את לימודיה, רצתה ללמוד תפירה, אבל אז כבר היה שלטון מתנכר ולא ניתן לה. באותם הימים נפטר אביה ואמה המשיכה לנהל את עסקיו. השלטון הפשיסטי, אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, ואחר כך השלטון הנאצי, הכבידו מאוד על היהודים. הם נאלצו לענוד טלאי צהוב וסבלו ממחסור ומהתנכלויות. משליחתם למחנות ריכוז ניצלו ברגע האחרון הודות להתערבותו התקיפה של המלך.
בסיום המלחמה הוחלף המשטר הפשיסטי במשטר קומוניסטי. הרכוש הוחרם וכמו רבים מיהודי בולגריה, עלתה גם משפחתה של רבקה ארצה. ב-1945 הגיעו באוניית משא, בתנאים קשים. תחילה נשלחו למעברה בפרדס-חנה, אחר כך היתה רבקה במושב גינתון. היא היתה נשואה חמש שנים ונולד לה בן.
אחרי שנפרדה מבעלה, עברה רבקה לקיבוץ יפעת וב-1955 הגיעה לבית-השיטה.
כאן הכירה את אליהו לב ואיתו הקימה בית. בניהם – יעקב ושמעון. רבקה עבדה תחילה במכבסה, אחר כך שנים רבות – עד ימיה האחרונים – בזיתייה. רבקה, עובדת זריזה, חרוצה ומסורה – כך גם בביתה. היתה אם ורעיה דואגת ואוהבת. מחלה ממארת שנתגלתה לפתע, שמה קץ לחייה והיא בת שישים ושש.
יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך