דניאל דיצי בן מאיר
חבר

8.8.1926                       31.10.2016

דניאל בן מאיר נולד בתל-יוסף בקייץ 1926 להוריו נפתלי ורחל, אח למרים. את כינויו דיצי קיבל מן הילדים בעקבות קרב גבורה שניהל עם החתולה מיצי.בגיל שמונה טייל לבדו לגלבוע ופעם כמעט ונטרף על ידי צבוע. בצדק קנה לו את תדמית פרא האדם. את נעוריו עשה בבית-הספר המשותף לתל-יוסף   ולעין-חרוד שם נקרא קלומטר, משקל קילו וגובה מטר. אך ממדיו לא הפריעו לו לנסות ולחנוק מורה שהרתיח אותו. מעט לאחר שנתו ה-14 הוכשר להיות מפקד כתה בגדנ”ע והוסמך בקורס לאיתות במורס. כל אלה כהכנה לאפשרות של פלישת צבא רומל הגרמני ממצרים.

בשלהי 1944 התגייס לפלמ”ח בעידודו של יוקי אהוביה. חיים ברלב, סמ”פ בפלוגה ב’ בחן אותו והעביר המלצתו למנחם רוסק מ,פ ח’ ברמת-רחל בזו הלשון: ” שולח לך את דיצי, פרא אדם שאין כמוהו. תחזיק אותו אבל לא יותר מדי חזק..”. בשנתיים הבאות סיים קורס מ”כים בשמיר, היה סייר ברמת-רחל ,שב לתל-יוסף ונעצר ברפיח בעקבות “השבת השחורה”.

עם שובו לקיבוץ ב-1946 הקים גן-ירק לתצרוכת הקיבוץ אך לא עברה שנה ודיצי גוייס למחלקת הפלמ”ח בבארי כמקלען לאבטחת קו המים, עבר קורס צלפים ושובץ לסיירת “חיות הנגב”. עמה לחם בברייר ועם הגדוד התשיעי של חטיבת הנגב השתתף בקרבות בנגב הצפוני במבצע “חורב”. לקראת סיום המלחמה סופח לפלוגה מחטיבת “אלכסנדרוני” לכיבוש עין-גדי.

ב1950  שוחרר משירות סדיר ובמילואים שירת כסייר בחטיבה 9 עמה הגיע במבצע סיני   לשארם-א-שייח. במלחמת ששת-הימים שימש כתצפיתן בפיקוד-צפון ולזכותו חשיפת פלוגת טנקים נטושים ואיתור התותח האימתני שטיווח את שדה התעופה של רמת-דוד.

ב-1951 סיים קורס רכזי משק בעין-חרוד ובסמוך נשלח לקורס מודדים בחולון כממשיך למורשת אביו.שם פגש ברינה, עולה חדשה מרומניה, וחיזר אחריה בדרכו שלו: תפש בפיו זבוב ששוטט בכתה , קיצץ לו כנף אחת ועל השניה כתב בטוש את בקשתו לחברות.את הזבוב הקטוע שלח במכת אצבע אל המפה ששירטטה רינה. בחתונה צריך היה דיצי עם נעלי הקרפ שלושה נסיונות עד שנשברה הכוס.

ב-1952, עם הפילוג, עברו דיצי ורינה עם המפ”מניקים לבית-השיטה. עבור דיצי, שהשאיר בתל-יוסף את הוריו ואחותו, היתה זו חוויה קשה שליוותה אותו לאורך ימים. בביתו החדש ריכז את גן-הירק ועם רינה שימשו השניים כמודדים באדמות העמק. ב- 1973 נשלח להאחזות נערן כמדריך חקלאי. ב- 1977 מונה להיות איש התפעול של רשות הניקוז גלבוע, תפקיד בו התמיד 19 שנים תמימות.

לדיצי ולרינה נולדו רמון, גלית ורועי.

בסתיו 2003 נפטרה רינה ממחלתה הממארת. נאחז באופטימיות שכה אפיינה אותו התמודד דיצי עם אובדן כואב זה.

דיצי , ילד מבוגר שכמותו, היה אמן המשחק במילים וכפל המשמעות שלהן. ממזריותו טובת הלב הלכה עמו תמיד ונתחזקה עוד כאשר נוספה המצלמה שידעה לראות את חצי הכוס המלאה. איש מלא סקרנות וצמא לדעת היה דיצי, תלמיד מתמיד ונאמן ב”דורות בגלבוע”. איש ללא רגע דל, טייל בנשמתו ומצוייד תמיד בחדוות חיים. כך עד יומו האחרון.

בן 90 היה בלכתו מאתנו והוא במלוא ערנותו. תשעה נכדים השאיר.

סיפור חייו של דיצי בסרטה של דליה 
יהי זכרו ברוך