לוטה יחיאלי – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

נפטר פעולות איבה חלל צה"ל נפטרים (כללי)

לוטה יחיאלי
חברה

ה’ שבט תרע”ג 12.1.1913

ב’ באייר תשס”ז 20.4.2007

לוטה נולדה בגרמניה בעיר המבורג ב – 12.1.1913 להוריה אליס ואלתר למבובסקי, שהיו בעלי יחוס גרמני של מספר דורות.

הוריה היו בורגנים אמידים ובבית כמעט ולא היה ביטוי ליהדותם. אביה סלד מדיבור ביידיש.

לוטה סיימה בית ספר תיכון לבנות ואחר-כך למדה בבית ספר מקצועי לניהול משק בית ובישול ועבדה בניהול חשבונות במשרד של אביה.

לוטה פגשה את הייני בנשף ריקודים מפואר כששהה בהמבורג לרגל עבודתו.

לוטה לא התענינה בציונות ולא היתה הברת תנועה כמו הייני, אבל העריצה אותו והלכה אחריו. הם נישאו במאי 1934 וחודש אחר כך כבר הגיעו לארץ לנמל חיפה ומשם נלקחו במשאית של בית-השיטה למעיין חרוד. היה זה בחודש יוני בחום גדול. כל הבגדים הטובים שהמשפחה הביאה איתה נלקחו הבגדים לשימוש הכללי של החברים.

לוטה סודרה לעבוד במכבסה. למרות שלא ידעה עברית ולא היתה מורגלת לעבוד.

לוטה נשלחה לעבודה בכפר יחזקאל כעוזרת בית כדי ללמוד לעבוד. היתה חוזרת למעיין לפנות ערב ברגל ולומדת עברית בערב.

לאחר זמן התקבלה לחברות ללא אסיפה, קליטתה היתה טובה ומהירה.

ביתם של לוטה והייני היה המטופח והיפה ביותר מכל החדרים ושימש מועדון לייקים עם הקפה, העוגות והאננס ששלחו הוריה של לוטה. בביתם נהגו לארח את האורחים החשובים שהגיעו לקבוצה.

ב-1937, עדיין במעיין, נולד הבן גדי.

הוריה של לוטה באו פעמיים לביקור בארץ וחזרו לגרמניה. כשהמצב בגרמניה החמיר, עברו ההורים עם אחותה של לוטה, אדית, להולנד. אביה של לוטה מת מרעב והאם נשלחה לתאי הגז.

לוטה ילדה את בניה עמרם וזאב והקימה משפחה גדולה וחמה.

במקומות עבודה שונים גילתה לוטה אחריות, אכפתיות והתמדה. בעבודתה בחדרי החולים פירסמה רשימות ביומן בדרישה לשיפוץ הבית ושיפור הנוי סביב.

בעבודתה בחדר האוכל היתה שותפה למעבר להגשה העצמית והפתרונות שנמצאו נלמדו אז בקיבוצים רבים.

היתה סדרנית עבודה ומרכזת ועדת הורים. במשך שנים היתה אחראית להזמנת הכרטיסים להצגות שמחוץ לקיבוץ. לבסוף עבדה במרכזיית הטלפון ואז החליטה ליהנות מחיי הזיקנה.

בשנותיה האחרונות, בחייה בבית הפז הרשתה לעצמה להרפות את קצב החיים, היתה אופטימית, נוחה וסבלנית והרשתה לעצמה לצחוק על אופייה הייקי.

הסתדרה וקיבלה את מיגבלות הגיל.

לוטה אהבה מאד את ימי ההולדת שלה ודאגה להזכיר זאת לכולם. היתה גאה במשפחתה הגדולה שחגגה איתה.

לוטה הגיעה לשיבה טובה ונפרדה מאיתנו בלי טענות וללא סבל, בגיל תשעים וארבע.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך