רינה ירחי
חברה
י’ בטבת תשע”ה כ”ט בניסן תשס”ב
27.12.1914 11.4.2002
רינה נולדה למיכאל ושושנה מרגלית בדטרויט, ארה”ב. הוריה היגרו מבוברויסק לאמריקה ושם נישאו. רינה הלכה לגן הילדים היהודי הראשון שנפתח בדטרויט.
בשנת 1928, כשמלאו לרינה שלוש-עשרה, עלתה ארצה עם הוריה. הם התיישבו בתל-אביב הקטנה ורינה החלה ללמוד ב”גימנסיה הרצליה”. היא הצטרפה לתנועת “הצופים”, שם הכירה חברים שאיתם הצטרפה לתנועת “המחנות העולים”.
בשנת 1935 יצאה רינה להכשרה ברעננה, ואחר-כך, באוגוסט 1936 יצאה עם אנשי “הקיבוץ המאוחד” לסדום, שם עבדה במפעל האשלג. בסדום פגשה את יונה ירחי.
כשחזרו רינה ויונה לבית-השיטה, הם נישאו בנובמבר 1938 וכאן נולדו ילדיהם נורית, עמיחי, חנה ושושי. בשנים הראשונות עבדה רינה כמטפלת וכמורה של קבוצת נערים, ניצולי שואה שבאו לבית-השיטה. בזמן הפילוג ב”קיבוץ המאוחד” רצתה רינה לעבור ל”איילת השחר” כי היתה מפא”יניקית. יונה לחץ עליה להישאר בבית-השיטה וכל השנים ליוותה אותה תחושה קשה על שלא הלכה עם חבריה לאיילת-השחר. רינה המשיכה להיות פעילה בסניף הקטן של מפא”י שנשאר בבית-השיטה.
לאחר הפילוג עברו רינה ויונה להתגורר בית הבוץ שנבנה כעמדת שמירה בקצה המשק, ומאז, במשך חמישים שנה, היה זה ביתה של רינה.
בשנת 1956 נפל יונה ב”מבצע קדש” ומאז חייתה רינה במשך ארבעים ושש שנים לבדה, גידלה את ארבעת ילדיה.
בשנת 1965 עברה רינה ללמד אנגלית בבית-שאן, ושם עבדה שבע שנים. בשנים שבאו לאחר מכן הכינה רינה צעירים רבים לבחינת הבגרות באנגלית, וסייעה לכל מי שפנה אליה.
רינה היתה אידיאליסטית אמיתית והאמינה בקשר החזק לארץ ישראל ולמדינת ישראל. היא הרבתה לטייל בארץ, השתתפה בכנסים לידיעת הארץ, השתתפה בחפירות ארכיאולוגיות והעבירה את החוג לידיעת הארץ במסגרת בית-הספר לבוגרים בבית-השיטה. אינה הקימה בבית-השיטה את מוזיאון “היו זמנים” בעמדת הטרנספורמטור, ואכזבתה היתה גדולה כשמפעל זה קרס.
ביתה של רינה היה תמיד פתוח בפני כל מי שחיפש פינה חמה בבית-השיטה. היא אימצה ילדי-חוץ רבים, פתחה ביתה בפני מתנדבים ואולפניסטים, והדריכה את האולפן בטיוליו ברחבי הארץ. ביתה של רינה שימש גם כפינה חמה לכלבים וחתולים רבים.
בדצמבר 2001 התכנסו כל בני המשפחה הרחבה כדי לחוג את יום הולדתה השמונים ושבע של רינה והיה זה מעמד מרגש לכולם.
בחודשים האחרונים הלכה רינה ונחלשה לאחר שחלתה, ובבוקר מתה “מיתת נשיקה” כראוי לצדיקה אמיתית והיא בת שמונים ושמונה שנים.
יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך