אריה וייצמן – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

אריה וייצמן
חבר

כ’ באב תרפ”ב כ”ג בכסלו תשס”ד

14.8.1922 18.12.2003

אריה בן שלמה ובלה, נולד בעיירה לנבוצ’ה, פולין, בן זקונים למשפחה בת תשעה ילדים. הוריו היו דלי אמצעים, היו מסורתיים והקפידו על בואם לבית-הכנסת מדי שבת. אביו היה סוחר עורות ואמו עקרת-בית וכל הבנים עוזרים בפרנסת המשפחה. אריה למד ב”חדר” ובבית-ספר עממי בעיירה.

כשהיה צעיר בן שש-עשרה הצטרף להכשרה ב”קיבוץ גורכוב” ליד וורשה. כל משפחת ויצמן נספתה בשואה ורק אריה ואחיו הבכור ניצלו. אחיו הגיע לצ’ילה ואריה עלה לארץ. הם לא נפגשו מאז עזבו את הבית.

בשנת 1939 עלה אריה בגפו ארצה בעלייה בלתי ליגאלית באוניית המעפילים “טיגר היל”. בהגיעו לחוף יפו נשלח אל בית משפחת מנוס גולדשטיין בשכונת בורכוב, ולאחר שבוע כבר הגיע בהמלצתם אל הקיבוץ של בנם, יאיר הגלעדי, לבית-השיטה. בבית-השיטה נקלט בעזרתו של זלמן פרח שהיה לאחר מכן ידידו במשך שנים.

בבית-השיטה נקרא בשם ג’ינג’י. עבד במחצבה, וכאשר מלאו לו עשרים התגייס לפלמ”ח. היה מראשוני המגוייסים לפלוגה א’ ומשם לפלי”ם.

אריה-ג’ינג’י היה מלווה עולים בספינות העולים מאירופה, יצר קשר עם העולים מכיוון שהיה בן אותה גולה ודובר יידיש.

בשנת 1951, בעבודתו במזכירות הקיבוץ בתל-אביב הכיר את חנה, חברת קיבוץ חוקוק. חנה ואריה נישאו בבית-השיטה, לחתונה זו חיבר עזריה את הפזמון הידוע “השמחה הגדולה”. כאן נולדו ילדיהם גליה, יורם ואיריס.

חנה וג’ינג’י עבדו בקואופרטיב בית-שאן-חרוד, חנה כפקידה וג’ינג’י כנהג, עד שנת 1974, השנה בה נפטרה חנה לאחר מחלה. ג’ינג’י עבר לעבוד בזיתייה כדי להיות קרוב לילדיו. מאז עבד למעלה משלושה עשורים בזיתייה, בעיקר בקו הבצל. היה גאה בקיבוצו, במפעל הזיתייה ומעורב בכל הנעשה בנושא השינויים העוברים על בית-השיטה.

ג’ינג’י, שאיבד את כל משפחתו בשואת אירופה ועלה כנער בודד, זכה למשפחה קרובה ולשמונה נכדים. היה בעל חוש הומור ולב חם, אוהב אדם.

ג’ינג’י נפטר בשיבה טובה והוא בן שמונים ואחת במותו.

יהי זכרו ברוך