בלהה הלר – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

בלהה הלר
חברה

כ”ו בכסלו תרע”ה י”ב בטבת תש”ס

14.12.1914 21.12.1999

בלהה, בתם של מלכה ובנימין הלר, נולדה בסטניסלב שבגליציה למשפחה ציונית-חסידית בת שישה ילדים. בשנת 1921 עלתה המשפחה, דרך מצרים, לארץ והתיישבה בתל-אביב. הם בנו צריף בין חולות וכרמים, בלהה למדה בבית-ספר בנווה-צדק ולאחר מכן בבית-ספר תל-נורדאו, שם היה המחנך מנחם פוזננסקי, אביו של בנימין גלעד ז”ל. כבר בימים ההם הצטיינה בלהה בטיפול בגינות. מצבה הכלכלי של המשפחה היה קשה, התפרנסו מחנות ירקות. האב נפטר לפתע וכל עול הפרנסה נפל על האם. בלהה, שהייתה אז בת שתיים-עשרה בלבד, ביקשה לצאת ללמוד בכפר. היא נשלחה לכפר-ילדים שליד עפולה, שם התחנכו ילדים יתומים ששרדו מהפוגרומים באוקראינה. בתחילה לא היו שם בכלל ילדים מהארץ והדבר היקשה עליה מאד. החברה היתה זרה והיא לא מצאה עניין בלימודים. מבין ענפי החקלאות התקשרה בלהה אל ענפי הצומח.

ב-1929 פרץ מרד ילדים נגד המוסד. בלהה היתה בין המורדים ואף נבחרה לוועד. הם הסתובבו בקיבוצים שונים וביקשו להתקבל אליהם. בשיטוטיהם הגיעו לעמק-הירדן ובלהה התקבלה לקבוצת כנרת. היא השתלבה בעבודה בגן-הירק, לא נראה לה משהו פגום בכך שילדי הקיבוצים למדו ואילו היא עבדה עשר שעות ביום. החיים בכנרת היטיבו עימה. היא אהבה את העבודה בשדה ונקשרה לחבריה לעבודה. אז גם החליטה שהיא רוצה בחיי קיבוץ. אל עמק-הירדן הגיעה אז קבוצת הכשרה מבן-שמן, שחבריה התפזרו בין הקיבוצים השונים והיו נפגשים מדי ערב. בלהה נקשרה אליהם ודרכם גם אל קבוצת-החוגים.

ב-1932 הגיעה אל קבוצת-החוגים במעיין. מההתחלה התעקשה לעבוד בחקלאות בענפי הצומח: גן-ירק, כרם, נטיעת הפרדס והיער. בסוף שנות הארבעים, שנות המדינה שבדרך, הגיעו עולים רבים, ובלהה התגייסה לעבודה עם עולים במחנה גדול של הסוכנות ליד נתניה. ב-1947 התגייסה לפלמ”ח, עברה מחנה-אימונים והיתה לקצינת-סעד שתפקידה טיפול בחיילים עולים בודדים, שגוייסו מיד עם עלייתם לארץ. היתה זו עבודה קשה שנתנה לה סיפוק רב.

ב-1950 חזרה בלהה הביתה, אל הנוי. גינות הנוי היו אהבתה ומקצועה. ידעה להפוך כל שטח לגן פורח. ליוותה את הנוי גם באורנים, אפעל, נווה-אור ואורטל. בבית טיפחה את הנוי של בית-הספר, הגנים והפעוטונים. בלהה אהבה והרבתה לטייל בארץ וגם בחו”ל. בלהה, שלא הקימה משפחה משל עצמה, היה לה הנוי בן-טיפוחים ובאמצעות העבודה בשטח הגנים והפעוטונים יצרה קשר חם עם הילדים. בשנים האחרונות חלה הרעה במצב בריאותה והיא נאלצה לוותר על עצמאותה ולהכנס לבית-הפז, בו זכתה לטיפול מסור ודואג.

בלהה נפטרה לאחר סבל רב והיא בת שמונים וחמש שנים.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך