יעקב וינשטיין
חבר

  י”ד בשבט תר”ע 1910                                     א” בסיוון  10.5.2013

יעקב נולד ב-י”ד בשבט תר”ע (1910), בעיירה אורלה (Orla) שבצפון-מזרח פולין, אשר 90% מתושביה היו יהודים.

כאשר היה יעקב בן שנה נפטרה אימו, וכשהיה בן ארבע, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס אביו יחזקאל לשורות הצבא הפולני, ויעקב נשאר אצל סבתו.

יעקב למד בחדר מגיל 4 עד 8, רק שלושה או ארבעה ימים בשבוע אחר הצהריים, מפני שבימות השבוע האחרים היה על הילדים לצאת לכפרים הנטושים באזור ולאסוף מצרכים עבור הצבא הגרמני.

כשהיה יעקב בן 8, חזר אביו יחזקאל מהמלחמה ויחד הם עברו לעיר המחוז, ביילסק פודלסקי (Bielsk Podlaski). בעיר למד יעקב בבית הספר “תרבות”, שאביו נמנה על מייסדיו ומוריו, ושם למד מאביו עברית ודקדוק במסגרת בית הספר.

בגיל 11 הצטרף יעקב לתנועת הנוער “החלוץ הצעיר”, שפעלה להכשרת בני הנוער היהודים לקראת עלייתם ארצה, בעיקר ע”י הקניית השפה העברית והמיומנויות הדרושות לעבודה חקלאית.

אביו של יעקב, יחזקאל, עלה לארץ בשנת 1923, והתיישב בקיבוץ תל יוסף שבעמק יזרעאל. כשנתיים לאחר מכן, כאשר מלאו לו 15, הפליג יעקב לארץ ישראל בעקבות אביו. המסע ארצה באניית מלחמה ישנה ארך 13 ימים, שנסתיימו ב- 14 במאי 1925. האנייה עגנה בנמל חיפה, ומשם נסע יעקב ברכבת העמק לכיוון תל יוסף, שם חיכה לו אביו.

קיבוץ תל יוסף, שהוקם ארבע שנים קודם לכן על ידי פלוגה מגדוד העבודה, נראה באותם ימים כמו מחנה צבאי. שתי שורות צריפים, אוהלים פזורים על גבעה ומגדל גבוה ששימש לתצפית על סביבות המשק. יעקב שהיה הנער הצעיר ביותר בקיבוץ החל לעבוד בענף הצאן, ובמקביל השלים את לימודיו בעזרת שיעורים פרטיים אחר הצהריים שניתנו באותם ימים בתל יוסף ובבית אלפא. כמו בפולין, גם כאן, אביו היו אחד ממוריו של יעקב. לאורך שנותיו בתל יוסף עסק יעקב בענפי החקלאות השונים, ועיקר גאוותו היה על תרומתו הייחודית להקמת ענף מטעי הפרי.

בשנת 1930 הכיר יעקב את שרה מלבוט. ליעקב ושרה, אשר מעולם לא נישאו באופן רשמי, נולדו שני ילדים בקיבוץ תל יוסף, אמישי ב- 1935 ושלומית ב- 1944.

ביום שבת, 29 ביוני 1946, במסגרת מסע החיפושים הנרחב של הבריטים אחר נשק שהוחזק על ידי היישוב העברי (“השבת השחורה”), נעצרו יעקב ואביו יחזקאל, ויחד עם מאות אנשים נוספים הושמו במחנה המעצר רפיח, שם שהו מספר חודשים.

בשנת 1952, בעקבות הפילוג שהתחולל בתנועה הקיבוצית, עזבו יעקב ובני משפחתו, לרבות אביו ואחותו עדנה, את תל יוסף ועברו לגור בקיבוץ בית השיטה.

בבית השיטה עבד יעקב במשתלת הזיתים ולאחר-מכן בזיתייה, ממנה נפרד רק בגיל 97. יעקב נהג לשחות מדי יום בסחנה, בכל עונה ובכל מזג אויר, והתמיד בכך עד שנות ה-90  לחייו.

בגיל 99 עבר יעקב להתגורר בבית הפז, שם זכה לטיפול מסור וחם. גם בשנותיו האחרונות הקפיד יעקב לקרוא ולהתעניין בכל הסובב אותו, ועד ימיו האחרונים היתה מחשבתו של יעקב צלולה ובהירה.

יעקב נפטר בשיבה טובה, מוקף בבני משפחתו, שזכו לחגוג עמו מדי ט”ו בשבט את חג האילנות ואת יום הולדתו.

ב- 103 שנות חייו העשירות נולדו ליעקב שני ילדים, חמישה נכדים, שלושה עשר נינים ועוד אחד בדרך…

בהזדמנות זו אנו מבקשים להודות לכל צוות בית הפז, אשר היו שנים רבות חלק ממשפחתנו. תודה על הליווי המסור, הדואג והאוהב ביעקב ובנו.

 מה היה בו ביעקב

 כתבה יהודית פלד

יהי זכרו ברוך