יצחק דובז’ינסקי
חבר

י”ג בניסן תרס”ג                                           כ”ג בתמוז תשל”ז

10.4.1903                                                9.7.1977

יצחק נולד בקולו, פולין. הצעיר באחים והראשון שמרד באורח החיים החסידי. למד תפרות והצטרף לבית המלאכה של אחיו.   עם שאר הפועלים לחם את מלחמת  השכירים נגד  האחים. היה איש “פועלי ציון” מנעוריו, וכזה נשאר כל חייו נאמן לערכי הסוציאליזם.

ב-1924 עלה  ארצה והצטרף אל חברתו חדוה ב”גדוד העבודה” בתל-יוסף. עבד  קשה כתפר בסנדלריה,  אך רוב שנותיו עבד בשדה. גוייס לנוטרות.

היה אחד ממיסדי “הפועל”  בעמק, חובב ג’ודו.

יצחק הקים משפחה עם חדוה ונולדו להם  –  בת, שנפטרה בילדותה, והבנים – נתן, אברהם וראובן. 

בנו הבכור נתן נפל במלחמת השחרור.  חדוה נפטרה  לאחר מחלה ממושכת ורבת סבל.

עם הפילוג עבר יצחק עם בניו, אברהם וראובן, לבית השיטה.

התקשר עם צפורה הלוי – אשר נפטרה לאחר מספר שנים.

בבית-השיטה עבד יצחק שנים רבות בזיתיה בחריצות והתמדה. איש ידוע סבל היה ונשא את בדידותו בכבוד.

יצחק לקה במחלת לב.  נפטר במחלתו.

בן שבעים ושבע היה במותו.

יהי זכרו ברוך